דונלד טראמפ, נשיא ארה”ב, בעצרת בחירות בקרולינה הצפונית / צילום: רויטרס, TOM BRENNER
"בארצות הברית, שבה אין לפקידי הציבור אינטרסים מעמדיים לשקוד עליהם, השפעתה הכללית והמתמדת של הממשלה היא מבורכת, הגם שלעתים קרובות האנשים העומדים בראשה חסרים כישורים מתאימים ולפעמים אף ראויים לבוז" (מתוך הספר "הדמוקרטיה באמריקה", אלקסיס דה טוקוויל, תרגום בהוצאת שלם).
המחשבה שבדמוקרטיות מערביות פוליטיקאים הם לא כליל השלמות, אינה חדשה. כבר בביקורו בארה"ב בשנת 1831 התרשם אלקסיס דה טוקוויל, הוגה דעות והיסטוריון צרפתי, שיתרונה של ארה"ב הוא האופן שבו היא בנויה. העובדה שיש אופן פעילות סדור שמעודד יוזמה ומאפשר להמשיך בקדמה, ביזמות, בתושייה ובצמיחה, ללא תלות מהותית בזהות הפוליטיקאים שמנהיגים את המדינה מעת לעת.
העיסוק בתוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב משמעותי לקבוצות המושפעות באופן ישיר מהממשל האמריקאי. כך למשל, בהינתן ניצחון דמוקרטי בבחירות, ייפגעו ארגונים הקרובים למפלגה הרפובליקנית, ואילו ארגונים המקורבים למפלגה הדמוקרטית ייהנו - ובמקרה הפוך, ההפך הוא נכון.
בהיבט של מדיניות חוץ, תיתכן השפעה על מדינות במזרח התיכון, בדגש על המגעים מול איראן והסכמי השלום הנחתמים כעת עם ישראל. ואולם, ברמת האזרח האמריקאי, שמתעניין ביחסי הפנים הרבה יותר משהוא מתעניין ביחסי החוץ, נשיא דמוקרטי או רפובליקני לא מהווה שינוי דרמטי.
בהיבט הכלכלי של השפעות הקורונה, לא משנה איזה מועמד ייבחר לנשיאות, הוא ימשיך לשפוך כסף על הכלכלה עד לחזרה מלאה לפעילות ויממן את הכסף שנשפך כיום באמצעות מיסוי ותשלומי ריבית על חוב, שאותם ישלמו גם הדורות הבאים. גם תוצאת בחירות צמודה, שעשויה להוביל לערעור לבית המשפט העליון בארה"ב, תיצור לימבו שיימשך לכל היותר שבועיים-שלושה, ולאחר שיוכרז מנצח סופי - תוצאות הבחירות יהיו מעשה עשוי.
שוק המניות האמריקאי, שמציג בינתיים התאוששות מהירה, חדה ומרשימה ממגפת הקורונה, צפוי להיות מושפע ממועד השקת חיסון לווירוס יותר מאשר מזהותו של המועמד המנצח בבחירות לנשיאות. כל עוד קיימת תמיכה ממשלתית, ואזרחי ארה"ב לא נדרשים לשבור חסכונות ולהוציא כספים משוק ההון לטובת המחייה השוטפת, לא צפויה קריסה בשווקים.
מה יקרה בעתיד, כשאזרחים אמריקאים ייצאו לפנסיה ויגלו שהתשואה הנמוכה בשוק איגרות החוב מחייבת אותם למשוך חסכונות כדי לשמור על רמת החיים שאליה הורגלו? זו כבר שאלה לעתיד, שפחות רלוונטית ל-3 בנובמבר 2020, מועד הבחירות בארה"ב.
המגפה לא מפלה בין מדינות
הבחירות בארה"ב נערכות בעוד פחות משבועיים, אבל חילופי השלטון באופן מעשי יתקיימו רק במועד השבעת הנשיא האמריקאי, ב-20 בינואר 2021. התקופה שבין 3 בנובמבר 2020 ועד ל-20 בינואר 2021, עלולה להיות תקופה תנודתית לשווקים בתרחיש של חילופי שלטון.
בחינת התנהלות השווקים מאז סוף מרץ 2020 מצביעה על כך שמרגע שבנקים מרכזיים התחילו להתערב באופן אגרסיבי ואקטיבי בשווקים, משקיעים בעיקר מסיטים השקעות ממדינה למדינה, מענף פעילות אחד לענף פעילות אחר, וכל זאת, כדי להמשיך ולרכוב על השור. לפיכך, סביר להניח שהתופעה הזו תתרחש גם לאחר קבלת תוצאות הבחירות בארה"ב, יהיו אשר יהיו.
בהינתן שכספים מוסטים בין שווקים, השקעות מארה"ב לא יוסטו למדינות קצה - ולא נראה משקיעים מסיטים השקעות עתק מארה"ב אל ונצאולה, למשל. השקעות עתק בארה"ב יכולות להיות מוסטות רק לשווקים באותם סדרי גודל, כמו למשל, השוק האירופי.
