טראמפ מול טראמפ. הבחירות עוד שבועיים בלבד. צילומים: Associated Press / עיבוד: טלי בוגדנובסקי , גלובס
הנרטיב המצטייר אצל תומכי הנשיא טראמפ הוא פחות או יותר זה: ההפרשים בסקרים מצטמצמים והולכים, בייחוד במדינות-המפתח; הרוח מתחילה לנשוב בגבו; הוא צריך להאיץ את התנופה, ועימות הטלויזיה האחרון עם ג'ו ביידן הערב (ה') יעניק לו את ההזדמנות; עם התנופה הזו, ועם היבול הגובר של עצרות-בחירות (שלוש ביום), המירוץ יגיע לנקודת שוויון ב-3 בנובמבר.
נכון לאתמול בערב (שעון ארה"ב), 43 מיליון כבר הצביעו, 31% ממספר המצביעים בבחירות הקודמות. מזה 31 מיליון עשו כן באמצעות הדואר, וכמעט 12 מיליון הצביעו בקלפיות מקדימות. אפשר שב-12 הימים המספר הזה יגדל עד כדי רוב המצביעים.
פירושו של דבר שיום אחר יום פוחת מספרם של המצביעים, ששינויים במהלך מערכת הבחירות יוכלו להשפיע עליהם.
ירידה, לא קריסה
הנרטיב הפותח אינו חסר היגיון. מדדי הסקרים הבולטים ביותר מסכימים עכשיו, שיתרונו הארצי של ביידן חזר וירד לספרה אחת (כרגיל, התמונה במדינות יחידות מורכבת הרבה יותר, וההפרשים במדינות המפתח הם בדרך כלל קטנים יותר, או אפילו קטנים בהרבה). מדד realclearpolitics.com מעמיד את יתרון ביידן על 7.5%. לפני עשרה ימים הוא עמד על יותר מ-10%.
האם אפשר לחשוב את הנתונים האלה לקריסה? בוודאי שלא. העלייה של תחילת החודש הייתה תוצאה מיידית של מאורעות, שבינתיים פג רישמם. בהיעדר דרמות נוספות, הירידה אינה בלתי טבעית.
האם היא יכולה להוסיף ולהצטמצם? כבר היו דברים מעולם. ב-1968 וב-1976, מערכות בחירות שנראו גמורות חודשיים לפני ההצבעה היו ל"מירוצי סוסים" בבוא ההצבעה (מספר המצביעים המקדימים היה אז מבוטל). נאמר אז שאילו הבחירות היו מתקיימות שבוע אחד אחר כך, המפסידים היו מנצחים.
אבל צמצום כזה אינו מעשה שגרה. אם בכלל, המוביל הוא זה הנוטה להגדיל את הפרש יתרונו. זה מה שקרה לרונלד רייגן, כאשר התמודד נגד הנשיא המכהן ג'ימי קרטר, ב-1980. יתרון קטן הפך לצונאמי בתוך שבוע.
שתי דקות בלי הפרעה
העימות של הערב יעמוד בסימן המיקרופונים הסגורים. למודי לקח העימות הראשון, שבו הנשיא חזר והתפרץ לדברי יריבו הדמוקרטי, מארגני העימותים החליטו שרק מיקרופונו של הדובר יהיה פתוח בשתי הדקות הראשונות של כל חלק מן העימות.
העימות, שנועד להימשך 90 דקות, יהיה מחולק לשישה נושאים. לכל אחד מהם יוקצו 15 דקות. כל אחד מן המועמדים יוזמן להשמיע הצהרת פתיחה, שתארך שתי דקות.
המיקרופונים יחזרו וייפתחו לאחר הצהרת הפתיחה, כך שהיכולת להפריע לא תישלל מעיקרה מן הנשיא. האם הוא ילמד את לקחי העימות הראשון? יש הסכמה פחות או יותר כללית שהתנהגותו בעימות ההוא שינתה את הדינמיקה של המירוץ לרעתו, והכפילה את יתרונו של ביידן.
עכשיו, גם אנשי ימין מובהקים מייעצים לו לרסן את עצמו. תומך ותיק שלו מן הימין הנוצרי, מייק האקאבי, מושל מדינה לשעבר, בעצמו טוען לנשיאות (ב-2008 וב-2016), קרא אתמול לנשיא לחדול לתקוף את משפחת ביידן, מפני ש"איש לא מתעניין בזה".
ויקטור דייוויד האנסון, היסטוריון שמרני בעל השפעה ממוסד הובר באוניברסיטת סטנפורד, כותב ש"למרבה האירוניה, סגירת המיקרופונים תועיל לטראמפ. לעתים קרובות, כל אימת שביידן מדבר יותר מ-90 שניות בלי הפרעה הוא נוטה להגיד את הדברים המפתיעים ביותר - או לא להגיד שום דבר". האנסון כותב כי ההפרעות הצילו את ביידן מן הצורך להשלים "חצי-מחשבות", שהיו מפגינות את חולשותיו, הפוליטיות והמנטאליות.
מלכודות לביידן
החשש מפני העימותים היה מלכתחילה גדול בהרבה אצל הדמוקרטים, בדיוק בגלל ליקוייו הרטוריים הידועים של ביידן. היוצרות התהפכו בחודש שעבר, אבל הם אינם מחוסנים מפני התהפכות חוזרת. אם ישלוט בעצמו, טראמפ יוכל להניח אין-ספור מלכודות לביידן.
הוא יוכל להפנות שאלות לגיטימיות בהחלט, שביידן חוזר ונמנע מלהשיב עליהן, כמו הכוונות המיוחסות לו להגדיל את המכסה המסורתית של שופטים בבית המשפט העליון; או לשים קץ לקידוח נפט באמצעות שבירה הידראולית (פראקינג), עניין השנוי במחלוקת עמוקה בארה"ב; או תמיכתו ביוזמות מרחיקות לכת של אנרגיה ירוקה.
כל תשובה מפורשת של ביידן עשויה לעורר עליו את חמת הימין או את חמת השמאל של מפלגתו. לשם בדיוק טראמפ להוט לדחוק אותו. ב-2016, עריקה של מצביעים שמאליים מילאה תפקיד מרכזי בתבוסת הילרי קלינטון.
אשר לביידן, משימתו העיקרית היא להוסיף ולהצטייר כאיש שישיב על כנן את האיזון ואת השפיות אל המערכת הפוליטית. הוא מקווה שטראמפ יחזוק ויחתה בשבילו את הגחלים.
נתוני הידבקויות הקורונה כמובן ירחפו על המאורע. לטראמפ תינתן הזדמנות למתן את הטון, אולי להישמע קצת יותר מהורהר, ולא להודיע ש"סוף המגפה מעבר לפינה". זה יהיה מבחן לדחפיו וליצריו.
מעניין, ולא מפתיע, שטראמפ אינו מקדיש זמן להכנות. הוא ממשיך את לוח הופעותיו המסחרר בעצרות בחירות בכל חלקי ארה"ב. ביידן ביטל את הסע הבחירות שלו ביומיים האחרונים כדי להתכונן. נסיון העבר מראה שהכנות לא תמיד מועילות.
הדעת נותנת, שאם העימות הזה לא ינחיל ניצחון ברור לטראמפ, יישאר לו מעט מאוד זמן לסגור את הפער, אולי מעט מדיי. אבל הדעת נתנה כבר הרבה דברים שלא התממשו.
רשימות קודמות ב-yoavkarny.com ובhttps://tinyurl.com/yoavkarny- globes
ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny