גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר הלמ"ס מגלה: הפדיון נפגע באופן משמעותי, יש יותר עובדים בחל"ת - ובכל זאת העסקים אופטימיים

בסקר נבדקו מצב התעסוקה ואופי התעסוקה לפי קבוצות עובדים שונות ● אחוז המפוטרים מצביע על עלייה מ-6.6% באמצע אוגוסט ל-7.6% באמצע אוקטובר ● ועדיין, בעוד 75% מהעסקים בתעשייה העידו כי הם לא ישרדו את הסגר הראשון, רק 35% מהם חשבו כך בנוגע לסגר השני

שלט סגירה על חלון הראווה של חנות קטנה בתל אביב. בעקבות הסגר הרבה עסקים הגיעו לידי פשיטת רגל / צילום: איל יצהר, גלובס
שלט סגירה על חלון הראווה של חנות קטנה בתל אביב. בעקבות הסגר הרבה עסקים הגיעו לידי פשיטת רגל / צילום: איל יצהר, גלובס

הרוב רע יותר, אבל לא הכול - זו המסקנה הכללית והפשטנית שעולה מסקר שערך הלמ"ס על מצב העסקים בעת התפשטות נגיף הקורונה. מהסקר שנערך זו הפעם התשיעית מאז התפרצות הקורונה עולה, כי בחודש אוקטובר אחוז התעסוקה ירד, אחוז העובדים בחל"ת עלה דרמטית (מ-6.4% באמצע אוגוסט לכ-14% באוקטובר), פדיון העסקים נפגע יותר ופחות עסקים היו זכאים למענקים בעיקר משום שלא עמדו בתנאי הסף.

מנגד, חלק מהעסקים אומרים שהסגר השני פגע בהם פחות ומגלים יותר אופטימיות ביחס לעתידם, כשהם מעידים כי הם יכולים לשרוד את הסגר הזה. זאת, בניגוד לנבואות הזעם שהם ניבאו לעצמם במהלך הסגר הראשון (סגירה ופשיטת רגל).

רק 35% מועסקים בענף המסעדות והאירועים

בסקר נבדקו מצב התעסוקה ואופי התעסוקה לפי קבוצות עובדים שונות - עובדים בחל"ת בעקבות משבר הקורונה בכלל ועובדים בחל"ת בעקבות הסגר השני בפרט, עובדים חדשים שגויסו מתחילת המשבר, עובדים שפוטרו ועובדים שפוטרו בעקבות הסגר השני, עובדים שיכולים לבצע את עבודתם מהבית ומתוכם עובדים היום מהבית וסך העובדים המועסקים כיום.

על פי הסקר, אחוז התעסוקה בענפים הנסקרים (מהיקף התעסוקה לפני תחילת המשבר) ירד מ-87% בסקר השמיני, שנערך בחודש אוגוסט, ל-79% באמצע חודש אוקטובר.

בין הענפים השונים נמצאה שונות גדולה בשיעור התעסוקה. בענפי ההיי-טק והפיננסים שיעור התעסוקה גבוה מ-94% (מהיקף התעסוקה לפני המשבר), בענפי המסחר הקמעוני שיעור התעסוקה עומד על כ-76% ובענפי שירותי מזון ומשקאות (מסעדות ואולמות אירועים) שיעור התעסוקה הוא כ-35% בלבד.

אפשר לראות שאחוז העובדים הנמצאים בחל"ת עלה באופן חד מ-6.4% באמצע אוגוסט (החודש שבו נרשמה הפעילות הכלכלית הגבוהה ביותר מתחילת המשבר) ל-14% באמצע אוקטובר.

בכל הענפים חלה עלייה באחוז העובדים בחל"ת במהלך אוקטובר לעומת אחוז העובדים בחל"ת באוגוסט, כאשר בענפי המסחר הקמעוני ושירותי המזון חלה העלייה החדה ביותר. אחוז המפוטרים, בניכוי העובדים החדשים שגויסו, מצביע על עלייה מ-6.6% באמצע אוגוסט ל-7.6% באמצע אוקטובר.

