גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

תמהיל האנרגיה עד 2030 אושר בממשלה: 70% גז, 30% אנרגיה מתחדשת

הממשלה אישרה היום את הצעת משרד האנרגיה להעלאת יעדי האנרגיה המתחדשת מ-17% ל-30% עד שנת 2030 ושימוש בגז ב-70% ● במשרד להגנ"ס התנגדו לכריכת האנרגיה המתחדשת ביעדי גז, וטענו כי מדובר ב"החלטה המעודדת את המשק להמשיך את השימוש בגז מזהם למשך שנים רבות"

מתקנים סולאריים של משק אנרגיה / צילום: מצגת החברה
מתקנים סולאריים של משק אנרגיה / צילום: מצגת החברה

הממשלה אישרה היום את הצעת משרד האנרגיה להעלאת יעדי האנרגיה המתחדשת מ-17% ל-30% עד שנת 2030, וכך גם את הגדלת השימוש בגז לכדי 70%. לפי משרד האנרגיה, התועלת המשקית מהגדלת יעדי האנרגיה המתחדשת, עשויה להגיע ל-8 מיליארד ₪ בשנה, כאשר העלות למשק צפויה לעמוד על כ-2-3% מתעריף החשמל. התוכנית תביא בעתיד להוזלה של עלויות האנרגיה, כל זאת תוך קידום משק אנרגיה אמין, יעיל ומבוסס אנרגיה מקיימת ונקייה.

בדיון הוחלט כי שר האנרגיה ייבחן עד סיום שנת 2024 את עדכון היעדים לשנת 2030, וכן נקבע יעד ביניים שיעמוד על 20% ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד לסוף שנת 2025. יעד זה הוסף בדיון שנערך היום בישיבה, ולא נכלל בהצעה המקורית. לפי משרד האנרגיה, הגדלת יעדי האנרגיות המתחדשות יאפשרו לצמצם הקמת תחנות כוח מזהמות המונעות באמצעות דלקים פוסיליים ובהם גז טבעי, ולקדם מערכת חשמל מבוזרת, תחרותית, נקייה ויעילה יותר.

ההחלטה כוללת צעדים שמטרתם להתמודד עם חסמים עיקריים המונעים פיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל לקידום וסיוע לעמידה ביעד וכן לתעדף אמצעים משלימים לטובת עמידה ביעד כמו קידום אגירה, בחינת דרכים להגדלת ההשקעה הציבורית במו"פ, שינוי סדר העדיפויות התכנוני והקלה בקידום אנרגיות מתחדשות בדו-שימוש בקרקע. משרד האנרגיה יקדם מתקנים לייצור חשמל באנרגיה מתחדשת בשטחים מבונים ודי שימוש בקרקע, כדי לצמצם את הפקעת השטחים הפתוחים.

בנוסף, משרד האנרגיה יפיץ מכרזים להקמת שדות סולאריים בנגב, יעודד יזמים להתקין מערכות אנרגיה מתחדשות ואגירה על מבנים באמצעות קרן הלוואות, יאריך את הפטור מהיטל השבחה למתקני pv על גגות שיוקמו עד שנת 2025, יעניק פטור מהיטל השבחה למתקני pv על מאגרי מים, מאגרי קולחים ובריכות דגים, יקדם פרויקט ppp להקמת תחנת כוח סולארית, יאיץ מכרז שיחייב להתקין פאנלים סולאריים בכל בנייה הנערכת על ידי מינהלת הבינוי בחשב הכללי, יפתח באופן מאסיבי את רשת החשמל לקליטת האנרגיה הסולארית, יגדיל את ההשקעה הציבורית במחקר ובפיתוח של אנרגיה נקייה, יקדם את חדירת הרכב החשמלי לישראל, ועוד.

למרות הגדלת יעדי האנרגיות המתחדשות, משרד האנרגיה מבקש להקים תחנות כוח מונעות גז בהיקף של 4000 מגה וואט. זאת, למרות שלפי המשרד נדרשת הקמה של 1400 בלבד, באם תצליח המדינה לעמוד ביעד של 30% מתחדשות. המטרה בהתקנת 4000 מגה וואט, היא לאפשר לפי משרד האנרגיה יתרות למשק. במסגרת ההצעה מציין המשרד כי אין בכוונתו לאשר הסמכות חדשות של יזמים להקמת תחנות כוח לייצור חשמל בגז טבעי ברמה הארצית, אלא אם מדובר בתוספת יחידות ייצור חדשות, שחלוף יחידה קיימת או שדרוגה. בעקבות ההצעה, תקדים הממשלה כבר בשנת 2021 את בחינת המגבלות לייצוא גז טבעי, ולשם כך יתכנס הצוות המקצועי לבחינה תקופתית של המלצות הוועדה לבחינת מדיניות הממשלה בנושא משק הגז הטבעי בישראל, כשאת המלצותיו יגיש לממשלה עד ינואר 2021.

המשרד להגנת הסביבה: "הצעה בניגוד לכל הגיון סביבתי וכלכלי"

המשרד להגנת הסביבה התנגד להצעת המחליטים של משרד האנרגיה, וטען כי ניתן להציב יעד שאפתני יותר, ושהצעת אנרגיה מקבעת הלכה למעשה את המשק לשימוש של 70% בגז - דלק מאובן בעל השלכות סביבתיות, בריאותיות ואקלימיות, למרות שסעיף זה כלל לא היה צריך להיות חלק מהצעת המחליטים, ובכך לאפשר גמישות והגדלה של יעד המתחדשות.

השרה גילה גמליאל הגישה לממשלה את הנימוק המפורט להתנגדותה להצעת שטייניץ. בדבריה כתבה כי ההצעה תעודד בפועל את המשק להמשיך את השימוש בגז מזהם למשך שנים רבות, ותהווה חסם להמשך הפחתת זיהום האוויר והפחתת התחלואה, וכן למעבר לכלכלה דלת פחמן - מהלך אותו מחויבת ישראל לבצע מתוקף מחויבותה הבינלאומית בהסכם פריז.

לדברי גמליאל ומשרדה, "קביעת יעד של 70% ייצור חשמל מגז טבעי משדר איתות שגוי למשקיעים במשק האנרגיה לפיו עיקר הפיתוח בעשור הקרוב ימשיך להתבסס על דלקים פוסיליים, וזאת בניגוד לכל הגיון סביבתי וכלכלי", זאת, בזמן שמחירי האנרגיות המתחדשות הופכים נמוכים יותר אף ממחירי הגז הטבעי. עוד לפי התנגדות המשרד להגנת הסביבה, "קיבוע המשק ל-70% ייצור חשמל מגז, פוגעת בוודאות הנדרשת ליזמים לצורך קידום משק אנרגיה המעודד חדשנות ושימוש באנרגיה מתחדשת. היעד המוצע מעודד התבססות על גז בניגוד לכל המאמצים שנעשים לצמצום התלות בייצור אנרגיה ממקורות פוסיליים, אשר מזהמים ומגבירים את שינויי האקלים. סעיף זה לא היה בנוסחים המקוריים של הצעת המחליטים, ויש למחוק אותו מהנוסח".

בתום הישיבה, אמרה השרה גמליאל כי התנגדה להצעה שכן היא "גורמת למשק להתמכר לגז. יעד של 30% אנרגיות מתחדשות ב-2030 הוא נמוך יחסית ומשאיר את ישראל מאחור, הרחק מהיעדים של המדינות המפותחות ואפילו המתפתחות". עוד לדבריה, "ההחלטה מעודדת את המשק להמשיך את השימוש בגז מזהם למשך שנים רבות, ומהווה חסם להמשך הפחתת זיהום האוויר והתחלואה והתמותה הנגרמות ממנו. המשמעות האמיתית של החלטה זו היא אימוץ יעד של 70% יצור חשמל מגז אשר הינו דלק פוסילי מזהם. על מנת להעמיד את ישראל בשורה אחת עם מדינות OECD מתקדמות אחרות, יש להציב יעד של 40% לשנת 2030. כבר כיום ניתן להגיע קרוב ל-50% ייצור חשמל ממקורות סולאריים במרחב המבונה".

