גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מדוע בליכוד יעשו הכל כדי למנוע בדיקה פרלמנטרית של הליך רכישת הצוללות

נאמניו של נתניהו מסבירים שוב ושוב שהליך רכישת הצוללות היה תקין לחלוטין ● ואם כך, מדוע בליכוד פועלים בכזו היסטריה סביב ההצעה להקמת ועדת בדיקה בנושא? ● ומדוע הצוללת אח"י דרקון מוכנה ומזומנה במספנות בגרמניה אך עדיין לא עושה עליה?

מנכ"ל TKMS רולף וירץ ומפקד הצי המצרי חאלד חסאן בטקס מסירת הצוללת בספטמבר השנה / צילום: רויטרס
מנכ"ל TKMS רולף וירץ ומפקד הצי המצרי חאלד חסאן בטקס מסירת הצוללת בספטמבר השנה / צילום: רויטרס

ביום רביעי נחשפה במליאת הכנסת ההיסטריה של הליכוד מההצעה להקמת ועדת חקירה לבדיקת פרשת הצוללות. בנושא רכש הצוללות וכלי השיט. מצד אחד ניהול קואליציוני כושל של יו"ר הסיעה ח"כ מיקי זוהר שלא היה בקשב, לא ארגן את הרוב הדרוש לקואליציה, ולא הגיש מבעוד מועד את הבקשה לערוך את ההצבעה כשמית. מצד שני, אם לראש הממשלה בנימין נתניהו אין כל נגיעה לסיפור, ובליכוד חותמים על העמדה שהגיש היועץ המשפטי לממשלה לעליון בנושא, מדוע שלא תתקיים בדיקה מקיפה של התהליך.

עשרות בכירים, קצינים בדימוס, בכירים בזרועות הבטחון מתריעים פעם אחר פעם שתהליך רכש הצוללות וספינות המגן היה מושחת, והנתיב הפלילי שמתנהל באיטיות מרשימה על ידי פרקליטות המדינה לא מספק תשובות.

האחרונים להצטרף למצעד הארוך של קובלים נגד עסקת רכש הצוללות הם מנכ"ל משרד הבטחון לשעבר דן הראל, ושליחו האישי של נתניהו למו"מ לשחרור גלעד שליט, איש המוסד לשעבר דוד מידן. מידן לא היה קשור לרכש הצוללות, ולאחרונה הצטרף למפגיני בלפור מתוך דאגה לעתיד המדינה. בראיון שלו לרשת ב' לפני מספר חודשים, הוא אמר כי מכירת הצוללות למצרים, תוך כדי שמירה על כך בסוד, היא בלתי סבירה. "יכול להיות מצב שראש ממשלה עושה מהלך ושומר אותו בסוד ואחר כך מעדכן את מי שצריך. זה יכול לקרות. אבל לא בנושא ביטחוני. המקרה הזה (הצוללות - ט"ש) למיטב שיפוטי קשה להסבר", אמר מידן.

בימים האחרונים מופיעים טורי דעה של שניים מנאמניו של נתניהו, אנשים בעלי משקל ציבורי רב, המנסים להסביר לציבור את המהלכים שאירעו לפני כעשור סביב הגדלה אפשרית של סד"כ הצוללות מחמש צוללות לתשע, כאשר הזמנת הצוללת השישית כבר היתה בשלבים מתקדמים.

הכותבים הם היועץ לבטחון לאומי לשעבר, אלוף מיל' יעקב עמידרור, מי שמילא את התפקיד בין 2011-2013, ותא"ל מיל' יעקב נגל, מי שנכנס לתפקיד ממלא מקום היועץ לבטחון לאומי ב-2016 ואח"כ שימש כיועץ בפועל אך לא קיבל מינוי מלא עד שהוחלף ב-2017 על ידי מאיר בן שבת.

