גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפיקדון יורחב לבקבוקי משקה גדולים. כל מה שצריך לדעת על החוק והמכשולים בדרך ליישומו

בלב הסערה הפוליטית סביבה, הודיעה השבוע השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל על הרחבת חוק הפיקדון גם לבקבוקי משקה גדולים ● אילו מכשולים ממתינים לחוק, מה הסיכוי שבאמת ייושם, והאם זה באמת השינוי הדרוש לסביבה? ● הצוללת של "גלובס" עושה סדר ● האזינו

כלוב בקבוקים בתל אביב / צילום: שני אשכנזי, גלובס
כלוב בקבוקים בתל אביב / צילום: שני אשכנזי, גלובס

מוזמנים להאזין ולעקוב אחר פודקאסט "הצוללת" בספוטיפיי, באפל פודקאסטס , בגוגל פודקאסטס או באפליקציה האהובה עליכם בהעתקת כתובת ה-RSS

עשור לאחר כניסתו של חוק הפיקדון על בקבוקי משקה לתוקף, השבוע חל בו שינוי משמעותי: השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, החליטה להרחיבו, כך שדמי פיקדון יוטלו גם על בקבוקי משקה גדולים. ההחלטה, שבהחלט אפשר לתאר כדרמטית, מתקבלת במהלך סערה פוליטית סביב גמליאל, שנדבקה בקורונה לאחר שהפרה את הנחיות הסגר ושהתה בבית כנסת בטבריה ביום כיפור. בנוסף, ברקע ישנה התנגדות עזה של גורמים רבים; מיצרניות המשקאות, דרך קמעונאים ועד חברי כנסת רבים מכל קצוות הקשת הפוליטית. גם המשרד להגנת הסביבה עצמו, לאורך השנים, לא תמך בהרחבת החוק, והעדיף להתמקד בחינוך הציבור למחזור וולונטרי.

אך הבקבוקים, משנה לשנה, תופסים נפח רב יותר בחיינו ובאשפה שלנו. לאחר שימוש קצר הם הופכים לפסולת בלתי מתכלה, הנערמת במזבלות או נזרקת לטבע. שיעור האיסוף של בקבוקים קטנים חייבי פיקדון עומד על 79%, בעוד שיעור האיסוף הוולונטרי של הבקבוקים הגדולים מצליח משמעותית פחות, ובחלק מהשנים האחרונות לא הגיע לסף הנמוך יותר שנקבע בחוק - 55%. ומה באשר להשלכות הסביבתיות? בסקרים שנערכו בישראל, נמצאו פי 6.3 בקבוקים גדולים מבקבוקי פיקדון בפסולת שבחופים, ופי 5.2 בפסולת שמתחת למים.

כשבישראל נמכרים 1.2 מיליארד מכלי משקה קטנים בשנה (בהם גם מכלי זכוכית ומתכת), הישראלים צורכים 750 מיליון בקבוקים גדולים. אמנם פחות, אך הנפח שלהם משמעותית גדול יותר; נפחי ההטמנה של הבקבוקים הגדולים הם 85% מנפחי ההטמנה הצפויים כתוצאה ממכלי משקה, ובשל גודלם - גם 77% מסך הפלסטיק הנמכר בצורת בקבוקים.

למרות כל זאת, עד כה, השרים להגנת הסביבה לא תמכו בהרחבת החוק. השר הקודם, זאב אלקין, החליט לפני שנתיים להטיל על היצרניות קנס ולהותיר את הבקבוקים הגדולים ללא פיקדון. היצרניות, מצידן, לא שילמו בינתיים את הקנס - ופנו לערכאות משפטיות. אז מה השתנה השבוע? מעבר לעיתוי הפוליטי, משרדה של גמליאל נדרש להשיב לעתירה לבג"ץ (אחרי שלוש דחיות) שהגיש ארגון "אדם, טבע ודין", בה נטען כי יש להרחיב מיידית את חוק הפיקדון, שכן חברות המשקאות לא עמדו ביעדי האיסוף שהוצבו בפניהן (55%).

