אמירתי שומר על ההנחיות במלון בדובאי / צילום: Jon Gambrell, Associated Press
בשבועות הקרובים תיפתח רשמית התיירות ההדדית בין ישראל ובין איחוד האמירויות, יעד מסקרן ומעניין שעד לאחרונה היה שמור מתחת לרדאר או לבעלי אזרחות זרה.
ההתרגשות גדולה. באיחוד האמירויות מחכים לישראלים ושם מתייחסים לתיירות כאל משאב כלכלי חשוב ולכן התיירים ימצאו שפע של בילויים, מלונות פאר, שירות ברמה הגבוהה ביותר, וכל זה במרחק של שלוש שעות טיסה מתל אביב.
הכול נשמע טוב ויפה, וגם המחירים (בינתיים בחסות קורונה) משקפים תמורה טובה בעד הכסף, אלא שכדאי להכיר גם את התרבות של המדינה המארחת שאותה היטיב לתאר מנהל תחום התיירות במשרד התרבות והתיירות של אבו דאבי, עלי אל שאייבה בראיון ל"גלובס" - "באבו דאבי יש 1.5 מיליון תושבים בעלי אזרחות מ-200 מדינות, אנחנו יודעים איך לקבל תרבויות שונות ואנחנו פתוחים ומכבדים כל אדם. אנחנו מאמצים שינויים, תראו נשים בביקני בחוף הים או נשים מכוסות מכף רגל ועד ראש - שתי הדרכים מקובלות כאן, אבל - בדיוק כמו בכל מדינה אחרת, אנחנו מצפים שיכבדו את החוקים והתקנות שלנו".
הציפייה הזו לגיטימית בהחלט והיא מחייבת מכל נוסע ישראלי להכיר מה מותר ובעיקר מה אסור ולשמש לא רק כשגריר טוב אלא בעיקר לא להסתבך עם הרשויות. הציפייה היא שהמשמעת הציבורית שנשמרת על ידי המקומיים תכובד גם על ידי התיירים.
איחוד האמירויות בנויה משבע אמירויות, אבו דאבי ודובאי הן שתי המוכרות וסביר שיהיו היעד העיקרי לתיירים הישראלים, שם יש יותר פתיחות ככל שהתיירים מגיעים יותר ויותר.
חשוב לדעת, בכל האמירויות מתנהלים על פי השריעה, חוקי ההלכה האיסלמית. השבוע, ביקרתי לגיחה קצרה באבו דאבי במסגרת משלחת של אנשי תיירות ותקשורת. תמיד רציתי לבקר באמירויות וחזרתי בתחושה שנפתח לנו יעד תיירותי מעניין ומרשים מאוד. יעד שהישראלים יכולים לאהוב בקלות כל עוד הכול נקפיד כולנו להתנהל בלי התחכמויות מיותרות.
כיום אגב באבו דאבי יש חובת בידוד של 14 ימים לכל התיירים שגם עוברים בדיקת קורונה אחרי הנחיתה - נוספת לזו שעשו במדינתם. לכן, בסיור שנערך לנו בעיר, נשמרו כללי הבידוד במסגרת "קפסולה" ובעיקר התרשמנו ממה שיש לבירת האמירויות להציע דרך סיורים באוטובוס.
המדריכים שליוו אותנו הדגישו כמה כללי אצבע ובעזרתו של דודו דהן, מומחה לדובאי בחברת ספיריט הפקות עולם, גיבשנו רשימה שכל תייר שמתכוון לנפוש באמירויות צריך להכיר:
1. לא מסרבים להזדהות בפני שוטר. דהן מדגיש: "אם ניגשים אליכם שוטרים או נציגי הממשל, חשוב לענות בצורה מכבדת. לא לצחוק או להפוך את הסיטואציה ל"מסתלבטת". מספקים את כל הפרטים ולא מתווכחים אם מקבלים קנס". בנוסף, לא מצלמים שוטרים או אנשי ממשל, ובכלל גם את המקומיים לא מצלמים בלי רשות. לדברי דהן העונשים על מפרי החוק יכולים להיות כבדים "משתדלים לא להכניס תיירים למעצר אבל לא יהססו לשים חותמת שחורה בדרכון שתאסור כניסה בעתיד ולגרש תיירים".
2. האיסור החמור ביותר - סמים. אין מה להתחכם ולא כדאי למתוח את הגבולות בנושא הזה.
3. אלכוהול - להסתובב שיכורים ברחוב היא התנהגות שעשויה להוביל לענישה כבדה. נהיגה בשכרות היא אחת העבירות החמורות ביותר. אסור להסתובב במתחמים ציבוריים, כולל ברחוב או בחופי הים עם בקבוקי אלכוהול בכל שעות היממה. אפשר לשתות בברים, במסעדות, במועדוני לילה או בבתי מלון. אלכוהול מוגש לבני 21 ומעלה.
4. הקפדה על נוהלי הקורונה - באמירויות לא מחפפים. סימוני הרצפה במקומות ציבוריים דוגמת שדה התעופה הם לא קישוט. כל אדם מתבקש לעמוד בנקודה המסומנת ולשמור על מרחק. מסכה עוטים על הפה ועל האף, לא על הסנטר ולא על הפה בלבד. הקנס למפרים: 3,000 שקל. "ואין מה להתווכח או לבקש 'לוותר לי הפעם'", אומר דהן.
5. המטבע המקומי הוא דירהם, ששווה לשקל אחד. מנעד המחירים הוא עצום, אפשר למצוא שווארמה ב-8 שקלים ואת המאכל המקומי מג'בוס (אורז ובשר או דגים) גם ב-20 שקל למנה. בקבוק קוקה קולה עולה כ-4 שקלים. אגב כל רשתות המזון המהיר המוכרות נמצאות באמירויות, לצד מסעדות מכל מטבח - מהודי עבור באמריקאי ועד לבנוני.
6. כשרות - מיום ליום הופכת לפופולרית יותר ויותר ואף בדרגה של כשרות מהודרת, בבתי המלון וגם בחלק מהמסעדות אפשר למצוא מזון כשר.
7. חיי לילה - יש מועדונים, ברים ומסעדות בהם גם מוגש אלכוהול. אשרף המדריך שליווה אותנו התגאה כי "אנחנו המדינה הטובה ביותר בעולם בכל הנוגע לנתוני פשיעה. תיירים, כולל נשים לבד יכולים להרגיש הכי בטוחים בעולם ולהסתובב בלי חשש ברחובות העיר בכל שעות היום".
8. תחבורה ציבורית - יש אוטובוסים אמנם אבל ההמלצה של אשרף היא להתנייד במוניות גם לאור מחיר הנסיעה הנמוך (יש גם אובר), המלצה אחרת שלו היא לשכור רכב, כולל האפשרות להתנסות ברכבי יוקרה או ספורט, דוגמת פרארי ושות'. המחיר לליטר דלק אגב הוא 2 שקלים.
9. שיח עם מקומיים - כן! "יש פה את תרבות האירוח של הבדואים", הסביר אשרף "תגלו עד כמה האמירתים מסבירי פנים ונחמדים". מהממשקים שהיו לי, הוא צודק. חשוב לדעת שהיות שרוב הנמצאים באמירויות הם זרים, האנגלית שגורה בפי כל.
10. לינה ביחד לזוגות לא נשואים - זוגות לא נשואים יכולים להזמין חדר ביחד בבית מלון (בעבר לא היה ניתן) ומזוגות חד מיניים מצופה ללון במיטות נפרדות (טווין). זוגות מכל המינים לא יכולים להפגין חיבה או להתרועע יחד ברחוב.
11. לבוש: הציפייה של האמירתיים היא ללבוש מכבד. לא יוצאים עם בגדי הבריכה או הים לרחוב, לא עם גופיות דקיקות או מכנסונים ולא בלבוש צמוד מדי. אפשר ללבוש חולצות קצרות או שמלות אבל כאלה שלא חושפים כתפיים. לא רק במקומות קדושים, גם בכניסה למרכזי הקניות יש שילוט שמבקש לכבד את הנחיות הלבוש שמוקפדים אף יותר באיזורים הפחות מתוירים כמו דובאי העתיקה. בחופי הים אפשר ללבוש בקיני.
12. רואים לכם - את כל המרחבים הציבוריים מרשתות מצלמות כך שאם ביצעתם עבירה יש לצפות שלא תחמקו מעונש והרשויות תמצא אתכם. "עברתם על מהירות בנהיגה? תדעו שהקנס של 600 דולר כבר מוכן והוא בדרך, גם לתיירים", אומר דהן. גם השארת פסולת בחוף הים למשל היא עבירה שצפוי עליה עונש, וגם היא כנראה מצולמת.
13. קניות - המחירים לא מוצגים על גבי מרבית המוצרים, אולי משום שלמקומיים לא ממש משנה כמה עולה התיק או הבגד. בחנויות לא מתווכחים על המחירים ובשווקים אפשר- וגם זה בכבוד. המע"מ באמירויות עומד על 5%, תיירים יכולים לקבל החזר בשדה התעופה.
14. סממנים יהודיים - אפשר להסתובב עם כיפה, לבוש דתי או מגן דוד. באמירויות מכבדים אנשי דת. עד לאחרונה הדבר היה בעייתי, גם לנוכח היחס העובדה שישראל לא הוכרה כמדינה ידידותית או בכלל (בספרי הלימוד של הילדים ישראל אפילו לא הופיעה במפה).
15. לא לדבר סרה על המנהיגים ועל בני המלוכה. ההמלצה היא להימנע מדיבורים על איסלאם, על פוליטיקה ועל כל מה שקשור להנהגה אותה המקומיים מכבדים מאוד.
16. אין קזינו - במסגרת חוקי השריעה ההימורים אסורים.
17. טיפ לנותני שירות - מקובל לתת טיפ של 10% למלצרים ולנותני שירות אחרים. באמירויות יש כוונה לצמצם את השימוש במזומנים ולעבור לתשלומים דיגיטליים, גם אז אפשר להוסיף שירות ואף מקובל.
***גילוי מלא: הכותבת הייתה אורחת של החברות איתיחאד וקבוצת ממן וטסה במימון מלא של "גלובס"