בשלהי ספטמבר ערכה קבוצת דיימלר הגרמנית (תאגיד הרכב המחזיק במותג מרצדס) מסיבת עיתונאים גלובלית שבמרכזה המסר "התחשמלנו". כמו יצרניות רכב רבות, גם היא הכריזה על כוונתה להסב בשנים הקרובות רבים ממפעליה לייצור רכב חשמלי וסוללות, להשיק שורה של דגמים חשמליים ולהפוך להיות יותר ירוקה מהיער השחור.
לדיימלר אין הרבה סיבות להתלונן. משבר הקורונה לא פגע משמעותית בתאבונם של עשירי העולם למוצרי יוקרה, וברבעון השלישי, שתוצאותיו הוכרזו השבוע, רשמה הקבוצה רווח נאה של כ-3.4 מיליארד דולר.
למרות זאת, היא נאלצת כיום לעמוד מהצד ולראות כיצד שוק ההון מעניק למניה שלה מכפיל רווח (P/E) של 104 "בלבד" בעוד, שמכפיל הרווח של טסלה, שבקושי מצליחה להרוויח מייצור רכב, גדול פי עשרה.
לא ברור אם דיימלר תצליח לשכנע את המשקיעים שהיא עתידה להיות "יותר טסלה מטסלה", כך שבינתיים היא נאלצת להשתמש בנוסח הישנה והלא מתוחכמת, זו שהפכה אותה ליצרנית רכבי הפרמיום הגדולה בעולם. כלומר, לייצר מכוניות עתירות סטטוס שעונות לדרישות ולגחמות של לקוחות מבוססים ושמכסות כל נישה בשוק היוקרה.
מרצדס GLA החדשה היא תוצר קלאסי של הנוסחה הזו. מבחינה חיצונית, כל דמיון בינה לבין הדור הקודם של המכונית מקרי לחלוטין. אם המכונית היוצאת עוצבה בתצורה של "האצ'בק מוגבהת", הרי שלדור החדש יש פרופורציות קלאסיות של SUV כולל רוחב נכבד, גג שממוקם גבוה מעל רצפת הרכב, חלונות גדולים, קשתות גלגלים מודגשות ושלל תוספות קוסמטיות שאופייניות לז'אנר.
תא נוסעים משודרג ומרווח
העיצוב עצמו די נטול הרפתקנות ונראה כמו גרסה מוקטנת במעט של ה-GLC, האחות הגדולה, כולל גריל מחורר ונוצץ עם "הצלחת" הענקית של מרצדס במרכז, פנסי LED מרצדים, פרופיל צד עגלגל-שרירי, קשתות גלגלים ענקיות וזנב קלאסי של מרצדס.
חבילת ה-AMG בה צוידה מכונית המבחן שלנו גם מוסיפה ניחוח ספורטיבי. בסך הכול, העיצוב לא מותיר בסביבתו ספק לגבי המוצא המיוחס של הרכב והוא רחוק מאוד ממראה "מרצדס בתקציב מצומצם" של הדור היוצא.
גם המרחב והאווירה בתא הנוסעים קפצו שתי כיתות לעומת הדור היוצא. השדרוג המוחשי ביותר הוא במרחב הראש, שמאפשר כעת חופש תנועה גם לנוסעים גבוהים ומאפשר כניסה/יציאה בתנוחה טבעית, שתתקבל בברכה על ידי מאותגרי גמישות.
תנוחת הישיבה גבוהה כמו ב-SUV ראוי, החלונות הגדולים מאירים היטב את התא והמושב האחורי יכול לאכלס שני מבוגרים תוך שמירה על ריחוק חברתי בהתאם לצו השעה. את החבילה המרווחת משלים תא מטען, שאמנם אינו הגדול בקבוצה אבל אפשר לאכלס בתוכו ללא מאמץ עגלת תינוק גדולה פלוס מטען משפחתי טיפוסי.
עמדת הפיקוד משוכפלת מהדור האחרון של ה-A קלאס. זה אומר תצוגה על טהרת הצגים הדיגיטליים החדים שכוללים פיצ'רים מתקדמים.
פרט לכך, עיצוב תא הנוסעים מוחצן משדר איכות ויוקרה כמו כמו בכל דגמי מרצדס עם שפע של עור, תפירה עילית, דיפונים רכבים מתגי מתכת מלוטשים ובידוד רעשים מרשים.
תמחור גבוה ביחס למתחרות בסוגה
מתחת למכסה הקדמי של דגם ה-GLA200 מסתתר מנוע הטורבו-בנזין בנפח 1.3 ליטר שפותח במשותף על ידי מרצדס ורנו ומייצר בגרסה הזו 163 כ"ס. המנוע משודך לתיבה כפולת מצמדים בת 7 מהירויות, והוא מתוכנן לספק את המינימום ההכרחי בפלח.
