גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

"בעוד חודשיים תסתיים הקפאת המשכנתאות, ואז הכול יקרוס"

השמאי חיים אטקין התריע כבר מזמן שבישראל יש בועת נדל"ן • ההמלצה שלו: להמתין ולא להיכנס להרפתקאות פיננסיות ארוכות טווח

חיים אטקין / צילום: כדיה לוי
חיים אטקין / צילום: כדיה לוי

השמאי חיים אטקין יכול בהחלט להיחשב לנביא זעם. כבר שנים שהוא מתריע שיש בישראל בועת נדל"ן, אבל איכשהו בתקופה הזו של הקורונה, זה נשמע הרבה יותר משכנע. "בעוד חודשיים", הוא אומר, "תסתיים ההקפאה של תשלום המשכנתאות, ואז הכול יקרוס. לאנשים אין יכולת לעמוד בתשלום המשכנתאות. למרות זאת, הבנקים המשיכו לחלק משכנתאות. בחודש מרץ נרשם שיא כל הזמנים בנטילת משכנתאות - 8.7 מיליארד שקל - כי הציבור חשש מהעלאת ריביות המשכנתה בשל הקורונה. זה יתפוצץ להם בפרצוף. לא יכול להיות אחרת".

מצד שני, כולם אומרים שבגלל התחלות הבנייה יש מחסור ולכן המחירים יעלו כי יש עודף ביקוש לדירות.

"זה הבלוף הכי גדול של העשור, לטעון שיש מחסור בדירות. יש מלאי של דירות. גם אם הקבלנים לא יבנו דירה אחת בשנים הקרובות".

מבחינתו של אטקין, המשוואה פשוטה מאוד: אנשים רבים לא יוכלו לעמוד בתשלום המשכנתאות, אם משום שפוטרו מעבודתם, אם משום שהעסק שלהם קרס. ומכיוון שמדובר במאסה של לווים, זה יביא לכאוס.

אטקין: "בנק ישראל היה צריך לעצור את החגיגה המטורפת. אנשים יצאו מהסגר הראשון וקנו דירות. הבנקים תדלקו את הענף הזה בלי לומר: אנחנו מגדלים כאן מפלצת. לא יכול להיות שדירה בפתח תקווה או ברמת גן תעלה מיליון דולר. אין חיה כזו. ה-OECD בשנת 2015 אמר: יש לכם בועת נדל"ן. אמרו אז, מה הם מבינים בישראל? כל תרחישי הקיצון מתריעים מפגיעה ביציבות הפיננסית כתוצאה מכך שבועת הנדל"ן תתפוצץ, אך זה מוצנע. מי שמופיעים בתקשורת הם אנשים שמפמפמים את הבועה הזו".

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל.

אז מה אתה אומר: תהיו בהיכון, כי הבועה הולכת להתפוצץ בחודשים הקרובים?
"כן. הולך להיות פה כאוס כלכלי. נכנסנו למשבר הזה עם שיא של מחירי נדל"ן - גם במסחרי גם במגורים, ושיא של היצע. יש כאן הרצת נדל"ן. יושבים אנשים וממשיכים לפמפם את המחסור בדירות ואת זה שמחירי הדירות יזנקו. לאן הם יזנקו עוד?"

 וכל זה בגלל הקורונה?
"הקורונה לא אשמה. יש מחזוריות בשוק ואי אפשר להאשים בזה את הקורונה. היא רק האיצה את זה, אם כל הגורמים שאחראיים לזה יאשימו את הקורונה, אני אהיה שם להגיד שזה לא נכון".

אטקין טוען כי העולם של אתמול חלף ואיננו, בגלל הקורונה. מבחינתו, גם אחרי שיימצא חיסון לקורונה, לא תהיה חזרה לעולם הישן.

"הקורונה שינתה את תפיסת החיים שלנו. מבחינת תפיסת הדיור, אנשים רבים יחזרו לחיות עם ההורים, ובנייני משרדים יוסבו לבנייני מגורים. אנשים יחיו בבניינים במתכונת של דירות קטנות, ללא מטבח וללא סלון, ושטחים ציבוריים משותפים. לשם זה הולך. כבר ב-2013 אמרתי בכנס שבנק לא צריך לתת הלוואה לבניין משרדים שלא יוכל להיות מוסב למגורים".

כלומר, כבר אז חשבת על כך שיש עודף במשרדים. למה?
"כי סטיב גובס (ג’ובס ז"ל, מייסד אפל - ה"מ) הכניס לנו את המשרד והחנות לכיס. אנחנו לא חייבים להיות במשרד. הטכנולוגיה מייתרת את זה".

