גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הממשלה תדון מחר בהקמת ועדת מנכ"לים לבחינת עתיד התעשייה במפרץ חיפה

הוועדה תגיש את מסקנותיה לממשלה בתוך 90 יום מהקמתה, ובראשה יעמוד נציג משרד ראש הממשלה ● הוועדה תדון בעתיד התעשייה הפטרוכימית באזור המפרץ, אך ארגוני סביבה דורשים לדון גם בזיהום באזור התעשייה באשדוד

מפעלי מפרץ חיפה / צילום: גיל ארבל
מפעלי מפרץ חיפה / צילום: גיל ארבל

לאחר מאבק רב שנים של ארגוני הסביבה ודוח מקינזי קבלן את הכדאיות הכלכלית של המשך קיום התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, מחר (יום א') תקיים הממשלה דיון בהצעת המחליטים של המשרד להגנת סביבה להקמת ועדת מנכ"לים שתבחן את עתיד התעשייה במפרץ העיר.

לאחר סיכומים בין ראש הממשלה בנימין נתניהו והשרה להגנת הסביבה גילה גמליאל, באם תאושר ההצעה להקים ועדת מנכ"לים שתדון בפיתוח ובקידום מפרץ חיפה ועתיד התעשייה הכבדה במפרץ, היא תגיש את מסקנותיה לממשלה בתוך 90 יום מהקמתה.

בראש ועדת המנכ"לים הבין-משרדית לפיתוח וקידום מפרץ חיפה יעמוד נציג משרד ראש הממשלה והרכבה יהיה: מנכ"ל משרד ראש הממשלה רונן פרץ או נציג בכיר מטעמו, מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, דוד יהלומי; מנכ"ל משרד ראש הממשלה החליפי, ראש אגף התקציבים במשרד האוצר, מנכ"ל משרד האנרגיה, מנכ"ל משרד הכלכלה והתעשייה, מנכ"ל משרד הביטחון, ראש המועצה הלאומית לכלכלה, ראש המועצה לביטחון לאומי, מנכ"ל משרד הפנים, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל, מנכ"לית מנהל תכנון והיועץ המשפטי לממשלה או משנהו.

הוועדה הבין-משרדית תדון, בין היתר, בעתיד התעשייה הכבדה, בדגש על התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה; תשתיות האנרגיה במפרץ חיפה והשפעתן על משק האנרגיה הלאומי בעתיד; צורכי דיור ופיתוח עירוני של מטרופולין חיפה; פיתוח כלכלי ואזורי, הגברת הפריון ועידוד השקעות; צורכי תעסוקה עתידיים במטרופולין חיפה; סיכונים מחומרים מסוכנים; זיהום אוויר, שיקום קרקע והיבטים סביבתיים נוספים במפרץ חיפה.

השרה גמליאל הציבה עם כניסתה לתפקיד את פינוי המפרץ מהתעשייה הפטרוכימית כיעד. כעת, היא אומרת כי "תעשיית הדלקים הפוסיליים שייכת לאתמול, האנרגיות המתחדשות שייכות למחר. החזון הוא שהתעשיות המזהמות יפנו את מקומן ומפרץ חיפה יהפוך להיות מוקד לפיתוח תעשיות ירוקות וחדשניות לטובת תושבי האזור".

פעילי הסביבה שנאבקים לאורך שנים על קידום פינוי המפרץ בירכו על הקמת הוועדה, כאשר ברקע תלוי ועומדת תוכנית רמי לפינוי התעשייה, ניקוי הקרקע ופיתוח האזור למגורים. מדובר בתוכנית ארוכת טווח, שכן עדיין ישנו צורך להמתין להערכות באשר לניקוי הקרקע בשטח מזיהום התעשייה הכבדה.

לפני כשנה, מתח מבקר המדינה ביקורת על הפיקוח של המשרד להגנת הסביבה באזור, וקבע כי הוא לא מצליח לפעול כראוי נגד התעשייה באזור, בדגש על מפעלי הזיקוק. כך למשל, המשרד דיווח שביצע מאות בדיקות פתע במפעלים, אך בפועל ביצע רק חלק קטן מהן. על כן, להציע המבקר להקים ועדה ציבורית שתדון בתעשייה במפרץ, ותשקול להעתיק מפעלים למקום אחר.

בארגון "אדם, טבע ודין" פנה לשרה ודרש ממנה כי הוועדה תבחן את עתיד כלל תעשיית הזיקוק בישראל ואת סגירתה, שכן הזיהום אינו נחלתה של חיפה בלבד. עו"ד לי-היא גולדנברג ראש תחום כלכלה סביבה ומשאבי טבע, כתבה לשרה כי "לא ניתן להתעלם מההפרות הבוטות והנזק של התעשייה באשדוד. הקמת ועדת מנכ"לים שתתמקד רק במפרץ חיפה תבטיח השגה חלקית של מטרות המשרד. יש להרחיב את מנדט הוועדה".

פרופ' עדי וולפסון, מומחה לקיימות מהמכללה להנדסה סמי שמעון, אומר בנושא כי "דיון על עתיד התעשייה הפטרוכימית במפרץ חיפה, חייב לקחת בחשבון את ההשלכות על התעשייה בכלל מדינת ישראל, ולאמץ עקרון מפתח לפיו לא מעבירים את הזיהום למקום אחר. לדוגמא, צריך לדאוג שתעשיית הזיקוק באשדוד לא תתרחב, ואפילו תקטן, ושמתקנים תעשייתים שאין להם יתרון יחסי מקומי לא יעברו לנגב. בתוך כך, צריך לדאוג שתהליך הפינוי של התעשייה והטיפול בקרקע המזוהמת ובמקורות המים יעשה על פי הסטנדרטים המחמירים ביותר ובפיקוח הדוק".

הצד החבוי של הזיהום

ואמנם, הוועדה המסתמנת, גם לא תדון כלל במקור זיהום אוויר מרכזי מאוד בחיפה: הנמל. מסקר שנערך עבור המשרד להגנת הסביבה, עולה כי זיהום האניות בנמלי חיפה ואשדוד, שקול לכ-15% אחוזים מכלל הפליטות של כמה מזהמים מסכני בריאות בישראל, שחשיפה אליהם יכולה להגביר תחלואה ותמותה. השינוי בתמהיל הדלקים שהתבצע לאחרונה עשוי להפחית חלק מהמזהמים, אך ניטור של הנעשה בנמלים הינו מורכב וחלקי.

לפי מבקר המדינה, כתוצאה מאזלת ידה של המדינה בנושא, הפעילות של כלי השיט בנמל חיפה כמעט שאינה כפופה למגבלות פליטה כלשהם, בדומה למגבלות המוטלות על מקורות פליטה אחרים מהתעשייה ומכלי תחבורה, וממילא אין מדידה של הפליטות שמקורן בכלי השיט, במתקנים ובכלי התחבורה בנמל. כמו כן, בהיעדר מגבלות והנחיות רגולטוריות בנושא, פעילות המייצרת פליטות חריגות שמקורם בכלי שיט אינה בת-אכיפה, ולא ניתן לדרוש את צמצומה.

בשנת 2015, במסגרת כינון התוכנית הלאומית להפחתת זיהום האוויר במפרץ חיפה, נקבע כי עד תום 2017 שרי התחבורה והגנת הסביבה יקבעו בתקנות את יישום הנספח השישי לאמנת מרפול, בו חובות שיחולו על מפעילי כלי שיט, בהן הפחתת תכולת הגופרית בדלקים לכלי שיט והקמת תשתית לחיבור כלי שיט למתח חשמל על החוף בעת עגינה בנמלי הים החדשים, בחיפה ובאשדוד, כדי לצמצם את הצורך בהפעלת מנועים מזהמים. שלוש שנים אחרי היעד, הנמלים והתושבים ממתינים למדינה, התקנות לא נקבעו ותשתית מתח חופי אינה קיימת לא בנמלים החדשים ולא במסופי המכולות בנמלים הקיימים, ואף מבקר המדינה נדרש לנושא, והדגיש שהתקנות מתעכבות מאוד, למרות שהיה מקום להתקינן זה שנים ארוכות, מבלי להמתין להנחיה בתוכנית הלאומית למפרץ חיפה.