תחת לחץ בריא הוא מאיץ מאפס ל-100 קמ"ש בכ-8.7 שניות, ואין לו בעיה לשמור על קצב מתקבל על הדעת בעליות חדות עם תפוסת נוסעים מלאה. הוא מצטיין גם בפעולה רגועה בשיוט למרחקים ארוכים.
אבל כדי להוציא ממנו את המיטב צריך לשמור על מצב התיכנות הספורטיבי ולהשתמש לעתים תכופות ב"קיק-דאון", תוך השלמה עם הקפצה של סיבובי המנוע מחוץ לאזור הנוחות האקוסטי. גרסת ה-250, עם מנוע 2 ליטר ו-224 כ"ס כבר מביאה עמה קפיצה משמעותית מאוד בביצועים, אבל גם במחיר (390 אלף שקל).
כמקובל במנועים קטנים ומתוחים, צריכת הדלק משתנה על פני טווח גדול מאוד של ערכים. בעלי רגל קלה ומודעות חסכונית יוכלו להשיג כ-15 קילומטר לליטר, נתון מכובד לכלי כזה. אבל מי שירצה לשחרר את הסוסים מהאורווה צריך לצפות לממוצע ריאלי של כ-10-11 ק"מ לליטר.
ה-GLA היוצאת לקתה במתלים קשוחים וקופצניים וניכר שמהנדסי מרצדס טיפלו בבעיה באופן יסודי. עם מתלה רב חיבורי מתוחכם מאחור וכיול מדויק של המתלים, ה-GLA היא כעת אחת המכוניות היותר נוחות בפלח שלה, ולמעט רמפות הרעדה עירוניות היא מנטרלת מהמורות בצורה מרשימה. על הכביש שלדת ההנעה הקדמית שלה מכוילת בצורה בטוחה ורגועה עבור נהגים רגועים. נטיית הגוף בפניות הדוקות די מורגשת, ההגה קליל ולא הכי חד בשכונה. ה-Q3 של אאודי, למשל, מרגישה יותר ספורטיבית. אפשר בהחלט להניח שגרסת ה-250, עם מערכת ההנעה הכפולה המצוינת של מרצדס, תרגיש חדה יותר.
בשורה התחתונה, ה-GLA200 תפורה היטב עבור לקוחות שמחפשים רכב פרמיום-סטטוס משפחתי, בדרך כלל כרכב שני במשפחה. הלקוחות הללו, ויש רבים מאוד כמותם בישראל, שמים בראש סולם העדיפויות את מראה העיניים ומגע הידיים, ומוכנים להתפשר באגפים אחרים. במחיר בסיס של 289 אלף שקל היא ממוקמת קרוב לקצה העליון של סקאלת המחיר בפלח שלה ותיאלץ להיאבק עם דגמי פרמיום, שמצוידים במפרט גבוה יותר. אבל מרצדס כנראה מכירה את לקוחותיה טוב יותר מאיתנו.
חלק מהמתחרות
אאודי Q3 40TFSI קוואטרו
280 אלף שקל עולה גרסת ה-2 ליטר טורבו של ה-Q3 החדשה, עם הנעה כפולה ותאוצה מאפס ל-100 ב-7.4 שניות. המכונית החדשה רחבה ומעט נמוכה מקודמתה, ויש לה תא נוסעים דיגיטלי ועתיר טכנולוגיות אם כי מעט פחות מרווח מהמרצדס.
ב.מ.וו X1
ב-299 אלף שקל מציעה ב.מ.וו בחירה בין גרסת 2 ליטר טורבו עם 192 כ"ס והנעה קדמית או גרסת פלאג-אין מאובזרת עם הנעה כפולה בהספק 220 כ"ס. שתי הגרסאות זריזות, מעוצבות היטב ומצוידות בשלדה חדה ומהנה לנהיגה ובתא נוסעים מתוחכם ומרווח, אך קצת פחות מהמרצדס.
יגואר E-PACE
279 אלף שקל עולה גרסת ה-2 ליטר הבסיסית של הפרמיום-SUV של יגואר. הממדים תואמים את הממוצע בפלח, תא הנוסעים עבר שדרוג משמעותי לאחרונה והמנוע הוא 2 ליטר טורבו-בנזין עם 250 כ"ס, שמשודך לתיבה אוטומטית בת 9 מהירויות ולהנעה כפולה, ומאיץ את הרכב ל-100 קמ"ש ב-7 שניות.