הסקר נערך בעיצומו של הסגר השני, ובמסגרתו נשאלו העסקים מהו היקף העובדים הנמצאים בחל"ת והעובדים שפוטרו באופן ישיר בגלל הסגר. על פי דיווחי העסקים כ-10.8% מהעובדים בחל"ת (כ-156 אלף עובדים) נמצאים במצב זה בגלל הסגר השני. בענפי המסחר ושירותי האוכל מרבית העובדים נמצאים בחל"ת בגלל הסגר.

מהסקר עולה, כי אחוז המפוטרים בגלל הסגר השני, כחלק מסך המפוטרים מתחילת המשבר, נמוך מאחר שכיום נוהגים בעלי העסקים בשלב הראשון להוציא את העובדים לחל"ת ורק לאחר תקופה מסוימת שבה הפעילות אינה חוזרת למסלולה לפטר את העובדים הנמצאים בחל"ת.

הפגיעה בפדיון כבר "לא מתונה"

מטבע הדברים, הסגר השפיע על הפגיעה בפדיון של העסקים, שמעידים כי הפגיעה בהם כבר "לא מתונה". בסקר נשאלו העסקים שתי שאלות על הערכת מידת הפגיעה עקב משבר הקורונה: על הפגיעה שהעסקים ספגו בפועל בחודש ספטמבר ועל הפגיעה הצפויה להערכתם בחודש אוקטובר.

אחוז העסקים שדיווחו על מידת פגיעה מתונה בפדיון (עד 25%) בחודש ספטמבר ירד בכלל הענפים ועומד על כ-38% מהחברות (כלומר הפדיון של 62% מהחברות נפגע ביותר מ-25% בחודש זה) לעומת 78% מהחברות שדיווחו על פגיעה מתונה בפדיון בחודש אוגוסט.

הפגיעה החמורה ביותר על פי אומדן זה הייתה בענף שירותי מזון ומשקאות שבו רק כ-6.5% מהעסקים דיווחו על פגיעה מתונה בספטמבר לעומת כ-67% באוגוסט.

הלמ"ס בחן גם את ההבדלים במצב העסקים בין הסגר הראשון לסגר השני (בהשוואה לממצאי סקר שנערך ב-21 באפריל, לאחר חג הפסח, בתקופה של הסגר הראשון שבו מערכת החינוך הייתה סגורה וכך גם המסחר ברחובות ובקניונים), ונמצא כי יש כמה השפעות מנוגדות על חומרת הנזק מהגבלות הסגר השני. מנהלים רבים העידו כי הפגיעה מהסגר השני פחותה ביחס לסגר הראשון.

במהלך חצי השנה שחלפה מאז תחילת המשבר חברות רבות פיתחו פתרונות ודרכים להתמודדות עם ההגבלות (כגון מכירה מקוונת/תשתיות עבודה מהבית). בנוסף על כך, ההגבלות על מקומות העבודה בסגר זה היו מרוככות יותר לעומת הסגר הראשון. עם זאת, מאחר שהעסקים נמצאים במשבר כבר תקופה ארוכה הנזק מהסגר השני עלול להיות משמעותי יותר לחלקם.

על פי דיווחי המנהלים בסקר הפגיעה החמורה בפדיון (יותר מ-50% מפדיון החברה) בסגר השני נמוכה משמעותית מהפגיעה בסגר הראשון.

הפערים הגדולים באומדן זה באים לידי ביטוי בעסקים בענפי התעשייה, הבינוי והמסחר הקמעוני. הפער הבולט ביותר היה בענפי המסחר הקמעוני - כ-32.8% מהעסקים דיווחו באוקטובר על פגיעה חמורה בפדיון לעומת כ-67% באפריל.

בענפי התעשייה (ללא תעשייה עילית), הפדיון של כ-26.2% מהעסקים נפגע באופן חמור בחודש אוקטובר לעומת כ-53.5% מהעסקים בענפים אלו בחודש אפריל.

בסקר הנוכחי, כמו גם בסקר שנערך בחודש אפריל, נשאלו המדווחים כמה זמן תוכל חברתם להתקיים במצב הכלכלי הנוכחי. מהממצאים של הסקר עולה כי שיעור העסקים שעל פי דיווחם לא יוכלו להמשיך במצב זה יותר מ-3 חודשים ירד משמעותית ביחס לאלה שסברו כי לא ישרדו את הסגר הראשון (מורכב משיעור העסקים שענו שהם יכולים לשרוד כך עד חודש + שיעור העסקים שענו שהם יכולים לשרוד כך עד 3 חודשים).