זיהום הנמלים, אם כן, איננו חדש, ובכל זאת - מטופל בעצלתיים. ביוני 2014 הגישה עמותת "אזרחים למען הסביבה" למשרד להגנת הסביבה מסמך שחיבר מומחה לזיהום אוויר שעבד בעבר במשרד, וממנו עולה כי הזיהום שמקורו בנמל חיפה הקיים הוא ניכר. על פי המסמך, כמות המזהמים שנפלטת לאוויר מהאוניות בלבד גדולה ככל הנראה מכמותם הכוללת של כל המזהמים שנפלטת מבתי הזיקוק. גם בעבודה שבוצעה עבור המשרד להגנת הסביבה עצמו ופורסמה השנה, נקבע כי הספינות בנמלי חיפה ואשדוד מזהמות כמו תחנת כוח גדולה המשתמשת בדלק המזהם ביותר. יחד עם זאת, ההערכות בנוגע לפליטות הנמלים עודן הערכות חסר, כשהן אינן נמדדות באופן שיטתי ומקיף דיו.

לאחרונה פרסם המשרד להגנת הסביבה את דו"ח מרשם הפליטות לסביבה של המפעלים בישראל (המפל"ס), המציג את פליטות המזהמים של 69 המפעלים הגדולים בישראל. הדו"ח מציג את הפליטות המוקדיות (מהארובה וכד') והבלתי מוקדיות (ממכלי אחסון, מצנרת ועוד) ממגזר התעשייה והאנרגיה (תחנות כוח), לצד מצאי הפליטות ממגזרי התחבורה, הפסולת ועוד. במרבית המזהמים, הפליטות ממגזר התחבורה הימית והיבשתית מהוות כ-20-30% מסך הפליטות, אך הטיפול בתחום התחבורה מדשדש, כאשר חלקה של התחבורה הפרטית עולה משנה לשנה והמעבר לתחבורה חשמלית מתבצע בעצלתיים, כך לפי דוח מבקר המדינה.

איגוד הכימיה בהתאחדות התעשיינים הגיב להצעת המחליטים ואמר: "התעשייה הישראלית עשתה בעשור האחרון צעדים מהמשמעותיים בעולם ומשתמשת כיום בטכנולוגיות המתקדמות ביותר כדי לבסס פעילות כלכלית עם אחריות סביבתית מלאה. נשתף פעולה בכל תהליך מקצועי ואחראי אשר אלו מטרותיו".

עוד כתבות

אהרונוביץ', אנגלמן, כץ / צילום: יוסי זמיר, ניב קנטור, עמית שאבי-ידיעות אחרונות

רשות המסים פוזלת לרווחים מפולימרקט, אבל שוכחת דבר בסיסי בפלטפורמה

הרשות רוצה נתח מרווחי השחקנים בפולימרקט, אבל איך היא תאתר אותם ● הבירוקרטיה מכה באזרחים חולים ● ומה לא נלמר מפגיעת הטיל בבזן ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה / צילום: ap

סדקים בכתר ובקבינט: רשת הקשרים של ג'פרי אפשטיין במוקדי הכוח של אירופה

"אתה אדם טוב בצורה יוצאת דופן", כתב דיפלומט נורבגי בכיר לאפשטיין, והוא לא לבד ● ממסדרונות השלטון בפריז ועד למעצרו ההיסטורי של הנסיך הבריטי לשעבר: השערוריות המביכות בצמרת הופכות לחשד לפלילים ● המחיר הוא פגיעה אנושה באמון הציבור במוסדות היבשת

ישראלים במקלט בזמן ירי טילים. מותר לעבור דרך חצר השכנים רק במצב חירום / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום? מותר לעבור בחצר השכנים רק בזמן אזעקה

המפקח על המקרקעין דחה תביעה של שכנים שביקשו להיכנס למקלט דרך החצר של שכניהם: מותר עד עשר דקות לאחר האזעקה

אסף טוכמאייר וברק רוזן / צילום: אלדד רפאלי

תיאבון שלא נגמר: למה חברה עם 19 אלף דירות בצנרת צריכה עוד 10,000?

רכישת אקרו היא רק אחרונה ברצף חברות נדל"ן שרכשה ישראל קנדה בשנים האחרונות ● מי שבתחילת דרכה "עשתה בי"ס" ליזמים הוותיקים, נאלצת ליטול יותר ויותר סיכונים כדי להמשיך לגדול, מתוך תקווה שהמומנטום בשוק גם ישתפר