לפני הקורונה היית מגיע למשרד.
"המשרדים מתו. זה תהליך שממילא התחיל לקרות, אבל הקורונה האיצה את זה".

למה אתה חושב שאנשים לא ירצו לחזור למשרד?
"כי אחרי שאנשים ראו מה זה לעבוד מהבית, הם לא ירצו לוותר על זה. נראה לך הגיוני, שאני, שהתרגלתי עכשיו לעבוד מהבית, ארצה אי פעם לחזור למשרד?! לעולם לא. אחרי שטעמת משהו אתה לא יכול לחזור אחורה. הקורונה זה לא אירוע חולף.

"נכון שקופת חולים מכבי חייבת בניינים, אבל חברות ההייטק הבינו את הרעיון. כל חברת חשמל עובדת כבר כמעט שנה מהבית".

אולי בחברות קטנות זה מה שיהיה. אבל בחברות הנדל"ן המניב מדווחים על חוזים חדשים באותו היקף. כלומר, לטענתן, חברות ששכרו אצלן משרדים, לא רק שלא צמצמו שטחי נדל"ן, אפילו הרחיבו.
"מה את רוצה שאני אגיד לך? שהם משקרים?!"

אתה צופה שחברות הנדל"ן המניב הגדולות ייכנסו לבעיה?
"תראי, אבי מוסלר, שהיה המנכ"ל של אמות, הוא לא אידיוט. הוא לא סתם עזב ככה פתאום".

מה יהיה עם המלונאות?
"קשה לי לומר, מי שכבר באמצע בנייה, לא יפסיק. הפריחה תהיה בלוגיסטיקה. אני חושב שתהיה פה מהפכה חברתית גדולה כי יש פה דור שלם ששחטנו אותו. האם צפויה סכנה פיננסית לבנקים? בהחלט כן. האם המדינה עשויה לחזור על תהליך הלאמת הבנקים? בהחלט ייתכן".

"במשבר 2008 שלחתי את כולם לקנות דירה"

אטקין לא מתרשם מהסקירות השונות המנבאות עליות מחירים בנדל"ן בישראל. אני מזכירה לו, שגם במשבר 2008, כשמחירי הנדל"ן בעולם כולו ירדו, הייתה ציפייה שמחירי הנדל"ן בישראל יעברו גם הם אותו התהליך ויירדו, אך בפועל מחירי הנדל"ן רק עלו. זאת, אף שגם אז היה משבר כללי, חברות צמצמו את היקף פעילותן, אחרות חדלו מפעילות, וכמובן - מועסקים רבים פוטרו. גם אז, לכאורה, לא היה לציבור ממה לשלם עבור הדירות שרכשו. ההבדל, אומר אטקין, שאז מחירי הנדל"ן בישראל היו נמוכים מהשווי, בעוד כיום הם גבוהים בהרבה מהשווי.

אטקין: "במשבר של 2008 שלחתי את כולם לקנות דירות", הוא אומר. "אנשים קנו דירות וקיבלו תשואות של 12%. דירה בבאר שבע עלתה 150 אלף שקל. אנשים גם עשו את זה כי הבינו שלא תהיה להם פנסיה. היום, המחירים גבוהים מהשווי ב-30%, ולכן הם חייבים לרדת".

גם בתל אביב המחירים לא יעלו?
"מה פתאום?! יירדו בעשרות אחוזים. אסף זמיר (שר התיירות עד לא מזמן, וח"כ מטעם כחול לבן) אמר (בראיון שנתן ל"ידיעות אחרונות" - ה"מ): תל אביב מתפרקת".

בגלל שמקומות הבילוי לא פתוחים כרגע? גם בניו יורק כמעט ולא. אז זה אומר שתל אביב וניו יורק מתפרקות, ואנשים פחות ירצו לגור בהן?
"בוודאי. אנשים אומרים: אני מוכן לישון מתחת לכיור ולשלם הרבה כי יש כאן 'קרחנה', אבל אין יותר קרחנה. זה נגמר, כולם חזרו לדימונה. אז על מה יש לי לשלם? אני אחזור להורים. אנשים קנו דירה להשקעה והסתמכו על זה שחבר’ה צעירים יממנו את השכירות, אבל הם חזרו להורים. ולכן גם משקיעים מכרו דירות בהפסד. זה לא אני אמרתי, זה הכלכלנית הראשית אמרה.