מתחילת הרבעון השלישי ועד כה, עלו מדדי המניות האמריקאיים S&P 500 ודאו ג'ונס בכ-10.5%, בזמן שמדדי Euro Stoxx50 ו-Stoxx 600 האירופיים הציגו תשואה שלילית. בהינתן אי-ודאות בארה"ב לאור אירוע של בחירות אל מול היציבות היחסית שמציגה אירופה, לא יהיה תלוש להניח כי בתקופה הקרובה יציגו שוקי ההון האירופיים תשואה עודפת על זו של מקביליהם מארה"ב.
כל זאת, בהנחה שהקורונה לא תתפתח באופן שונה בין ארה"ב לאירופה. ומכיוון שכרגע הקורונה היא מגפה עולמית, שלא מפלה בין מדינות, לאומים או דתות, אפשר להניח שהקורונה זהה בשתי היבשות, והנתון היחיד ששונה הוא אי הוודאות הפוליטית בארה"ב.
ביום שישי השבוע (בשעה 4:00 לפנות בוקר, שעון ישראל) צפוי להתקיים העימות האחרון והמכריע בין שני המועמדים לנשיאות ארה"ב: הנשיא דונלד טראמפ מול סגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן. מה שחשוב להביא בחשבון בבחירות האלה ביחס לקודמות, הוא שחלק ניכר מהמצביעים כבר הצביע, ולגביו העימות כלל לא רלוונטי. גם לגבי אלה שעדיין לא הצביעו, העימות לא גורם למעבר של צד פוליטי.
הגישה של מצביע "מתנדנד" היא לא שהוא מתלבט בין שני הקצוות המוצגים על ידי ביידן וטראמפ, אלא שמדובר במצביע שלא אוהד אף מועמד ברמה מספקת כדי לצאת להצביע לו, אבל אולי הוא יצביע למועמד המועדף - ואז השאלה היא האם אותו מצביע ייצא, בסופו של דבר, להצביע או יישאר בבית.
מבחינה זו, הניסיון של שני המועמדים הוא להמאיס את המועמד השני על אזרחי ארה"ב, כדי להשאיר כמה שיותר מצביעים בבית. טראמפ לא מאמין שמצביעי ביידן יעברו אליו, ולהפך. הדרך להמאיס מועמד היא לגרור את העימות נמוך ככל הניתן, כדי שהצופים ירגישו שהמועמדים מגעילים אותם. לכן, אני באופן אישי לא אופתע אם העימות יהיה אגרסיבי.
אי-ודאות בצד הישראלי
בהינתן שהמועמד הדמוקרטי ביידן ייבחר לנשיא, ובהנחה שיהיה גל "כחול" (הדמוקרטים לוקחים את הנשיאות, רוב בקונגרס ורוב בסנאט), אז יירד הסיכוי להקדמת הבחירות בישראל. מעבר לכך, גישה פייסנית של ביידן כלפי איראן תוביל, ככל הנראה, להימנעות של מדינות חדשות ל"הסכמי אברהם", ולא בכדי בערב הסעודית מחכים לתוצאות הבחירות בארה"ב לפני שיקבלו החלטה מחייבת בעניין.
בעוד שבהיבט הכלכלי שתי המפלגות אולי מדברות שונה, אבל יפעלו דומה, דווקא הנקודה הישראלית והיחס לאיראן שונים באופן מהותי בין המועמדים. ארה"ב לא תוכל לפתוח מחדש שגרירות באיראן, כל עוד ישראל וערב הסעודית הם "הילדים המועדפים". מה גם שבחירה דמוקרטית עלולה להוביל לניסיון לייצר חיכוך לאחר השבעת נשיא דמוקרטי במטרה לבחון את התגובה של ארה"ב תחת נשיא חדש - למשל, ניסיון לייצר אירוע ביטחוני בגבול לבנון-ישראל על ידי חיזבאללה.
בטווח הקצר, בחירה של מועמד דמוקרטי מוסיפה לאי הוודאות בהקשר הישראלי, וייתכן כי זה ישליך על פתיחת מרווחים באיגרות החוב של ישראל ביחס לארה"ב, ואולי אף להורדת דירוג האשראי של ישראל (נוסף על ההתנהלות הכלכלית הבעייתית של ממשלת ישראל אל מול פני הקורונה).
בכל מקרה, לא ישראל ולא ארה"ב ייעלמו מן העולם לאחר ה-3 בנובמבר. גם אם בטווח הקצר צפויים זעזועים, בעוד כמה שנים ייכנסו האירועים האלה לקונטקסט של אירוע בדיד. בינתיים, כדי להגיע ליום שבו האירועים ייראו נקודתיים, יש להקפיד על עטיית מסיכות ולשמור על הבריאות.
הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש מנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלה שהוזכרו בטור זה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.