גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הכסף הגדול של ארגוני הספורט כנראה לא יציל את הקבוצות

ארגונים כמו פיפ"א, אופ"א או הוועד האולימפי מחזיקים במיליארדי דולרים "ליום סגריר"
• מבחינתם הקורונה היא עדיין יום אביבי שטוף שמש • בינתיים, קבוצות וליגות מתחילות לדווח על ההפסדים המצטברים

שוער פריז סאן ז'רמן מזנק מול יציעים ריקים בגמר ליגת האלופות מול באיירן מינכן באוגוסט / צילום: Matthew Childs, Associated Press
שוער פריז סאן ז'רמן מזנק מול יציעים ריקים בגמר ליגת האלופות מול באיירן מינכן באוגוסט / צילום: Matthew Childs, Associated Press

כשהחל משבר הקורונה לשטוף גם את הספורט, הציעו ראשי קבוצות וליגות את האפשרות כי ארגוני הספורט הגדולים בעולם יממנו קצת את ההפסדים הצפויים. האמירות כוונו לשלושת ארגוני הגג העשירים - התאחדות הכדורגל העולמי (פיפ"א), הוועד האולימפי הבינלאומי והתאחדות הכדורגל האירופית (אופ"א) - שלושתם מחזיקים רזרבות מזומנים אדירות, שלאורך השנים הולכות ותופחות.

למה הם מחזיקים את הכסף הזה ולא מחלקים אותו למטה? מי יודע. התירוץ תמיד היה שהרזרבות מיועדות ליום סגריר. אופ"א נכון לדוח השנתי האחרון מחזיקה ביתרות מזומנים של 665 מיליון דולר, פיפ"א טובעת ב-2.7 מיליארד דולר, ולוועד האולימפי היתרות נכון לדוח שפורסם ביולי האחרון עומדות על 854 מיליון דולר.

גופי הספורט הגדולים לא ממהרים לחלק את היתרות הללו. וגם עכשיו הם לא מתכוונים לחלק "לחם לעניים", אבל מתחילים להבין כי ייאלצו לספוג חלק גדול מהנזקים ולא לגלגל אותם כלפי מטה לקבוצות.

הנה דוגמה קטנה: אופ"א, שהשיקה השבוע את עונת ליגת האלופות, מתכוונת להפחית לפי פרסום ב"טיימס" במשך חמש השנים הקרובות ב-4% את התמלוגים שהיא תשלם למשתתפות. אופ"א, שהרגילה את הקבוצות להעלאות מטורפות בכספים, נאלצת לעצור את החגיגה. בין 2015 ל-2020 הגדילה אופ"א את הסכומים שהיא מחלקת למשתתפות ליגת האלופות בכ-90%.

פגיעה בטורנירים גדולים

הקורונה, כך מתברר, הגיעה מהר מאוד גם לקצפת של הכדורגל האירופי. לפי דיווחים, אופ"א הפסידה בעונת הקורונה 2019/20 סך של 550 מיליון אירו בשני המפעלים הגדולים שלה - ליגת האלופות והליגה האירופית.

המשמעות עבור הקבוצות המשתתפות באלופות הן שבעונת 2024/25 הן יצטרכו להמשיך להתרגל במקרה הטוב לכספים של 2019. זה לא ייגמר שם: גם ליגות אחרות שנפגעו מהמשבר ייאלצו לפרוס את ההפסדים שלהן מעונת הקורונה כמה שנים קדימה ולעצור כל אפשרות לצמיחה או גידול בתמלוגים שיורדים למטה לקבוצות. וללא אפשרות לצמוח מכספי ליגת האלופות, מכספי הספונסרים שנפגעו, ממכירת כרטיסים ומנויים ותאי צפייה שמי יודע מתי בכלל יחזרו - אנחנו עומדים לראות מיתון ארוך מאוד.

המצב של פיפ"א הוא הטוב ביותר מבין כל הגופים הגדולים, בעיקר כי היא חיה מאירוע גדול שמתרחש אחת לארבע שנים. יש מספיק זמן להיפטר מהנגיף עד למונדיאל בקטאר שייערך בנובמבר 2022.

האם פיפ"א בחסות רזרבות של כמעט 3 מיליארד דולר תסייע כעת ל-202 התאחדויות הכדורגל שנמצאות תחתיה? ואם כן, מה יהיה המחיר? תמיד יש מחיר.

באופ"א כבר מדברים על כך שליגת האלופות תורחב החל מ-2024 ל-36 קבוצות. המטרה ברורה: גם אם זה רע לכדורגל ומכניס עוד קבוצות "לא ראויות" למפעל, זה מייצר עוד משחקים ומאפשר עוד שידורי טלוויזיה שניתן לגבות עבורם כסף במכרזי זכויות השידור.

עד כמה זה מנופח: כשליגת האלופות יצאה לדרך בפורמט החדש שלה ב-1993 היא עשתה את זה עם 8 קבוצות בלבד (אחרי שלב המוקדמות).

הקבוצות מדווחות על הפסדים

מנצ'סטר יונייטד פרסמה השבוע את הדוחות לעונת 2019/20. למרות שהעונה הזאת ספגה רק בשליש האחרון שלה את נגיף הקורונה, התברר כי הנזק הוא עצום. בסך הכול דיווחו השדים האדומים על ירידה של 18.8% בהכנסות - ירידה של 118 מיליון ליש"ט בתוך עונה אחת, ל-509 מיליון ליש"ט. זו לא הייתה עונה ספורטיבית טובה על המגרש, אבל הנזק המוערך מהקורונה בלבד עומד על כ-70 מיליון ליש"ט.

העונה הסתיימה בהפסד נקי של 23.2 מיליון ליש"ט (לעומת רווח של 18 מיליון ליש"ט בעונה שלפני), אבל הנזק העיקרי הוא לטווח הארוך - החובות הוכפלו תוך עונה אחת ומסתכמים ב-474 מיליון ליש"ט.

יונייטד היא רק דוגמה לנזק שספגו מועדונים גדולים אירופה. אבל הנזקים הן בכל הגזרות, הענפים והתחומים. בארצות הברית עוסקים בשבועות האחרונים בפגיעה הכלכלית בליגת ה-NFL - הליגה העשירה בעולם עם מחזור שנתי של כ-16 מיליארד דולר (אם נדמה לרגע שהכדורגל הוא העסק הגדול, אז הפרמיירליג האנגלית בכדורגל רושמת מחזור שנתי נמוך ביותר מחצי מזה של ה-NFL).

ה-NFL בנויה על ליגה קצרה מאוד של ארבעה חודשים ו-8 משחקי בית בלבד לקבוצה (לא כולל הפלייאוף). האימפקט הכלכלי של כל משחק הוא אדיר. האצטדיונים הם ענקיים ומייצרים הכנסות בהתאם, וכל משחק בית ללא קהל הוא קטסטרופה כלכלית אמיתית לבעלים ולעיר עצמה.

חישוב שעשה "פורבס" הציג טבלה של ההפסדים ממשחק בית אחד: דאלאס קאובויז למשל מפסידים 77 מיליון דולר מכל משחק בית שמשוחק ללא קהל, תכפילו את זה ב-8 משחקי בית ומדובר באובדן הכנסה של מעל 600 מיליון דולר העונה. ניו אינגלנד פטריוס מפסידים 39 מיליון דולר לכל משחק בית ללא קהל וניו יורק ג'איינטס 32 מיליון דולר.

הלחץ כמובן של בעלי ההון עושה את שלו, ובמקביל לעלייה בתחלואה מאשרים המושלים המקומיים הכנסת קהל לאצטדיונים. זה אמנם בשוליים, אבל גם משהו - באצטדיון של הקאובויז נכנסו במשחקים האחרונים 25% מהקיבולת המקסימלית.

אבל מאחר שהכוח הוא בידיים של המושל המקומי זה לא קורה בכל מקום. נכון לשבוע הנוכחי 14 מתוך 29 הקבוצות בליגה לא אירחו עדיין עם קהל באצטדיון וההפסדים שלהן נערמים. חלק גדול מהקבוצות קיבלו אישור סמלי בלבד - למשל ניו אורלינס סיינטס שאירחו משחק השבוע עם 750 צופים, כ-1% מהתכולה של אצטדיון שמכיל 73 אלף מקומות.

גם השחקנים סופגים פגיעה

מלבד הבעלים, הלחץ הגדול של פוטבול ללא קהל הוא אצל השחקנים. ההסכם הקיבוצי בין השחקנים לבעלי הקבוצות קובע שהשכר של השחקנים עומד על 43% מכל ההכנסות הקשורות לספורט, בתוך זה גם מכירת כרטיסים. ה-57% הנותרים הולכים לבעלים.

בחודש מאי הוערך כי במידה והעונה כולה תשוחק ללא קהל, הרי שהנזק לליגה ייאמד ב-5.5 מיליארד דולר באובדן הכנסות. המשמעות היא שגם בתרחיש האופטימי, שפה ושם ישחקו עם כמה אלפי צופים ביציעים, העונה הזאת תגרור קיצוצי שכר אוטומטיים לשחקנים של עשרות אחוזים. וזה לא מעט בהתחשב בכך שקריירה ממוצעת של שחקן פוטבול מקצועני אורכת כשלוש שנים.

רזרבות המזומנים של הגופים הגדולים

665 מיליון דולר - הסכום בקופה של אופ"א
2.7 מיליארד דולר - הסכום בקופה של פיפ"א
854 מיליון דולר - הסכום בקופה של הוועד האולימפי

מקור: הדוחות השנתיים של הארגונים

עוד כתבות

משקאות חורף מתובלים בפטריות בפילוסופ / צילום: נועם שלף

המבורגר מהמשובחים שבאו אל פינו: המסעדה הוותיקה חוזרת בגרסת דיינר

בית קפה שמארח הופעות, מוזיאון לאופנועים נדירים, מסלול פראי ומרחיב נפש ומסעדה ותיקה בגרסה עדכנית • ביקור בגושרים ובדפנה

מיכאל קלמן וערן גריפל / צילום: נטי לוי, גיא חמוי

אלו שני הבכירים הנוספים במנורה שנחקרו בפרשת ההסתדרות

ערן גריפל ומיכאל קלמן נחקרו ביום רביעי השבוע בלהב 433 במסגרת פרשת השחיתות "יד לוחצת יד" של ההסתדרות וסוכן הביטוח עזרא גבאי ● במשטרה אומרים שמנורה מבטחים חשודה "בביצוע עבירות מתחום השחיתות הציבורית"

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, Ng Han Guan

מנכ"ל אנבידיה: העובדים במקצועות האלה יכפילו את שכרם

הואנג הציג בדאבוס תחזית אופטימית לשוק העבודה, ולאו דווקא בהייטק: הביקוש לתשתיות בינה מלאכותית יזניק את שכרם של בעלי מקצוע כמו חשמלאים, אינסטלטורים ועובדי בניין

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

שבוע המסחר ננעל בעליות: ארית בלטה, ומה עשתה רמי לוי נדל״ן

המסחר בת"א ננעל בעליות ובשיאים חדשים: מדד ת"א 39 עלה בכ-0.3%, ת"א 90 קפץ בכ-1.2% ות"א 125 חצה לראשונה את רף 4,000 הנקודות ● לאחר הדוחות של אינטל אמש, מניות השבבים הדואליות הגיבו בירידות ● החוזים העתיידים על וול סטריט נסחרים בירידות קלות ● המסחר באירופה במגמה מעורבת: הקאק יורד בכ-0.3%, הדאקס מוסיף לערכו כ-0.1% ● באסיה ננעל המסחר בעליות ● הזהב מתקרב לרף של 5,000 דולר ● אינטל צוללת ביותר מ-13% במסחר המוקדם

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הבנקים מסתערים על העולם: מזרחי-טפחות גייס 4.6 מיליארד שקל באג"ח בחו"ל

אתמול גייס הבנק 2.2 מיליארד שקל אג"ח, כאשר לפני שבועיים גייס אג"ח קוקו בסך של 2.4 מיליארד שקל ממשקיעים בינלאומיים ● המהלך של מזרחי-טפחות הוא חלק ממגמה מעניינת שמתרחשת מתחילת החודש: שלושה מהבנקים הגדולים במשק מגייסים אג"ח בעולם, תוך שימוש בחברות חיתום בינלאומיות, והשתתפות ערה של משקיעים מכל העולם

