בית עסק שנסגר במרכז תל אביב. יותר עסקים ייסגרו ב־2020 מאשר עסקים שיפתחו / צילום: איל יצהר, גלובס
טור זה מתפרסם במשך שנים ארוכות במוסף שוק ההון של "גלובס", ולפיכך באופן טבעי הוא עוסק בסוגיות שוק הוניות טיפוסיות הנוגעות לאירועים בחברות הציבוריות ובנכסים פיננסיים. ואולם הפעם אחרוג ממנהגי לצורך מה שאני רואה כצו השעה: קריאה נחרצת לסייע לעסקים הקטנים ועסקים נפגעי קורונה, לצד הצעה פרקטית כיצד לעשות זאת.
אני סבור כי על מנת ששוק ההון שלנו ימשיך לתפקד באופן טוב, על כל המשמעויות המשקיות הנגזרות מכך, חובה לטפל בחוליות החלשות בשרשרת, אחרת השרשרת כולה תיקרע והחברות הציבוריות בתורן יספגו הרעה ניכרת בביצועיהם.
הנוסחה האינטואיטיבית לתמיכה בעסקים היא פיצוי על בסיס הפגיעה ברווחיות החברות, ואולם בחינה של דוח הכנסות המדינה ממס חברות לשנת 2019 מעלה נתונים מדהימים ולא אינטואיטיביים ביחס לתשלומי המסים של החברות בישראל. בשנת 2016, 60% מהחברות לא דיווחו על רווח ולכן לא שילמו מס. העשירון העליון של החברות מנגד אחראי ל-92% מההכנסות ול-90% מתשלומי המס.
האבסורד הוא שלמרות רפורמת ריכוזיות מתוקשרת אשר הייתה אמורה לשטח את הפירמידות ולהביא לגידול חד בתחרותיות במשק, המציאות מלמדת כי במבחן התוצאה הרווחיות הגבוהה נותרה נחלתן של חברות מועטות, בעוד שהמסה הקריטית של חברות בישראל אינן מרוויחות, או מרוויחות מעט, וזאת עוד הרבה לפני משבר הקורונה.
תורמים לתחרותיות ולהקטנת האי שוויון במשק
מקובל לטעון כי עסקים קטנים מייצרים יותר מקומות עבודה חדשים, מפתחים טכנולוגיות חדשות ולפיכך תרומתם לצמיחה גדולה. בעלות על עסקים קטנים מאפשרת השתלבות בכוח העבודה וקידום של מיעוטים, נשים, מהגרים ואוכלוסיות נוספות. עסקים אלו תורמים להגברת התחרותיות במשק ולהקטנת האי שוויון בו. מאידך, יש להם בעיות ייחודיות כגון נגישות למקורות מימון וקושי להתמודד עם עומס רגולטורי.
בשנת 2018 נסגרו בישראל כ-12 אלף חברות ונפתחו כמות זהה של חברות. בהינתן משבר המאקרו, נראה כי התמונה הולכת להשתנות מקצה לקצה, כשחברות רבות יותר צפויות להיסגר ומעטות יחסית צפויות להיפתח.
גל סגירת החברות יביא עמו פיטורי עובדים ושמיטת חובות, ולפיכך על המדינה לנסות להתערב באופן אקטיבי על מנת לגרום לבעלי החברות לבצע מחשבה שנייה ושלישית אם לסגור את החברות שלהם.
לטעמי, חובה לשקול בכובד ראש מס הכנסה פרוגרסיבי - שיעור מס נמוך לעסקים קטנים ולענפים נפגעי קורונה דוגמת תיירות, מסעדות, תרבות וכו', או לחלופין מע"מ דיפרנציאלי לתקופה מוגדרת.
לא מדובר בפתרון קסם נטול בעיות, שכן צריך למקדו בחברות קטנות ובינונית ולא בחברות גדולות בעלות רווחיות נמוכה, שעלולות לזכות בהטבה לא להן, אך קל לפתור בעיה זו. בנוסף, המס הפרוגרסיבי מעניק הטבות לחברות ולא לעוסקים מורשים, אבל גם כאן ניתן למצוא פתרונות טובים לכך שלא יפלו עסקים על בסיס אופן ההתאגדות.
להעדיף חברות קטנות במכרזים ממשלתיים
טיעון העל כנגד הנהגת משטר מס פרוגרסיבי התומך בעסקים קטנים הוא שהענקת הטבה שכזו היא משחק סכום אפס, שיש לממנו באמצעות צעדי מיסוי משלימים שיפגעו במגזרים אחרים במשק. טיעון נוסף הוא שמס הכנסה פרוגרסיבי עלול להעניק סיוע לעסקים קטנים בבעלות אנשים עשירים.
הטיעונים הללו ואחרים, שהובאו על ידי אנשי האוצר, הם ראויים שצריך ואפשר לטפל בהם בתבונה, אולם העת הנוכחית היא שעת חירום עבור העסקים הקטנים והעסקים המורשים וסקטורים ספציפיים, ולכן יש לקחת סיכונים מחושבים ולא לחפש פתרונות מושלמים, אלא לתמוך במלוא הכוח בעסקים הקטנים ובעסקים נפגעי הקורונה.
לחלופין, או במקביל, ניתן להגדיר מע"מ נמוך לעסקים קטנים וסקטורים נפגעי קורונה, וכך להזרים להם תקווה ויתרון יחסי. החשש ממע"מ דיפרנציאלי הוא מפני גידול בהעלמות מס, אולם בנסיבות הקיימות אסור להתנהל מתוך חשש מגניבות, אלא להתמקד בעיקר - שהוא תמיכה בעסקים הקטנים. פתרון טוב נוסף שצריך לבחון ברצינות הוא הכפלת תקרת העוסק הפטור מכ-100 אלף שקל בשנה ל-200 אלף שקל.
רק אופק כלכלי חיובי במסגרתו בעלי העסקים הללו יבינו שהעתיד שלהם רווחי מתמיד, ישכנע אותם לא להרים ידיים ולסגור את עסקיהם. ניתן להכריז על המהלך לתקופה מוגבלת של 3 שנים, ולשקול מחדש את תרומתו בתום התקופה.
במקביל, מדינת ישראל צריכה לבצע העדפה מפלה של חברות קטנות בכל המכרזים הממשלתיים, באופן כזה שבכל מקום שניתן לפרנס עסק קטן בלי לפגוע פגיעה מהותית בתוצר שרוכש המגזר הציבורי, יש להעניק את העבודה לעסק קטן. המדינה היא לקוח ענק ולפיכך עבודה של עסק קטן אל מול המדינה מייצרת לו תזרים מהותי ויציב ומגדילה את היכולת שלו לזכות בעבודות נוספות, בשל המקובלות שמייצרת עבודה מול גוף ציבורי.
הכותב הוא יועץ כלכלי, דירקטור וחבר ועדות השקעה בגופים מוסדיים. כותב המאמר ו/או החברה עשויים להחזיק או לסחור בני"ע המצוינים בכתוב. האמור בכתבה אינו מהווה תחליף לשיווק השקעות ו/או ייעוץ השקעות המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם