גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

נסיגת הליברליזם ועליית הפורמליזם מחייבות את החוק למניעת אלימות כלכלית

כאשר ערכים כמו שוויון וכבוד, שבתי המשפט והמחנה הליברלי הטיפו להם לאורך שנים, לא מחלחלים לחיי היום יום של האזרחים, כשהם לא מוטמעים בתרבות ובחינוך, צריך לנסות לכפות את הערכים הללו באמצעות חקיקה • החוק צודק אבל גם מדגים את החולי של החברה

קרן ברק שמקדמת את החוק בועדת החוקה, השבוע / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
קרן ברק שמקדמת את החוק בועדת החוקה, השבוע / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

בשנת 1993 כתב פרופ' מנחם (מני) מאוטנר מאמר שהפך קנוני בשם "ירידת הפורמליזם ועליית הערכים". מאוטנר טען כי הדבר המשמעותי ביותר שקרה בפסיקת בתי-המשפט של שנות ה-80 הוא ירידה במעמדה של תפיסת עולם של פורמליזם משפטי, ושבמקומה עלתה תפיסת עולם לא פורמליסטית, המדגישה את המדד הערכי של המשפט, ואת התפקיד שהמשפט ממלא במדינה ובחברה.

במרחק הזמן אפשר לומר שהמהלך הזה של בתי המשפט שהציג מאוטנר לא חלחל אל החברה ואל הציבוריות הישראלית. אפילו הביא לתגובת נגד. מחברה ליברלית שמדגישה את המדד הערכי בחייה ושחיה על פי סולם ערכים (ליברלי) משותף, הפכנו לחברה שהערכים אינם משחקים בה תפקיד מהותי ושלמעשה כבר קשה לאתר בה ערכים משותפים. וגם לחברה שחלקים נרחבים בה בזים לבית המשפט העליון.

כל מה שאינו לא חוקי נתפס כלגיטימי

לטעמי אחד הביטויים לירידת הערכים היא שבשיח הציבורי שלנו, כל מה שאינו בלתי חוקי, נתפס כלגיטימי. דוגמה מובהקת לכך היא השיח סביב התנהגותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו. העיסוק הציבורי אינו בשאלה, האם ראוי ולגיטימי שישראל תונהג על ידי אדם שסוגר במחשכים דילים עם אילי הון, חי על חשבונם, ומקבל מהם אספקה של טובות הנאה בזמן שהוא מקדם לכאורה את ענייניהם, אלא בשאלה האם מה שנתניהו עשה הוא פלילי או שאינו פלילי.

כולם הפכו פתאום מומחים בסעיפים בחוק העונשין. אפילו הקריאות של המפגינים נגד ראש הממשלה לא עוסקות במהות של מעשיו, אלא בעבירות הספציפיות בחוק העונשין שבהן הוא מואשם: שוחד, מירמה והפרת אמונים. את ההצטופפות של ציבור גדול מאחורי נתניהו ונגד היועמ"ש והפרקליטות, אפשר לראות, גם, כחלק מתופעה רחבה של נסיגת הליברליזם בישראל, והידרדרות לקראת משטר אוטוריטרי.

חזרה לפרופ' מאוטנר, בספרו החדש והמרתק, "הליברליזם בישראל" (הוצאה לאור של אונ' ת"א) כותב מאוטנר שאחת הסיבות לנסיגת הליברליזם בעולם ובארץ היא ש"הליברליזם מבוסס על שוויון של בני האדם ועל כבוד האדם. לעומת זאת, בחיי היום יום שלהם חווים בני אדם רבים יחסים היררכיים, ופגיעות והשפלות (במקום העבודה, במשפחה במפגש עם ביורוקרטיות מדינתיות, במפגש עם ביורוקרטיות תאגידיות, בכביש, במגרש החניה, בתו וכו')".

