מפגינים בבואנוס איירס. הפגנות ענק בשדרות המרכזיות / צילום: AGUSTIN MARCARIAN, Associated Press
בסדרת כתבות "גלובס" סוקר מדינות, ערים ומחוזות שמתמודדים עם הנגיף המתעתע. התחנה היומית היא ארגנטינה, שמספר המקרים בה עבר את המיליון. בעת הזו חשוב לנו לומר שכל הנתונים נכונים לעת שבה נכתבו וכך צריך להתייחס אליהם. כנראה שבתקופה הקרובה עדיין לא נוכל לדבר במונחים של "לנצח" את הקורונה. להביס זמנית אולי, לשטח את העקומה, אם תרצו. הקורונה מלמדת את כולנו שיעור בצניעות ואנחנו מזכירים זאת לא רק לכם הקוראים, אלא גם לעצמנו
סגר כללי על המשק הוא במידה רבה המוצא האחרון במאבק נגד הקורונה. כשכל הכלים האחרים לא הועילו, או במקרה של ישראל - לא יושמו מטעמים שונים - סגר הופך לפעולה האפקטיבית ביותר. ארגון הבריאות העולמי ממליץ שלא להשתמש בו אלא במקרי חירום, ומדינות אירופה מנסות להימנע ממנו כעת בכל מחיר. "שאף אחד לא ירמוז לי אפילו על סגר", אמר השבוע ראש ממשלת איטליה ג’וזפה קונטה. המחיר הכלכלי והחברתי שלו "אינם פרופורציונליים", שבים ומכריזים מנהיגים ביבשת.
אבל יש מקומות שבהם אפילו הסגר לא עובד. ארגנטינה נכנסה כבר במרץ לסגר שנמשך לפחות כחמישה חודשים, ושנחשב לארוך ביותר בעולם נכון לעכשיו. בתחילה הצליח הסגר לשמור את התחלואה במדינה על אש קטנה; מספר מקרי הקורונה עמד על כמה מאות ביום, רובם התרכזו באזור הבירה, ומספר המתים היה נמוך.
אבל מאז, בהדרגה אך בעקביות, האפקטיביות של הסגר הלכה ונעלמה. כיום עומד מספר המקרים הכולל על יותר ממיליון, במדינה שבה חיים כ-45 מיליון בני אדם בלבד, ושיעור התחלואה בשבוע האחרון הוא הגבוה ביותר לתושב באמריקה הלטינית.
ממוצע מקרי הקורונה היומיים עמד בשבוע האחרון על 14 אלף מקרים. גם מספר הקורבנות עלה בהדרגה, והוא עומד כעת על יותר מ-27.5 אלף בני אדם. "עקפנו את שבדיה במספר המתים לתושב", דיווח השבוע העיתון הארגנטינאי "קלרין". למרות הסגר וההצלחה הראשונית, ארגנטינה ניצבת כיום במקום השישי בעולם במספר מקרי הקורונה, אחרי מדינות ענק כמו ארה"ב, הודו, ברזיל ורוסיה.
רשלנות של המושלים
מדוע הסגר נכשל? המומחים וכלי התקשורת מעריכים כי מדובר בשילוב נסיבות - אפידמיולוגיות וחברתיות. ברמת המדיניות הרפואית, הקלות מינוריות שנעשו לאורך הזמן כמו פתיחת מפעלים חיוניים, אישור לילדים לצאת מהבתים בשעות מסוימות, אישור שימוש בתחבורה ציבורים לעובדים, פתיחת חנויות באזורים ללא תחלואה רבה ועוד, עשויים להסביר מדוע מה שהתחיל כסיפור הצלחה מתבטא כעת ככישלון.
העובדה כי ההתפרצות התגברה משמעותית באוגוסט והתפשטה לרחבי המדינה, אומרים רופאים במדינה, קשורה גם בעובדה כי מדובר בשיא החורף במדינה הממוקמת בחצי הכדור הדרומי, אך גם בשל רשלנות של מושלי פרובינציות שחשבו שהמגפה תתרכז בבואנוס איירס.
תחלואה מפושטת
אבל הגורם האנושי שעומד מאחורי חלק ההקלות, בין השאר, הוא העייפות כתוצאה מההארכות החוזרות ונשנות של הסגר. תושבי בואנוס איירס וערים אחרות בארגנטינה פשוט הפסיקו לציית להוראות, ועובדים שהיו במצוקה כלכלית נאלצו להמשיך ולעבוד, וגם לנדוד בין מקומות שונים במדינה. גם חוסר האמון במניעים של הנשיא אלברטו פרננדז, שחלק מאשימים בשמירת מצב החירום לצורך הישרדותו הפוליטית, תרם לעניין. "זה לא שיש לי שיגעון לסגרים", נאלץ פרננדז להסביר בפעם העשירית שהאריך את הסגר, "אלא שיגעון לבריאותם של בני עמי".
בכל מקרה, התחלואה בארגנטינה כעת מפושטת ברחבי המדינה. בעוד כ-90% מהתחלואה בחודשים הראשונים נרשמה בבואנוס איירס, כיום יותר מ-65% מהתחלואה ממוקמת מחוץ לה, בערים כמו מאר-דל-פלאטה, רוסאריו ואחרות. ההשפעה על הכלכלה, בדיוק עם תחילת עונת הקיץ ותיירות הפנים, עשויה להיות הרסנית עוד יותר. בתי חולים מאולתרים נפתחו בערים אלה. חוסר שביעות הרצון בציבור מהדרך שבה הדברים מתנהלים התבטא בשבוע האחרון בהפגנת ענק בשדרות המרכזיות שבלב בואנוס איירס. הצניחה החמורה בתמ"ג ברבעון השני הייתה מהגבוהות באירופה, והמדינה גם כך מתמודדת כבר עשורים עם צמיחה אפסית וחובות. ארגנטינה, כך נראה, שחקה את אחד הכלים המרכזיים נגד המגפה על ידי שימוש יתר.
