גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

סקר הלמ"ס מגלה: הפדיון נפגע באופן משמעותי, יש יותר עובדים בחל"ת - ובכל זאת העסקים אופטימיים

בסקר נבדקו מצב התעסוקה ואופי התעסוקה לפי קבוצות עובדים שונות ● אחוז המפוטרים מצביע על עלייה מ-6.6% באמצע אוגוסט ל-7.6% באמצע אוקטובר ● ועדיין, בעוד 75% מהעסקים בתעשייה העידו כי הם לא ישרדו את הסגר הראשון, רק 35% מהם חשבו כך בנוגע לסגר השני

שלט סגירה על חלון הראווה של חנות קטנה בתל אביב. בעקבות הסגר הרבה עסקים הגיעו לידי פשיטת רגל / צילום: איל יצהר, גלובס
שלט סגירה על חלון הראווה של חנות קטנה בתל אביב. בעקבות הסגר הרבה עסקים הגיעו לידי פשיטת רגל / צילום: איל יצהר, גלובס

הרוב רע יותר, אבל לא הכול - זו המסקנה הכללית והפשטנית שעולה מסקר שערך הלמ"ס על מצב העסקים בעת התפשטות נגיף הקורונה. מהסקר שנערך זו הפעם התשיעית מאז התפרצות הקורונה עולה, כי בחודש אוקטובר אחוז התעסוקה ירד, אחוז העובדים בחל"ת עלה דרמטית (מ-6.4% באמצע אוגוסט לכ-14% באוקטובר), פדיון העסקים נפגע יותר ופחות עסקים היו זכאים למענקים בעיקר משום שלא עמדו בתנאי הסף.

מנגד, חלק מהעסקים אומרים שהסגר השני פגע בהם פחות ומגלים יותר אופטימיות ביחס לעתידם, כשהם מעידים כי הם יכולים לשרוד את הסגר הזה. זאת, בניגוד לנבואות הזעם שהם ניבאו לעצמם במהלך הסגר הראשון (סגירה ופשיטת רגל).

רק 35% מועסקים בענף המסעדות והאירועים

בסקר נבדקו מצב התעסוקה ואופי התעסוקה לפי קבוצות עובדים שונות - עובדים בחל"ת בעקבות משבר הקורונה בכלל ועובדים בחל"ת בעקבות הסגר השני בפרט, עובדים חדשים שגויסו מתחילת המשבר, עובדים שפוטרו ועובדים שפוטרו בעקבות הסגר השני, עובדים שיכולים לבצע את עבודתם מהבית ומתוכם עובדים היום מהבית וסך העובדים המועסקים כיום.

על פי הסקר, אחוז התעסוקה בענפים הנסקרים (מהיקף התעסוקה לפני תחילת המשבר) ירד מ-87% בסקר השמיני, שנערך בחודש אוגוסט, ל-79% באמצע חודש אוקטובר.

בין הענפים השונים נמצאה שונות גדולה בשיעור התעסוקה. בענפי ההיי-טק והפיננסים שיעור התעסוקה גבוה מ-94% (מהיקף התעסוקה לפני המשבר), בענפי המסחר הקמעוני שיעור התעסוקה עומד על כ-76% ובענפי שירותי מזון ומשקאות (מסעדות ואולמות אירועים) שיעור התעסוקה הוא כ-35% בלבד.

אפשר לראות שאחוז העובדים הנמצאים בחל"ת עלה באופן חד מ-6.4% באמצע אוגוסט (החודש שבו נרשמה הפעילות הכלכלית הגבוהה ביותר מתחילת המשבר) ל-14% באמצע אוקטובר.

בכל הענפים חלה עלייה באחוז העובדים בחל"ת במהלך אוקטובר לעומת אחוז העובדים בחל"ת באוגוסט, כאשר בענפי המסחר הקמעוני ושירותי המזון חלה העלייה החדה ביותר. אחוז המפוטרים, בניכוי העובדים החדשים שגויסו, מצביע על עלייה מ-6.6% באמצע אוגוסט ל-7.6% באמצע אוקטובר.

הסקר נערך בעיצומו של הסגר השני, ובמסגרתו נשאלו העסקים מהו היקף העובדים הנמצאים בחל"ת והעובדים שפוטרו באופן ישיר בגלל הסגר. על פי דיווחי העסקים כ-10.8% מהעובדים בחל"ת (כ-156 אלף עובדים) נמצאים במצב זה בגלל הסגר השני. בענפי המסחר ושירותי האוכל מרבית העובדים נמצאים בחל"ת בגלל הסגר.

מהסקר עולה, כי אחוז המפוטרים בגלל הסגר השני, כחלק מסך המפוטרים מתחילת המשבר, נמוך מאחר שכיום נוהגים בעלי העסקים בשלב הראשון להוציא את העובדים לחל"ת ורק לאחר תקופה מסוימת שבה הפעילות אינה חוזרת למסלולה לפטר את העובדים הנמצאים בחל"ת.

הפגיעה בפדיון כבר "לא מתונה"

מטבע הדברים, הסגר השפיע על הפגיעה בפדיון של העסקים, שמעידים כי הפגיעה בהם כבר "לא מתונה". בסקר נשאלו העסקים שתי שאלות על הערכת מידת הפגיעה עקב משבר הקורונה: על הפגיעה שהעסקים ספגו בפועל בחודש ספטמבר ועל הפגיעה הצפויה להערכתם בחודש אוקטובר.

אחוז העסקים שדיווחו על מידת פגיעה מתונה בפדיון (עד 25%) בחודש ספטמבר ירד בכלל הענפים ועומד על כ-38% מהחברות (כלומר הפדיון של 62% מהחברות נפגע ביותר מ-25% בחודש זה) לעומת 78% מהחברות שדיווחו על פגיעה מתונה בפדיון בחודש אוגוסט.

הפגיעה החמורה ביותר על פי אומדן זה הייתה בענף שירותי מזון ומשקאות שבו רק כ-6.5% מהעסקים דיווחו על פגיעה מתונה בספטמבר לעומת כ-67% באוגוסט.

הלמ"ס בחן גם את ההבדלים במצב העסקים בין הסגר הראשון לסגר השני (בהשוואה לממצאי סקר שנערך ב-21 באפריל, לאחר חג הפסח, בתקופה של הסגר הראשון שבו מערכת החינוך הייתה סגורה וכך גם המסחר ברחובות ובקניונים), ונמצא כי יש כמה השפעות מנוגדות על חומרת הנזק מהגבלות הסגר השני. מנהלים רבים העידו כי הפגיעה מהסגר השני פחותה ביחס לסגר הראשון.

במהלך חצי השנה שחלפה מאז תחילת המשבר חברות רבות פיתחו פתרונות ודרכים להתמודדות עם ההגבלות (כגון מכירה מקוונת/תשתיות עבודה מהבית). בנוסף על כך, ההגבלות על מקומות העבודה בסגר זה היו מרוככות יותר לעומת הסגר הראשון. עם זאת, מאחר שהעסקים נמצאים במשבר כבר תקופה ארוכה הנזק מהסגר השני עלול להיות משמעותי יותר לחלקם.

על פי דיווחי המנהלים בסקר הפגיעה החמורה בפדיון (יותר מ-50% מפדיון החברה) בסגר השני נמוכה משמעותית מהפגיעה בסגר הראשון.

הפערים הגדולים באומדן זה באים לידי ביטוי בעסקים בענפי התעשייה, הבינוי והמסחר הקמעוני. הפער הבולט ביותר היה בענפי המסחר הקמעוני - כ-32.8% מהעסקים דיווחו באוקטובר על פגיעה חמורה בפדיון לעומת כ-67% באפריל.

בענפי התעשייה (ללא תעשייה עילית), הפדיון של כ-26.2% מהעסקים נפגע באופן חמור בחודש אוקטובר לעומת כ-53.5% מהעסקים בענפים אלו בחודש אפריל.

בסקר הנוכחי, כמו גם בסקר שנערך בחודש אפריל, נשאלו המדווחים כמה זמן תוכל חברתם להתקיים במצב הכלכלי הנוכחי. מהממצאים של הסקר עולה כי שיעור העסקים שעל פי דיווחם לא יוכלו להמשיך במצב זה יותר מ-3 חודשים ירד משמעותית ביחס לאלה שסברו כי לא ישרדו את הסגר הראשון (מורכב משיעור העסקים שענו שהם יכולים לשרוד כך עד חודש + שיעור העסקים שענו שהם יכולים לשרוד כך עד 3 חודשים).

כך למשל, בעוד 75% מהעסקים בתעשייה העידו כי הם לא ישרדו את הסגר הראשון, אם יימשך מעל 3 חודשים, רק 35% מהם חשבו כך בנוגע לסגר השני. בתחום השירותים הפיננסיים, בסגר הראשון, כ-40% סברו כי יסגרו בעקבות סגר ממושך, ורק כ-9% העריכו כי ייסגרו בעקבות הסגר השני.

בכלל הענפים מצביע הסקר על ירידה באחוז העסקים אשר צפו שהם נמצאים בסכנת סגירה בכלל הענפים בחודש אוקטובר לעומת הצפי בחודש אפריל.

בדומה לפגיעה בפדיון השיפור המשמעותי נמצא בענפי המסחר הקמעונאי, הבינוי והתעשייה.

אי זכאות וקשיים בירוקרטיים בקבלת המענקים

בסקר נשאלו מנהלי העסקים אלו מגבלות בסגר הנוכחי משפיעות על פעילות חברתם באופן משמעותי, מבין: צמצום של טיסות בין-לאומיות; צמצום התחבורה הציבורית; הגבלת התנועה במרחב הציבורי; סגירת שווקים, מרכזי מסחר ועוד; סגירת מוסדות החינוך; עובדים בבידוד או עובדים שחלו בנגיף או מגבלות אחרות.

יותר מ-50% מהעסקים ציינו שהגבלת התנועה במרחב הציבורי, בידוד/מחלה של עובדים וסגירת מוסדות החינוך משפיעה על פעילות חברתם. בחלוקה לפי ענפים המגבלה של סגירת מוסדות החינוך הייתה המשפיעה ביותר על פעילות החברות בענפי השירותים הפיננסיים ובהייטק.

ומה עם המענקים? האם העסקים נהנים מהם? כ-40.5% ממנהלי העסקים שנשאלו האם הם פנו לקבלת מענק תמיכה בעסקים ממשרד האוצר בתקופה האחרונה, השיבו כי לא פנו לקבלת מענק. הסיבה הנפוצה ביותר לאי הפנייה לבקשת מענק (כ-41%) היא אי-עמידה בתנאי סף (למעט ענף השירותים הפיננסיים, שם נראה כי הסיבה הנפוצה היא בכך שאין צורך בענפי המסחר הקמעוני וההייטק כ-47% דיווחו כי אינם עומדים בתנאים.

בנוסף, קבוצה משמעותית של מעסיקים דיווחה שלא פנתה לקבל מענק משום כ-30.8% מהם (כ-5,800 עסקים) לא פנו כי אין להם צורך בו וכ-16% נתקלו בקשיים בירוקרטיים.

עוד כתבות

החוסכים הישראלים מסכמים חצי שנה פנומנלית / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

החודש ההיסטורי שסידר לחוסכים הישראלים את אחת התקופות הטובות אי פעם

המחצית הראשונה של שנת 2025 הייתה עמוסה בטלטלות בארץ ובעולם, ועדיין חוסכי הגמל והפנסיה צפויים ליהנות מתשואות שלא נראו כמותן זה שנים ● הסיבה המרכזית: הבורסה בתל אביב שהפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ובכל זאת, במסלול אחד ייצאו מאוכזבים

לחיזבאללה יש דרישות מישראל בתמורה להתפרקות מנשקו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: הפרשן שמסביר איך פוטין הרוויח מהמלחמה באיראן; "בגידה"- בכירים באיראן כועסים על רוסיה; איראן מסרבת לשתף פעולה עם האו"ם בנושא הגרעין;  וגם: הדרישות של חיזבאללה כדי שיתפרק מנשקו • כותרות העיתונים בעולם

אלעד טנא / צילום: איה אפרים

ידיעות אחרונות במגעים עם העורך הראשי של מקור ראשון לתפקיד בכיר בקבוצה

אחרי שעורך העל של הקבוצה, אבי משולם, הודיע על סיום תפקידו, בקבוצת התקשורת מנהלים מגעים עם אלעד טנא - העורך הראשי של מקור ראשון מקבוצת ישראל היום ● לטנא יש רקורד בתקשורת הישראלית ואף בידיעות אחרונות עצמה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

העליות בת"א מתחזקות; מדד הבנקים עולה ב-2%, מניית הבורסה נופלת בכ-7%

מדד ת"א 35 עולה ב-1.4% ● השקל ממשיך להפגין חוסן מול המטבעות הזרים ● הפניקס: השקל החזק יפוגג את הלחץ על האינפלציה ● שוק האג"ח המקומי מתמחר: הסתברות של קרוב ל–100% לשתי הורדות ריבית עד סוף השנה ● פסגות: הפד לא יוריד את הריבית לפני 2026, למרות הלחצים של הנשיא טראמפ ● וגם: הבנק האמריקאי שמסביר עד מתי הראלי בוול סטריט יימשך

מערכת ההגנה האווירית SPYDER בתצורת All in One / צילום: רפאל

המערכת שמאחורי עסקת הענק של רפאל, ולמה היא לא ממש פועלת בישראל?

רומניה תרכוש את מערכת ההגנה האווירית ספיידר של רפאל, בעסקה בשווי של כ־2.2 מיליארד דולר ● העובדה שמכירתה לא דורשת אישור אמריקאי, לצד התאמתה לאיומים מתמרנים כמו מל"טים וטילים בליסטיים, הופכת אותה למבוקשת במיוחד בשוק הביטחוני הנוכחי

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

אירופה מוכנה להסכם סחר עם ארה"ב, אך לא ללא תמורה

האיחוד שואף שהסכם הסחר עם ארה"ב יכלול מכס אחיד של 10% על חלק נרחב מהיצוא האירופי, אך מבקש מהאמריקאים התחייבויות להפחתת מכסים בתחומים מרכזיים כמו תרופות, אלכוהול, שבבים ומטוסי נוסעים

מטוסים בנתב''ג / צילום: תמונה פרטית

מחירי הטיסות יקרים היום? חכו שתראו מה מצפה לכם בעוד עשור

נתב"ג צפוי להגיע לקצה גבול הקיבולת שלו בשנת 2035, והפתרון הנדרש הוא הקמת שדה תעופה חדש ● בעוד שהמומחים מסכימים שהמיקום המתאים ביותר הוא ברמת דוד, סגן השר אלמוג כהן מנסה לקדם במקום שדה בנבטים ● כעת גם נתניהו נכנס לתמונה, ודחה את הדיון בשדה הצפוני ● אם המשחקים הפוליטיים לא יפסקו, התוצאה תהיה שאף אחד משדות התעופה לא יוקם, והציבור ישלם את המחיר

מטוס AIR ONE מאויש של חברת AIR / צילום: חברת AIR

השחקנית הישראלית שמנסה לרכוש מעמד בשוק הכטב"מים

יצרנית כלי הטייס האוויריים החשמליים AIR צפויה לפתוח מתקן ייצור בכפר יונה, בהשקעה של מיליוני שקלים ● השחקן בר ברימר משיק מותג אופנת גברים חדש בשם CABO, יחד עם קבוצת משקיעים ● והפדרציה היהודית של ניו יורק העניקה סיוע בהיקף של 200 אלף שקל לאלמנות צה"ל ● אירועים ומינויים

אלכסנדר ואנג, מייסד scale AI / צילום: ap, Jeff Chiu

ילד פלא, גאון מתמטי בלי תואר ומיליארדר: המינוי שהביא לצוקרברג שיא חדש

אלכסנדר ואנג בן ה־28, מייסד חברת הדאטה Scale AI ותופעה בעמק הסיליקון הוא המינוי שמטא מקווה שיביא לה את הניצחון במירוץ ה־AI ● מהדירה שחלק עם סם אלטמן ועד למעמד של אחד האנשים המקושרים בתעשייה: הכירו את האיש שצוקרברג מהמר עליו במיליארדים

אילוסטרציה: Shutterstock

רשות המסים מגדירה מחדש: מי נחשב תושב ישראל לצורכי מס?

תזכיר חוק חדש מבקש לעגן את הקריטריונים שעל פיהם יקבע אם יחיד הוא תושב ישראל או תושב חוץ בעיקר בהתבסס על מספר ימי שהותו בישראל, ללא צורך בבחינת מכלול קשריו המשפחתיים, הכלכליים והחברתיים

בנק אוף אמריקה / צילום: Shutterstock, Tero Vesalainen

הרשימה הרבעונית של ענקית ההשקעות: אלה המניות המבטיחות

הבנק האמריקאי מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה שצפויות לרכז עניין ברבעון השלישי של 2025 ● במקביל מפרסם הבנק שתי מניות שצפויות לרדת

תקיפות צה''ל ברחבי איראן / צילום: Reuters, SOCIAL MEDIA

סיפקו מפת מודיעין עשירה: הלווינים הכינו את מכת הפתיחה באיראן

המראות של האיראנים מצלמים מל"טים בשמי טהרן שיקפו במהלך המערכה סיטואציה שבה צה"ל, במידה כזו או אחרת, הפך את איראן לרצועת עזה ● כעת משרד הביטחון חושף את הנתונים שהובילו לשליטה של צה"ל בשמי איראן

דירה שנפגעה מטיל איראני ברמת גן / צילום: ap, Oded Balilty

"אין כבר איפה לשכור דירה ברמת גן": החורים במתווה הפיצויים לנפגעי הטילים חושפים סכסוכים ובעיות

