בתום הליך רווי סערות לבחירת הדירקטורים בבנק הפועלים בחרו היום בעלי המניות בבנק את פרופ' סטנלי פישר וישראל טראו לתפקיד דירקטורים "רגילים" ואת רונית אברמזון ודליה לב לכהונה נוספת כדח"ציות. בעלי המניות בבנק נדרשו לבחור בארבעה מתוך שישה מתמודדים שהומלצו על ידי הוועדה לבחירת דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה, ובראשם נגיד בנק ישראל לשעבר. עתה שפישר נבחר, בהתאם לקונצנזוס הציפיות, אפשר ופישר יסומן בעתיד לתפקיד יו"ר הבנק, תפקיד שאותו ממלא ראובן קרופיק.
מטעם פישר נמסר הערב, כי "אני שמח להצטרף לדירקטוריון בנק הפועלים. בכוונתי ללמוד את הבנק ופעילותו לעומק, כמו גם את הסביבה התחרותית והרגולטורית, על מנת שאוכל לתרום מניסיוני לבנק ולצמיחתו. בפני המערכת הבנקאית עומדים אתגרים רבים, לא רק בעקבות משבר הקורונה, ואני מאמין שבעזרת צוות מובחר של דירקטורים ומנהלים - נוכל לצלוח אותם ולצמוח".
אסיפת בעלי המניות השנתית של בנק הפועלים הצביעה היום על מספר נושאים, כשההצבעה המעניינת ביותר היא על זהות ארבעת חברי הדירקטוריון שיכהנו בבנק לפחות בשלוש השנים הקרובות, כששניים מהם הינם חברים חדשים בדירקטוריון שהעומד בראשו מונה לתפקידו כיו"ר לפני כארבעה חודשים. למעשה, הצירוף של פישר כשלעצמו עשוי לבשר על שינוי במאזן הכוחות בדירקטוריון הבנק, ואולי גם ביחס להנהלה. הבחירה בארבעה כאמור אומרת כי בעלי המניות לא בחרו בתמר בר-נוי גוטלין שזו לה הפעם השלישית שהיא מומלצת על ידי הוועדה לבחירת דירקטורים (בסבב קודם בפועלים וגם בדיסקונט) - והיא לא נבחרת, ובחבר הכנסת לשעבר עיסאווי פריג'.
למי הקשיבו המוסדיים והזרים?
בעבר פורסם כי חברת הייעוץ אנטרופי בעד מינויו של פישר לדירקטור רגיל בחברה (כשיש המעריכים שהוא רוצה בעתיד להפוך ליו"ר הבנק, הגם שהוא לא הצהיר דבר בנושא באופן פומבי) כשלצדו הם המליצו לבחור גם בישראל טראו, כשהם ממליצים נגד מועמדותה של תמר בר-נוי גוטליב לתפקיד. על שני תפקידי הדח"צים מתחרה שלישיה אחרת: הדירקטוריות המכהנות בבנק דליה לב ורונית אברמזון ומולן הח"כ לשעבר עיסאווי פריג'. באנטרופי ממליצים לבעלי המניות לבחור באברמזון ובפריג' ולהתנגד לכהונה נוספת של לב.
מנגד, חברת הייעוץ הבינלאומית ISS, שנגישה בהרבה למשקיעים הזרים הרבים שמחזיקים במניית הפועלים, גם הייתה בעד המועמדויות של סטנלי פישר ושל אברמזון, אך גם המליצה בעד גוטליב ונגד ישראל טראו לתפקיד דירקטור רגיל, ונגד עיסאווי פריג' ובעד דליה לב לתפקיד הדח"צ השני. חברת עמדה קבעה שכל המועמדים ראויים ומתאימים והותירה למוסדיים שנעזרים בשירותיה לבחור את מי שהם רוצים.
לצד זאת בעלי המניות בבנק הפועלים התבקשו לאשר היום גם נושאים "שגרתיים יותר" כגון אישור הדוחות הכספיים השנתיים האחרונים של הבנק ומינויים מחדש של סומך-חייקין (KPMG) וזיו האפט (BDO) לרואי החשבון המבקרים של הבנק במשותף עד לתום האסיפה הכללית השנתית הבאה של הבנק. בנוסף, בעלי המניות גם יצביעו על אישור מדיניות התגמול לנושאי המשרה בבנק לשלוש השנים הבאות ועל תנאי הכהונה של היו"ר קרופיק (שיקבל שכר שנאמד בעלות שנתית של 2.43 מיליון שקל) והמנכ"ל דב קוטלר (שיקבל שכר שנאמד בעלות שנתית של 3.3 מיליון שקל). כל ההצעות הללו אושרו.
