גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

משני צדי האטלנטי: השפעת הבחירות בארה"ב על השווקים תהיה נקודתית בלבד

שוק המניות האמריקאי, שמציג בינתיים התאוששות מהירה, חדה ומרשימה ממגפת הקורונה, צפוי להיות מושפע ממועד השקת חיסון לווירוס יותר מאשר מזהותו של המועמד המנצח בבחירות לנשיאות

דונלד טראמפ, נשיא ארה”ב, בעצרת בחירות בקרולינה הצפונית / צילום: רויטרס, TOM BRENNER
דונלד טראמפ, נשיא ארה”ב, בעצרת בחירות בקרולינה הצפונית / צילום: רויטרס, TOM BRENNER

"בארצות הברית, שבה אין לפקידי הציבור אינטרסים מעמדיים לשקוד עליהם, השפעתה הכללית והמתמדת של הממשלה היא מבורכת, הגם שלעתים קרובות האנשים העומדים בראשה חסרים כישורים מתאימים ולפעמים אף ראויים לבוז" (מתוך הספר "הדמוקרטיה באמריקה", אלקסיס דה טוקוויל, תרגום בהוצאת שלם).

המחשבה שבדמוקרטיות מערביות פוליטיקאים הם לא כליל השלמות, אינה חדשה. כבר בביקורו בארה"ב בשנת 1831 התרשם אלקסיס דה טוקוויל, הוגה דעות והיסטוריון צרפתי, שיתרונה של ארה"ב הוא האופן שבו היא בנויה. העובדה שיש אופן פעילות סדור שמעודד יוזמה ומאפשר להמשיך בקדמה, ביזמות, בתושייה ובצמיחה, ללא תלות מהותית בזהות הפוליטיקאים שמנהיגים את המדינה מעת לעת.

העיסוק בתוצאות הבחירות לנשיאות בארה"ב משמעותי לקבוצות המושפעות באופן ישיר מהממשל האמריקאי. כך למשל, בהינתן ניצחון דמוקרטי בבחירות, ייפגעו ארגונים הקרובים למפלגה הרפובליקנית, ואילו ארגונים המקורבים למפלגה הדמוקרטית ייהנו - ובמקרה הפוך, ההפך הוא נכון.

בהיבט של מדיניות חוץ, תיתכן השפעה על מדינות במזרח התיכון, בדגש על המגעים מול איראן והסכמי השלום הנחתמים כעת עם ישראל. ואולם, ברמת האזרח האמריקאי, שמתעניין ביחסי הפנים הרבה יותר משהוא מתעניין ביחסי החוץ, נשיא דמוקרטי או רפובליקני לא מהווה שינוי דרמטי.

בהיבט הכלכלי של השפעות הקורונה, לא משנה איזה מועמד ייבחר לנשיאות, הוא ימשיך לשפוך כסף על הכלכלה עד לחזרה מלאה לפעילות ויממן את הכסף שנשפך כיום באמצעות מיסוי ותשלומי ריבית על חוב, שאותם ישלמו גם הדורות הבאים. גם תוצאת בחירות צמודה, שעשויה להוביל לערעור לבית המשפט העליון בארה"ב, תיצור לימבו שיימשך לכל היותר שבועיים-שלושה, ולאחר שיוכרז מנצח סופי - תוצאות הבחירות יהיו מעשה עשוי.

בין-אירופה-לארהב

שוק המניות האמריקאי, שמציג בינתיים התאוששות מהירה, חדה ומרשימה ממגפת הקורונה, צפוי להיות מושפע ממועד השקת חיסון לווירוס יותר מאשר מזהותו של המועמד המנצח בבחירות לנשיאות. כל עוד קיימת תמיכה ממשלתית, ואזרחי ארה"ב לא נדרשים לשבור חסכונות ולהוציא כספים משוק ההון לטובת המחייה השוטפת, לא צפויה קריסה בשווקים.

מה יקרה בעתיד, כשאזרחים אמריקאים ייצאו לפנסיה ויגלו שהתשואה הנמוכה בשוק איגרות החוב מחייבת אותם למשוך חסכונות כדי לשמור על רמת החיים שאליה הורגלו? זו כבר שאלה לעתיד, שפחות רלוונטית ל-3 בנובמבר 2020, מועד הבחירות בארה"ב.

המגפה לא מפלה בין מדינות

הבחירות בארה"ב נערכות בעוד פחות משבועיים, אבל חילופי השלטון באופן מעשי יתקיימו רק במועד השבעת הנשיא האמריקאי, ב-20 בינואר 2021. התקופה שבין 3 בנובמבר 2020 ועד ל-20 בינואר 2021, עלולה להיות תקופה תנודתית לשווקים בתרחיש של חילופי שלטון.