סאמר חאג' יחיא

"כשאחד המתחרים הוא המנכ"ל זה אתגר": המתווך במכירת צים חושף את הקלף המנצח בעסקה

סאמר חאג' יחיא, שייעץ להפג־לויד בעסקה לרכישת חברת הספנות, משחזר את תחילת המהלך: "טילים נפלו כאן - אבל הם היו נחושים", הגורם שהכריע: "קרן פימי הייתה שובר שוויון" והמשבר ברגע האחרון: "יו"ר צים הודיע שלא ימליץ על העסקה" ● וגם על המנכ"ל אלי גליקמן: "הלוואי וימשיך - טאלנט כדאי לשמר", חששות העובדים: "יובטח ביטחון תעסוקתי", עמלת התיווך שייקבל והסיכויים להשלמת העסקה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Evan Vucci

בזמן שהוא מתלבט בנוגע לאיראן, טראמפ חטף מכה בגובה 175 מיליארד דולר. לפחות

175 מיליארד דולר הוא הסכום המוערך שגבה ממשל טראמפ מיבואנים בגין תוכנית המכסים שבוטלה על ידי בית המשפט ● האם הממשל יידרש להחזירם?

ספינות במהלך תרגיל ימי משותף של איראן ורוסיה בדרום איראן / צילום: ap, Masoud Nazari Mehrabi/Iranian Army

עם 33 אלף כלי שיט: אם תגיע, המערכה בין איראן וארה"ב לא תתרחש רק באוויר

צי משמרות המהפכה ערך השבוע תרגיל צבאי במצר הורמוז, וסגר חלק מהנתיב שבו עוברים כ־30% מהסחר העולמי בנפט ● למול הנוכחות האמריקאית הגוברת באזור, בטהרן פועלים לחיזוק כוחות מעל ומתחת לפני הים באמצעות משמר מתנדבים, צוללות ננסיות ואוניות סוחר לאיסוף מודיעין

מימין: פרופ' אסף חמדני, יו''ר הוועדה לרפורמה בדוחות; ספי זינגר, יו''ר רשות ני''ע; רו''ח שלומי שוב ופרופ' אמיר ברנע / צילום: אלון גלבוע

למה בשוק ההון חוששים מהרפורמה שאמורה להקל על דיווחי החברות?

בדיון בהשתתפות בכירי רשות ני"ע טענו מומחים כי המלצות ועדת חמדני עמומות, פוגעות ביחסים שבין מנהלים לדירקטורים ומאפשרות לדחות דיווחים על עסקאות ● יו"ר הרשות זינגר: "בגלל ה-AI, ייתכן שבעוד שנתיים-שלוש יהיה צורך בשינויים נוספים"

סקוט ראסל, מנכ''ל נייס / צילום: SAP

מנכ"ל נייס: "ה-AI לא יחליף אותנו. אנחנו נרוויח מזה"

סקוט ראסל, שמסכם שנה בתפקיד, נשמע אופטימי אחרי שהחברה בניהולו עקפה את התחזיות ברבעון הרביעי של שנת 2025 ● חברת התוכנה שהייתה עד לא מזמן מהגדולות בבורסה, צופה צמיחה של 14%-15% בתחום הענן ● החברה יוצאת בתוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של 600 מיליון דולר

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

הכתבה הזו הייתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

ניקאש ארורה, מנכ''ל פאלו אלטו נטוורקס שנכנסת לבורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה חשפה: המועד שבו ענקית הטכנולוגיה תתחיל להיסחר בישראל

פאלו אלטו תחל להיסחר בבורסה כבר ביום שני הקרוב, ה-23 בפברואר ● החברה נסחרת בנאסד"ק בשווי של 123 מיליארד דולר, או 387 מיליארד שקל לפי השער הנוכחי ● מתי החברה צפויה להיכנס למדדים ומי עלולות לשלם את המחיר?

גם בארה"ב מתכוננים למתקפה אפשרית וטוענים - זה מה שטראמפ לא מבין לגבי איראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איראן מוכנה להקריב הרבה בשביל שהשלטון ישרוד וזו בעיה לארה"ב, חמאס מתחזק בעזה, והתוכנית הביטחונית של טראמפ לעזה נחשפת • כותרות העיתונים בעולם

נחל שרף / צילום: מולי אינהורן

קריאה אחרונה: מסלולי מים מיוחדים, רגע לפני שהם מתייבשים שוב

מהגבים הנסתרים שדורשים טיפוס אתגרי ועד הבריכות שהגישה אליהן קרובה ונוחה ● לאחר שנה גשומה במיוחד מאגרי המים במדבר חזרו להתמלא ● ארבע המלצות רותחות לטיולים רטובים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט ננעלה בירידות; נייס זינקה ב-13%, אוויס נפלה ב-22%

