גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הבחירות ומדיניות החוץ של טראמפ: פיל בחנות חרסינה בורא מזרח תיכון חדש

טראמפ בוודאי מתעניין בסודאן, אבל הוא מתעניין עכשיו בעיקר בהארכת חוזה השכירות שלו בבית הלבן ● האם דגל ישראלי בחרטום יעזור לו? יתכן, לפחות בחיזוק הרושם של מדינאי נועז ומשכין שלום, אבל התפרצותו בעניין מצרים והסכר האתיופי קצת החלישה את ההתפעלות

הנשיא דונלד טראמפ מדבר בטלפון עם רה"מ בנימין נתניהו ורה"מ סודאן עבדאללה חמדוכ,' על נרמול היחסים בין המדינות, שישי / צילום: Alex Brandon, Associated Press
הנשיא דונלד טראמפ מדבר בטלפון עם רה"מ בנימין נתניהו ורה"מ סודאן עבדאללה חמדוכ,' על נרמול היחסים בין המדינות, שישי / צילום: Alex Brandon, Associated Press

משהו משונה קורה לנשיאים אמריקאים אחרי שהם מתוודעים למגבלות על כוחם לשנות את סדר היום הפנימי בארה"ב. זה קורה בייחוד לאחר שמפלגתם מאבדת את השליטה לפחות על אחד משני בתי הקונגרס. או אז, הם פונים אל מדיניות חוץ, גם כאשר אין להם מלכתחילה עניין, או ניסיון, או ידע במורכבויותיה.

סיבה מרכזית אחת היא שלקונגרס אין סמכות להגיד להם מה לעשות, או להצר את צעדיהם, כל זמן שהם אינם מבקשים עוד כסף, או אינם רוצים להתחיל מלחמה. אין זה מקרה שדונלד טראמפ התפאר ביום ו' האחרון, כי פריצות הדרך הדיפלומטיות של ישראל במזרח התיכון "לא עלו לנו פרוטה".

משקלו הכבד של נשיא אמריקאי, קולו על קו הטלפון, והמחוות הקטנטנות של ידידותו או של איבתו מספיקים כדי להטות לבבות קשים. אם הנשיא אינו ביישן - והנשיא הזה בוודאי אינו ביישן - יכולתו להשתמש בכוחו ניכרת.

אבל בעולמו של דונלד טראמפ, הסיפוק האינטלקטואלי משימוש בכוח דיפלומטי תופס מקום משני לעומת הצרכים התועלתיים. "אמן הדילים" מתעניין תמיד וללא תנאי בשורה התחתונה. באוקטובר 2020 אין אלא שורה תחתונה אחת: תוצאות הבחירות, שבהן כבר הצביעו למעלה מ-57 מיליון אמריקאים (נכון ליום א').

נא למצוא סכסוכים שאפשר לפתור

ככל שהתקרב מועד הבחירות כך גבר העניין הפומבי של טראמפ במדיניות חוץ. לפעמים העניין הזה גבל בפארסה, כמו למשל הזמנת נשיא סרביה וראש ממשלת קוסובו ללשכה הסגלגלה בבית הלבן, כדי ליישב את הסכסוך ההיסטורי בין סרבים לאלבנים. במעמד הזה היה אפשר כמעט לזהות את הוראת הנשיא למצוא לו סכסוכים בני-יישוב, שעליהם מישהו יוכל לתבוע בשמו פרס נובל לשלום.

אין זו העזה מיוחדת, וגם לא ביטוי של ציניות, לייחס את ההאצה הפתאומית של התעניינות טראמפ בגורל היחסים בין ישראל לשכנותיה לצרכים פוליטיים פנימיים. בשוק הפוליטי באמריקה מיליוני נוצרים אוונגליסטים אוהבי ישראל מוכנים להריע לנשיא ולגמול לו. הוא זקוק לנאמנותם, שפחתה לפחות במידת מה. סקר של מרכז פיו, Pew, הראה ביולי שעבר ירידה של 6%, אבל היא הוסיפה להיות גבוהה מאוד, 78%.

ההשפעה על מצביעים יהודים עומדת להיות קטנה, אם מותר לנו ללמוד מניסיון העבר. רוב יהודי ארה"ב הם ליברלים על פי השקפותיהם, ונוטים חד משמעית לטובת המפלגה הדמוקרטית. רק מיעוט של היהודים מעניקים מקום מרכזי בשיקוליהם ליחסים בין ארה"ב לישראל, לפחות כל זמן שהמועמד הדמוקרטי אינו חשוד באיבה ללא מצרים לישראל. תמיכת היהודים במועמדים דמוקרטים לנשיאות נפלה מ-50% רק פעם אחת ב-90 השנה האחרונות. גם רפובליקאים פרו-ישראלים מובהקים כמו רונלד רייגן וג'ורג' בוש הבן לא הצליחו להתרומם מעל 40%. האחרים התקשו להגיע ל-30%.

אמות המידה העסקיות

יתכן שהעניין הוא פחות בהכרת הטובה של קבוצות בוחרים קונקרטיות ויותר בחיזוק הרושם שהנשיא הוא מדינאי, אשר ידיו מונחות על ההגה; שהוא מסוגל להחיל את אמות המידה העסקיות שלו על הדיפלומטיה הבינלאומית; שהוא ניחן בהעזה ובהשראה, והוא מקדם את האינטרסים האמריקאיים בלי הפעלה מסיבית ותכופה של כוח צבאי.

סקר של מרכז פיו באוגוסט, הראה עניין לא מבוטל במדיניות חוץ אצל המצביעים, אבל הרבה פחות מן העניין שלהם בבריאות ובכלכלה. רק לעתים רחוקות ענייני חוץ תופסים מקום מרכזי במערכות בחירות בארה"ב. זה קרה באחרונה בימי השיא של ההסתבכות בעיראק, לפני 16 שנה, או בימי השיא של המלחמה הקרה עם ברית המועצות.

אבל מדיניות חוץ אינה מוכרחה להיות בראש מעייניהם של המצביעים כדי להשפיע על הערכותיהם. חלקה של מדיניות החוץ ברושם המצטבר הוא הנותן. נשיא המואשם בחוסר ריכוז, בחוסר יכולת להתמקד, בהחמרה שיטתית של יחסי ארה"ב עם בעלות בריתה ובחנופה לרודנים יכול להפיק תועלת מהצלחות דיפלומטיות גבוהות פרופיל.

רק העיתון של שלדון

האם ישראל-סודאן היא הצלחה גבוהת פרופיל? קשה להשיב על זה תשובה מוסמכת. אבל בדיקה של עשרות עמודים ראשונים בעיתונים אמריקאיים מיום שבת (באמצעות newseum.org) מראה שפריצת הדרך ההיסטורית לא כבשה את דמיונם של עורכי העיתונים.

הופתעתי להיווכח שאפילו בפלורידה, מדינה עם ריכוז גדול יחסית של יהודים, עיתונים מרכזיים לא כללו את הידיעה בעמודיהם הראשונים. הגבלתי את הבדיקה למדינות, הנחשבות למתנדנדות. זאת אומרת, אלה שהסקרים מראים כי הפרש יתרונו של אחד המועמדים בהן קטן מטעות הדגימה או סמוך אליה. העיתון היחיד במדינות האלה, ואולי בכל ארה"ב, שהעניק כותרת ראשית לידיעה הזו היה 'לאס וגאס ריביו ג'רנל', שבעליו הוא שלדון אדלסון.

לא מצאתי זכר לפריצת הדרך בעיתוני פנסילבניה, מישיגן, וויסקונסין, מינסוטה, או אוהיו. אינני מציע להסיק מזה את חוסר הרלוונטיות של המאורע. אנחנו יודעים שלעיתונים אין מונופול על עיצוב דעת קהל. תקשורת אלקטרונית ומדיה חברתית ממלאות תפקיד מרכזי. אבל קוראי עיתונים בארה"ב נוטים להיות מבוגרים יותר, והפלח הדמוגרפי הזה עשוי לחרוץ את גורל הבחירות.

אולי מאדורו? אולי פוטין?

המזרח התיכון אינו האזור היחיד שבו הנשיא ייחל לפריצות דרך דרמטיות. שירות החדשות של בלומברג דיווח בשבוע שעבר, כי איש סוד של הנשיא, השגריר לשעבר בגרמניה ריצ'רד גרנל (Grenell), נפגש בחשאי עם דמות בכירה במשטר בוונצואלה, כדי לנסות ולהסדיר פרישה בדרכי שלום של הנשיא הסוציאליסטי ניקולס מאדורו. הפגישה נערכה במקסיקו, ונראה שלא עלתה יפה.

לא ברור מדוע הנשיא שלח איש פוליטי ללא כל ניסיון באמריקה הלטינית, אם כי ברור בהחלט מדוע לא סמך על ערוצי דיפלומטיה קונבנציונליים. הדיפלומטיה החשובה של טראמפ נוטה לפסוח על דיפלומטים קונבנציונליים, שהוא חושב לביורוקרטים בשירות "הדיפ-סטייט", זו המתנגדת לו וחותרת תחתיו.

בחזית פריצות הדרך הדיפלומטיות, טראמפ ניסה גם להשיג הסכמה רוסית להסכם חדש להגבלת הנשק הגרעיני. ההסכם הקיים יפקע בפברואר. טראמפ קיווה להסכם ביניים, שיקפיא את מספר ראשי החץ הגרעיניים, ויסלול את הדרך למשא-ומתן על הסכם רחב יריעה לאחר שהוא ינצח בבחירות ויושבע לתקופת כהונה נוספת.

ולדימיר פוטין אולי מעדיף את טראמפ על ג'ו ביידן, אבל היה מוכן להציע רק הארכה של ההסכם הקיים בשנה אחת. טראמפ דחה את ההצעה, מפני שלא כרוך בה שום הישג הראוי למעמד מצולם בלשכה הסגלגלה (אולי זה יבוא בהמשך השבוע, מי יודע).

הנשיא טוען להישגים אחרים: פינוי כל הכוחות האמריקאיים המתמעטים מאפגניסטן עד סוף השנה, ופינוי חלק ניכר של הכוחות מעיראק. הוא הבטיח שתחת נשיאותו ארה"ב תסיים את "המלחמות הנצחיות", שעלו לה טריליוני דולרים. זה לא קרה לפי שעה.

אז שיפוצצו איזה סכר

ישראל כמובן אנוסה להתהלך על בהונותיה. טראמפ, בחספוס אופייני, ניסה למשוך את ראש הממשלה בלשונו ביום ו', כאשר השווה את גודל הישגיו עם מה שהיה עושה "ג'ו הישנוני", אחד מתוארי הגנאי שהוא מעניק תדירות לביידן.

הנשיא הזה בז לכל קונבנציה, כולל זו ש"פוליטיקה פנימית מסתיימת בקו המים", וארה"ב אינה מערבת זרים בענייניה המפלגתיים. בנימין נתניהו יודע משהו על אמריקה, והוא התחמק ללא קושי מן המלכודת. מעניין לדעת אם טראמפ ישמור לו טינה; ומעניין עוד יותר לדעת אם לטינותיו של טראמפ תהיה חשיבות לאחר יום ג' הבא.

כך או כך, ישראל רשאית להתענג על פריצת הדרך הזו; וישראלים רשאים להתפעל מסגנונו של הפיל-בחנות-החרסינה, המביא מנהיגים זרים לעשות דברים שהם לא היו חולמים עליהם, בחלומותיהם הוורודים או בביעותיהם הקודרים.

אבל טראמפ הזכיר לכל מי ששכחו מה מעטות הן דקויותיו הדיפלומטיות, כאשר ניצל את המעמד כדי לתמוך בעמדת מצרים נגד הסכר, שאתיופיה משלימה על הנילוס. הוא אמר לראש ממשלת סודאן על קו הטלפון לחרטום: "אני אומר את זה, ואומר את זה בקול רם וצלול - הם יפוצצו את הסכר. הם מוכרחים לעשות משהו".

