גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפיקדון יורחב לבקבוקי משקה גדולים. כל מה שצריך לדעת על החוק והמכשולים בדרך ליישומו

בלב הסערה הפוליטית סביבה, הודיעה השבוע השרה להגנת הסביבה גילה גמליאל על הרחבת חוק הפיקדון גם לבקבוקי משקה גדולים ● אילו מכשולים ממתינים לחוק, מה הסיכוי שבאמת ייושם, והאם זה באמת השינוי הדרוש לסביבה? ● הצוללת של "גלובס" עושה סדר ● האזינו

כלוב בקבוקים בתל אביב / צילום: שני אשכנזי, גלובס
כלוב בקבוקים בתל אביב / צילום: שני אשכנזי, גלובס

מוזמנים להאזין ולעקוב אחר פודקאסט "הצוללת" בספוטיפיי, באפל פודקאסטס , בגוגל פודקאסטס או באפליקציה האהובה עליכם בהעתקת כתובת ה-RSS

עשור לאחר כניסתו של חוק הפיקדון על בקבוקי משקה לתוקף, השבוע חל בו שינוי משמעותי: השרה להגנת הסביבה, גילה גמליאל, החליטה להרחיבו, כך שדמי פיקדון יוטלו גם על בקבוקי משקה גדולים. ההחלטה, שבהחלט אפשר לתאר כדרמטית, מתקבלת במהלך סערה פוליטית סביב גמליאל, שנדבקה בקורונה לאחר שהפרה את הנחיות הסגר ושהתה בבית כנסת בטבריה ביום כיפור. בנוסף, ברקע ישנה התנגדות עזה של גורמים רבים; מיצרניות המשקאות, דרך קמעונאים ועד חברי כנסת רבים מכל קצוות הקשת הפוליטית. גם המשרד להגנת הסביבה עצמו, לאורך השנים, לא תמך בהרחבת החוק, והעדיף להתמקד בחינוך הציבור למחזור וולונטרי.

אך הבקבוקים, משנה לשנה, תופסים נפח רב יותר בחיינו ובאשפה שלנו. לאחר שימוש קצר הם הופכים לפסולת בלתי מתכלה, הנערמת במזבלות או נזרקת לטבע. שיעור האיסוף של בקבוקים קטנים חייבי פיקדון עומד על 79%, בעוד שיעור האיסוף הוולונטרי של הבקבוקים הגדולים מצליח משמעותית פחות, ובחלק מהשנים האחרונות לא הגיע לסף הנמוך יותר שנקבע בחוק - 55%. ומה באשר להשלכות הסביבתיות? בסקרים שנערכו בישראל, נמצאו פי 6.3 בקבוקים גדולים מבקבוקי פיקדון בפסולת שבחופים, ופי 5.2 בפסולת שמתחת למים.

כשבישראל נמכרים 1.2 מיליארד מכלי משקה קטנים בשנה (בהם גם מכלי זכוכית ומתכת), הישראלים צורכים 750 מיליון בקבוקים גדולים. אמנם פחות, אך הנפח שלהם משמעותית גדול יותר; נפחי ההטמנה של הבקבוקים הגדולים הם 85% מנפחי ההטמנה הצפויים כתוצאה ממכלי משקה, ובשל גודלם - גם 77% מסך הפלסטיק הנמכר בצורת בקבוקים.

למרות כל זאת, עד כה, השרים להגנת הסביבה לא תמכו בהרחבת החוק. השר הקודם, זאב אלקין, החליט לפני שנתיים להטיל על היצרניות קנס ולהותיר את הבקבוקים הגדולים ללא פיקדון. היצרניות, מצידן, לא שילמו בינתיים את הקנס - ופנו לערכאות משפטיות. אז מה השתנה השבוע? מעבר לעיתוי הפוליטי, משרדה של גמליאל נדרש להשיב לעתירה לבג"ץ (אחרי שלוש דחיות) שהגיש ארגון "אדם, טבע ודין", בה נטען כי יש להרחיב מיידית את חוק הפיקדון, שכן חברות המשקאות לא עמדו ביעדי האיסוף שהוצבו בפניהן (55%).