למרות שהצעת המחליטים כוללת גם ביטול הקמתן של 4 תחנות כוח חדשות, במשרד להגנת הסביבה אומרים כי אם התוכניות הנוספות הממשיכות להתקדם במוסדות התכנון לא יעצרו, יתווספו אלפי מגאווטים רבים שאין להן היגיון כלכלי, סביבתי ובריאותי. "בהקמת התחנות הגזיות הממשלה אומרת למשק שאינה מחויבת להפסקת ההתבססות על מקורות פוסיליים מזהמים", הוסיפה גמליאל. "נזכיר שכל תחנת כוח חדשה תהיה איתנו עשרות שנים בניגוד למגמות העולמיות והמחויבות של ישראל למעבר לכלכלה דלת פחמן ולצמצום מזהמים. אין היגיון בהשקעת עשרות מיליארדי שקלים בהקמת תחנות כוח גזיות לא יעילות ומזהמות. במקום, יש לעבור לטכנולוגיות סביבתיות ויעילות כפי שנעשה במדינות רבות בעולם, ובראשן מדינות ה- OECD".

בארגון "אדם, טבע ודין" מזכירים בתגובה להחלטה, כי ישראל לא עומדת ביעדי האנרגיה המתחדשת שהציבה לעצמה ושבשבוע שעבר חשף מבקר המדינה כי בעוד שבשלב זה 10% מייצור החשמל היה אמור להסתמך על אנרגיה מתחדשת, בפועל רק 5% ממנו מיוצר כך. במשרד האנרגיה טוענים שמדובר ב-6%, ושעד סוף השנה תתבצע קפיצה גדולה והיעדים ימומשו.

לדברי הארגון, "העלייה ביעדים היא בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. הגיע הזמן שמדינת ישראל תתקדם לעמידה ביעדים שהציבה לעצמה, ובראשה ובראשונה, הבטחת רשת חשמל שיכולה להכיל כמויות כאלו של אנרגיות מתחדשות. בנוסף, קיבוע אחוז של גז (70%) זה בכייה לדורות ויש לשאוף ליעד דינמי שנשען על אנרגיות מתחדשות ולא גז. בנוסף יש לפעול לחיסכון בשימוש בחשמל על ידי התייעלות אנרגטית".

עוד כתבות

אח מבוערת. לצד ההשפעות הבריאותיות, הקמינים מובילים גם לפליטת גזי חממה / צילום: Shutterstock

איך לחמם את הבית בלי להזיק לסביבה (ולמה קמין זו לא תשובה טובה)

רק ל-5% מהישראלים יש קמיני עץ בבית, אך אלה תורמים לעשירית מפליטת המזהמים בארץ בחורף ● בזמן שניתן להחליפם ברדיאטורים ומזגנים בדירוג אנרגטי גבוה, מספר רשויות מקומיות הגישו למשרד הפנים חוקי עזר בנושא, אך המשרד להגנת הסביבה בולם את קידומם

חנות מקס סטוק בבני ברק / צילום: שני מוזס

הפרשנות היצירתית והרפיסות הממשלתית שסידרו למקס סטוק את הרבעון

הדוחות הרבעוניים שמפרסמת החברה מוכיחים שמשבר הקורונה הוא גם הזדמנות עסקית ומצדיקים את המחיר ששילמה עליה אייפקס ● מתחת לרדאר החברה המשיכה לפעול תחת הגדרה מעורפלת של מפעל חיוני והרחיבה את סל המוצרים שלה

גיל שרון / צילום: תמר מצפי

הרווח הנקי של בזק צלל ב-85% בצל האירוע החשבונאי בחברה הבת

בזק בינלאומי גוררת את כל הקבוצה לשחיקה אדירה בעקבות האירועים החשבונאיים הקשים שהתגלו ובעקבות מחיקות וירידת ערך ● החברה שהייתה רשומה בספרי בזק ב-652 מיליון שקל תירשם ב-123 מיליון שקל ● בנטרול ירידת הערך בבזק בינלאומי בזק רשמה זינוק של כ-40% ברווחי הרבעון השלישי

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת

ועדת הכספים תדון בביטול הגדלת מס הרכישה למשפרי דיור

הוועדה תדון מחר בההצעה שמבקשת להשיב את המצב לקדמותו ולקבוע כי משפרי דיור יכולים לרכוש דירה חדשה ולהחזיק בישנה במשך שנתיים, מבלי שייחשבו למשקיעים ויוטל עליהם מס גבוה ● שר האוצר לשעבר כחלון קיצר את משך הזמן לשנה וחצי

אדם עם מסכה עובר ליד בניין בורסת ניו יורק / צילום: Mark Lennihan, AP

נעילה שלילית בוול סטריט; הדאו ג'ונס סיכם את החודש הטוב ביותר מאז 1987; מודרנה זינקה ב-20%