מני מאוטנר. בחיי היום יום רבים חווים השפלות / צילום: כפיר זיו

הפער בין האידיאל לחיי השגרה גורם לניכור

לפי מאוטנר, "הפער בין האידאלים הליברליים לבין חוויות היום יום של בני האדם גורם לניכור של בני אדם רבים מהליברליזם, ולהיותו נתפס על ידם כעמדה אנינה, מתנשאת, מרוחקת, שאינה רלוונטית למה שקורה בחייהם". בהסבר הזה של מאוטנר לנסיגת הליברליזם, טמון מלכוד, וגם טמונה טרגדיה, שכן קידום ערכים ליברליים בחברה מתיימר לצמצם את אי השוויון שחווים בני אדם בחיי היום יום שלהם.

ומה קורה כאשר ערכים כמו שוויון וכבוד שבתי המשפט והמנהיגים מהמחנה הליברלי הטיפו להם לאורך שנים לא מחלחלים לחיי היום יום של האזרחים, כשהם לא מוטמעים בתרבות ובחינוך? במקרה כזה המחוקקים מהמחנה הליברלי שנכשלו בהטמעת הערכים הללו, מנסים להתערב בדרך של חקיקה פורמלית, כדי לכפות על הציבור את הערכים שהוא סירב להפנים. ומנגד מתייצב המחנה השמרני, האנטי ליברלי, ומנסה למנוע את החקיקה.

וזה מה שקורה היום עם החוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה שמקדמים ח"כ קרן ברק (ליכוד) ושר המשפטים, ח"כ אבי ניסנקורן.

האלימות המתרחשת במסגרת יחסים בין בני זוג אינה מתמצה אך ורק בביטויים התנהגותיים אלימים ברמה הפיזית. אלימות יכולה לבוא לידי ביטוי בהתנהגויות נוספות, בין היתר, בפן הכלכלי. אלימות הנושאת אופי כלכלי כלפי בן זוג עלולה להיות קשה לא פחות מסוגי אלימות אחרים, והיא מתקיימת לעתים לצד התנהגויות אלימות נוספות ואף יכולה להתקיים במסגרת יחסי בני הזוג באופן עצמאי.

לפי דברי ההסבר לחוק למניעת אלימות כלכלית, המטרה העיקרית שלו היא לתת מענה לבן זוג שננקטת כלפיו "אלימות כלכלית" בתוך מערכת היחסים הזוגית.

לפי ההצעה, החוק למניעת אלימות במשפחה הקיים יתוקן כך שיובהר בו מהי אלימות כלכלית ובמה היא מתבטאת, וכן כך שהוא ייתן מענה ייחודי למי שננקטה כלפיו או כלפיה אלימות כלכלית, "באופן שיקבע בו כי בית המשפט יהיה רשאי לתת צו למניעת אלימות כלכלית המורה על הפסקת האלימות הכלכלית.

עוד מוצע לקבוע שנקיטת אלימות כלכלית תהווה עוולה אזרחית אשר יהיה ניתן לתבוע בגינה בנזיקין, ובכך החוק המוצע ייתן מענה נוסף למי שננקטה כלפיו או כלפיה אלימות כלכלית.

במהלך הדיון בוועדת החוקה של הכנסת השבוע, התפתח ויכוח סוער בין חברי הכנסת אריאל קלנר, שלמה קרעי ובצלאל סמוטריץ' לבין חברי הכנסת של כחול לבן והאופוזיציה על הצורך בחקיקת החוק.

ניסנקורן, אמר "שהגיע הזמן לצעוד קדימה ולהבין שאלימות כלכלית היא אלימות לכל דבר, וכך יש להתייחס אליה". לדבריו, "החוק שיסייע לנשים ולקשישים להיחלץ משליטה כפויה של בן משפחה על כרטיס האשראי ועל חשבון הבנק הוא לא 'פגיעה בערכי המשפחה' ובטח לא 'ערעור של זכויות הגבר'. לעומת זאת, החוק בהחלט יגן על זכויות הנשים החוות טרור כלכלי במשפחה".
אבי ניסנקורן / צילום: כדיה לוי

מנגד, אמר ח"כ בצלאל סמוטריץ: "נניח שיש בעיה, למה הפתרון הוא תמיד בימ"ש? יש חינוך, הסברה, מערכות תומכות. המערכת המשפטית עושה דה לגיטימציה לכל המערכות הללו. זה יהפוך לכלי שיחנך אותך ואותי כי אנחנו חשוכים ופטריארכליים. מהר מאוד יבואו השופטים השמאלנים הנאורים לחנך אותנו. בית המשפט יקבע מה נכון ומה נאור ובכל פעם שיענישו ילד בדמי כיס כי לא למד, הוא יתערב. זה יפרק משפחות והחוק הזה צריך לרדת מהשולחן".