עמידרור ונגל פרסמו טורים ב"הארץ" וב"ישראל היום" במקביל, וכתיבתם מתקבלת בביקורת וסערה בקרב בכירים רבים במנגונים הבטחוניים, שרואים את הדברים באופן שונה לחלוטין. אל מול משקלם של שני היועצים, ניצבים ראש ממשלה לשעבר אהוד ברק, אשר היה בתפקיד שר הבטחון בעת רכישת הצוללת השישית, שר הבטחון לשעבר משה יעלון שגילה בדיעבד על אישור ישראלי למכירת צוללות למצרים, תוך כדי תפקידו כשר בטחון, וגם היועצים לבטחון לשעבר גיורא איילנד ועוזי ארד, כאשר האחרון היה יועץ לבטחון לאומי תחת נתניהו. השניים מתריעים בוקר וערב מפני סתירות רבות בגרסאות של לשכת נתניהו לפרשה, וארד אף התייחס לפרשה בספרו 'המל"ל' (שיצא בהוצאת 'דביר' ונכתב עם לימור בן-הר).

בנימין נתניהו / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

במקום או בנוסף?

התחקיר הראשון בנושא פורסם על ידי רביב דרוקר בתכנית המקור, באמצע נובמבר 2016. למחרת ב-17 בנובמבר התראיין עמידרור בתכניתו של עודד בן עמי בערוץ 2 וסיפר שהוא זה שהציע לנתניהו (אי שם בין 2011 ל-2013) שישראל תגיע לצי של תשע צוללות, וכי נתניהו חשב יש להסתפק ב 3 צוללות נוספות. עמדירור הסביר אז "אני רציתי 6 והוא החליט 3. ההחלטה התקבלה מתוך צרכים אמיתיים לטווח הארוך. הוא החליט על מחצית".

צריך לזכור כי בין השנים 2011-2013 ישראל נערכה למערכה אסטרטגית עצומה נגד איראן - באימונים, בדיונים, בשיח מול הממשל האמריקאי. ארה"ב עוד לא החלה באותו השלב את המו"מ מול איראן, ונתניהו קיווה שבבחירות 2012 ברק אובמה יפסיד ומיט רומני יהיה לנשיא הרפובליקני הבא, דבר שלא קרה. כאשר עמידרור היה היועץ לבטחון לאומי, הצרכים בעיניו היו מבוססים על התרחשויות דאז.

באותו הראיון עם בן עמי, לא מופיע ההסבר של עמידרור לכך ששלוש הצוללות הנוספות, שמספרן 7,8,9 מיועדות להחליף את הצוללות 1, 2, 3 שנרכשו על ידי ישראל בסוף שנות ה-90. אולם כעבור יממה בטור שכתב עמידרור ב-18 בנובמבר בעיתון ישראל היום, הוא חידד: "ברור היה, וכך נאמר במפורש, שהצוללות החדשות תחלפנה את הישנות על פי קצב הוצאתן מהשירות, בזמן הקצוב להן מראש ושאינו ניתן להארכה", כתב עמידרור.

אנשים רבים, כולל יעלון וארד, ואחרים חשבו ואמרו במשך השנים שההסבר של החלפת צוללות 1,2,3 נולד אחרי הפרסום של דרוקר, ושבזמן אמת דובר בהחלט על הגדלת הסד"כ ל-9 צוללות. מבלי קשר ליציאת צוללות מסוימות משירות.

ההסברים שניתנים כיום, ללוחות הזמנים של יציאת צוללות משירות וכניסת צוללות חדשות נראים לא סבירים. "החלטנו להמליץ שצי הצוללות של צה"ל ימנה חמש צוללות" כתב השבוע אלוף במיל' גיא צור במאמר ב'הארץ', "לשם כך צריך היה לקנות צוללת אחת (כדי להחליף את הצוללת הראשונה, הישנה). את הצוללת השישית - אם כך היינו מחליטים - נכון היה להתחיל לרכוש בין חמש לעשר שנים מאוחר יותר… צה"ל לא מתכנן 39 שנים קדימה, עד 2050, ובוודאי לא עד שנות ה-90 של מאה הזאת, כפי שעושה עמידרור במאמרו", הוא כתב.