לאחר בחינת הנושא, החליטה כאמור גמליאל להשיב כי תרחיב את החוק, אך השאירה כמה פתחי מילוט אפשריים למתנגדים, שלא מתכוננים לנוח בשנה הקרובה, עד כניסת החוק לתוקף. מהם החסמים, איך החלת החוק יכולה עוד להשתבש והאם הוא יסלק מאתרי הטבע את בקבוקי הפלסטיק: הצוללת של גלובס עושה סדר.

1. האם יש סיכוי למהלך?

אילו החוק היה מתקיים כפי שהוא מנוסח, בעוד חודשיים היו יכולים הצרכנים להחזיר את בקבוקי המשקה הגדולים ולקבל עבורם את דמי הפיקדון, שיעמדו על מינימום 30 אגורות לבקבוק. גמליאל הייתה יכולה פשוט להסתפק בפרסום ברשומות על כך שהחברות לא עמדו ביעדי המיחזור, ולהניח לדברים לרוץ מעצמם.

אך היא מבקשת זמן היערכות משקית של שנה, ומנמקת את הבקשה בכך שתקופת הקורונה מאתגרת למשק, ושהיערכות מיטבית מבחינת תשתיות איסוף (דוגמת מכונות אוטומטיות במקום כלובי הבקבוקים הפזורים ברחובות) עשויה לקחת זמן. אמנם לא יהיה פשוט לבלום את המהלך, שכן מדובר בחוק קיים, אבל החברות והמתנגדים הרבים ינצלו את השנה הקרובה לא רק להיערך למצב החדש, אלא גם לפעול לביטולו.

מצד אחד ניצב יו"ר ועדת הכלכלה יעקב מרגי (ש״ס), שלא אהב את המהלך של גמליאל, שכן ציפה שיתואם מולו ותוך התחשבות בהתנגדות שהביעו כמה מחברי הוועדה. הוא אמנם לא יכול להחזיר את הגלגל לאחור כעת, אך בכוחו להאריך את הצו משנה של היערכות למספר שנים, ומאידך גם להתעלם ממנו ולהוביל לכך שהחוק ייכנס לתוקפו בתוך חודשיים.

מרגי זעם השבוע. בדיון שהתקיים בוועדה בנושא אנרגיות מתחדשות, הוא מיהר לקטוע את דבריה של נציגת המשרד בדיון והטיח בה את מורת רוחו בנוגע להחלטת השרה. ל"גלובס" אמר השבוע מרגי שאם השרה לא תציג בפניו תוכנית כוללת שבכוחה להוכיח את יכולתו של המהלך להצליח, ובנוסף להבטיח שהעלויות לא יושתו במלואן או בחלקן הגדול על הצרכן, לא יחתום על הצו - והחוק ייכנס לתוקפו בתוך חודשיים, כך שגמליאל "תצטרך להתמודד עם תוצאות ההחלטה שלה".

אם אכן לא תאשר הוועדה את ההארכה, ייתכן כי המתנגדים מקווים להוכיח בתוך זמן קצר שהחוק אינו מיושם כראוי, או מנגד - להוביל את גמליאל עצמה לבקשה לביטול המהלך לפני שהוא נכנס לתוקף, בשל אי שיתוף פעולה.

ומהי הפרצה במקרה של הארכה לשנה, כפי שמבקשת גמליאל? החוק אמנם ניתן לביטול רק באמצעות חוק נוסף, אך המשרד להגנת הסביבה הצהיר שבשנה הקרובה יקדם תיקונים לחוק שיאפשרו יישום מיטבי שלו, ובאופן הזה תוכל ועדת הכלכלה לדון בכל החוק מחדש, ולערוך בו שינויים כרצונה - מה שעשוי גם לעקר אותו מתוכן.

2. מה אומרים המתנגדים?

חברות המשקאות, הקמעונאים, איגוד התעשיינים וחלק מחברי הכנסת מתנגדים למהלך. החברות חוששות מפני ירידה במכירות, משום שלטענתן החוק ייקר את מחירי הבקבוקים. יתר על כן, היישום עלול להיות מורכב ומסובך, ודורש פתרונות שלא קיימים היום בשטח. בעוד שהבקבוקים הקטנים נצרכים בעיקר מחוץ לבית ובבתי עסק וכך קל יותר לאסוף אותם, הבקבוקים הגדולים נצרכים בעיקר בבתי הצרכנים ודורשים רצון טוב וביצוע פעולה אקטיבית כדי להחזיר אותם לרשתות או לנקודות האיסוף.