עימות חריף בוועדה למינוי דירקטורים
לצד העניין הרב במינויים של הדירקטורים החדשים משום מרכזיותו של הבנק בכלכלה המקומית, הליך המינוי ריכז אליו הפעם עניין רב מהרגיל בגלל העימותים שנוצרו בגינו, בדומה למה שהיה גם הליך בחירת המנכ"ל בבנק שהתקיים במחצית השנייה של 2019.
משום היותו של בנק הפועלים בנק ללא גרעין שליטה הדירקטורים המוצעים הם אלה שמומלצים על ידי הוועדה לבחירת דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה שפועלת תחת בנק ישראל. אמנם יש אפשרות להצעת מועמדים נוספים מעבר לאלה של הוועדה, אולם הצעת מועמדים באופן זה יוצרת מגבלות על הממליץ, דבר שמונע בפועל הצעת מועמדים מעבר לאלה של הוועדה.
בסוף אוגוסט האחרון הודיעה הוועדה למינוי דירקטורים בבנקים ללא גרעין שליטה, אז עוד בראשות השופט בדימוס משה גל, על שישה מועמדים מטעמה: פישר, טראו ואליהו קצב שנועדו להתמודד על שני תפקידי דירקטור רגיל (תפקיד שיוכל לאפשר לאחר מכן מינוי גם ליו"ר הבנק). לצדם נבחרו אברמזון, אירה סובל ופריג' כמועמדים לשני תפקידי דירקטור חיצוני בבנק.
מעבר לעניין האדיר שפרץ בשל מועמדותו של פישר שהיה גם סגן יו"ר הפדרל ריזרב בארה"ב ובכיר בסיטי גרופ, בקרן המטבע הבינלאומית, הבחירה של הוועדה היוותה למעשה הודעה מובלעת על הדחתה של לב שכבר מכהנת בבנק קדנציה אחת כדח"צית.
אך זו לא הייתה הסערה הגדולה ביחס להליך הבחירה בדירקטורים. דווקא הבחירה בפישר לא עברה חלק. זאת משום שמיד לאחר הפרסום התברר כי הבחירה בו נעשתה בניגוד לעמדתו ותוך נטרול הצבעתו של נציג בנק הפועלים היחיד בהליך, הדירקטור דוד אבנר - דבר שהוביל להתפטרותו החריגה של אבנר מהוועדה, תוך הטחת האשמות שהטילו צל כבד על הממשל התאגידי של הוועדה שאותה הוביל אז השופט בדימוס משה גל. אך לא רק זאת, זה קרה לאחר שהנציג השני של בנק הפועלים בוועדה נאלץ לעזוב אותה בשל הפיכתו ליו"ר הבנק, קרופיק, וזאת מבלי שהחברים הקבועים בוועדה אישרו את החלפתו בנציג אחר למרות שככל הידוע הבנק ביקש לעשות כן.
אך כאן לא הסתיימה סערה סביב ועם הוועדה. כעבור זמן מה נודע שוועדת הביקורת בבנק פסלה את מועמדותם של סובל ושל קצב "בשל מניעויות סף", וזה הוביל את הוועדה למינוי דירקטורים לסלול את חזרתה של לב למירוץ במקומה של סובל, וצירופה של בר-נוי גוטלין שבאה במקום קצב. זה כבר קרה לאחר פרישתו של השופט גל מראשות הוועדה ומינויו של השופט בדימוס דוד חשין במקומו.
עוד נזכיר כי לפישר קשר לסערה אחרת, גדולה ומשמעותית בהרבה, שהייתה בעבר בבנק הפועלים. אז דובר על הדחה של יו"ר הפועלים דני דנקנר בעקבות דרישת בנק ישראל שבראשו עמד פישר (כשבתחילה בעלת השליטה בבנק דאז שרי אריסון תמכה ביו"ר והתנגדה לרצון הבנק המרכזי). נזכיר כי ברבות הימים דנקנר הורשע ב"הפרת אמונים בתאגיד, פגיעה בניהול התקין של תאגיד בנקאי וקבלת דבר בתחבולה" וריצה מאסר.