לאחר בחינת הנושא, החליטה כאמור גמליאל להשיב כי תרחיב את החוק, אך השאירה כמה פתחי מילוט אפשריים למתנגדים, שלא מתכוננים לנוח בשנה הקרובה, עד כניסת החוק לתוקף. מהם החסמים, איך החלת החוק יכולה עוד להשתבש והאם הוא יסלק מאתרי הטבע את בקבוקי הפלסטיק: הצוללת של גלובס עושה סדר.

1. האם יש סיכוי למהלך?

אילו החוק היה מתקיים כפי שהוא מנוסח, בעוד חודשיים היו יכולים הצרכנים להחזיר את בקבוקי המשקה הגדולים ולקבל עבורם את דמי הפיקדון, שיעמדו על מינימום 30 אגורות לבקבוק. גמליאל הייתה יכולה פשוט להסתפק בפרסום ברשומות על כך שהחברות לא עמדו ביעדי המיחזור, ולהניח לדברים לרוץ מעצמם.

אך היא מבקשת זמן היערכות משקית של שנה, ומנמקת את הבקשה בכך שתקופת הקורונה מאתגרת למשק, ושהיערכות מיטבית מבחינת תשתיות איסוף (דוגמת מכונות אוטומטיות במקום כלובי הבקבוקים הפזורים ברחובות) עשויה לקחת זמן. אמנם לא יהיה פשוט לבלום את המהלך, שכן מדובר בחוק קיים, אבל החברות והמתנגדים הרבים ינצלו את השנה הקרובה לא רק להיערך למצב החדש, אלא גם לפעול לביטולו.

מצד אחד ניצב יו"ר ועדת הכלכלה יעקב מרגי (ש״ס), שלא אהב את המהלך של גמליאל, שכן ציפה שיתואם מולו ותוך התחשבות בהתנגדות שהביעו כמה מחברי הוועדה. הוא אמנם לא יכול להחזיר את הגלגל לאחור כעת, אך בכוחו להאריך את הצו משנה של היערכות למספר שנים, ומאידך גם להתעלם ממנו ולהוביל לכך שהחוק ייכנס לתוקפו בתוך חודשיים.

מרגי זעם השבוע. בדיון שהתקיים בוועדה בנושא אנרגיות מתחדשות, הוא מיהר לקטוע את דבריה של נציגת המשרד בדיון והטיח בה את מורת רוחו בנוגע להחלטת השרה. ל"גלובס" אמר השבוע מרגי שאם השרה לא תציג בפניו תוכנית כוללת שבכוחה להוכיח את יכולתו של המהלך להצליח, ובנוסף להבטיח שהעלויות לא יושתו במלואן או בחלקן הגדול על הצרכן, לא יחתום על הצו - והחוק ייכנס לתוקפו בתוך חודשיים, כך שגמליאל "תצטרך להתמודד עם תוצאות ההחלטה שלה".

אם אכן לא תאשר הוועדה את ההארכה, ייתכן כי המתנגדים מקווים להוכיח בתוך זמן קצר שהחוק אינו מיושם כראוי, או מנגד - להוביל את גמליאל עצמה לבקשה לביטול המהלך לפני שהוא נכנס לתוקף, בשל אי שיתוף פעולה.

ומהי הפרצה במקרה של הארכה לשנה, כפי שמבקשת גמליאל? החוק אמנם ניתן לביטול רק באמצעות חוק נוסף, אך המשרד להגנת הסביבה הצהיר שבשנה הקרובה יקדם תיקונים לחוק שיאפשרו יישום מיטבי שלו, ובאופן הזה תוכל ועדת הכלכלה לדון בכל החוק מחדש, ולערוך בו שינויים כרצונה - מה שעשוי גם לעקר אותו מתוכן.

2. מה אומרים המתנגדים?

חברות המשקאות, הקמעונאים, איגוד התעשיינים וחלק מחברי הכנסת מתנגדים למהלך. החברות חוששות מפני ירידה במכירות, משום שלטענתן החוק ייקר את מחירי הבקבוקים. יתר על כן, היישום עלול להיות מורכב ומסובך, ודורש פתרונות שלא קיימים היום בשטח. בעוד שהבקבוקים הקטנים נצרכים בעיקר מחוץ לבית ובבתי עסק וכך קל יותר לאסוף אותם, הבקבוקים הגדולים נצרכים בעיקר בבתי הצרכנים ודורשים רצון טוב וביצוע פעולה אקטיבית כדי להחזיר אותם לרשתות או לנקודות האיסוף.

לאחר שכלובי הבקבוקים יפונו מהרחובות, הצרכנים יצטרכו להשליך אותם לפח הכתום - שלא קיים מתחת לכל בית - או להפקידם בבתי עסק, מה שדורש מאמץ. במקרה כזה, ייתכן כי הצרכנים יעדיפו לזרוק את הבקבוקים לפחים הירוקים, והאיסוף ייפגע (אם כי בחלק מתחנות מיון הפסולת נשלפים הבקבוקים ומועברים לתאגיד האיסוף אל"ה, שכן 58% ממכלי המשקה הגדולים מושלכים היום לפח הירוק, ו-36% למיחזוריות). בנוסף, החברות טוענות שזריקת הבקבוקים לפחים הירוקים תוביל לתופעת נברנות בפחי האשפה, ושקיים חשש שארגוני פשיעה ינסו להשתלט על ענף המיחזור.

גילה גמליאל / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

3. מה יקרה למחירים?

בשלב זה, אי אפשר לדעת אם מחירי המשקאות יעלו. באם יתייקרו בשיעור הפיקדון - מי שיבחר להחזיר את הבקבוקים יקבל את כספו בחזרה ולכאורה יפתור את הבעיה. החברות מצידן טוענות שהמערך שיצטרכו להקים לשם האיסוף יוביל להתייקרות של כ-70 אגורות לבקבוק. ואולם, לפי בדיקה שערכה חברת BDO כאשר הוחל חוק הפיקדון על הבקבוקים קטנים, התברר שמחירם לא עלה בסכום הזהה לפיקדון, אלא ב־2% ממנו בלבד (8 אגורות). שני שלישים מהפיקדון כלל לא גולגלו לצרכן ונספגו על ידי חברות המשקאות.

4. האם המהלך כדאי כלכלית?

באשר לכדאיות הכלכלית של המהלך, ישנן הערכות סותרות. לפי הערכה שביצעה בעבר חברת BDO עבור תאגיד המחזור אסופתא, החוק יכניס למשק 170 מיליון שקל בשנה, ואילו לפי עבודה שביצעה חברת פארטו עבור המשרד להגנת הסביבה, הרחבת הפיקדון תוביל לחיסכון של כ-56 מיליון שקל בשנה עבור הצרכן הממחזר (כאשר שני שלישים מנטל הפיקדון יוטלו על היצרן והקמעונאי ושליש על הצרכן, שיקבל את דמי הפיקדון במלואם בקצה התהליך).

גם הרשויות המקומיות ירוויחו כשהמיחזוריות יפונו מהמרחב הציבורי ופחות בקבוקים יושלכו לפחים הירוקים בשל התמרוץ הכספי למחזור - ובכך יחסכו 5 מיליון שקל בשנה. מאידך, חברות המשקאות סבורות כי חובת הפיקדון תעלה את מחירי הבקבוקים ב-70 אגורות, ותשית על הציבור והחברות עלות של 300-500 מיליון שקל בשנה.