מימושים בוול סטריט אחרי הבלאק פריידיי: מדד הנאסד"ק השיל 0.1% ומדד S&P 500 איבד 0.6%, הדאו איבד 0.9% ● ביידן הודיע רשמית על מינויה של ג'נט ילן, נגידת הפד לשעבר, לשרת האוצר ● המסחר באירופה ננעל בירידות ● עסקת הענק של השנה: S&P גלובל רוכשת את HIS Markit ב-44 מיליארד דולר

ישראל כ"ץ / צילום: אמיל סלמן-הארץ

כאוס בדרך? ללא שינויי חקיקה משמעותיים, פעילות הממשלה תושבת בתוך חודש

לפי בכירים במשרד האוצר, המסגרת הנוכחית לא תאפשר לחלק כספים לפעילות השוטפת של משרדי הממשלה החל מ-2021 - ללא קשר לאישור תקציב 2020

תאונת דרכים / צילום: שאטרסטוק

תלמיד נהיגה התנגש בקיר באמצע טסט: מי יצטרך לשלם אלפי שקלים?

במהלך מבחן נהיגה התבלבל התלמיד ולחץ על דוושת הגז במקום על הברקס, התנגש בקיר, ולרכב נגרם נזק של אלפי שקלים ● התובע טען: הנתבע התרשל בכך שלא שלט כנדרש על הרכב; לטענת הנתבע, התובע הגיש את הנבחן לטסט כאשר עדיין לא היה מוכן

מטוס ישראייר / צילום: יח"צ מוני שפיר

ברגע האחרון: ישראייר קיבלה אישור לטוס מעל סעודיה

רק הערב יכולים 170 הנוסעים לנשום לרווחה, לאחר שהטיסה המיועדת למחר בשעה 10:00 קיבלה אישור לטוס מעל שמי סעודיה ● האישור, שבשלב זה תקף ל-4 ימים בלבד, מאפשר טיסה שתארך שלוש שעות על פני מסלול עוקף שנמשך כשבע שעות

מסכים במנהטן. לפי אחד התרחישים, בעתיד נוצף עוד יותר במסכים עם תכנים פרסומיים / צילום: Associated Press, John Minchillo

הקרב על תשומת הלב: 4 תרחישים משרטטים איך ישתלבו המסכים בחיינו

ההתפתחויות הטכנולוגיות בתחום התקשורת יצרו שדה קרב חדש: מי ישלוט בתכנים שנצפה בהם, ובאופן שבו נעשה זאת ● דוח חדש משרטט ארבעה תרחישים אפשריים לחיים עם המסכים, ומכולם עולה סוגיה מהותית נוספת: מי יחזיק במידע שלנו, אנחנו או חברות הטכנולוגיה

עמדת בדיקה בשדה התעופה רמון / צילום: סופיה ישראל

מי מממן את הבדיקות המהירות בכניסה לאיים הירוקים? ובכן, לא היה קל לגלות

ניסינו לבדוק מי מממן את עמדות הבדיקה המהירה שהוצבו בכניסה לאילת וים המלח במסגרת חוק איי התיירות ● וגם: מנשה (גוגי) זילכה מונה לתפקיד מנכ"ל רני צים מרכזי קניות ● השיחה

אוטובוס חוצה כביש מוצף ליד באר מילכה. ההצעה היא להקים אתרי ויסות / צילום: Reuters, Amir Cohen

בהיעדר רגולטור אחראי: מינהל התכנון מציע תוכניות חדשות להתמודדות עם שיטפונות

לגלובס נודע כי במינהל מציעים הקמת אגני ניקוז ש”יתפסו” את מי הגשמים בשטחים הפתוחים ● כיום ניהול ההתמודדות עם שיטפונות והצפות מבוזר בין ידיים רבות עם אינטרסים שונים

עודד פלר, מנכ"ל אמיליה / צילום: פאול אורלייב

אמיליה מבקשת למזג לתוכה את אוברסיז בעסקת מניות

אמיליה מחזיקה כיום ב-43.1% ממניות אוברסיז, כך שמדובר על עסקה בהיקף של כ-122 מיליון שקל