באר שבע. דבקה במודל הפרברי / צילום: Shutterstock

71% צמודי קרקע: המתכון הבטוח לעיר בלי ביטחון, בלי תחבורה ובלי עתיד

בזמן שיתר הערים מצטופפות, בירת הנגב דבקה במודל פרברי שהולך נגד הזרם ● עם כישלון המכרזים בשכונת רקפות, מתברר שהמרדף אחרי בית עם גינה רק מייצר פקקים, פוגע בביטחון וחונק את פריון העבודה ● כך, הלקח שנלמד בתל אביב - נשכח בדרך לבאר שבע

"סימן אזהרה למשטר": המוקד המפתיע שבו התחילו המחאות באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השמרנים באיראן היו בין הגורמים שהתחילו את המחאות, שיתוף הפעולה של ישראל ויוון, ובאירלנד לא מאמינים ש-6 מיליון יהודים נרצחו בשואה • כותרות העיתונים בעולם

מייסדי למונייד, דניאל שרייבר ושי וינינגר / צילום: דור מלכה

שיתוף הפעולה עם טסלה שהזניק את המניה הישראלית בוול סטריט

למונייד אספה מידע שהראה שמערכת הנהיגה האוטונומית של טסלה מפחיתה תאונות ● מייסד למונייד שי וינינגר: "רכב שיכול לראות ב‑360 מעלות, שלעולם לא נרדם ומגיב בשברירי שנייה, פשוט אינו ניתן להשוואה לבני אדם" ● מניית החברה זינקה ב-13%

ראול סרוגו / צילום: כדיה לוי

"כל חברה משפחתית לא ממשיכה בסוף": הקבלן ראול סרוגו מסביר למה החליט לעשות אקזיט

מאז מותו הטרגי של בנו רועי בתאונת גלישה, נשיא התאחדות הקבלנים בוני הארץ לשעבר ראול סרוגו, הכניס שינויים דרמטיים בחייו ● הוא בהליכי מכירת החברה המשפחתית לאמפא, נלחם ברשויות כדי לחשוף את עומק המחדל שהביא למותו של בנו, ואף החל ללמד חינוך פיננסי בבית ספר תיכון, אבל לא נוטש את הנדל"ן

הראל ויזל / צילום: כדיה לוי

מה הסיכוי: איכשהו דווקא "הבנים של" הם תמיד הכי מתאימים

בחברות ציבוריות ממשיכים לתת תפקידים ל"ילדים של" ● באוצר קפצו למסקנות ● ומה שווה לבדוק בפירוט האשראי ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

המבורגר של GDB / צילום: אנטולי מיכאלוב, ליאל סנד

שווי של כ-65 מיליון שקל: האקזיט של בעלי מסעדת ההמבורגרים מתל אביב

לאחר השקעה של 130 מיליון שקל על ידי לאומי פרטנרס ומור גמל ופנסיה, ממשיכה קבוצת נונו בהתרחבות דרך אחזקות במותגי מסעדנות ורוכשת 50% ממותג ההמבורגרים התל־אביבי GDB ● לפני כחודש רכשה גם את רשת טאקריה בעסקת מזומן של 29 מיליון שקל

מפעל רשף טכנולוגיות של ארית בשדרות / צילום: יח''צ

מקבלן חשמל למיליארדר: איך הבעלים של אחת החברות הבולטות בת"א נותר אנונימי?

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● צבי לוי, בעל השליטה ביצרנית המרעומים ארית, הפך השקעה של 14 מיליון שקל לפני שני עשורים לכזו ששווה מיליארדים ומימש בשבוע שעבר חלק מההחזקה תמורת כ־400 מיליון שקל ● ועדיין הוא שומר על אנונימיות כמעט מוחלטת, ואפילו תמונה שלו ברשת קשה למצוא

טיקטוק / אילוסטרציה: Shutterstock

הושלמה מכירת הפעילות של טיקטוק בארה״ב: כך זה יעבוד

חברת האם הסינית חתמה רשמית על העברת חלקים מפעילות טיקטוק לארה"ב, ובכך הסתיימה סאגה של שנים ● החשש בארה"ב היה שהממשלה הסינית תנצל לרעה נתונים רבים, וכעת נתונים אלו יאחוסנו בסביבת ענן מאובטחת ● טראמפ הודה לנשיא סין על ההחלטה: "הוא היה יכול לבחור בדרך אחרת, אבל לא עשה זאת"