"העולם השתנה, וקשה לאנשים להבין את זה. אנשים ממשיכים לחשוב בשכל של אתמול. כחלון (משה כחלון, שר האוצר לשעבר) בא והראה שאפשר למכור במחיר נמוך יותר, והרגו אותו. קברו את מחיר למשתכן".

משה כחלון.

אתה חושב שכחלון צדק?
"הוא עשה פעולות מצוינות, הבעיה שמחיר למשתכן הפכה לסוג של השקעה. את יודעת כמה זוכים ביקשו עכשיו לממש את הנכסים שהם קנו, כי הם לא יכולים לעמוד בתשלום המשכנתה? הבעיה שהם חתומים על חוזה שאסור להם למכור למשך חמש שנים".

"אנשים התבלבלו: מינוף הפך לבון טון"

הבעיה היא שאנשים הלכו לנדל"ן, כי הריבית אפסית והכסף לא מרוויח בבנק.
"מה זה עושר? עושר הוא מצב שבו יש לך יותר נכסים מהתחייבויות. בואי נגיד שיש לך מיליון שקל ואת גרה בשכירות. אם תקחי את המיליון הזה ועוד משכנתה, ותקני עם זה דירה, ותשלמי על המשכנתה יותר ממה ששילמת על השכירות, אז יש יותר התחייבויות מנכסים.

"אנשים התבלבלו: מינוף הפך להיות בון טון, כולם עושים זה, בטח כשהמודל הזה פוגש בנקים שמחלקים כסף.

"בנק שמחלק משכנתאות בתקופה כזו של קורונה, לא באמת מצפה שיקבל את הכסף. בשנייה שאנשים יפסיקו לשלם, השוק יתרסק".

הקורונה תגיע לסיום מתישהו. יימצא חיסון.
"העולם שהכרת מת. קשה נורא עם שכל של אתמול להבין מה יהיה מחר. זוג צעיר שהולך לקנות דירה עכשיו, זה כמו להרוג שני דורות במכה. יש כאן דור שלם של בני 40 ובני 50 שלוקחים כסף מההורים שלהם. אין מי שישלם את מחירי הדירות".

"יעשו תספורות למשכתנאות"

מה לגבי מי שקונה דירה להשקעה?
"בועה היא המצב שבו המחיר מתרחק מהשווי. אתה מקבל 1.5%-2% על השקעה של מיליון דולר. על השקעה בסדר גודל כזה צריכים לקבל 5%-6%, לא 2%. צריך להיות מטומטם בשביל לעשות את זה. משקיעים אינטליגנטיים זיהו את זה והלכו לכל מיני מקומות בעולם. שוק הנדל"ן הפך להיות שוק של חיסכון ארוך טווח".

גם בקורונה

  מהי מבחינתך התנהגות רציונלית כיום?
"לא לעשות שום השקעה בנדל"ן. הדבר האחרון שאנשים צריכים עכשיו זה הרפתקה פיננסית ארוכת טווח. כששני מטוסים מתרסקים באוויר ויש אירוע, עוצרים את כל הטיסות. פה יש אירוע דרמטי, ועולם כמנהגו נוהג, כי הבנקים יודעים שברגע שהם יפסיקו לקבל כסף, הכול יקרוס".

מה עומד לקרות בתוך מספר חודשים להערכתך?
"הבנקים ייאלצו לעשות תספורות למשכנתאות. מי שיש לו חסכונות יתפסו עליה כחזקה כנגד המשכנתה, אבל זוג צעיר שכל מה שיש לו זה אוברדראפט, 10,000 זוגות כאלה שיפוצצו את הבועה ולא יתפנו מהדירות, לבנק לא תהיה ברירה אלא לעשות להם תספורת".  

עוד כתבות

''משתפים הכל וכל היום''. חייל צה''ל בשטח / צילום: AP- Lefteris Pitarakis

לוחות זמנים, תנועות כוחות ותיעודים מהשטח: צה"ל התמכר לוואטסאפ, וזה כל מה שחמאס צריך

בעוד צה"ל אוסף מקצינים כלי רכב סיניים ומגביל שימוש במכשירי אנדרואיד, דווקא וואטסאפ הפכה לזירה העיקרית להעברת מידע רגיש, בלי נהלים או בקרה ● מומחי סייבר ומודיעין מבהירים ש"הסודות הגדולים לא מעניינים את האויב כמו מידע טקטי חי" ● נראה שלא למדנו כלום מהאזהרות החוזרות ונשנות