כך למשל, בעוד 75% מהעסקים בתעשייה העידו כי הם לא ישרדו את הסגר הראשון, אם יימשך מעל 3 חודשים, רק 35% מהם חשבו כך בנוגע לסגר השני. בתחום השירותים הפיננסיים, בסגר הראשון, כ-40% סברו כי יסגרו בעקבות סגר ממושך, ורק כ-9% העריכו כי ייסגרו בעקבות הסגר השני.

בכלל הענפים מצביע הסקר על ירידה באחוז העסקים אשר צפו שהם נמצאים בסכנת סגירה בכלל הענפים בחודש אוקטובר לעומת הצפי בחודש אפריל.

בדומה לפגיעה בפדיון השיפור המשמעותי נמצא בענפי המסחר הקמעונאי, הבינוי והתעשייה.

אי זכאות וקשיים בירוקרטיים בקבלת המענקים

בסקר נשאלו מנהלי העסקים אלו מגבלות בסגר הנוכחי משפיעות על פעילות חברתם באופן משמעותי, מבין: צמצום של טיסות בין-לאומיות; צמצום התחבורה הציבורית; הגבלת התנועה במרחב הציבורי; סגירת שווקים, מרכזי מסחר ועוד; סגירת מוסדות החינוך; עובדים בבידוד או עובדים שחלו בנגיף או מגבלות אחרות.

יותר מ-50% מהעסקים ציינו שהגבלת התנועה במרחב הציבורי, בידוד/מחלה של עובדים וסגירת מוסדות החינוך משפיעה על פעילות חברתם. בחלוקה לפי ענפים המגבלה של סגירת מוסדות החינוך הייתה המשפיעה ביותר על פעילות החברות בענפי השירותים הפיננסיים ובהייטק.

ומה עם המענקים? האם העסקים נהנים מהם? כ-40.5% ממנהלי העסקים שנשאלו האם הם פנו לקבלת מענק תמיכה בעסקים ממשרד האוצר בתקופה האחרונה, השיבו כי לא פנו לקבלת מענק. הסיבה הנפוצה ביותר לאי הפנייה לבקשת מענק (כ-41%) היא אי-עמידה בתנאי סף (למעט ענף השירותים הפיננסיים, שם נראה כי הסיבה הנפוצה היא בכך שאין צורך בענפי המסחר הקמעוני וההייטק כ-47% דיווחו כי אינם עומדים בתנאים.

בנוסף, קבוצה משמעותית של מעסיקים דיווחה שלא פנתה לקבל מענק משום כ-30.8% מהם (כ-5,800 עסקים) לא פנו כי אין להם צורך בו וכ-16% נתקלו בקשיים בירוקרטיים.

עוד כתבות

מיקי חיימוביץ', יו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

אושרה הארכת הפטור מהיטל השבחה על התקנת מערכות סולריות בגגות מבנים

ועדת הכלכלה אישרה את הארכת הפטור בחמש שנים נוספות ● עקב הסבך הפוליטי הארכת הפטור, שיזמה ח"כ מיקי חיימוביץ', התאפשרה באמצעות עדכון של חוק מקורות האנרגיה שמקדם משרד האנרגיה

יונתן היילו / צילום: צילום מסך מתוך חדשות 12

יונתן היילו, שהורשע בהריגת אדם שאנס אותו, נמצא ללא רוח חיים

היילו, שהורשע בהריגת אדם שאנס אותו ושוחרר בשחרור מוקדם מהכלא, נמצא ללא רוח חיים בים באזור חוף פולג בנתניה ● נסיבות מותו נבדקות ע"י המשטרה, ואחד החששות הוא שהיילו שם קץ לחייו

עודד פלר, מנכ"ל אמיליה / צילום: פאול אורלייב

אמיליה מבקשת למזג לתוכה את אוברסיז בעסקת מניות

אמיליה מחזיקה כיום ב-43.1% ממניות אוברסיז, כך שמדובר על עסקה בהיקף של כ-122 מיליון שקל