KLM / צילום: Shutterstock

מחשש להסלמה: חברות התעופה שמבטלות טיסות עד יום ראשון

על רקע המתיחות הביטחונית חברות התעופה אייר פראנס ו-KLM הודיעו הערב על ביטול הטיסות לישראל במהלך סוף השבוע הקרוב ● מדובר בביטול של טיסות בודדות אך עלול להתרחב אם תימשך אי היציבות במזרח התיכון

רשת החשמל בישראל מתקשה להדביק את הזינוק בביקושים / צילום: Shutterstock

שמש זה לא מספיק: המכשול המרכזי שתוקע את מהפכת החשמל הסולארי

אחרי שנים של הזנחה, רשת החשמל בישראל מתקשה להדביק את הזינוק בביקושים ואת קצב ההקמה של מתקנים סולאריים ● "אנחנו יודעים לרוץ הרבה יותר מהר מהרשת", אומר יזם בתחום, וברשות החשמל מודים ש"זה המכשול המרכזי היום" ● התוצאה: צוואר בקבוק תשתיתי שמאיים על התחרות במשק, על אמינות האספקה ועל המעבר לאנרגיה זולה ונקייה

אילוסטרציה: Shutterstock

דיווח על הכנסות נמוכות כשכיר, אך התגלה כבעלי שתי דירות בכיכר המדינה ופנטהאוז בראשל"צ

רשות המסים חושדת כי תושב ת"א גרף עשרות מיליונים במטבעות וירטואליים, אך לא דיווח על הכנסותיו ולא שילם את המס הנדרש על רווחי הקריפטו ● מהחקירה עלה כי החשוד לא פתח תיק ברשות המסים, לא הגיש דוחות ולא דיווח על עיסוקו במטבעות וירטואליים

צחי ואפרת נחמיאס / צילום: ענבל מרמרי

המושבניק שהפך למלך חוות השרתים: צחי נחמיאס כבר שווה 5 מיליארד שקל

חברת הנדל"ן מגה אור של נחמיאס השלימה זינוק של 600% מהשפל ושווי מניותיו בה כבר מגיע לכ־5 מיליארד שקל ● גורם מרכזי לכך היה זיהוי מוקדם של הצורך בהקמת חוות שרתים ● כך, שלוש עסקאות ענק נתפרו בתוך פחות מחודשיים ושווי החברה קפץ במיליארדים ● וגם: המקורבים שמספרים האם נחמיאס מתחרט על ההרפתקה בדסק"ש?

TOTO / צילום: מתוך אתר החברה

הסיבה המפתיעה לזינוק של מניית יצרנית האסלות הגדולה בעולם

כבר שנים שחברת טוטו היפנית מייצרת לא רק מושבי אסלה מחוממים, אלא גם רכיבים המשמשים בייצור שבבים ● הבוקר מניית החברה זינקה ביותר מ-10% בעקבות המלצה של גולדמן סאקס

וול סטריט / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת בוול סטריט - מחיר הכסף זינק לשיא חדש; אינטל צללה בכ-17%

נעילה מעורבת בבורסות אירופה ● הזהב רושם היום עלייה של 1%, ונע סביב מחיר של 4,932 דולר ● מחיר הכסף חצה לראשונה את רף ה-100 דולר לאונקיה ● אינטל צללה לאחר שפרסמה תחזית נמוכה מהצפי

משרד הבריאות, ירושלים / צילום: איל יצהר

הוועדה שתכריע מי ישלוט באשפוזי הבית והבעיות שלא הגיעו לשולחן הדיונים

משרדי הבריאות והאוצר הקימו ועדה כדי לדון באופן שבו ינוהלו אשפוזי הבית ובחלוקת עוגת התמריצים בין בתי החולים לקופות ולקבלניות המשנה ● אלא ששאלות שנוגעות לאיכות הטיפול, כמו גישה לתרופות ולמומחים, עדיין רחוקות מלקבל הסדרה בחוק