פרופ' יצחק פריד / צילום: רמי זרנגר

אחד מחוקרי המוח המובילים בעולם מקים מרכז מחקר חדש בישראל: "בעוד 20 שנה העולם יופתע ממה שעושים היום במעבדה"

פרופ' יצחק פריד גויס על ידי אוניברסיטת רייכמן כדי לעמוד בראש מכון מחקר שיתמקד בממשק שבין המוח האנושי לבינה מלאכותית ● בראיון לגלובס הוא מדבר על רצון חופשי, על הבעיה עם עודף מידע והאפשרות לתת לחולי דמנציה עוד כמה שנות זיכרון ● על המיזם החדש הוא אומר: "אני מקווה שימנע עזיבת מדענים"

עדי קיסר. גם בשירה וגם בספרות ילדים, אי אפשר לרמות את קהל / צילום: גנדי שקולניק

גלעד כהנא בשלושה סיפורים בועטים ועדי קיסר משכיבה לישון: המלצות קריאה לסופ"ש

ארבעה ספרים עבריים חדשים מביטים על הפצע הישראלי מזוויות שונות ● רון דהן המתמודד עם טראומה צבאית ב"אחרי הנעורים" ● גיבורת "סיום מדומה" של נועה סוזנה מורג - רווקה המחפשת משמעות בעולם של סרטונים מוזרים ● גלעד כהנא, סולן הג'ירפות, מציג שלושה סיפורים פרועים ובהם שחזור שיחה עם אביו רגע לפני מותו ● עדי קיסר חותמת בספר ילדים עדין על שיחה אינטימית בין אם לבתה רגע לפני השינה

נטפליקס / צילום: Shutterstock, wutzkohphoto

כל מה שצריך לדעת על העסקה ההיסטורית בין נטפליקס לוורנר ברדרס

עבור נטפליקס מדובר בהימור מחושב על עתיד תעשיית הבידור ● במשך שנים החברה התבססה על רכישת תוכן מאולפנים אחרים ועל בניית הפקות מקור, אך לא החזיקה בבעלות מלאה על סטודיו גדול ● רכישת וורנר ברדרס מעניקה לה גישה ישירה לקטלוג עצום, לכוח יצירתי מוכר ולמותגים בעלי ערך ● וורנר ברדרס נכנסה למהלך המכירה מתוך רצון למקסם ערך עבור בעלי המניות על רקע שינוי עמוק בתעשייה

ארסוף. חסידות גור מחזיקה קרקעות באזורים אטרקטיביים במיוחד / צילום: איל יצהר

"אנא, תהיו כאיש אחד בלב אחד": כששר אוצר ניסה למנוע את ביטול מס רכוש

הניסיונות להחזיר לחיינו את מס רכוש על קרקעות פנויות, מזכירים את קריאתו של יעקב נאמן לתקן את העיוות ● אלא שבמקום מס שפוגע בקבוצות לחץ ברורות, בממשלה מעדיפים גזרות על כולם

עיבוד: טלי בוגדנובסקי

איך תשפיע הורדת הריבית על הקרנות הכספיות? התשובה של צבי סטפק

קרנות הנאמנות הכספיות חוו בארבע השנים האחרונות זינוק אדיר בנכסיהן - כמה מזה קשור לרמת הריבית במשק, והאם כעת האטרקטיביות שלהן תפחת? ● עוד מיתוסים שחשוב לבחון: האם רק דמי הניהול מבחינים בין הקרנות, ומה פוטנציאל הצמיחה על חשבון הפיקדונות בבנקים​

ד''ר גלית קאופמן / צילום: יונתן בלום

כינו את המינוי שלה "יום שחור". עכשיו היא מגיבה למבקרים

ענף הבריאות סוער בימים האחרונים לאחר שלראשונה בישראל נבחרה אחות לנהל בית חולים, ובהסתדרות הרפואית אף כינו זאת "יום שחור" ● אבל לד"ר גלית קאופמן יש תוכניות גדולות לאסותא אשדוד ● עכשיו היא עונה למבקרים: "מי שמאוים לא מכיר את הרקע שלי" ● ראיון