גם ח"כ שלמה קרעי יצא נגד ניסנקורן ואמר כי "אחרי שהמשפטיזציה השתלטה על הדמוקרטיה, ניסנקורן מעוניין להחדיר אותה עמוק לתוך התא המשפחתי ולהפר את האיזון הטבעי והעדין שבבסיס חיי המשפחה. זאב בעור של כבש. מדובר בטרלול משפטי שישגע ויהרוס משפחות ויגרום להפיכת כל מערכת יחסים אוהבת ומשפחתית למערכת יחסים נוקשה ומשפטית. לצורך העניין, גם ויכוח על דמי כיס יכול להגיע לבית המשפט".

הוויכוח הזה סביב החוק למניעת אלימות כלכלית במשפחה הוא לא רק פרדוקסלי, שכן בכפייה של ערכים ליברלים כגון שוויון במשפחה באמצעות חוק יש אלמנט פטרנליסטי, אנטי ליברלי, אלא גם מדגים היטב את החוליים של החברה הישראלית. את ירידת הערכים ועליית הפורמליזם. 

עוד כתבות

פרופ' אסף אברהמי / צילום: ינאי יחיאל

"אנחנו חווים קושי אצל הלקוחות שלנו, עשרות אלפי עסקים בינוניים וקטנים"

פרופ' אסף אברהמי, מנכ"ל חברת חשבשבת, מסביר מאילו טעויות כדאי להימנע, במיוחד בימי קורונה

אביגדור יצחקי / צילום: איל יצהר

הכובעים של אביגדור יצחקי: בבוקר יו"ר הפיס, בערב עובד בשביל מרכזי הקניות

מבדיקת גלובס עולה כי יצחקי שמשמש כיו"ר מפעל הפיס במשרה חלקית של 70%, מספק שירותי ייעוץ ולובי בתשלום עבור קבוצת ביג, ולוקח חלק במאבקה לחזור לפעילות אחרי תקופת הסגר, ובסוגיות שונות

הבורסה בתל אביב/ צילום: איל יצהר

"מעולם לא היה כדבר הזה": התקלה בבורסה - במערכת הפצת המידע

תקלה חריגה בבורסה שהחזירה את שערי המסחר לרמה של לפני הפתיחה הבוקר העלתה ספקולציות בשוק על מתקפת סייבר ● מהבורסה נמסר בתגובה: "מדובר בתקלה הקשורה רק למערכות הפצת המידע ולא למערכות המסחר" ● יו"ר רשות ני"ע ענת גואטה דורשת מהבורסה "דוח מפורט בנושא, לאחר שיתבצע תחקיר"

חמי רודנר בהופעה במגדלי הים התיכון / צילום: אודי גורן

הכירו את ההופעות הכי טובות שאתם לא מוזמנים אליהן

כשקיסריה ושוני סגורים ואולמות ההזאפה מעלים אבק, המופעים הכי לוהטים קורים בבתי הדיור המוגן ● בקפסולות, באוויר הפתוח או מהמרפסת - אמני ישראל מרקידים את בני הגיל השלישי, עם חוזים שיכולים להגיע גם ל־20 הופעות לסיבוב ● רמי קליינשטיין: "אני לא רגיל לקהל שמתיישב במקומות על השעון"

רון יקותיאל. “אנחנו לא מחפשים להימכר, אבל אם תגיע ההצעה הנכונה - נשקול אותה”
צילומים: איל יצהר,

"זום ייצרה סוס מהיר יותר, אנחנו מנסים לייצר חללית"

