גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר הלמ"ס מגלה: הפדיון נפגע באופן משמעותי, יש יותר עובדים בחל"ת - ובכל זאת העסקים אופטימיים

בסקר נבדקו מצב התעסוקה ואופי התעסוקה לפי קבוצות עובדים שונות ● אחוז המפוטרים מצביע על עלייה מ-6.6% באמצע אוגוסט ל-7.6% באמצע אוקטובר ● ועדיין, בעוד 75% מהעסקים בתעשייה העידו כי הם לא ישרדו את הסגר הראשון, רק 35% מהם חשבו כך בנוגע לסגר השני

שלט סגירה על חלון הראווה של חנות קטנה בתל אביב. בעקבות הסגר הרבה עסקים הגיעו לידי פשיטת רגל / צילום: איל יצהר, גלובס
שלט סגירה על חלון הראווה של חנות קטנה בתל אביב. בעקבות הסגר הרבה עסקים הגיעו לידי פשיטת רגל / צילום: איל יצהר, גלובס

הרוב רע יותר, אבל לא הכול - זו המסקנה הכללית והפשטנית שעולה מסקר שערך הלמ"ס על מצב העסקים בעת התפשטות נגיף הקורונה. מהסקר שנערך זו הפעם התשיעית מאז התפרצות הקורונה עולה, כי בחודש אוקטובר אחוז התעסוקה ירד, אחוז העובדים בחל"ת עלה דרמטית (מ-6.4% באמצע אוגוסט לכ-14% באוקטובר), פדיון העסקים נפגע יותר ופחות עסקים היו זכאים למענקים בעיקר משום שלא עמדו בתנאי הסף.

מנגד, חלק מהעסקים אומרים שהסגר השני פגע בהם פחות ומגלים יותר אופטימיות ביחס לעתידם, כשהם מעידים כי הם יכולים לשרוד את הסגר הזה. זאת, בניגוד לנבואות הזעם שהם ניבאו לעצמם במהלך הסגר הראשון (סגירה ופשיטת רגל).

רק 35% מועסקים בענף המסעדות והאירועים

בסקר נבדקו מצב התעסוקה ואופי התעסוקה לפי קבוצות עובדים שונות - עובדים בחל"ת בעקבות משבר הקורונה בכלל ועובדים בחל"ת בעקבות הסגר השני בפרט, עובדים חדשים שגויסו מתחילת המשבר, עובדים שפוטרו ועובדים שפוטרו בעקבות הסגר השני, עובדים שיכולים לבצע את עבודתם מהבית ומתוכם עובדים היום מהבית וסך העובדים המועסקים כיום.

על פי הסקר, אחוז התעסוקה בענפים הנסקרים (מהיקף התעסוקה לפני תחילת המשבר) ירד מ-87% בסקר השמיני, שנערך בחודש אוגוסט, ל-79% באמצע חודש אוקטובר.

בין הענפים השונים נמצאה שונות גדולה בשיעור התעסוקה. בענפי ההיי-טק והפיננסים שיעור התעסוקה גבוה מ-94% (מהיקף התעסוקה לפני המשבר), בענפי המסחר הקמעוני שיעור התעסוקה עומד על כ-76% ובענפי שירותי מזון ומשקאות (מסעדות ואולמות אירועים) שיעור התעסוקה הוא כ-35% בלבד.

אפשר לראות שאחוז העובדים הנמצאים בחל"ת עלה באופן חד מ-6.4% באמצע אוגוסט (החודש שבו נרשמה הפעילות הכלכלית הגבוהה ביותר מתחילת המשבר) ל-14% באמצע אוקטובר.

בכל הענפים חלה עלייה באחוז העובדים בחל"ת במהלך אוקטובר לעומת אחוז העובדים בחל"ת באוגוסט, כאשר בענפי המסחר הקמעוני ושירותי המזון חלה העלייה החדה ביותר. אחוז המפוטרים, בניכוי העובדים החדשים שגויסו, מצביע על עלייה מ-6.6% באמצע אוגוסט ל-7.6% באמצע אוקטובר.

הסקר נערך בעיצומו של הסגר השני, ובמסגרתו נשאלו העסקים מהו היקף העובדים הנמצאים בחל"ת והעובדים שפוטרו באופן ישיר בגלל הסגר. על פי דיווחי העסקים כ-10.8% מהעובדים בחל"ת (כ-156 אלף עובדים) נמצאים במצב זה בגלל הסגר השני. בענפי המסחר ושירותי האוכל מרבית העובדים נמצאים בחל"ת בגלל הסגר.

