גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מתקנים סולאריים של משק אנרגיה / צילום: מצגת החברה

הממשלה אישרה היום את הצעת משרד האנרגיה להעלאת יעדי האנרגיה המתחדשת מ-17% ל-30% עד שנת 2030, וכך גם את הגדלת השימוש בגז לכדי 70%. לפי משרד האנרגיה, התועלת המשקית מהגדלת יעדי האנרגיה המתחדשת, עשויה להגיע ל-8 מיליארד ₪ בשנה, כאשר העלות למשק צפויה לעמוד על כ-2-3% מתעריף החשמל. התוכנית תביא בעתיד להוזלה של עלויות האנרגיה, כל זאת תוך קידום משק אנרגיה אמין, יעיל ומבוסס אנרגיה מקיימת ונקייה.

בדיון הוחלט כי שר האנרגיה ייבחן עד סיום שנת 2024 את עדכון היעדים לשנת 2030, וכן נקבע יעד ביניים שיעמוד על 20% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד לסוף שנת 2025. יעד זה הוסף בדיון שנערך היום בישיבה, ולא נכלל בהצעה המקורית. לפי משרד האנרגיה, הגדלת יעדי האנרגיות המתחדשות יאפשרו לצמצם הקמת תחנות כוח מזהמות המונעות באמצעות דלקים פוסיליים ובהם גז טבעי, ולקדם מערכת חשמל מבוזרת, תחרותית, נקייה ויעילה יותר.

ההחלטה כוללת צעדים שמטרתם להתמודד עם חסמים עיקריים המונעים פיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל לקידום וסיוע לעמידה ביעד וכן לתעדף אמצעים משלימים לטובת עמידה ביעד כמו קידום אגירה, בחינת דרכים להגדלת ההשקעה הציבורית במו"פ, שינוי סדר העדיפויות התכנוני והקלה בקידום אנרגיות מתחדשות בדו-שימוש בקרקע. משרד האנרגיה יקדם מתקנים לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בשטחים מבונים ודי שימוש בקרקע, כדי לצמצם את הפקעת השטחים הפתוחים.

בנוסף, משרד האנרגיה יפיץ מכרזים להקמת שדות סולאריים בנגב, יעודד יזמים להתקין מערכות אנרגיה מתחדשות ואגירה על מבנים באמצעות קרן הלוואות, יאריך את הפטור מהיטל השבחה למתקני pv על גגות שיוקמו עד שנת 2025, יעניק פטור מהיטל השבחה למתקני pv על מאגרי מים, מאגרי קולחים ובריכות דגים, יקדם פרויקט ppp להקמת תחנת כוח סולארית, יאיץ מכרז שיחייב להתקין פאנלים סולאריים בכל בנייה הנערכת על ידי מינהלת הבינוי בחשב הכללי, יפתח באופן מאסיבי את רשת החשמל לקליטת האנרגיה הסולארית, יגדיל את ההשקעה הציבורית במחקר ובפיתוח של אנרגיה נקייה, יקדם את חדירת הרכב החשמלי לישראל, ועוד.

למרות הגדלת יעדי האנרגיות המתחדשות, משרד האנרגיה מבקש להקים תחנות כוח מונעות גז בהיקף של 4000 מגה וואט. זאת, למרות שלפי המשרד נדרשת הקמה של 1400 בלבד, באם תצליח המדינה לעמוד ביעד של 30% מתחדשות. המטרה בהתקנת 4000 מגה וואט, היא לאפשר לפי משרד האנרגיה יתרות למשק. במסגרת ההצעה מציין המשרד כי אין בכוונתו לאשר הסמכות חדשות של יזמים להקמת תחנות כוח לייצור חשמל בגז טבעי ברמה הארצית, אלא אם מדובר בתוספת יחידות ייצור חדשות, שחלוף יחידה קיימת או שדרוגה. בעקבות ההצעה, תקדים הממשלה כבר בשנת 2021 את בחינת המגבלות לייצוא גז טבעי, ולשם כך יתכנס הצוות המקצועי לבחינה תקופתית של המלצות הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל, כשאת המלצותיו יגיש לממשלה עד ינואר 2021.

המשרד להגנת הסביבה: "הצעה בניגוד לכל הגיון סביבתי וכלכלי"

המשרד להגנת הסביבה התנגד להצעת המחליטים של משרד האנרגיה, וטען כי ניתן להציב יעד שאפתני יותר, ושהצעת אנרגיה מקבעת הלכה למעשה את המשק לשימוש של 70% בגז - דלק מאובן בעל השלכות סביבתיות, בריאותיות ואקלימיות, למרות שסעיף זה כלל לא היה צריך להיות חלק מהצעת המחליטים, ובכך לאפשר גמישות והגדלה של יעד המתחדשות.