נאסד"ק ירד ב-0.5% ● למרות הכנסות שיא, התואר שוולמארט איבדה לאמזון ● ענקית המיכון החקלאי דיר זויקה לאחר לאחר שהיכתה את תחזיות האנליסטים והעלתה את תחזית הרווח ●  מחירי הנפט עלו לרמתם הגבוהה ביותר זה חצי שנה ● מספר התביעות הראשוניות לדמי אבטלה צנח ב-23,000, הירידה החדה ביותר מאז נובמבר

זיו קורן (מימין) וניב חורש, מבעלי ראובני פרידן / צילום: אייל נבו

קבוצת ראובני פרידן ממזגת לתוכה את סוכנות Great Digital

ב-15 השנים האחרונות פעלה גרייט דיגיטל כסוכנות עצמאית, וכעת היא תמוזג לזרוע הדיגיטל של ראובני פרידן - ארלו ● היקף התקציבים של גרייט דיגיטל עומד על כ-20 מיליון שקל, ובין לקוחותיה נמנים WeWork, יוניליוור וקבוצת ניאופארם

רעיה שטראוס / צילום: תומס סולינסקי

200 מיליון שקל לרעיה שטראוס: המרוויחים המפתיעים בעסקת הנדל"ן של השנה

ישראל קנדה תהפוך לאחת מיזמיות הנדל"ן הגדולות בישראל, עם רכישת קבוצת אקרו תמורת 3.1 מיליארד שקל ומיזוג פעילותה היזמית, בעסקה שתשולם ברובה במניות ● התמורה ליו"ר אקרו צחי ארבוב תעמוד על כמעט 800 מיליון שקל, ולרעיה שטראוס על יותר מ־200 מיליון

בנק מזרחי–טפחות יתרום 5 מיליון שקל לבנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי טפחות תורם 5 מיליון שקל לשכונת הצעירים בכפר עזה

בנק מזרחי-טפחות יתרום 5 מיליון שקל לשיקום ובנייה מחדש של שכונת הצעירים בכפר עזה ● תערוכת "אמנות ישראלית" בחסות בנק הפועלים תציג עבודות של אמנים ותיקים וצעירים, וההכנסות יוקדשו לנט"ל ● מרתון Winner ירושלים הבינלאומי ייערך ב-27 במרץ, בהשתתפות אנשי מילואים וכוחות הביטחון, בחסות הטוטו וחברת אזורים ● אירועים ומינויים

פטריק דרהי / אילוסטרציה: נוצר באמצעות AI

עם חובות של עשרות מיליארדים פטריק דרהי מנסה להחזיק את הראש מעל למים

דיווחים בתקשורת הזרה ושיחות עם שורה של גורמים משרטטים את דמותו של המיליארדר ואיל התקשורת פטריק דרהי, שבנה אימפריה על הלוואות בעידן של כסף זול, מתמודד מול חובות של עשרות מיליארדים וכעת רוצה גם לרכוש את רשת 13

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Harun Ozalp

"חרפה": וול סטריט עולה לאחר ביטול המכסים. ואיך הגיב טראמפ?

המדדים עולים אחרי ההחלטה הדרמטית של העליון לבטל את מכסי טראמפ - שהגיב: מתבייש בבית המשפט ובהחלטה, לא היה להם את האומץ לעשות מה שטוב למדינה ● קצב צמיחה מאכזב של 1.4% לכלכלה האמריקאית ברבעון הרביעי; הצפי המוקדם עמד על 3% ● מחירי הנפט נסחרים קרוב לשיא של שישה חודשים, בעקבות אזהרת נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לאיראן כי "דברים רעים באמת" יקרו אם לא יושג הסכם ● נעילה חיובית בבורסות אירופה

ירקות אורגניים של חברת אגרסקו / צילום: יח''צ

קריסת אגרסקו: נדחתה תביעת המיליונים נגד פירמת EY

ביהמ"ש דחה את התביעה בגובה 150 מיליון שקל, שהגישו המפרקים של החברה ליצוא חקלאי שקרסה ב-2011, נגד רואי החשבון ● השופט אלטוביה: "מקור ההפסדים בהתנהלותה העסקית של אגרסקו, לא באופן הרישום החשבונאי של פריט זה או אחר"