לפני 14 שנה הקים רון יקותיאל עם כמה חברים את קלטורה, חברה שמפתחת פתרונות וידיאו לארגונים ● בראיון לגלובס הוא מדבר על המהפכה שרק החלה ("חשבתי שאנשים יהיו יותר גמישים"), על התוכניות האסטרטגיות של החברה ("כל האופציות על השולחן") וגם על חוויית היזמות

חיליק שריר / צילום: יוסי אלוני

"המלחמה הופכת ליותר ויותר קשה": מספר 2 בטלוויזיה הישראלית מוריד את המסכה

“אחד הדברים המטרידים זה שאנחנו מתקשים לתכנן קדימה", אומר חיליק שריר, סמנכ"ל התוכניות של קשת, בראיון לרגל שלוש שנים לפיצול ערוץ 2 ● על הפרק: הביקורת על חדשות 12 והקמת N12, המתחרים האמיתיים של קשת והדיונים הסוערים שליוו את ההחלטה ללכת על "הזמר במסכה"

חניית קניון ריקה. לקניונים רבים שנקנו עם משכנתאות לעשר שנים יש יותר חובות מהכנסות / צילום: Shutterstock

ארה"ב: המגפה מתפשטת, וקניונים עותרים לפשיטת רגל או נסגרים

שוכרים רבים שהמכירות שלהם חלשות ימשיכו לפגוע במגזר הקניונים גם אחרי הקורונה

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ועדת הבדיקה לרכש הצוללות טרם התחילה וחברת צוות אחת הוחלפה

חברת הצוות יעל גריל לא תשב בוועדת הבדיקה, שכן היא שימשה בתפקידים רשמיים במשרד הביטחון בתקופת רכש הצוללות כפי שחשף העיתונאי אראל סג"ל ● את גריל תחליף ישראלה פרידמן, אשר כיהנה בתפקידים שונים במנהל הרכש במשרד הביטחון

אופירה אסייג / צילום: רונן אקרמן יח"צ

הכללים הבסיסיים נשכחו. ואז הגיעה אופירה אסייג

תקשורת המיינסטרים נכנעה ברובה לסטנדרטים עיתונאיים רופסים והתרגלה להנהן לראשים מדברים שמדקלמים דפי מסרים ● השפה הבוטה שלה אולי מטעה, אבל אסייג עובדת בשביל הצופים

שר השיכון יעקב ליצמן / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות

מתנה מליצמן והסיפור שמאחורי שיאי המשכנתאות השנה. כותרות הנדל"ן

איך זה שדווקא השנה הציבור נטל יותר משכנתאות מאי פעם ● האם רוכשי דירות בפריפריה עומדים לקבל משר השיכון "מתנה" של 100 אלף שקל ● המחקר שמבקש ללמד מדוע הפקקים לא נעלמו ● ולידיעת מירי רגב (שמתלבטת האם להתנגד למטרו) -עד כה תכנון הפרויקט עלה חצי מיליארד שקל

שלמה קרמר / צילום: איל יצהר

שלמה קרמר כבר ראה חברה אחת או שתיים וגם הפעם הוא בטוח שיש לו סוס מנצח

חברת הסייבר של קרמר קייטו נטוורקס הפכה בשבוע שעבר ליוניקורן: "זיהינו קודם את מה שהחברות הגדולות מנסות להיכנס אליו בחצי השנה האחרונה" ● בראיון הוא מסביר למה הקים את המטה בארץ, איך הוא יודע באיזה סטארט־אפ להשקיע ומה צריך להשתנות כדי שכולם יוכלו להשתלב בענף

השלט של קניון שבעת הכוכבי / צילום: כדיה לוי, גלובס

דווקא בבלאק פריידיי? הקניונים שישתתפו בפיילוט וייפתחו כבר היום

הקניונים באם הדרך, שבעת הכוכבים, קניון שרונים, לב המפרץ, ארנה נהריה, קניון מבנה נוף הגליל ועוד יוכלו להיפתח מיידית בהתאם להוראות הממשלה

מתנדב בניסוי החיסון לקורונה של אסטרהזנקה / צילום: Siphiwe Sibeko/Pool, Associated Press

מה גרם לטעות בניסוי של אסטרהזנקה והאם החיסון לקורונה בסכנה?