לאחר שכלובי הבקבוקים יפונו מהרחובות, הצרכנים יצטרכו להשליך אותם לפח הכתום - שלא קיים מתחת לכל בית - או להפקידם בבתי עסק, מה שדורש מאמץ. במקרה כזה, ייתכן כי הצרכנים יעדיפו לזרוק את הבקבוקים לפחים הירוקים, והאיסוף ייפגע (אם כי בחלק מתחנות מיון הפסולת נשלפים הבקבוקים ומועברים לתאגיד האיסוף אל"ה, שכן 58% ממכלי המשקה הגדולים מושלכים היום לפח הירוק, ו-36% למיחזוריות). בנוסף, החברות טוענות שזריקת הבקבוקים לפחים הירוקים תוביל לתופעת נברנות בפחי האשפה, ושקיים חשש שארגוני פשיעה ינסו להשתלט על ענף המיחזור.

גילה גמליאל / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

3. מה יקרה למחירים?

בשלב זה, אי אפשר לדעת אם מחירי המשקאות יעלו. באם יתייקרו בשיעור הפיקדון - מי שיבחר להחזיר את הבקבוקים יקבל את כספו בחזרה ולכאורה יפתור את הבעיה. החברות מצידן טוענות שהמערך שיצטרכו להקים לשם האיסוף יוביל להתייקרות של כ-70 אגורות לבקבוק. ואולם, לפי בדיקה שערכה חברת BDO כאשר הוחל חוק הפיקדון על הבקבוקים קטנים, התברר שמחירם לא עלה בסכום הזהה לפיקדון, אלא ב־2% ממנו בלבד (8 אגורות). שני שלישים מהפיקדון כלל לא גולגלו לצרכן ונספגו על ידי חברות המשקאות.

4. האם המהלך כדאי כלכלית?

באשר לכדאיות הכלכלית של המהלך, ישנן הערכות סותרות. לפי הערכה שביצעה בעבר חברת BDO עבור תאגיד המחזור אסופתא, החוק יכניס למשק 170 מיליון שקל בשנה, ואילו לפי עבודה שביצעה חברת פארטו עבור המשרד להגנת הסביבה, הרחבת הפיקדון תוביל לחיסכון של כ-56 מיליון שקל בשנה עבור הצרכן הממחזר (כאשר שני שלישים מנטל הפיקדון יוטלו על היצרן והקמעונאי ושליש על הצרכן, שיקבל את דמי הפיקדון במלואם בקצה התהליך).

גם הרשויות המקומיות ירוויחו כשהמיחזוריות יפונו מהמרחב הציבורי ופחות בקבוקים יושלכו לפחים הירוקים בשל התמרוץ הכספי למחזור - ובכך יחסכו 5 מיליון שקל בשנה. מאידך, חברות המשקאות סבורות כי חובת הפיקדון תעלה את מחירי הבקבוקים ב-70 אגורות, ותשית על הציבור והחברות עלות של 300-500 מיליון שקל בשנה.

בהערכה שביצעה חברת הייעוץ צנובר עבור המשרד להגנת הסביבה לפני כמה שנים (בתקופה בה התנגד להרחבת החוק), נקבע כי פיקדון על מכלי משקה גדולים יביא לעלויות נוספות של 213 מיליון שקל בשנה. ב-BDO טענו שהטענה איננה נכונה, שכן לא קיימות ראיות ברורות לקשר ישיר בין חוק הפיקדון לעליית מחירים.

בסופו של דבר, ההערכות הקיימות סותרות זו את זו ולא מצליחות ליישב את הסוגייה, אך עוסקות בעיקרן בכדאיות הכלכלית הישירה של המהלך, ולא בהשלכות הסביבתיות ובעלויות החיצוניות של ההשלכות הללו.

5. איך מתמודדים בעולם?