הדברים האלה גבלו בהפקרות, והתקבלו בתדהמה ובכעס באתיופיה. הם התפרשו כרישיון אמריקאי לפעולה צבאית. ישראל אולי חלמה על גוש ענקי של ידידים מן הדלתא של הנילוס עד שערי סומליה. מי יודע, אולי היא תקבל עליה שליחות תיווך בין שלוש הבירות הידידותיות, ותמנע מלחמה שנשיא ארה"ב היה מוכן להתחיל ביום ו' אחר הצהריים.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

אמיר כהנוביץ' / צילום: יח''צ

הכלכלן הבכיר שעשה את המעבר המפתיע של השנה מדבר

אמיר כהנוביץ' הפתיע את שוק ההון בספטמבר כשעזב את חברת הביטוח הגדולה ביותר בישראל, הפניקס, ועבר לסוכנות הענק פרופיט ● בראיון לגלובס הוא מסביר את שינוי הקריירה הדרמטי שעשה, מציע את הפרשנות הייחודית שלו להתנהלות בשוק ההון, ומערער על התחזית של בנק ישראל לגבי הצמיחה של הכלכלה

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

עו''ד דוד ליבאי / צילום: תמר מצפי

הלך לעולמו שר המשפטים לשעבר דוד ליבאי

ליבאי כיהן כשר המשפטים בכנסת ה-13 בממשלת רבין מטעם מפלגת העבודה ● בתפקידו כשר המשפטים דאג, בין השאר, לחקיקת רפורמה בדיני המעצרים והחיפושים ולחקיקתו של חוק הסנגוריה הציבורית ● היה שותף לחקיקת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו וחוק יסוד: חופש העיסוק

השופט בדימוס איתן אורנשטיין, לשעבר נשיא בית המשפט המחוזי תל אביב / צילום: דוברות לשכת עורכי הדין

אורנשטיין דחה בקשה להתפטר מבוררות המיליונים גרטנר-גרטלר

דן גרטלר ביקש לפסול את השופט בדימוס איתן אורנשטיין מתיק הבוררות בנימוק כי הבורר סבור שהוא זה שעומד מאחורי חשיפת השיחות עם יו"ר לשכת עורכי הדין לשעבר אפי נוה - מהן עולה חדש ליחסי תן וקח בין השניים • אורנשטיין, שכבר כתב את פסק הבוררות, דחה את הבקשה

נתיב השייט באוקיינוס הארקטי / צילום: Shutterstock

בהובלת רוסיה וסין: נתיב השיט הימי שעשוי לשנות את חוקי המשחק

התקפות החות'ים בים האדום, במקביל לבצורת במרכז אמריקה, מובילות את העולם לחפש נתיבי סחר ימי חלופיים ● בשנים האחרונות, הסחר באזור הארקטי זינק בחדות נוכח הפשרת הקרחונים ומעורר התעניינות רבה מצד מעצמות העולם, ארה"ב, רוסיה וסין ● האם מפת נתיבי השיט בעולם לקראת שינוי, וכיצד תושפע ישראל?

מדד פוטסי הבריטי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

מגמה מעורבת באירופה; מניית יוניליוור מטפסת לאחר הדוחות

ההנג סנג עולה ב-0.2% ● החוזים העתידיים בארה"ב יורדים ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה״ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock, MagioreStock

עליות קלות בנעילת הבורסה; נובה טיפסה ב-4%, נייס ב-3%

ההתפתחות הבטחונית בצפון העיבה על הבורסה ● השקל נסחר בתנודתיות מול הדולר ● אלארום זינקה ב-20% ● מאסיבית, יצרנית מדפסות התלת מימד צנחה ב-13% ● דלק חתמה על העסקה לכניסתה של ענקית האנרגיה ENI לאיתקה ● בנק אוף אמריקה ממליץ על שתיים מ"שבע המופלאות"

אילון מאסק, יו''ר טסלה / צילום: Shutterstock

התוצאות בשפל אבל הבטחה אחת של מאסק מלהיבה את המשקיעים

טסלה פרסמה ביום שלישי בלילה את אחד הדוחות הרבעוניים השליליים ביותר שלה בשנים האחרונות, אבל המניה זינקה במסחר המאוחר ב־13% ● הסיבה: ההודעה על ייצור דגם חדש ומוזל החל מ־2025, הרבה יותר מהר מהצפוי ● אבל ייתכן שהפעילות המבטיחה תתגלה כהפסדית בטווח הקצר

אפל. החברה המבטיחה של 2024? / צילום: Shutterstock

"תהיה הפתעת השנה": זו המניה המומלצת ביותר של בנק אוף אמריקה

המכירות נופלות, היא לא נמצאת בשוק הבינה המלאכותית, ומתחילת השנה מנייתה איבדה 10.7% ● למרות הכול, בבנק אוף אמריקה מאמינים שענקית הטכנולוגיה אפל צפויה להתאושש בחצי השני של השנה

שכונת אשכול ברובע שדה דב / הדמיה: משרד האדריכלים תכנון נוף

בשווי מעל 100 מיליון שקל: עיריית תל אביב מוכרת מגרש ענק בשדה דב

עיריית תל אביב מוכרת מגרש בן כ-4 דונמים בשכונת אשכול בצפון העיר, ששוויו הוערך בכ־115 מיליון שקל ב־2021 ● רמ"י ומשרד השיכון פרסמו מכרזים להקמת מעל 8,000 יח"ד ברחבי הארץ ● והוועדה הארצית לתכנון ולבנייה אישרה תוכנית ראשונה לפינוי-בינוי בעתלית ● חדשות הנדל"ן

נשיא ארה''ב, ג'ו ביידן / צילום: ap, Mark Schiefelbein

סיוע הענק האמריקאי אושר רשמית: איזה נשק תקנה ישראל במיליארדים?

אחרי בית הנבחרים, גם הסנאט האמריקאי אישר את הסיוע לישראל. חבילת הסיוע עומדת על כ-26 מיליארד דולר, מתוכם 14 מיליארד דולר לרכש ביטחוני ● מה יהיה ניתן לרכוש איתו, מה האינטרס האמריקאי הרחב, ועד כמה תהנה ממנו התעשייה הישראלית? ● גלובס עושה סדר

מייסדי קרן פיקצ'ר קפיטל מימין לשמאל: ראקש לונקאר, דן אמיגה, מיקי בודאי ומייק פיי./ צילומים: עמרי אראל, קייט רני, MKJ photography, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המהלך שהפתיע את ענף הסייבר: מנכ"ל איילנד ינהל במקביל גם קרן השקעות

מייק פיי, מנכ"ל איילנד, הספקית הגדולה ביותר של פתרונות סייבר לתחום הדפדפנים, מצטרף כשותף מנהל בקרן ההון סיכון פיקצ'ר קפיטל ● המהלך עשוי ליצור, לכאורה, ניגוד עניינים בין עסקאות השקעה או שותפות בתוך איילנד לבין עסקאות שתערוך הקרן ● "אני מכבד ומקיים את חובות הנאמנות שלי כמנכ"ל איילנד", אומר פיי

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

פליטים עזתים ברפיח / צילום: Reuters, IBRAHEEM ABU MUSTAFA

וול סטריט ג'ורנל: כך תיראה הפעולה הישראלית ברפיח

בוול סטריט ג'ורנל מדווחים כי ישראל נערכת לפעולה ברפיח ומפנה אזרחים לקראת מבצע צבאי ● עפ"י ההערכות, מבצע הפינוי צפוי להימשך כשבועיים עד שלושה שבועות ויתבצע בתיאום עם ארה"ב, והלחימה תיארך כשישה שבועות

מסילת 431. 6 ק''מ של גשרים / צילום: ענת דניאלי לב

30 ק"מ ב-4 מיליארד שקל: זה יהיה אחד הפרויקטים התקדימיים בישראל

מסילת הרכבת 431, שאמורה לחבר את ערי השפלה ומישור החוף הדרומי עם מודיעין וירושלים, הולכת ונבנית בימים אלה מעל המכוניות הנוסעות בכביש ● האתגרים הטכנולוגיים והמחסור בפועלים מחייבים פתרונות יצירתיים

מפגינים בארה''ב בעקבות החקיקה נגד טיקטוק / צילום: Reuters, Lenin Nolly

ארה"ב נוקטת צעד דרמטי נגד טיקטוק. אלו המשמעויות

ארה"ב מציבה אולטימטום לאפליקציה החברתית הסינית: להימכר לקונים שיזכו לאישורה - או להפסיק לפעול במדינה ● האם מדינות נוספות יצטרפו לארה"ב, וכיצד תושפע הפעילות בישראל?