רקטת אקסטרא של אלביט מערכות / צילום: אלביט מערכות

התגובה לאיומי ארדואן: יוון מעוניינת לרכוש טילים בליסטיים מישראל

טילי לורה מיועדים לטווחים של כ־500-400 ק"מ, עם דיוק של עד פחות מעשרה מטרים – מה שהופך אותם למדוייקים במיוחד ● ההתעניינות ההתקפית היוונית לא מסתכמת בלורה. לפי הדיווחים, משרד ההגנה היווני מתעניין גם ברקטות "אקסטרא" מתוצרת אלביט והתעשייה האווירית ● העסקה הנרחבת נובעת מכך שאתונה לא השקיעה במשך רבות בטכנולוגיות הצבאיות שלה, ועתה מצאו עצמם היוונים בפער

חדשות ההייטק / צילום: Shutterstock

ניו יורק טיימס: כלי רכב אוטונומיים מעורבים ב-91% פחות תאונות

לפי דו"ח חדש, כלי הרכב האוטונומיים של ווימו מעורבים בעשרות אחוזים פחות תאונות, ורופאים קוראים למהפכה רגולטורית ● במהלך מימון אסטרטגי מהגדולים שיצאו מישראל, צ'ק פוינט מגייסת עד שני מיליארד דולר בהנפקת אג"ח להמרה ● טיקטוק תשקיע כ-37 מיליארד דולר באחד מפרויקטי התשתית הגדולים בדרום אמריקה ● וגם: מייסד PerimeterX חושף סטארט־אפ חדש ● חדשות ההייטק

מאיה ורטהיימר בקמפיין יד2 / צילום: צילום מסך יוטיוב

תקציב הפרסום של יד2 עובר למקאן תל אביב

בשמונה השנים האחרונות טופל תקציב יד2 בראובני-פרידן, והחל מ-2026 הוא יעבור למשרד פרסום חדש ● השבוע נמכרה פלטפורמת היד השנייה לקרן אייפקס העולמית תמורת 3.1 מיליארד שקל

האלופה יפעת תומר-ירושלמי / צילום: דובר צה''ל

הפצ"רית לשעבר שוחררה מביה"ח לאחר חודש באשפוז

יפעת-תומר ירושלמי שוחררה מאיכילוב לאחר שנטלה כדורים ואיבדה את ההכרה ● תנאי המעצר שלה הסתיימו, המשטרה צפויה לבקש להחמיר אותם ● גורמים המעורבים בחקירה: "היא תזומן לחקירה - ותעומת עם עדויות וגילויים חדשים בפרשה"

השגרה החדשה של צו 8 / צילום: Associated Press, Tsafrir Abayov

המדרון החלקלק של צו 8: כך הפך גיוס החירום לשגרה שצה"ל התאהב בה

שנתיים אחרי 7 באוקטובר, צו 8 כבר מזמן אינו כלי חירום אלא מנגנון הגיוס היחיד של צה"ל ● ההישענות עליו יצרה שגרה יקרה, לא מפוקחת ולעיתים גם מנוצלת לרעה, עם סבבים מתמשכים ופערים גדלים בין החוק למציאות ● ניסיון החקיקה להסדרת המילואים נפל והצבא השלים עם הסיטואציה שנוחה לו, בעוד שבאוצר מזהירים: מיליארדי שקלים מתבזבזים

פרידה עבאס-יוסף / צילום: ענבל מרמרי

"החברות המונפקות הן קטנות יחסית ועם גישה מוגבלת למימון": מנהלת מחלקת הנדל"ן ברשות ני"ע בראיון

ראש תחום נדל"ן ברשות ניירות ערך, פרידה עבאס־יוסף, מתארת כיצד מחנק המימון, המינוף הגבוה והעלאת הריבית הובילו לשנת שיא בהנפקות, ומבהירה כי הרשות תתעקש על גילוי מלא של המצב הפיננסי של החברות וצפויה אף להחמיר את ההנחיות

מערכת משגרי רקטות ארטילריות מסוג PULS של אלביט / צילום: אלביט מערכות

757 מיליון דולר: עסקת הענק החדשה של אלביט

לפי דיווח ברויטרס, ועדת הביטחון של הפרלמנט היווני אישרה אמש רכישה של 36 מערכות PULS מתוצרת אלביט תמורת 650 מיליון אירו ● מדובר ברכישה יוונית משמעותית ראשונה מבין כמה שצפויות בקרוב, כחלק מתוכנית ההצטיידות של יוון שכוללת רכש בסך כ־32.66 מיליארד דולר עד 2036