בחינת התנהלות השווקים מאז סוף מרץ 2020 מצביעה על כך שמרגע שבנקים מרכזיים התחילו להתערב באופן אגרסיבי ואקטיבי בשווקים, משקיעים בעיקר מסיטים השקעות ממדינה למדינה, מענף פעילות אחד לענף פעילות אחר, וכל זאת, כדי להמשיך ולרכוב על השור. לפיכך, סביר להניח שהתופעה הזו תתרחש גם לאחר קבלת תוצאות הבחירות בארה"ב, יהיו אשר יהיו.

בהינתן שכספים מוסטים בין שווקים, השקעות מארה"ב לא יוסטו למדינות קצה - ולא נראה משקיעים מסיטים השקעות עתק מארה"ב אל ונצאולה, למשל. השקעות עתק בארה"ב יכולות להיות מוסטות רק לשווקים באותם סדרי גודל, כמו למשל, השוק האירופי.

מתחילת הרבעון השלישי ועד כה, עלו מדדי המניות האמריקאיים S&P 500 ודאו ג'ונס בכ-10.5%, בזמן שמדדי Euro Stoxx50 ו-Stoxx 600 האירופיים הציגו תשואה שלילית. בהינתן אי-ודאות בארה"ב לאור אירוע של בחירות אל מול היציבות היחסית שמציגה אירופה, לא יהיה תלוש להניח כי בתקופה הקרובה יציגו שוקי ההון האירופיים תשואה עודפת על זו של מקביליהם מארה"ב.

כל זאת, בהנחה שהקורונה לא תתפתח באופן שונה בין ארה"ב לאירופה. ומכיוון שכרגע הקורונה היא מגפה עולמית, שלא מפלה בין מדינות, לאומים או דתות, אפשר להניח שהקורונה זהה בשתי היבשות, והנתון היחיד ששונה הוא אי הוודאות הפוליטית בארה"ב.

ביום שישי השבוע (בשעה 4:00 לפנות בוקר, שעון ישראל) צפוי להתקיים העימות האחרון והמכריע בין שני המועמדים לנשיאות ארה"ב: הנשיא דונלד טראמפ מול סגן הנשיא לשעבר, ג'ו ביידן. מה שחשוב להביא בחשבון בבחירות האלה ביחס לקודמות, הוא שחלק ניכר מהמצביעים כבר הצביע, ולגביו העימות כלל לא רלוונטי. גם לגבי אלה שעדיין לא הצביעו, העימות לא גורם למעבר של צד פוליטי.

הגישה של מצביע "מתנדנד" היא לא שהוא מתלבט בין שני הקצוות המוצגים על ידי ביידן וטראמפ, אלא שמדובר במצביע שלא אוהד אף מועמד ברמה מספקת כדי לצאת להצביע לו, אבל אולי הוא יצביע למועמד המועדף - ואז השאלה היא האם אותו מצביע ייצא, בסופו של דבר, להצביע או יישאר בבית.

מבחינה זו, הניסיון של שני המועמדים הוא להמאיס את המועמד השני על אזרחי ארה"ב, כדי להשאיר כמה שיותר מצביעים בבית. טראמפ לא מאמין שמצביעי ביידן יעברו אליו, ולהפך. הדרך להמאיס מועמד היא לגרור את העימות נמוך ככל הניתן, כדי שהצופים ירגישו שהמועמדים מגעילים אותם. לכן, אני באופן אישי לא אופתע אם העימות יהיה אגרסיבי.

אי-ודאות בצד הישראלי

בהינתן שהמועמד הדמוקרטי ביידן ייבחר לנשיא, ובהנחה שיהיה גל "כחול" (הדמוקרטים לוקחים את הנשיאות, רוב בקונגרס ורוב בסנאט), אז יירד הסיכוי להקדמת הבחירות בישראל. מעבר לכך, גישה פייסנית של ביידן כלפי איראן תוביל, ככל הנראה, להימנעות של מדינות חדשות ל"הסכמי אברהם", ולא בכדי בערב הסעודית מחכים לתוצאות הבחירות בארה"ב לפני שיקבלו החלטה מחייבת בעניין.

בעוד שבהיבט הכלכלי שתי המפלגות אולי מדברות שונה, אבל יפעלו דומה, דווקא הנקודה הישראלית והיחס לאיראן שונים באופן מהותי בין המועמדים. ארה"ב לא תוכל לפתוח מחדש שגרירות באיראן, כל עוד ישראל וערב הסעודית הם "הילדים המועדפים". מה גם שבחירה דמוקרטית עלולה להוביל לניסיון לייצר חיכוך לאחר השבעת נשיא דמוקרטי במטרה לבחון את התגובה של ארה"ב תחת נשיא חדש - למשל, ניסיון לייצר אירוע ביטחוני בגבול לבנון-ישראל על ידי חיזבאללה.