ב-10 מדינות באיחוד האירופי, שבהן חלה חובת פיקדון, שיעור האיסוף הממוצע גבוה מ- 90% . בשנים הקרובות מדינות נוספות באיחוד צפויות להחיל חובת פיקדון ובהן: צרפת, בריטניה, אוסטריה, בלגיה, ספרד, פורטוגל, רומניה, סלובקיה, לטביה ומלטה. בצרפת חוק כזה ייכנס לתוקף בקרוב, ויעד האיסוף שהוצב עומד על 95%. בריטניה תיישם מנגנון של פיקדון בעוד שלוש שנים, בכדי להגדיל ב-20% את כמות המכלים הנאספים, ולחסוך לציבור עלות חיצונית של מעל מיליארד ליש״ט.

לפי המשרד להגנת הסביבה, במדינות האיחוד בהן ישנה חובת פיקדון, אחוז השתתפות הציבור בהחזרת מכלי המשקה עומד על 80% בממוצע, ואילו הדירקטיבה האירופית הציבה יעד איסוף של 90% מכלי הפלסטיק הנמכרים עד 2029, והמליצה למדינות להטיל לשם כך מנגנוני פיקדון.

באירופה אגב לא מכירים באיסוף מתחנות מיון, וזאת בניגוד למצב בישראל בו חלק ניכר מהבקבוקים הגדולים נאספים באופן זה. בנוסף, דירקטיבת הפסולת האירופית לא מכירה בהשבה באמצעות מתקני RDF (מתקנים להפקת אנרגיה מפסולת) כמיחזור, וזאת בניגוד למצב בישראל בו נכון להיום, הממונה על חוק הפיקדון הכיר בשנת 2018 בהשבה באמצעות מתקני ה-RDF בחירייה לצורך עמידה ביעדי האיסוף והמיחזור.

6. האם מחזור הוא הפתרון לבעיית הפלסטיק?

מדי שנה מיוצרים בעולם 300 מיליון טון של פלסטיק, ולפי הערכות היקף הייצור צפוי להכפיל את עצמו בתוך 20 שנה. כמחצית מהפלסטיק מיועד לשימוש חד פעמי, כך שברגע שהוא הופך לפסולת - הוא מהווה מטרד סביבתי. הוא לעולם לא מתכלה, וכאשר הוא מתפרק ברבות השנים, הוא הופך לחלקיקי מיקרופלסטיק זעירים.

הפלסטיק מגיע בכמויות גדולות לסביבה - בין אם בשל לכלוך במרחב הציבורי או אפילו דרך מערכות הניקוז לים, שם הוא יוצר זיהום סביבתי כבד ומסכן את בעלי החיים שהטבע הוא ביתם (10 מיליון טון פלסטיק מוצאים את דרכם לאוקיינוסים מדי שנה - שווה ערך לכמיליון וחצי משאיות זבל. הערכות הנזקים האקולוגיים נאמדות ב-13 מיליארד דולר בשנה).

בקבוקים אינם פסולת הפלסטיק היחידה, אך בכל דקה מיוצרים ברחבי העולם כמיליון בקבוקים חד פעמיים, המצטברים ליותר מ-500 מיליארד בקבוקים מדי שנה. בסקר זבל חופים שנתי, מככבות לרוב חברות המשקאות השונות. בישראל נמכרים מדי שנה כמיליארד וחצי מכלי משקה, מתוכם 700 מיליון בקבוקים גדולים של ליטר וחצי ומעלה.

בישראל, לפי סקר ניקיון שטחים ציבוריים, שערך לפני כשנה המשרד להגנת הסביבה באמצעות החברה להגנת הטבע ואקופייננס עולה, כי מקור כ-18% מנפח הפסולת בשטחים הציבוריים בישראל הוא בקבוקי משקה. חוק הפיקדון הינו בעיקרו חוק ניקיון, שמטרתו לסלק מהמרחב הציבורי ומהשטחים הפתוחים את הבקבוקים.

האם מדובר בפתרון לבעיית הפלסטיק? תהליך המחזור הוא יקר, וגם בו כרוך זיהום רב. יתר על כן, רק 9% מכלל הפלסטיק שיוצר אי פעם הובאו לכדי מיחזור, ובזמן שמחירי הפלסטיק הבתולי נמוכים מאוד, מיחזור או שימוש בחומר ממוחזר איננו תמיד האופציה הכדאית כלכלית עבור היצרניות השונות. בישראל, בשנת 2016 מוחזרו רק 30% מתוך בקבוקי הפלסטיק שנאספו, וב-2017 53% (יעד המיחזור הוא 90% מיעד האיסוף).