אולם יש דברים נוספים מטרידים במאמר של עמידרור. מצרים הזמינה וקיבלה 4 צוללות. שתי צוללות הוזמנו על ידי מצרים מחברת טיסנקרופ בשנת 2011 והן הגיעו כבר. שתי הצוללות הנוספות של מצרים הוזמנו ב-2015 והשנה נמסרו בטקסים מרשימים, אחת מהן באפריל 2020 והשניה לפני חודש.

לוח הזמנים של מצרים ברכש מן הגרמנים עומד על 4-5 שנים של אספקה. מנגד, עמידרור מציין שהצוללת השישית שהוזמנה על ידי ישראל נמצאת בלוח זמנים של עשר שנים. אולי יש כאן צורך להרכיב מערכות מיוחדות, אבל משך הזמן הכפול נראה מוגזם.

אח"י דרקון מחכה

ל"גלובס" נאמר שהצוללת השישית הישראלית - אח"י דרקון - מוכנה זה מכבר וניצבת במספנה בגרמניה, זמינה לרדת לים. אם כך, מדוע היא אינה מגיעה לישראל? במקור היא היתה אמורה להגיע לישראל ב-2019, אך לפני מספר שנים פורסם שהמועד נדחה לסוף 2020. על כל פנים, אנחנו כבר בסוף 2020 והצוללת עוד לא הגיעה.

אחת הסיבות לכך יכולה להיות העלות הכבדה (מאוד) על צה"ל של אחזקת הצוללת למן הרגע שהיא יורדת למים. הסבר נוסף עשוי להיות המצב הכלכלי החמור בישראל והנזק התדמיתי שיגרם לצבא, משרד הבטחון וראש הממשלה עם הגעת צוללת שישית יקרה, וזאת גם לאור התפשטות ההפגנות וחוסר האמון של הציבור בסיפורים של בכירי הממשל סביב פרשת הצוללות וכלי השיט.

ואולי הסיבה לכך שצוללת 6, אח"י דרקון, עדיין לא עשתה עליה, היא מכיוון שצה"ל לא באמת זקוק לה כרגע מבחינה אסטרטגית? ואם כך הדבר, מה היה הלחץ בהזמנתה לפני מספר שנים? כזכור סביב החתימה על מזכר ההבנות לרכש צוללות 7,8,9 (הסכם עתידי שאינו בתוקף), הוסיפו הגרמנים סעיף 'העדר שחיתות'. גם זה מעלה תהיות רבות, מה היה הצורך בסעיף זה, האם היועץ המשפטי אביחי מנדלבליט ליווה את ניסוח הסעיף הזה ומדוע חששו הגרמנים, אם לפי עמדת הליכוד, אין כלום ולא היה כלום?

טורו של יעקב נגל בישראל היום לפני כמה ימים, מסביר בפירוט מסוים את תהליכי קבלת ההחלטות ומציג תהליך נקי, לטעמו. הוא אפילו מאשר את מה שמסבירים נציגי צה"ל בעת ההיא, שהם התנגדו לצוללת שישית וחשבו שסד"כ של 5 צוללות לצה"ל צריך להספיק.

אולם נגל כותב: "בשום נקודת זמן שהייתי שותף לה, לא דובר על תשע צוללות, או על כל סד"כ גדול משש". נגל מתעלם מכך שעמיתו לטורי ההגנה על נתניהו, עמידרור, בהחלט מספר שהוא דיבר על סד"כ של תשע צוללות.

עמדתם של שניים, עמידרור ונגל, ניצבת אל מול דיווחים ותצהירים וראיונות של רבים אחרים: דן הראל, עמוס גלעד, עוזי ארד, משה יעלון, אהוד ברק, דוד מידן, גיורא איילנד, גיא צור (ועוד רבים), וזה לפני שדיברנו על שני רמט"כלים בדימוס, גבי אשכנזי ובני גנץ שטענו בכל תוקף (עד שהפכו לשותפיו של נתניהו) שהנושא מחייב ועדת חקירה ממלכתית.

מנדלבליט טען בפני בג"ץ שאין בידיו ראיות כדי לקשור את נתניהו לעניין ולכן לא פתח בחקירה. אך רבים מאותם 'בדימוסים' לעיל טוענים כי מנדלבליט בחר שלעצום עיניים אל מול דברים מסויימים, וכאשר החליט לצמצם את מרחב הבדיקה שלו, בוודאי שלא מצא ראיה. כאשר הוא לא חוקר, והכנסת בולמת בדיקה כלשהי, מה נותר לציבור הרחב לחשוב?