Rapidos. בחנוכה ייפתח הסניף החמישי בהיכל מנורה מבטחים בתל אביב / צילום: אסף לוי

"חווית אוכל לקהל הישראלי": המסעדה המקסיקנית שהופכת לרשת

קבוצת BBB הופכת את מסעדת Rapidos לרשת; הסניף החמישי ייפתח בהיכל מנורה מבטחים ● חברת הגיימינג הישראלית זכתה בפרס הכסף בתחרות נחשקת ● ומי נכח בכנס הדיקרטוריות בהייטק? ● אירועים ומינויים

הרמטכ''ל, רא''ל אייל זמיר, בביקור ברצועת עזה / צילום: דובר צה''ל

הרמטכ"ל בביקורת חריפה: "קורא לוועדת חקירה חיצונית"

הרמטכ"ל זמיר: קורא לוועדת חקירה חיצונית – ומפנה אצבע מאשימה לכל הדרגים ● למרות הפסקת האש: המדינה מונעת כניסת כתבים זרים לעזה ● טראמפ מתכנן להודיע על הקמת גוף שלטוני חדש בעזה ● בכיר אמריקאי: נכריז עד חג המולד, המשוואה: צה"ל יוצא מעזה, חמאס יוצא מהשלטון ● לשכת רה"מ: משלחת יצאה לקהיר במטרה להביא להשבה מיידית של החלל החטוף האחרון ● עדכונים שוטפים

פיוש גויאל / צילום: לע''מ

שר התעשייה של הודו מסביר איך אפשר לנהל יחסים טובים עם איראן וישראל במקביל

מאז מלחמת חרבות ברזל, הודו היא בין המדינות הבולטות שממשיכה להעמיק את קשריה עם ישראל - כולל בתחום הביטחוני ● בריאיון לגלובס אומר השר פיוש גויאל שניו דלהי מחויבת לקדם את מסדרון IMEC בין הודו לאירופה וכי "ישראל היא גורם אינטגרלי במהלך" ● הוא מדגיש את הפוטנציאל בשיתופי פעולה בטכנולוגיה, ביטחון ופוד־טק, ומסביר כיצד הודו מצליחה לנהל יחסים מקבילים עם ישראל ואיראן

נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון / צילום: יונתן בלום. עיבוד טלי בוגדונובסקי

הנגיד מזהיר: "תקציב הביטחון עלול להקפיץ את החוב ל-80% תוצר"

נגיד בנק ישראל, פרופ’ אמיר ירון, הזהיר בישיבת הממשלה כי מסגרת התקציב ל־2026 עלולה להוביל לעלייה בחוב הציבורי, במיוחד על רקע דרישות מערכת הביטחון, הפחתות המס וחוק הגיוס המוצע ● ירון קרא לביטול תקציבים הפוגעים בתמריצי עבודה, התריע מפני שימוש יתר במילואים ומתח ביקורת על פגיעה בתוכנית לפיתוח החברה הערבית - אך תמך ברפורמות מבניות כמו בניית שכירות, דיגיטציה ומיסוי תיירות

אתי אלישקוב מנכלית ליברה / צילום: אבי מועלם

כשהחברה שייסדה צנחה בבורסה היא לקחה הלוואות כדי לקנות עוד מניות. ואז הגיע קאמבק של 760%

כשמניית הביטוח ליברה צנחה בכמעט 90% מהשיא, מספרת המנכ"לית ומייסדת החברה אתי אלישקוב: "לקחתי הלוואות וקניתי עוד מניות" ● היום החזקותיה בחברה שוות כ־370 מיליון שקל ● בפודקאסט כוחות השוק של גלובס, אלישקוב מדברת על מחירי הביטוח הגבוהים: "אחיינית שלי רצתה לקנות קיה פיקנטו. אמרתי לה 'בשום פנים ואופן לא'" ועל התוכניות להיכנס לשוק הפנסיה

קיארה פראני בתצוגת אופנה עם עורך ווג הבריטי אדוארד אנינפול ועורכת ווג המיתולוגית אנה וינטור. תעשייה של אישה אחת / צילום: Reuters, Moda Milano/IPA/Sipa USA

אם-כל-המשפיעניות עלולה להיכנס לכלא על הטעיית צרכנים. איך יגיב הענף?

קיארה פראני הפכה את השילוב בין תוכן, אופנה ויזמות דיגיטלית למודל עסקי מצליח ● ואז הגיעו טענות להונאה מחמירה מצידה, שגררו קנס של יותר ממיליון אירו וכעת גם הליך פלילי שעלול לגרור עונש מאסר ● גם בישראל ניצבות משפיעניות במרכזה של ביקורת ציבורית