המלחמה שמטה את הקרקע תחת רגליהם של בעלי דירות ושוכרים רבים, ובשטח מצטברים מקרים שמתווה הסיוע לא נותן להם מענה ● חוזים מתבטלים ומשכירים נאלצים לשלם משכנתא על נכסים שלא ראויים למגורים ● מפונים מתקשים למצוא דיור חלופי באזורים שנהרסו, עקב הביקוש הגבוה ● האם אנחנו בדרך לגל תביעות? ● הזדמנות לבנות מחדש, פרויקט מיוחד

איור: גיל ג'יבלי

"המדינה שלנו זקוקה לאלטרנטיבה": הסכסוך בין טראמפ למאסק עולה שלב

איל ההון תקף ברשת החברתית X את חוק התקציב הענק והשנוי במחלוקת של הנשיא, ושוב איים בהקמת מפלגה מתחרה ● התגובה של טראמפ לא איחרה לבוא: "מאסק קיבל יותר סובסידיות מכל אדם אחר בהיסטוריה" ● החוק צפוי להגדיל את הגירעון האמריקאי ב־3.8 טריליון דולר

דיון בוועדת החוקה / צילום: נועם מושקוביץ/דוברות הכנסת

ועדת החוקה אישרה: השינוי הדרמטי בדיני החוזים מתקרב

הצעת החוק כוללת הסדר שהוביל היו"ר רוטמן, ולפיו הצדדים לחוזה יקבעו בעצמם כיצד יש לפרשו ● ההצעה נועדה לבטל את פסק הדין המזוהה עם נשיא העליון לשעבר ברק, ואשר העניקה סמכות רחבה לבתי המשפט לפרש חוזים ● יועמ"ש ועדת חוקה: "חשש שחוסר הודאות רק יגדל"

ג'ף בזוס / צילום: ap, John Locher

ג'ף בזוס מכר מניות אמזון בשווי 737 מיליון דולר

ג'ף בזוס מכר כ-3.3 מיליון מניות בשווי 737 מיליון דולר, במסגרת תוכנית מכירה מוסדרת שמתפרסת עד מאי 2026 ● לאחר המכירה, בזוס מחזיק בכ‑905 מיליון מניות, ועדיין מהווה הבעלים הפרטי הגדול ביותר בחברה

דן ברונר מנכ''ל חברת ורינט פותח את יום המסחר בנאסד''ק / צילום: יח''צ

דיווח: קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט

על פי דיווח שפורסם בבלומברג, קרן תומא בראבו מנהלת משא ומתן לרכישת ורינט, המספקת פתרונות למוקדי שירות ● מטעם החברות סירבו להגיב

נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: ap, Jacquelyn Martin

דד־ליין המכסים של טראמפ מתקרב, אך הסכמי הסחר שהובטחו לא נראים באופק

התקופה שהגדיר נשיא ארה"ב טראמפ למשא ומתן על הסכמי סחר מתקרבת לסיומה ללא תוצאות, והאיומים במכסים כבדים על שותפות כמו יפן והאיחוד האירופי מתחדשים ● בכירים בממשל מנסים לרכך את הדד־ליין שנקבע, ה־9 ביולי ● בינתיים, השווקים לא מתרגשים מהבאות

גדודי עז א־דין אל־קסאם של חמאס / צילום: Shutterstock

דיווח: ההתעקשות של חמאס בתגובה לטראמפ - והאיתות החיובי

ב-AP מדווחים כי ארגון הטרור "לא השיב בחיוב", אך טרם מסר תגובה רשמית ● כוחות צה"ל השמידו בעזה תוואי תת-קרקעי באורך של כ-2.5 קילומטרים ● הרמטכ"ל זמיר: החמאס ארגון מת, עכשיו צריך לשחרר חטופים ● פעילות חריגה בדרום סוריה: צה"ל עצר חוליית מחבלים איראנית ● 50 חטופים - 635 ימים בשבי • עדכונים שוטפים 

בעלי סוכנות נטו פיננסים וקרן וולת'סטון, מימין: עידן כץ, אילן בן-ישי וירון פיטארו / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: תמר מצפי, אתר החברה, שאטרסטוק

רשות ני"ע מאשימה את בעלי וולת'סטון: "גייסו כסף במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל"

הרשות מאשימה את הבעלים של קרן ההשקעות בנדל"ן וולת'סטון, ירון פיטארו, אילן בן ישי ועידן כץ, בגיוס כספים במרמה, בהיקף של 1.6 מיליארד שקל ● לפי החשד, השלושה הציעו השקעות בסיכון גבוה, שלא על־פי תשקיף, תוך הטעיית המשקיעים והצגת מצגי שווא באשר לניגוד העניינים בו היו מצויים