בטווח הקצר, בחירה של מועמד דמוקרטי מוסיפה לאי הוודאות בהקשר הישראלי, וייתכן כי זה ישליך על פתיחת מרווחים באיגרות החוב של ישראל ביחס לארה"ב, ואולי אף להורדת דירוג האשראי של ישראל (נוסף על ההתנהלות הכלכלית הבעייתית של ממשלת ישראל אל מול פני הקורונה).

בכל מקרה, לא ישראל ולא ארה"ב ייעלמו מן העולם לאחר ה-3 בנובמבר. גם אם בטווח הקצר צפויים זעזועים, בעוד כמה שנים ייכנסו האירועים האלה לקונטקסט של אירוע בדיד. בינתיים, כדי להגיע ליום שבו האירועים ייראו נקודתיים, יש להקפיד על עטיית מסיכות ולשמור על הבריאות. 

הכותב הוא מנכ"ל OXTP INVESTMENTS ומשמש מנהל תחום החוב בחברת Oscar Gruss. הכותב ו/או חברות קשורות עשויים להשקיע בניירות ערך ו/או מכשירים לרבות אלה שהוזכרו בטור זה. האמור אינו מהווה ייעוץ או שיווק השקעות, המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.

עוד כתבות

כנס שמים את הצפון במרכז בסיור כלכלי / צילום: כדיה לוי

סיור גלובס בעקבות המנהרות בגבול הצפון: איך חיזבאללה חפרו אותן?

סיור ביטחוני, שנערך בסמוך לגדר המערכת באזור מטולה, במסגרת כנס שמים את הצפון במרכז של גלובס, הציג למשתתפים את הסיפור שמאחורי מערך המנהרות החודרות לישראל שהקים חיזבאללה

אילוסטרציה: Shutterstock, Skydive Erick

רוצים לשמור על מוח חד? אלה השרירים שאתם צריכים לפתח

מחקרים מראים כי שרירים חזקים, וספציפית שרירי הרגליים, נמצאים במתאם עם קוגניציה משופרת באמצע ובסוף החיים – גם מעבר לקשר שלהם לכושר גופני אירובי

ליאת הר לב בקמפיין בנק הפועלים / צילום: צילום מסך יוטיוב

כזה דבר לא ראינו הרבה זמן: שישה בנקים בטבלת הזכורות והאהובות

הפרסומת הזכורה ביותר השבוע שייכת לבנק לאומי - שגם אחראי להשקעה הגדולה ביותר, לפי יפעת בקרת פרסום - כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת של בנק הפועלים היא האהובה ביותר זה השבוע הרביעי

נשיא בית המשפט העליון, השופט יצחק עמית, ושר המשפטים יריב לוין / צילום: יונתן זינגל/פלאש 90, נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

בג"ץ ללוין: נמק מדוע אינך משתף פעולה עם נשיא העליון לצורך מינוי שופטים

בג"ץ דן היום בעתירה נגד שר המשפטים לוין, בה נטען כי הוא נמנע מלשתף פעולה עם נשיא העליון עמית ואינו ממנה שופטים ● השופט שטיין: "אנחנו בסיטואציה משברית מאוד; אם אין נשיא מחוזי, מה אני עושה עם טרוריסט, משחרר אותו ממעצר מינהלי?" ● השופט גרוסקופף: "התשובה של לוין שאין מינויים כי הוא לא מדבר עם עמית אינה קבילה"

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

מכה לוולט: רשות התחרות לא העניקה פטור, תצטרך למכור את וולט מרקט

הממונה על התחרות, עו"ד מיכל כהן, הודיעה היום כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, המופעלת ע"י חברת המשלוחים ● המשמעות היא שחברת וולט תיאלץ למכור את זרוע הקמעונאות שלה ● וולט בתגובה: "צעד רגולטורי קיצוני שמעניש פתיחת תחרות במקום לעודד אותה"

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

איבד כמעט 10% בתוך שנה: מה ארה"ב רוצה מהדולר, ועד מתי זה עשוי להימשך

בעוד שהשוק רואה בצלילת הדולר התרסקות, דונלד טראמפ רואה בה הזדמנות ● למה הממשל האמריקאי מהמר על מטבע חלש, איך המלחמה באוקראינה דחפה את העולם לזהב, ולמה הליכה על החבל הדק שבין יצוא לאינפלציה היא הפיצ'ר החדש של הכלכלה העולמית

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יוסי כהן

עד לפני יומיים ההסתברות להורדת ריבית בישראל הייתה 80%. המצב השתנה

הערכות בשוק התהפכו לקראת החלטת הריבית בשני הקרוב ● עד לפני יומיים ההסתברות להפחתה עמדה על 80%, אך רוחות המלחמה באיראן טרפו את הקלפים