עמדת בדיקה בשדה התעופה רמון / צילום: סופיה ישראל

מי מממן את הבדיקות המהירות בכניסה לאיים הירוקים? ובכן, לא היה קל לגלות

ניסינו לבדוק מי מממן את עמדות הבדיקה המהירה שהוצבו בכניסה לאילת וים המלח במסגרת חוק איי התיירות ● וגם: מנשה (גוגי) זילכה מונה לתפקיד מנכ"ל רני צים מרכזי קניות ● השיחה

נשיא סין, שי ג'ינפינג, באזור שיבדונג במהלך סיור באזורים כפריים במדינה ב־2013 / צילום: Associated Press, Wang Ye

המהפכה הסינית החדשה: מעודדת הגירת ענק פנימית - הפעם מהערים לכפרים

במהלך שנועד להילחם בעוני, הנשיא שי רוצה שיזמים וצרכנים יעברו לעיירות כפריות שמפגרות אחרי ערי הענק, ויביאו לשגשוגם

דניאל פלד, מייסד שותף של אורבס / צילום: יח"צ

הסכסוך בין מייסדי מיזם הבלוקצ'יין Zen הגיע לבית המשפט בתל אביב

אמנון דפני תובע את שותפיו לשעבר דניאל פלד ואוהד עשור בסכום של 3 מיליון שקל, בטענה כי נישלו אותו מזכויותיו בחברת זנט יישומים מבוזרים, שהייתה אחראית על המיזם

חנות מקס סטוק בבני ברק / צילום: שני מוזס

הפרשנות היצירתית והרפיסות הממשלתית שסידרו למקס סטוק את הרבעון

הדוחות הרבעוניים שמפרסמת החברה מוכיחים שמשבר הקורונה הוא גם הזדמנות עסקית ומצדיקים את המחיר ששילמה עליה אייפקס ● מתחת לרדאר החברה המשיכה לפעול תחת הגדרה מעורפלת של מפעל חיוני והרחיבה את סל המוצרים שלה

כספומט שנפגע מהירי בצפון / צילום: מרכז מוסאוא

האלימות בחברה הערבית מגיעה לבנקים: שורת תקריות ירי לסניפים בצפון

לפי הערכות, מדובר בפעולות של ארגוני פשע במטרה לסחוט "דמי חסות" ● בשבת נפצעה מירי אישה במע'אר שעמדה ליד כספומט ● ח"כ ג'אבר עסאקלה: "המשטרה פועלת להגן על הבנקים אבל לא על סתם אזרחים ערבים"

המפקח על הבנקים יאיר אבידן / צילום: דוברות בנק ישראל

המפקח על הבנקים על דחיית החזר ההלוואות: "מקווים שיהיה כבר חיסון וללקוחות תהיה הזדמנות להשתקם"

המפקח על הבנקים יאיר אבידן אומר כי המתווה החדש לדחיית החזרי הלוואות מתמקד בהעלאת הוודאות, ומסתכל מעבר לתקופה שבמהלכה יסתיים המשבר בטווח הזמן המרבי ● בראיון לגלובס הוא מספר כי הדחייה לא מסכנת את יציבות הבנקים וחשובה לעתידם של לקוחות

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: Abir Sultan, AP

נתניהו: הליכוד יצביע נגד בחירות ובעד אחדות

רה"מ מסר הצהרה מיוחדת בפתח ישיבת סיעת הליכוד בנושא הבחירות ● ההודעה של נתניהו נמסרה לאחר שבכחול לבן הודיעו כי בכוונתם לקדם חבילת חוקים בנושא דת ומדינה כבר ביום רביעי הקרוב, וכשעל הפרק האפשרות להצביע בעד הפלת הממשלה

מטוס ישראייר / צילום: יח"צ מוני שפיר

ברגע האחרון: ישראייר קיבלה אישור לטוס מעל סעודיה

רק הערב יכולים 170 הנוסעים לנשום לרווחה, לאחר שהטיסה המיועדת למחר בשעה 10:00 קיבלה אישור לטוס מעל שמי סעודיה ● האישור, שבשלב זה תקף ל-4 ימים בלבד, מאפשר טיסה שתארך שלוש שעות על פני מסלול עוקף שנמשך כשבע שעות