הפלסטיק שממנו עשויים לרוב בקבוקי הפלסטיק אמנם פשוט יותר למיחזור, אך גם למוצר ממוחזר יש מחזור חיים מוגבל, שבקצהו הוא הופך לפסולת פלסטיק. מחזור, אם כן, יכול להוביל להפחתה בשימוש בפלסטיק בתולי, אך הדרך הטובה ביותר להתמודד עם בעיית הפלסטיק היא לצמצם שימוש או צריכה שלו במקור.

עוד כתבות

עופר זרף, מבעלי חברת יסודות איתנים / צילום: אולפני חובב

יזם הנדל"ן שמספר בגילוי לב: "לקוחות באים ובאים, ולא סוגרים"

עופר זרף, יו"ר דירקטוריון חברת יסודות איתנים הבונה פרויקטים רבים בצפון, מספר על המציאות הנוכחית בגבול עם לבנון: "חזרנו לבנות מיד עם הפסקת האש, אבל יש קשיים לא קטנים והכול לוקח יותר זמן" ● הוא דורש מהמדינה להתערב ומצהיר: "אין לי שום כוונה לשלם פיצוי לדיירים על איחורים"

מימין: דניאל שרייבר ושי וינינגר, מייסדי ומנהלי למונייד / צילום: אתר החברה

למונייד הציגה דוחות חזקים, אך המניה ירדה בוול סטריט

חברת הביטוח הדיגיטלי מציגה תחזית טובה לשנה הקרובה בשורת ההכנסות, מאשררת את התחזית לפיה תציג EBITDA מתואם חיובי ברבעון האחרון של השנה, וצופה צמיחה של 60% בהכנסות בשנה הקרובה ● אחד המייסדים: "רבעון תשיעי רצוף של האצה בצמיחה"

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

בודקים את המיתוס. עכבר וגבינה / צילום: Shutterstock

אל תציעו לחתול ולעכבר חלב ומוצריו

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: הדימוי של התזונה המועדפת על היריבים המרים נוצר מתנאי החקלאות והאחסון של ימים עבר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לפני ההצבעה על ביטולו בכנסת: האוצר הזמין קמפיין לפטור ממע"מ ל-150 דולר

בשבוע הבא יעלה להצבעה בכנסת הצו להרחבת הפטור ממע"מ בייבוא אישי לסכום של 150 דולר ● יחד עם זאת, במשרד האוצר מבקשים כבר להכין קמפיין למען יידוע הציבור בדבר העלאת סכום הפטור

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נשיא סין שי ג'ינפינג / צילום: Reuters

חיזור שקט בארץ, מתקפה פומבית בבייג'ינג: המשחק הכפול של סין מול ישראל

בעוד שבזירה הבינלאומית סין משמרת קו ביקורתי נגד ישראל כדי להתבדל מוושינגטון, בשטח היא מנמיכה להבות ● המטרה, לפי המומחית קאריס וויטי: ליהנות מהיכולות הישראליות בלי לשלם את המחיר הפוליטי הכרוך ביחסים גלויים ● במקביל, היא ממשיכה לחבק את טהרן

שלט המכריז על המבצע של גינדי. מה זה יעשה להכנסות המדינה ממסים? / צילום: פרטי

עד מתי נסכים לשלם מס רכישה ומע"מ על מחירי דירות פיקטיביים?