שמואל סנראי/  צילום: יחצ

בכיר בלשכה המשפטית של רפאל תובע את החברה על התעמרות קשה

עו"ד חנן אבני, ראש שטח בכיר ולשעבר מ"מ יועמ"ש רפאל, תובע 7.5 מיליון שקל מהחברה ומהיועמ"ש שלה לשעבר, עו"ד שמואל סנראיי ● טוען כי ההתעמרות, הבריונות והפוגענות כלפיו הלכו והחריפו כשניסה לבלום את עו"ד סנראיי מלאשר פעולות המפרות את חוק חובת מכרזים

דניאל פלד, מייסד שותף של אורבס / צילום: יח"צ

הסכסוך בין מייסדי מיזם הבלוקצ'יין Zen הגיע לבית המשפט בתל אביב

אמנון דפני תובע את שותפיו לשעבר דניאל פלד ואוהד עשור בסכום של 3 מיליון שקל, בטענה כי נישלו אותו מזכויותיו בחברת זנט יישומים מבוזרים, שהייתה אחראית על המיזם

מנהל המכון הביולוגי פרופ' שמואל שפירא / צילום: אריאל חרמוני, משרד הביטחון, יח"צ

ראש המכון הביולוגי: "אין לנו רוח גבית חזקה, בארץ נותנים כבוד לחברות ששפתן אנגלית"

הצטיידות המדינה בחיסונים של חברות כמו פייזר ומודרנה עוררו היום תגובה ביקורתית מראש המכון הביולוגי: "הייתי רוצה, למרות שאנחנו דוברי עברית, עדיין לקבל את התמיכה" ● האחראי על החיסונים במשרד הבריאות דווקא החמיא לתוצאות שהתקבלו מהמכון הביולוגי עד כה ואמר: "מדובר בנתונים מרשימים מאוד"

ביטקוין / קרדיט: שאטרסטוק

בדרך לשבור את שיא כל הזמנים: הביטקוין מתקרב ל-20 אלף דולר

כמעט שלוש שנים אחרי שקבע שיא של כל הזמנים, מחירו של הביטקוין בבורסות הקריפטו הגיע הערב מעל ל-19,700 דולר - רמתו הגבוהה מאז דצמבר 2017 ● ביטקוין קרוב לסיים את נובמבר עם עלייה חודשית של 40%

שרון שפורר \ צילום: שלומי יוסף

שתי שופטות בערעור של שרון שפורר בסכסוך עם אפי נוה הוחלפו בשופטים אחרים

השופטת יהודית שבח פסלה עצמה מלדון בערעור של שפורר עקב העובדה שהאחיינית שלה החלה לעבוד במשרדו של נוה ● השופטת שלומית יעקובוביץ הוחלפה מסיבה שהוגדרה ע"י דוברות הנהלת בתי המשפט כ"סיבה אישית"

מאיר אריאל ז"ל / צילום: יוטיוב, לילה גוב

למי שייך הביטוי "עברנו את פרעה, נעבור גם את זה"?

בתו של הזמר מאיר אריאל ז"ל, תובעת פיצוי של 100 אלף שקל משותפות נדל"ן, שעשתה שימוש בביטוי בתור סלוגן שיווקי על הפרת זכויות יוצרים ● השותפות: ביטוי יהודי עתיק

שלטי הסברה בנצרת הנתונה בסגר. "הישארו בבית למען בריאותנו ובטיחותנו" / צילום: איל יצהר

יותר נדבקים, פחות בדיקות: כך מזנקת התחלואה בחברה הערבית

שרשראות הדבקה שלא נקטעות, קנסות לא אפקטיביים ותחלואה שמתפשטת לערים הסמוכות ● כמעט כל היישובים האדומים והכתומים בישראל מצויים בחברה הערבית ● פרופ' ינון אשכנזי: "צריך לסגור מסחר, להדק פיקוח, לבצע הרבה בדיקות. סגרו יישובים ובפנים הייתה מסיבה אחת גדולה"

זהבית כהן / צילום: שלומי יוסף

מקסימום תוצאות: עלייה של 30% בהכנסות מקס סטוק מתחילת השנה

בסיכום תשעת החודשים הראשונים של 2020, מציגה מקס סטוק עלייה בהיקף פעילותה, הרבה הודות לכך שהחברה המשיכה לפעול גם בזמן הסגרים ● בסיכום רבעוני קפצו הכנסותיה ב-25% ל-262 מיליון שקל, ושיפור דומה נרשם בשורה התחתונה עם רווח נקי שהגיע ל-21 מיליון שקל