זהבית כהן / צילום: שלומי יוסף

מקסימום תוצאות: עלייה של 30% בהכנסות מקס סטוק מתחילת השנה

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2020, מציגה מקס סטוק עלייה בהיקף פעילותה, הרבה הודות לכך שהחברה המשיכה לפעול גם בזמן הסגרים ● בסיכום רבעוני קפצו הכנסותיה ב-25% ל-262 מיליון שקל, ושיפור דומה נרשם בשורה התחתונה עם רווח נקי שהגיע ל-21 מיליון שקל

שמואל סלבין, יו"ר קרן הריט  סלע קפיטל / צילום: איל יצהר, גלובס

הקרב בין מבנה לדירקטוריון סלע על השליטה בחברת הריט עובר לאסיפת בעלי המניות

בית המשפט קיבל את בקשת מבנה, המחזיקה הגדולה בסלע, והורה לסלע לכנס אסיפת בעלי מניות, שבה יתבקשו המשתתפים להכריע אם להפוך את סלע מקרן ריט לחברה רגילה

מאיר אריאל ז"ל / צילום: יוטיוב, לילה גוב

למי שייך הביטוי "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה"?

בתו של הזמר מאיר אריאל ז"ל, תובעת פיצוי של 100 אלף שקל משותפות נדל"ן, שעשתה שימוש בביטוי בתור סלוגן שיווקי על הפרת זכויות יוצרים ● השותפות: ביטוי יהודי עתיק

מסכים במנהטן. לפי אחד התרחישים, בעתיד נוצף עוד יותר במסכים עם תכנים פרסומיים / צילום: Associated Press, John Minchillo

הקרב על תשומת הלב: 4 תרחישים משרטטים איך ישתלבו המסכים בחיינו

ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום התקשורת יצרו שדה קרב חדש: מי ישלוט בתכנים שנצפה בהם, ובאופן שבו נעשה זאת ● דוח חדש משרטט ארבעה תרחישים אפשריים לחיים עם המסכים, ומכולם עולה סוגיה מהותית נוספת: מי יחזיק במידע שלנו, אנחנו או חברות הטכנולוגיה

מנכ"ל פלאפון רן גוראון \ צילום: שלומי יוסף

פלאפון: הקורונה הובילה להפסד של 12 מיליון שקל ברבעון

ההכנסות ברבעון השלישי נשחקו ב-11% אך פוצו במקצת על ידי הגידול בהכנסות ציוד קצה ● ה-EBITDA נחתך ב-30.6%

נציגי ארגון האולמות וגני האירועים הבוקר בשביתת רעב מול משרד ראש הממשלה בירושלים / צילום: יוסי שטיינר

"המענקים היו אמורים להיות פלסטר. חייבים שיטה אחרת"

לינדה אביטן, בעלת חברה להגברה ולתאורה קול אור אלי בע"מ ● "הבן שלי מתחת לגיל 28 אז הוא מקבל תשלום של 60% בלבד בחל"ת מהמדינה, ולי ולבעלי אין הכנסות כלל" ● גלובס שם את הסיוע לעסקים קטנים ולעצמאים במרכז  

שמואל סנראי/  צילום: יחצ

בכיר בלשכה המשפטית של רפאל תובע את החברה על התעמרות קשה

עו"ד חנן אבני, ראש שטח בכיר ולשעבר מ"מ יועמ"ש רפאל, תובע 7.5 מיליון שקל מהחברה ומהיועמ"ש שלה לשעבר, עו"ד שמואל סנראיי ● טוען כי ההתעמרות, הבריונות והפוגענות כלפיו הלכו והחריפו כשניסה לבלום את עו"ד סנראיי מלאשר פעולות המפרות את חוק חובת מכרזים

בצלאל סמוטריץ’, ימינה / צילום: יצחק קלמן

האם ליברמן בא לכנסת בעיקר כדי להפיל יוזמות של סמוטריץ'?

סמוטריץ' עקץ את ליברמן על הרקורד הפרלמנטרי שלו. על מה הוא מתבסס? ● המשרוקית של גלובס

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ועדת הכספים תדון בביטול הגדלת מס הרכישה למשפרי דיור

הוועדה תדון מחר בההצעה שמבקשת להשיב את המצב לקדמותו ולקבוע כי משפרי דיור יכולים לרכוש דירה חדשה ולהחזיק בישנה במשך שנתיים, מבלי שייחשבו למשקיעים ויוטל עליהם מס גבוה ● שר האוצר לשעבר כחלון קיצר את משך הזמן לשנה וחצי