אם הכל היה מנהל תקין וניהול על מי מנוחות, כפי שמתארים עמידרור ונגל, אז הרינו חוזרים לכנסת ישראל ב-21 באוקטובר 2020. על מה היתה המהומה ומדוע בליכוד מוכנים להישכב על הגדר, לבטל תוצאת הצבעה ולו רק שנושא הצוללות לא יבדק? 

עוד כתבות

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו / צילום: יוסי שחר

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 4.5 חדרים בשכונת עג'מי ביפו?

בשכונת עג'מי ביפו נרכשה דירת 4.5 חדרים בשטח של 86 מ"ר עם ממ"ד ושתי מרפסות תמורת 3.18 מיליון שקל ● הנכס עמד פחות מחודשיים על המדף ● המוכרים הם משקיעים שלפי רשות המסים קנו את הדירה ב־2016 תמורת 2.2 מיליון שקל ● ועוד עסקאות מהשבוע האחרון

הפגנה לשחרור החטופים בדרך בגין בירושלים / צילום: יעל גדות

בכיר ישראלי - התקבלה ההחלטה על יציאת משלחת לקטאר

ראש הממשלה בנימין נתניהו הורה הערב (שבת) על יציאת משלחת ישראלית לקטאר • טראמפ: "חמאס הגיב ברוח חיובית, אולי תהיה עסקה עד השבוע הבא" ● לראשונה: שני עובדי סיוע אמריקנים נפצעו בפיגוע של חמאס בעזה ●  50 חטופים - 638 ימים בשבי ● עדכונים שוטפים 

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

שלי הוד מויאל / צילום: חן מזרח

הכרישה החדשה: הדרך של היזמת שהייתה מעורבת כבר ב-27 אקזיטים

לפני 15 שנה אבא של שלי הוד מויאל נפטר בפתאומיות, והיא החליטה לעזוב את הקריירה בניו יורק ולחזור לארץ ● מאז היא הספיקה להקים קרן הון סיכון ובקרוב גם נראה אותה על המסכים בתוכנית "הכרישים": "במשך שנים הרגשתי שהיה לי הרבה מזל כשאנשים מסביבי העצימו אותי ודאגו לי - ורציתי לתת את זה גם לאחרים"

בובות לבובו מוצגות לראווה בחנות של פופ מארט / צילום: Reuters, Oriental Image via Reuters Connect

חיוך מטריד ששווה מיליארדים: בובת הפרווה שהפכה לטרנד וכבשה את העולם

לבובו, הבובה הפרוותית בעלת הבעת הפנים המעט קריפית, הפכה ללהיט גלובלי - ולפריט חובה אצל סלבריטאיות על, כמו ריהאנה וקים קרדשיאן ● היצרנית, חברת פופ מארט הסינית, הכפילה את הכנסותיה ב־2024 ובסין כבר הזהירו מהתמכרות לבובה המעוצבת

אלעד טנא / צילום: אריק סולטן

במקום אבי משולם: אלעד טנא מונה לעורך העל בידיעות אחרונות

אלעד טנא ימונה לתפקיד עורך העל של ידיעות אחרונות וב-Ynet במקום אבי משולם, שמילא את התפקיד בשנתיים האחרונות ● טנא, מגיע לאחר כשנתיים בתפקיד העורך הראשי של "מקור ראשון"

זוהר לוי, מבעלי סאמיט ו'בעל הבית' החדש בפז / צילום: באדיבות סאמיט

בין פז לניו יורק: רואה החשבון שהקים אימפריית נדל"ן בחו"ל מסמן יעד רכישה חדש

אחרי שהסיט את פעילותה של סאמיט מגרמניה לארה"ב, והפך לבעל המניות הגדול בפז, לוטש זוהר לוי עיניים לנכסי חברת הנדל"ן האמריקאית דה זראסאי, שנקלעה למשבר חוב ● האם הצפת הערך הבאה של מי שיצר לעצמו הון של כ־2 מיליארד שקל בשני עשורים, תגיע משוק הנדל"ן של ניו יורק, שעד כה לא האיר לו פנים?

ישי דוידי, מראשי קרן פימי / צילום: יונתן בלום

קרן פימי ממשיכה למכור מניות בטחוניות: הציפה רווחים של כ-2 מיליארד שקל מתחילת השנה

הקרן, שמוביל ישי דוידי, מכרה אמש מניות עשות אשקלון ברבע מיליארד שקל - בהמשך למימושים בפי.סי.בי, אורביט ותאת

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק / צילום: ap

המועמד שמסמל את "סופה של ניו יורק היהודית שאנו מכירים"

זוהרן ממדאני, המועמד הדמוקרטי לראשות העיר ניו יורק, צמח בעולם פריבילגי והגיח משם עם פוליטיקה רדיקלית וערימות של קסם אישי ● הוא מבטיח להוריד את יוקר המחיה ולמסות את האחוזון העליון ● אלא שעבור ישראל הנבחר המוסלמי מציג אג'נדה מדאיגה

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

רונן עקביה, מנכ''ל בית וגג / צילום: יח''צ נימקו

ביקושי יתר בגיוס האג"ח הראשון של חברת הבנייה בית וגג

חברת ההתחדשות העירונית שבה מחזיק יעקב שחר מגייסת כ-105 מיליון שקל, לאחר זינוק של 42% במניה בשנה האחרונה ● החברה צופה רווח גולמי עתידי של מעל 1.6 מיליארד שקל בפרוקיטים שהיא מקדמת

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

נעילה אדומה באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

סיכום שווקים / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילום: AP

שמונה מניות עם הזדמנות ושתיים שכדאי להיזהר מהן - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

בנק אוף אמריקה מפרסם רשימה של מניות מעניינות להשקעה ● הבורסה בתל אביב הפכה לאחת החזקות בעולם, ושברה שורה של שיאים היסטוריים ● ההצלחה של קת'י ווד ● וגם: האם יכול להיות שאחת הדרכים הכי יקרות להשקיע בשוק ההון היא גם הכי משתלמת?

סא''ל איתי זמיר / צילום: פיקוד העורף

הקצין ששלח לנו התרעות של פיקוד העורף: "יש הבדל בין רקטה מעזה לבין מה שמגיע מאיראן"

עשרות אלפי התרעות שוגרו לציבור במהלך 12 ימי הלחימה מול איראן, בעוד מוקד פיקוד העורף טיפל בכמיליון פניות אזרחים ● ההתמודדות, אומר סא"ל איתי זמיר, שאמון על מערך ההתרעה, הייתה מוצלחת - אך "אי אפשר לנוח על זרי הדפנה" ● לאן נעלמה ההנחיה המקדימה, אילו לקחים הופקו מהמערכה - ומה מתוכנן לעשור הבא

שליח מזון רובוטי בארה''ב / צילום: ap, Carlos Osorio

רחובות אמריקה מתמלאים בשליחים רובוטיים - והאנשים מתעלמים ממצוקתם

השליחים האוטומטיים, שאפשר לראות בחלקים נרחבים של ארה"ב, נתקעים לעיתים בשלג או מתהפכים על גבם ● הציבור לפעמים מוצא אותם חביבים, אבל כשהם תקולים, התמונה ברורה: זה כל רובוט לעצמו

בניין בשכונת סיגליות בבאר שבע / צילום: יובל ניסני

עליית שווי של 60%: בכמה נמכרה דירת 4 חדרים בבאר שבע?

ביום האחרון של מבצע "עם כלביא" נרכשה דירת 4 חדרים, בשכונת הסיגליות בבאר שבע ● מדובר בדירת "מחיר למשתכן" שהזוכים מכרו עתה ● לדברי השמאי, "השוני במחירים בשכונה נעוץ בעיקר ברמת ההשקעה של הרוכשים המקוריים, שיכולה להעלות או להוריד את המחיר ב־50־80 אלף שקל"