מהסקר עולה, כי אחוז המפוטרים בגלל הסגר השני, כחלק מסך המפוטרים מתחילת המשבר, נמוך מאחר שכיום נוהגים בעלי העסקים בשלב הראשון להוציא את העובדים לחל"ת ורק לאחר תקופה מסוימת שבה הפעילות אינה חוזרת למסלולה לפטר את העובדים הנמצאים בחל"ת.

הפגיעה בפדיון כבר "לא מתונה"

מטבע הדברים, הסגר השפיע על הפגיעה בפדיון של העסקים, שמעידים כי הפגיעה בהם כבר "לא מתונה". בסקר נשאלו העסקים שתי שאלות על הערכת מידת הפגיעה עקב משבר הקורונה: על הפגיעה שהעסקים ספגו בפועל בחודש ספטמבר ועל הפגיעה הצפויה להערכתם בחודש אוקטובר.

אחוז העסקים שדיווחו על מידת פגיעה מתונה בפדיון (עד 25%) בחודש ספטמבר ירד בכלל הענפים ועומד על כ-38% מהחברות (כלומר הפדיון של 62% מהחברות נפגע ביותר מ-25% בחודש זה) לעומת 78% מהחברות שדיווחו על פגיעה מתונה בפדיון בחודש אוגוסט.

הפגיעה החמורה ביותר על פי אומדן זה הייתה בענף שירותי מזון ומשקאות שבו רק כ-6.5% מהעסקים דיווחו על פגיעה מתונה בספטמבר לעומת כ-67% באוגוסט.

הלמ"ס בחן גם את ההבדלים במצב העסקים בין הסגר הראשון לסגר השני (בהשוואה לממצאי סקר שנערך ב-21 באפריל, לאחר חג הפסח, בתקופה של הסגר הראשון שבו מערכת החינוך הייתה סגורה וכך גם המסחר ברחובות ובקניונים), ונמצא כי יש כמה השפעות מנוגדות על חומרת הנזק מהגבלות הסגר השני. מנהלים רבים העידו כי הפגיעה מהסגר השני פחותה ביחס לסגר הראשון.

במהלך חצי השנה שחלפה מאז תחילת המשבר חברות רבות פיתחו פתרונות ודרכים להתמודדות עם ההגבלות (כגון מכירה מקוונת/תשתיות עבודה מהבית). בנוסף על כך, ההגבלות על מקומות העבודה בסגר זה היו מרוככות יותר לעומת הסגר הראשון. עם זאת, מאחר שהעסקים נמצאים במשבר כבר תקופה ארוכה הנזק מהסגר השני עלול להיות משמעותי יותר לחלקם.

על פי דיווחי המנהלים בסקר הפגיעה החמורה בפדיון (יותר מ-50% מפדיון החברה) בסגר השני נמוכה משמעותית מהפגיעה בסגר הראשון.

הפערים הגדולים באומדן זה באים לידי ביטוי בעסקים בענפי התעשייה, הבינוי והמסחר הקמעוני. הפער הבולט ביותר היה בענפי המסחר הקמעוני - כ-32.8% מהעסקים דיווחו באוקטובר על פגיעה חמורה בפדיון לעומת כ-67% באפריל.

בענפי התעשייה (ללא תעשייה עילית), הפדיון של כ-26.2% מהעסקים נפגע באופן חמור בחודש אוקטובר לעומת כ-53.5% מהעסקים בענפים אלו בחודש אפריל.

בסקר הנוכחי, כמו גם בסקר שנערך בחודש אפריל, נשאלו המדווחים כמה זמן תוכל חברתם להתקיים במצב הכלכלי הנוכחי. מהממצאים של הסקר עולה כי שיעור העסקים שעל פי דיווחם לא יוכלו להמשיך במצב זה יותר מ-3 חודשים ירד משמעותית ביחס לאלה שסברו כי לא ישרדו את הסגר הראשון (מורכב משיעור העסקים שענו שהם יכולים לשרוד כך עד חודש + שיעור העסקים שענו שהם יכולים לשרוד כך עד 3 חודשים).

כך למשל, בעוד 75% מהעסקים בתעשייה העידו כי הם לא ישרדו את הסגר הראשון, אם יימשך מעל 3 חודשים, רק 35% מהם חשבו כך בנוגע לסגר השני. בתחום השירותים הפיננסיים, בסגר הראשון, כ-40% סברו כי יסגרו בעקבות סגר ממושך, ורק כ-9% העריכו כי ייסגרו בעקבות הסגר השני.

בכלל הענפים מצביע הסקר על ירידה באחוז העסקים אשר צפו שהם נמצאים בסכנת סגירה בכלל הענפים בחודש אוקטובר לעומת הצפי בחודש אפריל.

בדומה לפגיעה בפדיון השיפור המשמעותי נמצא בענפי המסחר הקמעונאי, הבינוי והתעשייה.

אי זכאות וקשיים בירוקרטיים בקבלת המענקים

בסקר נשאלו מנהלי העסקים אלו מגבלות בסגר הנוכחי משפיעות על פעילות חברתם באופן משמעותי, מבין: צמצום של טיסות בין-לאומיות; צמצום התחבורה הציבורית; הגבלת התנועה במרחב הציבורי; סגירת שווקים, מרכזי מסחר ועוד; סגירת מוסדות החינוך; עובדים בבידוד או עובדים שחלו בנגיף או מגבלות אחרות.

יותר מ-50% מהעסקים ציינו שהגבלת התנועה במרחב הציבורי, בידוד/מחלה של עובדים וסגירת מוסדות החינוך משפיעה על פעילות חברתם. בחלוקה לפי ענפים המגבלה של סגירת מוסדות החינוך הייתה המשפיעה ביותר על פעילות החברות בענפי השירותים הפיננסיים ובהייטק.

ומה עם המענקים? האם העסקים נהנים מהם? כ-40.5% ממנהלי העסקים שנשאלו האם הם פנו לקבלת מענק תמיכה בעסקים ממשרד האוצר בתקופה האחרונה, השיבו כי לא פנו לקבלת מענק. הסיבה הנפוצה ביותר לאי הפנייה לבקשת מענק (כ-41%) היא אי-עמידה בתנאי סף (למעט ענף השירותים הפיננסיים, שם נראה כי הסיבה הנפוצה היא בכך שאין צורך בענפי המסחר הקמעוני וההייטק כ-47% דיווחו כי אינם עומדים בתנאים.

בנוסף, קבוצה משמעותית של מעסיקים דיווחה שלא פנתה לקבל מענק משום כ-30.8% מהם (כ-5,800 עסקים) לא פנו כי אין להם צורך בו וכ-16% נתקלו בקשיים בירוקרטיים.

עוד כתבות

רמי דרור / צילום: תמר מצפי

הלמן אלדובי מציג גידול ניכר בהכנסות וברווח, כשהשוק ממתין להחלטה על להצעות לרכישה

בית ההשקעות שבניהול רמי דרור לא שופך אור חדש על גורל ההצעות לרכישתו מצד אלטשולר שחם גמל, הפניקס וקרן בריטית ● בינתיים: מתחילת השנה עבר בית ההשקעות לרווח של כ-5 מיליון שקל

שמואל סלבין, יו"ר קרן הריט  סלע קפיטל / צילום: איל יצהר, גלובס

הקרב בין מבנה לדירקטוריון סלע על השליטה בחברת הריט עובר לאסיפת בעלי המניות

בית המשפט קיבל את בקשת מבנה, המחזיקה הגדולה בסלע, והורה לסלע לכנס אסיפת בעלי מניות, שבה יתבקשו המשתתפים להכריע אם להפוך את סלע מקרן ריט לחברה רגילה

מסחר בוול סטריט./  צילום: רויטרס

חברת S&P קרובה לסיכום עסקה לרכישת HIS Markit תמורת כ-44 מיליארד דולר

אם העסקה תצא לפועל ישולבו במסגרתה שתיים מחברות המידע הגדולות ביותר בוול סטריט

מטוס ישראייר / צילום: יחצ

טיסת ישראייר מת"א לדובאי אמורה להמריא מחר, אך האישור לטוס מעל סעודיה טרם התקבל

טיסה ראשונה של ישראייר לאיחוד האמירויות אמורה להמריא מחר, אך עד כה חברות התעופה הישראליות לא קיבלו אישור רשמי לטוס בשמי סעודיה ● גורמים במשרדי ראש הממשלה והתחבורה: "הנושא בטיפול"