מנכ''לית אנלייט, עדי לויתן / צילום: טל שחר

אנלייט מנצלת את הזינוק במניה: מגייסת כ-1.3 מיליארד שקל

חברת האנרגיות המתחדשות הגדולה בבורסה בת"א גייסה כ-1.3 מיליארד שקל מהמשקיעים המוסדיים במכירות מניות ● בעקבות כך, מחיר המניה יורד היום בכ-3.5% ● ע"פ החברה, הכסף ישמש ל"תמיכה בתכנית הצמיחה האסטרטגית שלה על פני הגיאוגרפיות השונות, תוך חיזוק של המאזן שלה"

מערכת הלייזר ''אור איתן'' / צילום: דובר צה''ל

הלייזר הישראלי עוקף אפילו את זה של הסינים

אלביט מתמודדת על חוזה אסטרטגי של צבא ארה"ב לבניית מערכות ארטילריה מתקדמות, בהיקף שיכול להגיע למיליארדי דולרים ● במקביל, סין מנסה לחזק את השפעתה במפרץ עם מערכות לייזר ● ובריטניה משקיעה ברחפנים כבדים, בעוד וושינגטון מאיצה את פיתוח שוברות הקרח האמריקאיות בהתאם למדיניות טראמפ ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

פרופ' צביקה אקשטיין, דיקן ביה''ס טיומקין לכלכלה ומנהל באוניברסיטת רייכמן, יועץ למרכז לצמיחה פיננסית / צילום: באדיבות בנק הפועלים

המומחה שמסביר: מה תעשה מלחמה עם איראן לדולר?

פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון והמשנה לנגיד לשעבר, מנתח את הדילמות של בנק ישראל מול השקל החזק ● מדוע הריבית עשויה לרדת בשבוע הבא בפעם השלישית ברציפות, ומהו תרחיש הקיצון שיוביל להתערבות ישירה במסחר בדולר?

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

בית בקיבוץ. לא נחתם הסכם ממון / צילום: איל יצהר

הבעל סירב להיות חבר קיבוץ ודרש מחצית מהדירה. מה קבע בית הדין?

לצורך רכישת הבית נלקחה משכנתא שנרשמה על שם שני בני הזוג, והבעל השתתף בתשלומי המשכנתא למשך תקופה מוגבלת של כשנה ● הבחירה שלא להצטרף לקיבוץ עלתה ביוקר, והבעל נותר בלי זכויות בבית

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

הרטלי רוג'רס, יו''ר המילטון ליין / צילום: זיו קורן

יו״ר ענקית ההשקעות מסביר: כך תגנו על התיק שלכם

הרטלי רוג'רס, יו"ר משותף ובעל מניות בחברת ההשקעות האמריקאית המילטון ליין, הספיק לבקר בישראל כמה פעמים מאז 7 באוקטובר, והוא מאמין גדול בשוק המקומי: "ישראל מדהימה. למרות קוטנה היא מסוגלת להתחרות ברמה הגלובלית" ● ומה ההמלצות שלו למשקיעים?

אנדרו מאונטבטן-ווינדזור / צילום: ap, Kirsty Wigglesworth

טלטלה בבריטניה: אנדרו נעצר בחשד לעבירות הפרת אמונים בפרשת אפשטיין

עפ"י דיווח ב-BBC, הנסיך לשעבר אנדרו מאונטבטן-ווינדזור נעצר לאחר שכוחות משטרה פשטו על ביתו ● המעצר מגיע על רקע דיווחים כי אנדרו מסר לג'פרי אפשטיין מידע ממשלתי מסווג במסגרת מערכת היחסים ביניהם ● עפ"י דיווחים ועדויות, אנדרו ביצע עבירות מין קשות ורבות לצד אפשטיין

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

אסף טוכמאיר וברק רוזן, מבעלי ישראל קנדה / צילום: אלדד רפאלי

מיזוג ענק בשוק הנדל"ן: ישראל קנדה מתמזגת עם אקרו לחברה בשווי 10 מיליארד שקל

יזמית הנדל"ן ישראל קנדה רוכשת את פעילות אקרו לפי שווי של 3.1 מיליארד שקל ● במסגרת המהלך, תמוזג פעילותה של אקרו שנמצאת כיום בשליטת איש העסקים צחי ארבוב לתוך ישראל קנדה

ארדואן בביקור במצרים החודש, לצד א־סיסי / צילום: Reuters, Anadolu

טורקיה ומצרים משלבות כוחות נגד ההכרה בסומלילנד

החשש המצרי מהשלכות סכר הרנסנס והשאיפה האתיופית למוצא לים הובילו למפנה ביחסי קהיר ואנקרה ● מצרים וטורקיה מהדקות את שיתוף הפעולה הצבאי בסומליה, באמצעות הצבת אלפי חיילים, נגמ"שים ומטוסי קרב, במטרה לבלום את התחזקות אדיס אבבה ואת ההכרה בסומלילנד