הלמ"ס ספגה ביקורת על הצגת תמונה ורודה מדי של מחירי הדירות, אבל קופת המדינה גורפת הון ממחירים שלא מביאים בחשבון את המבצעים ● צודקת או לא, כשהלמ"ס אומרת שהמחירים חזרו לעלות, יותר מדי אנשים משתכנעים וחוזרים לשוק - והמחירים טסים ממילא

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

רחובות טהרן / צילום: ap, Vahid Salemi

"משהו גדול בדרך": האתר שמנסה לחזות מתי תהיה תקיפה באיראן

StrikeRadar, פלטפורמה ניסיונית מבוססת בינה מלאכותית שפיתח מנהל מוצר ישראלי, הציגה היום תנודתיות חדה במדד הסיכון לתקיפה אמריקאית באיראן, שהגיע עד ל-49%

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

תקיפה בלבנון (ארכיון)

צה"ל מאשר את הדיווחים: מספר רב של מחבלי חיזבאללה חוסלו

מטוסי קרב של חיל האוויר תקפו אמש מפקדות של ארגון הטרור חיזבאללה במרחב בעלבכ שבעומק לבנון - על פי דיווחים לבנוניים, בהפצצות נרשמו נפגעים רבים ● דובר צה"ל: "עוקבים אחרי ההתפתחויות וערים לשיח הציבורי על איראן" • המשחתת האמריקנית "מהן" מקבוצת התקיפה של פורד נכנסה לאזור • שר החוץ האיראני: "ארה"ב לא דרשה מאיתנו במשא ומתן אפס העשרה. ביומיים שלושה הקרובים נגבש הצעת טויטה להסכם גרעין" ● עדכונים שוטפים

הגפנים. המשפחה היא הציר של הסיפור / צילום: ענת אגמון

אורנה לב נותנת שיעור בהתמדה, דיוק ותשוקה לעשייה

הקצינה ב–8200 שיצאה לגמלאות ממש לא פנטזה על ייננות, ורק לפני כעשור נטעה משפחת לב את הגפנים ברמת צבאים ● מדי שנה מייצרת לב ביקב אדם 4,000 בקבוקים בסך הכול, שבהם טמונים הקשר שלה לאדמה, ההיכרות עם הכרם ועבודת הכפיים

עסקאות השבוע / עיצוב: טלי בוגדנובסקי

בכמה נמכרה דירת 5 חדרים באחת השכונות המבוקשות בגבעתיים?

דירת 5 חדרים בשטח של 133 מ"ר עם מרפסת בשטח של כ־12 מ"ר, חניה ומחסן בגבעתיים נמכרה תמורת 4.9 מיליון שקל ● "שכונת בורוכוב בגבעתיים נחשבת לאחת השכונות המבוקשות והיוקרתיות ביותר בעיר" ● ועוד עסקאות נדל"ן מהשבוע האחרון

עמית אסרף / צילום: עומר הכהן

הילדות בטורקיה, החלום שהתנפץ ואקזיט הענק שרשם השבוע לפני גיל 30

"ישבנו בבית קפה ועלה הרעיון ליצור תוסף זדוני. עשר דקות אחרי ההתקנה מאות ארגונים בעולם רצו שנעזור להם. חברות ענק ביקשו את המוצר. OpenAI הפכה ללקוח הראשון" ● שיחה קצרה עם עמית אסרף, מייסד-שותף ומנכ"ל סטארט-אפ הסייבר KOI

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

ת"א ננעלה בירידות; מדד הקלינטק נפל ב-3%, הדולר התחזק מול השקל

מדד ת"א 90 ירד בכ-1.3%, ת"א 35 איבד מערכו כ-0.5% ● נייס זינקה לאחר שעקפה את התחזיות ● בהראל סבורים כי בנק ישראל לא יוריד את הריבית בהחלטה הקרובה ● וולס פארגו: הישועה לשוק הקריפטו תגיע ממקום מאוד לא צפוי ● הדולר ממשיך להתחזק אל מול השקל וערכו עומד סביב 3.14 שקלים

נושאת המטוסים האמריקאית אברהם לינקולן / צילום: ap, Brian M. Wilbur

דריכות למתקפה: עוד משחתת אמריקאית נכנסת לאזור

טראמפ נתן אתמול דדליין לאיראן: 10 ימים או 15 ימים • דובר צה"ל אפי דפרין: "אנחנו עוקבים אחר ההתפתחויות האזוריות וערים לשיח הציבורי בנושא איראן" ● טראמפ בהצגת מועצת השלום: "אסור שיהיה לאיראן נשק גרעיני" • איראן במכתב למזכ"ל האו"ם: אם נותקף - נגיב נגד בסיסים אמריקניים באזור ● עדכונים שוטפים