ביטקוין / קרדיט: שאטרסטוק

בדרך לשבור את שיא כל הזמנים: הביטקוין מתקרב ל-20 אלף דולר

כמעט שלוש שנים אחרי שקבע שיא של כל הזמנים, מחירו של הביטקוין בבורסות הקריפטו הגיע הערב מעל ל-19,700 דולר - רמתו הגבוהה מאז דצמבר 2017 ● ביטקוין קרוב לסיים את נובמבר עם עלייה חודשית של 40%

יאיר אבידן / צילום: רמי זרניגר, יח"צ

הפיקוח על הבנקים מודיע על גיבוש מתווה נוסף לדחיית תשלומי משכנתאות והלוואות

חלון הזמנים לדחיית ההחזרים מוארך בשלושה חודשים, עד סוף הרבעון הראשון ב-2021 ● מדובר במהלך שיש לו עלויות, לא זניחות, שמגבירות את נטל ההלוואה על כתפי הלווה ● בנק ישראל: "דחיית תשלומים כמוה כאשראי חדש"

גיל שרון / צילום: תמר מצפי

הרווח הנקי של בזק צלל ב-85% בצל האירוע החשבונאי בחברה הבת

בזק בינלאומי גוררת את כל הקבוצה לשחיקה אדירה בעקבות האירועים החשבונאיים הקשים שהתגלו ובעקבות מחיקות וירידת ערך ● החברה שהייתה רשומה בספרי בזק ב-652 מיליון שקל תירשם ב-123 מיליון שקל ● בנטרול ירידת הערך בבזק בינלאומי בזק רשמה זינוק של כ-40% ברווחי הרבעון השלישי

מסכים במנהטן. לפי אחד התרחישים, בעתיד נוצף עוד יותר במסכים עם תכנים פרסומיים / צילום: Associated Press, John Minchillo

הקרב על תשומת הלב: 4 תרחישים משרטטים איך ישתלבו המסכים בחיינו

ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום התקשורת יצרו שדה קרב חדש: מי ישלוט בתכנים שנצפה בהם, ובאופן שבו נעשה זאת ● דוח חדש משרטט ארבעה תרחישים אפשריים לחיים עם המסכים, ומכולם עולה סוגיה מהותית נוספת: מי יחזיק במידע שלנו, אנחנו או חברות הטכנולוגיה

כספומט שנפגע מהירי בצפון / צילום: מרכז מוסאוא

האלימות בחברה הערבית מגיעה לבנקים: שורת תקריות ירי לסניפים בצפון

לפי הערכות, מדובר בפעולות של ארגוני פשע במטרה לסחוט "דמי חסות" ● בשבת נפצעה מירי אישה במע'אר שעמדה ליד כספומט ● ח"כ ג'אבר עסאקלה: "המשטרה פועלת להגן על הבנקים אבל לא על סתם אזרחים ערבים"

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ועדת הכספים תדון בביטול הגדלת מס הרכישה למשפרי דיור

הוועדה תדון מחר בההצעה שמבקשת להשיב את המצב לקדמותו ולקבוע כי משפרי דיור יכולים לרכוש דירה חדשה ולהחזיק בישנה במשך שנתיים, מבלי שייחשבו למשקיעים ויוטל עליהם מס גבוה ● שר האוצר לשעבר כחלון קיצר את משך הזמן לשנה וחצי

הבורסה בתל אביב/ צילום: שלומי יוסף

סגירה שלילית בת"א בהובלת מדד הבנקים; כלל ביטוח זינקה ב-7.7%

בנק ישראל הותיר את הריבית ללא שינוי ברמה של 0.1% ● האוצר צופה התאוששות מהירה של המשק ממשבר הקורונה ● בזק בלטה בירידה חדה, אורמד מטפסת ב-8%

מנכ"ל פלאפון רן גוראון \ צילום: שלומי יוסף

פלאפון: הקורונה הובילה להפסד של 12 מיליון שקל ברבעון

ההכנסות ברבעון השלישי נשחקו ב-11% אך פוצו במקצת על ידי הגידול בהכנסות ציוד קצה ● ה-EBITDA נחתך ב-30.6%

מטרו / אילוסטרציה: shutterstock, שאטרסטוק

"יותר פוליטיקה מתכנון, יותר נזק מתועלת": מחאת ראשי הערים נגד המטרו

ראשי הערים שבתחומן יעבור המטרו מותחים ביקורת חריפה גם על הליכי התכנון הלא משתפים, וגם על התוואי המתוכנן, שלדבריהם מפספס מקומות חשובים • נת"ע: היו מאות פגישות עם נציגי הרשויות

 עמית איסמן פרקליט מחוז חיפה / צילום: לשכת עורכי הדין

ועדת האיתור ממליצה על עו"ד עמית איסמן לתפקיד פרקליט המדינה

ועדת האיתור בחרה פה-אחד בעו"ד איסמן, שמכהן כפרקליט מחוז חיפה ● בעבר התקבלו המלצות הוועדה בקלות, אך הפעם הממשלה עשויה להרים קשיים

מערכת סלולר "ורד הרים" של צה"ל. המערכת המקורית של מוטורולה / צילום: Associated Press, Ariel Schalit

הדור החמישי בצה"ל, הניסיון של מוטורולה סולושנס להשפיע על ההליך והאלוף במיל' שמסייע לה

מוטורולה סולושנס מפעילה לחצים כבדים כדי לזכות במכרז הדור ה–5 בסלולר של צה"ל ● סמי תורג’מן, לשעבר אלוף פיקוד דרום, מסייע בעניין • עלות המהלך מוערכת ב־1.5 מיליארד שקל

אוטובוס חוצה כביש מוצף ליד באר מילכה. ההצעה היא להקים אתרי ויסות / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהיעדר רגולטור אחראי: מינהל התכנון מציע תוכניות חדשות להתמודדות עם שיטפונות

לגלובס נודע כי במינהל מציעים הקמת אגני ניקוז ש”יתפסו” את מי הגשמים בשטחים הפתוחים ● כיום ניהול ההתמודדות עם שיטפונות והצפות מבוזר בין ידיים רבות עם אינטרסים שונים

חוקרת בודקת מבחנות דם כחלק מהניסוי בחיסון של מודרנה לנגיף הקורונה / צילום: Taimy Alvarez, AP

מודרנה עדכנה את תוצאות הניסוי שלה עם 94% אפקטיביות; תגיש בקשת אישור חירום לחיסון עוד היום

החיסון של מודרנה מבוסס על הטכנולוגיה החדשה mRNA, כמו החיסון של פייזר, שכבר פרסמה תוצאות לפני כשבוע ● היום החברה פרסמה כי החיסון שלה נמצא יעיל גם בקבוצה גדולה יותר של חולים וכי שיפרה את התנאים בהם ניתן לשנע את המוצר ● המניה מזנקת בכ-11% במסחר המוקדם

שלטי הסברה בנצרת הנתונה בסגר. "הישארו בבית למען בריאותנו ובטיחותנו" / צילום: איל יצהר

יותר נדבקים, פחות בדיקות: כך מזנקת התחלואה בחברה הערבית

שרשראות הדבקה שלא נקטעות, קנסות לא אפקטיביים ותחלואה שמתפשטת לערים הסמוכות ● כמעט כל היישובים האדומים והכתומים בישראל מצויים בחברה הערבית ● פרופ' ינון אשכנזי: "צריך לסגור מסחר, להדק פיקוח, לבצע הרבה בדיקות. סגרו יישובים ובפנים הייתה מסיבה אחת גדולה"

שרון שפורר \ צילום: שלומי יוסף

שתי שופטות בערעור של שרון שפורר בסכסוך עם אפי נוה הוחלפו בשופטים אחרים

השופטת יהודית שבח פסלה עצמה מלדון בערעור של שפורר עקב העובדה שהאחיינית שלה החלה לעבוד במשרדו של נוה ● השופטת שלומית יעקובוביץ הוחלפה מסיבה שהוגדרה ע"י דוברות הנהלת בתי המשפט כ"סיבה אישית"

מנכ"ל ארטימדיה עופר מילר. קו תקיף עם תג מחיר / צילום: תמר מצפי

עלייתה ונפילתה של הקואליציה שביקשה להילחם בגוגל ובפייסבוק

5 שנים אחרי שהוקמה, חברת ארטימדיה סוגרת את שירות הפרסום בווידאו שלה ● איך קרסה ההבטחה הגדולה למענה לענקיות הטכנולוגיה הבינלאומיות שנגסו נגיסות ענק בתקציבי הפרסום בישראל, ומה תהיה ההשפעה של הפסקת הפעילות על השוק