בהערכה שביצעה חברת הייעוץ צנובר עבור המשרד להגנת הסביבה לפני כמה שנים (בתקופה בה התנגד להרחבת החוק), נקבע כי פיקדון על מכלי משקה גדולים יביא לעלויות נוספות של 213 מיליון שקל בשנה. ב-BDO טענו שהטענה איננה נכונה, שכן לא קיימות ראיות ברורות לקשר ישיר בין חוק הפיקדון לעליית מחירים.

בסופו של דבר, ההערכות הקיימות סותרות זו את זו ולא מצליחות ליישב את הסוגייה, אך עוסקות בעיקרן בכדאיות הכלכלית הישירה של המהלך, ולא בהשלכות הסביבתיות ובעלויות החיצוניות של ההשלכות הללו.

5. איך מתמודדים בעולם?

ב-10 מדינות באיחוד האירופי, שבהן חלה חובת פיקדון, שיעור האיסוף הממוצע גבוה מ- 90% . בשנים הקרובות מדינות נוספות באיחוד צפויות להחיל חובת פיקדון ובהן: צרפת, בריטניה, אוסטריה, בלגיה, ספרד, פורטוגל, רומניה, סלובקיה, לטביה ומלטה. בצרפת חוק כזה ייכנס לתוקף בקרוב, ויעד האיסוף שהוצב עומד על 95%. בריטניה תיישם מנגנון של פיקדון בעוד שלוש שנים, בכדי להגדיל ב-20% את כמות המכלים הנאספים, ולחסוך לציבור עלות חיצונית של מעל מיליארד ליש״ט.

לפי המשרד להגנת הסביבה, במדינות האיחוד בהן ישנה חובת פיקדון, אחוז השתתפות הציבור בהחזרת מכלי המשקה עומד על 80% בממוצע, ואילו הדירקטיבה האירופית הציבה יעד איסוף של 90% מכלי הפלסטיק הנמכרים עד 2029, והמליצה למדינות להטיל לשם כך מנגנוני פיקדון.

באירופה אגב לא מכירים באיסוף מתחנות מיון, וזאת בניגוד למצב בישראל בו חלק ניכר מהבקבוקים הגדולים נאספים באופן זה. בנוסף, דירקטיבת הפסולת האירופית לא מכירה בהשבה באמצעות מתקני RDF (מתקנים להפקת אנרגיה מפסולת) כמיחזור, וזאת בניגוד למצב בישראל בו נכון להיום, הממונה על חוק הפיקדון הכיר בשנת 2018 בהשבה באמצעות מתקני ה-RDF בחירייה לצורך עמידה ביעדי האיסוף והמיחזור.

6. האם מחזור הוא הפתרון לבעיית הפלסטיק?

מדי שנה מיוצרים בעולם 300 מיליון טון של פלסטיק, ולפי הערכות היקף הייצור צפוי להכפיל את עצמו בתוך 20 שנה. כמחצית מהפלסטיק מיועד לשימוש חד פעמי, כך שברגע שהוא הופך לפסולת - הוא מהווה מטרד סביבתי. הוא לעולם לא מתכלה, וכאשר הוא מתפרק ברבות השנים, הוא הופך לחלקיקי מיקרופלסטיק זעירים.

הפלסטיק מגיע בכמויות גדולות לסביבה - בין אם בשל לכלוך במרחב הציבורי או אפילו דרך מערכות הניקוז לים, שם הוא יוצר זיהום סביבתי כבד ומסכן את בעלי החיים שהטבע הוא ביתם (10 מיליון טון פלסטיק מוצאים את דרכם לאוקיינוסים מדי שנה - שווה ערך לכמיליון וחצי משאיות זבל. הערכות הנזקים האקולוגיים נאמדות ב-13 מיליארד דולר בשנה).

בקבוקים אינם פסולת הפלסטיק היחידה, אך בכל דקה מיוצרים ברחבי העולם כמיליון בקבוקים חד פעמיים, המצטברים ליותר מ-500 מיליארד בקבוקים מדי שנה. בסקר זבל חופים שנתי, מככבות לרוב חברות המשקאות השונות. בישראל נמכרים מדי שנה כמיליארד וחצי מכלי משקה, מתוכם 700 מיליון בקבוקים גדולים של ליטר וחצי ומעלה.