אסטרהזנקה נתנה בטעות רק חצי מנה של החיסון שלה בניסוי הקליני ודווקא מינון זה התגלה כיעיל יותר ● האם אפשר לבסס אישור למוצר על תוצאות שהתקבלו כך? ה-FDA הביע סקפטיות

ח"כ מנסור עבאס / צילום: דוברות רע"מ

המפרק הלאומי: אחרי כחול לבן וקדימה, נתניהו סודק גם את הרשימה המשותפת

נתניהו למד את הלקח מבחירות 2019 בהם "חוק המצלמות" דווקא העצים את כוחה של הרשימה המשותפת, ובמקום זה הוא מנסה בכל כוחו לפצל אותה, בדיוק כפי שעשה למפלגות רבות לפניה • וגם: מרצ מחפשת זכות קיום, בזמן שחבר הכנסת יאיר גולן מאיים עליה מבפנים

חוש הריח / אילוסטרציה: שאטרסטוק

כך עשויה הפגיעה בחוש הריח לסייע בפיצוח מנגנון ההחלמה של הקורונה

לצ'יפס עשוי להיות ריח של בשר מרקיב ● קפה מעלה ניחוחות של צמיגים נשרפים ● לשוקולד יכול להתלוות טעם כימיקלי מתוק אבל מעורר בחילה ● חוקרים בוחנים את הסיבות העצביות הגורמות לחלק מהאנשים שחטפו את הנגיף לחוות תתרנות או אובדן חלקי של חוש הריח

נדב פרי / צילום: איל יצהר

הממונה על קבילות הציבור בתאגיד: נדב פרי לא יכול לשמש פרשן פוליטי

לדברי הממונה על קבילות הציבור בתאגיד השידור הציבורי, נדב פרי, המכהן כיום כסמנכ"ל רגולציה וקשרי חוץ בדלק קידוחים, איננו יכול לשמש פרשן פוליטי בתאגיד ●  "מצב בו בשעה 20:00 הוא ישמש כפרשן פוליטי ובשעה 11:00 יתראיין כדובר חברת דלק במסגרת תחקיר כזה או אחר - הינו לא תקין בלשון המעטה"

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

מה בעצם הייתה הבעיה של הממשלה לפתוח את המוזיאונים מההתחלה?

ברור שמדובר בהחלטה על רקע לא בריאותי. במוסדות התרבות עדיין מקפידים על שקט. וה"ששש" הוא זה שמפריע להם

בניין בית הדין הרבני הגדול בירושלים / צילום: יוסי זמיר

תמיכה כלכלית של ההורים אינה מקנה להם זכויות יתר בדירה

הורי הבעל העבירו בכל חודש תמיכה כספית לבני הזוג ● בית הדין הרבני הגדול קבע כי ההעברה לא נועדה בהכרח לכיסוי המשכנתה, אלא כמתנה לבני הזוג

איקאה בישראל / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מאיקאה ועד הראל ויזל: כך ניצחה הקומבינה את הקורונה

שוק הכרמל נותר סגור אבל שוק מחנה יהודה קיבל הרשאה להיפתח • מקס סטוק זכו למעמד של עסק חיוני שמאפשר להמשיך לעבוד גם במהלך הסגר • והראל ויזל ואיקאה הדגישו כמה טוב להיות בצד החזק בזמן מגפה • כך יצרה הקורונה הבדלי מעמדות במשק הישראלי

"לתמיכה רגשית הקש 3" / איור: חן ליבמן

חברות מחפשות פתרונות יצירתיים למניעת שחיקה של עובדים בימי המגפה

מימי חופש בהפתעה ועד קבוצות תמיכה הדדית וסדנאות ניהול אמפתי למנהלים ● חברות אמריקאיות רבות כמו דל, HP, רשת הילטון ואחרות מחפשות פתרונות לתחושות הדכדוך והשחיקה שיצר עידן הקורונה