השרה גילה גמליאל הגישה לממשלה את הנימוק המפורט להתנגדותה להצעת שטייניץ. בדבריה כתבה כי ההצעה תעודד בפועל את המשק להמשיך את השימוש בגז מזהם למשך שנים רבות, ותהווה חסם להמשך הפחתת זיהום האוויר והפחתת התחלואה, וכן למעבר לכלכלה דלת פחמן - מהלך אותו מחויבת ישראל לבצע מתוקף מחויבותה הבינלאומית בהסכם פריז.

לדברי גמליאל ומשרדה, "קביעת יעד של 70% ייצור חשמל מגז טבעי משדר איתות שגוי למשקיעים במשק האנרגיה לפיו עיקר הפיתוח בעשור הקרוב ימשיך להתבסס על דלקים פוסיליים, וזאת בניגוד לכל הגיון סביבתי וכלכלי", זאת, בזמן שמחירי האנרגיות המתחדשות הופכים נמוכים יותר אף ממחירי הגז הטבעי. עוד לפי התנגדות המשרד להגנת הסביבה, "קיבוע המשק ל-70% ייצור חשמל מגז, פוגעת בוודאות הנדרשת ליזמים לצורך קידום משק אנרגיה המעודד חדשנות ושימוש באנרגיה מתחדשת. היעד המוצע מעודד התבססות על גז בניגוד לכל המאמצים שנעשים לצמצום התלות בייצור אנרגיה ממקורות פוסיליים, אשר מזהמים ומגבירים את שינויי האקלים. סעיף זה לא היה בנוסחים המקוריים של הצעת המחליטים, ויש למחוק אותו מהנוסח".

בתום הישיבה, אמרה השרה גמליאל כי התנגדה להצעה שכן היא "גורמת למשק להתמכר לגז. יעד של 30% אנרגיות מתחדשות ב-2030 הוא נמוך יחסית ומשאיר את ישראל מאחור, הרחק מהיעדים של המדינות המפותחות ואפילו המתפתחות". עוד לדבריה, "ההחלטה מעודדת את המשק להמשיך את השימוש בגז מזהם למשך שנים רבות, ומהווה חסם להמשך הפחתת זיהום האוויר והתחלואה והתמותה הנגרמות ממנו. המשמעות האמיתית של החלטה זו היא אימוץ יעד של 70% יצור חשמל מגז אשר הינו דלק פוסילי מזהם. על מנת להעמיד את ישראל בשורה אחת עם מדינות OECD מתקדמות אחרות, יש להציב יעד של 40% לשנת 2030. כבר כיום ניתן להגיע קרוב ל-50% ייצור חשמל ממקורות סולאריים במרחב המבונה".

למרות שהצעת המחליטים כוללת גם ביטול הקמתן של 4 תחנות כוח חדשות, במשרד להגנת הסביבה אומרים כי אם התוכניות הנוספות הממשיכות להתקדם במוסדות התכנון לא יעצרו, יתווספו אלפי מגאווטים רבים שאין להן היגיון כלכלי, סביבתי ובריאותי. "בהקמת התחנות הגזיות הממשלה אומרת למשק שאינה מחויבת להפסקת ההתבססות על מקורות פוסיליים מזהמים", הוסיפה גמליאל. "נזכיר שכל תחנת כוח חדשה תהיה איתנו עשרות שנים בניגוד למגמות העולמיות והמחויבות של ישראל למעבר לכלכלה דלת פחמן ולצמצום מזהמים. אין היגיון בהשקעת עשרות מיליארדי שקלים בהקמת תחנות כוח גזיות לא יעילות ומזהמות. במקום, יש לעבור לטכנולוגיות סביבתיות ויעילות כפי שנעשה במדינות רבות בעולם, ובראשן מדינות ה- OECD".

בארגון "אדם, טבע ודין" מזכירים בתגובה להחלטה, כי ישראל לא עומדת ביעדי האנרגיה המתחדשת שהציבה לעצמה ושבשבוע שעבר חשף מבקר המדינה כי בעוד שבשלב זה 10% מייצור החשמל היה אמור להסתמך על אנרגיה מתחדשת, בפועל רק 5% ממנו מיוצר כך. במשרד האנרגיה טוענים שמדובר ב-6%, ושעד סוף השנה תתבצע קפיצה גדולה והיעדים ימומשו.

לדברי הארגון, "העלייה ביעדים היא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. הגיע הזמן שמדינת ישראל תתקדם לעמידה ביעדים שהציבה לעצמה, ובראשה ובראשונה, הבטחת רשת חשמל שיכולה להכיל כמויות כאלו של אנרגיות מתחדשות. בנוסף, קיבוע אחוז של גז (70%) זה בכייה לדורות ויש לשאוף ליעד דינמי שנשען על אנרגיות מתחדשות ולא גז. בנוסף יש לפעול לחיסכון בשימוש בחשמל על ידי התייעלות אנרגטית".