בישראל, לפי סקר ניקיון שטחים ציבוריים, שערך לפני כשנה המשרד להגנת הסביבה באמצעות החברה להגנת הטבע ואקופייננס עולה, כי מקור כ-18% מנפח הפסולת בשטחים הציבוריים בישראל הוא בקבוקי משקה. חוק הפיקדון הינו בעיקרו חוק ניקיון, שמטרתו לסלק מהמרחב הציבורי ומהשטחים הפתוחים את הבקבוקים.

האם מדובר בפתרון לבעיית הפלסטיק? תהליך המחזור הוא יקר, וגם בו כרוך זיהום רב. יתר על כן, רק 9% מכלל הפלסטיק שיוצר אי פעם הובאו לכדי מיחזור, ובזמן שמחירי הפלסטיק הבתולי נמוכים מאוד, מיחזור או שימוש בחומר ממוחזר איננו תמיד האופציה הכדאית כלכלית עבור היצרניות השונות. בישראל, בשנת 2016 מוחזרו רק 30% מתוך בקבוקי הפלסטיק שנאספו, וב-2017 53% (יעד המיחזור הוא 90% מיעד האיסוף).

הפלסטיק שממנו עשויים לרוב בקבוקי הפלסטיק אמנם פשוט יותר למיחזור, אך גם למוצר ממוחזר יש מחזור חיים מוגבל, שבקצהו הוא הופך לפסולת פלסטיק. מחזור, אם כן, יכול להוביל להפחתה בשימוש בפלסטיק בתולי, אך הדרך הטובה ביותר להתמודד עם בעיית הפלסטיק היא לצמצם שימוש או צריכה שלו במקור.

עוד כתבות

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

קיה ספורטאז' ''לונג'' הייבריד / צילום: יח''צ

החל מ-190 אלף שקל: הרכב שלא מפסיק להשתדרג

הספורטאג' הוותיק, קיה ספורטאז' "לונג" הייבריד, מקבל חיים חדשים בזכות עיצוב עדכני ● הוא משמר את מערכת ההנעה ההיברידית החסכונית שלו ויש לו תא נוסעים שלא נופל מזה של מותגי פרימיום. לא בטוח שזה יעזור מול הסיניות בטווח הארוך

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

פתיחת שולחן של ניני הא'צי / צילום: אפיק גבאי

המסעדה הכשרה שנותנת תמורה מעולה בפחות ממאה שקלים

ניני האצ'י לא ממוקמת באזור עסקים, וכדי להביא סועדים לצהריים הגיעו שם לפיצוח: פתיחת שולחן נדיבה, ססגונית ומוצלחת ב–39 שקל

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

מתקפת סייבר / אילוסטרציה: Shutterstock

ישראל היא המדינה המותקפת ביותר בסייבר, לפני אוקראינה וארה"ב

דוח בינלאומי חושף: בשנת 2025 יותר מ־12% מכלל מתקפות הסייבר הפוליטיות בעולם כוונו לישראל, ומומחים מזהירים שזה רק יתגבר

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ משוחח עם עיתונאים / צילום: ap, Evan Vucci

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עשרות אזרחים ישראלים חצו אמש את גדר המערכת משטח מדינת ישראל לרצועת עזה והושבו ע"י צה"ל ● עדכונים שוטפים

אילוסטרציה: Shutterstock, Quality Stock Arts

סל הבריאות ל-2026: תרופות נגד השמנה בפנים, ומה בחוץ?

יותר מ־600 תרופות וטכנולוגיות התמודדו על תקציב של 650 מיליון שקל ● תרופות ההרזיה למבוגרים ותרופות חדשות לאלצהיימר נותרו מחוץ לסל ● יותר ממחצית התקציב הוקצה לטיפולי סרטן

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

בתחילת השבוע ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"