גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפסקת חשמל: למה ישראל מקרטעת אחרי העולם באימוץ מהפכת הרכב הירוק

למרות הקורונה, המכירות הגלובליות של הרכב החשמלי נסקו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020, והאיצו את התאוששות השוק ● בארץ, לעומת זאת, המדינה לא ממהרת להעניק הטבות לחשמליות, ואפילו למקבלי הרכב הצמוד אין מוטיבציה להתחיל להשתמש בהן

מפעל מכוניות חשמליות בגרמניה. במערב אירופה נמכרו השנה מעל 400 אלף חשמליות / צילום: Matthias Rietschel, רויטרס
מפעל מכוניות חשמליות בגרמניה. במערב אירופה נמכרו השנה מעל 400 אלף חשמליות / צילום: Matthias Rietschel, רויטרס

שנת 2020 תיזכר בתעשיית הרכב לא רק בתור שנת הקורונה, אלא בעיקר בתור שנת הפריצה הגדולה של הרכב החשמלי. למעלה מ-1.2 מיליון מכוניות חשמליות (מונעות בסוללה בלבד) צפויות לעלות על כבישי העולם עד סוף השנה, כמחציתן באירופה.

תיאורטית זו הייתה אמורה להיות גם שנת הפריצה הגדולה שלהן לשוק הישראלי. נזכיר שבמרץ 2019 פרסם משרד האנרגיה מסמך מדיניות מעמיק תחת הכותרת "יעדי משק האנרגיה לשנת 2030". אחד היעדים המרכזיים היה מעבר הדרגתי ומואץ לכלי רכב חשמליים, ונטישה מוחלטת של רכבי בנזין ודיזל פרטיים עד 2030. בעת פרסום המסמך ישראל נמנתה על המדינות הראשונות בעולם שהציבו לעצמן יעד "ירוק" כה שאפתני, וההחלטה זכתה לכיסוי נרחב בתקשורת העולמית ולהרבה טפיחות על השכם מממשלות ומארגונים סביבתיים בעולם.

אבל שנה וחצי לאחר אותו מסמך, מעט מאוד השתנה בשטח. היצע הרכב החשמלי בישראל אמנם גדל בצורה משמעותית ב-2020, והוא צפוי להמשיך ולגדול משמעותית כשינחת כאן גל של דגמים "עממיים" יחסית מאירופה ומסין. אבל הביקוש והמכירות נתקלים בינתיים בקיר.

הקורונה אינה תירוץ

הנה נתונים בסיסיים: בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה נמכרו בישראל 1,202 כלי רכב חשמליים פרטיים בלבד, נתח של כ-0.6% בלבד מכלל המכירות באותה תקופה. מתוך אלה 375 היו רכבי יוקרה, שמחירם בישראל כ-120-200 אלף דולר אחרי מיסים. נזכיר שיעד הביניים הראשון במסמך "יעדי משק האנרגיה" צפה לחשמליות נתח שוק של 5% ב-2022. מכיוון ששנת המכירות 2020 כבר הסתיימה הלכה למעשה, ואפילו אם שוק הרכב הישראל יישאר בשנה הבאה ברמתו המשברית הנוכחית, מכירות החשמליות יצטרכו לגדול בערך פי 10 בשנתיים הקרובות כדי להתקרב לאותו יעד.

לאחרונה שמענו לא מעט הסברים "אובייקטיביים" לנתונים המאכזבים של מכירות החשמליות, ובראשם כמובן משבר הקורונה. רק השבוע הזכיר לנו גורם בכיר בענף כי "שוק הרכב הישראלי עבר השנה שני סבבים של סגר, לצד אבטלה עמוקה, ושוק הציים סגר את ברז הביקוש. גם ללקוחות הפרטיים שעדיין רוכשים רכב אין מצב רוח להרפתקאות".

זה היה יכול להיות טיעון משכנע, אלמלא העובדה שהקורונה הכתה בהרבה מדינות מפותחות, שחלקן יצאו מהסגר (הראשון) אחרינו, ובהן כן נרשם השנה זינוק יוצא דופן במכירות של רכב חשמלי. במערב אירופה, למשל, שחוותה משבר כלכלי ואנושי קשה, נמכרו בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה מעל 400 אלף חשמליות מונעות סוללה (BEV), מתוכן כ-90 אלף בספטמבר בלבד (כולל בריטניה). מדובר בנתח שוק ממוצע של כ-7% מכלל השוק, כמעט כפול מ-2019.

בגרמניה נמכרו בספטמבר מעל 20 אלף חשמליות, ונתוני שלושת הרבעונים במדינה מתקרבים ל-100 אלף מכירות, צמיחה של מעל 200%. בצרפת נמכרו בספטמבר כ-10,000 חשמליות, נתח של כ-6% מכלל השוק, ובשלושת הרבעונים כ-70 אלף יחידות. שיעורי חדירה דומים נרשמו גם בבריטניה ובמדינות נוספות, וזה עוד לפני הנחיתה של חשמליות "עממיות", בהובלת סדרת ה-ID של פולקסווגן. גם בסין, דרום קוריאה, יפן ואזורים אחרים המשיכו החשמליות להוביל את הצמיחה.

הפסיביות של האוצר

הסיבה לפיגור של ישראל בתחום היא שהממשלות ברוב העולם רואות במעבר לרכב חשמלי הזדמנות להשיג יעדים סביבתיים חיוניים כבר בטווח הנראה לעין. עבורן, משבר הקורונה לא היה תירוץ לעיכוב, אלא הזדמנות יוצאת דופן להאיץ את נטישת רכבי הבנזין - ועל הדרך גם להקטין את התלות בדלק, ולשפר את מצב הכלכלה. הן גם מוכנות לשלם את המחיר הנדרש כדי להתניע את הטרנד.

הסובסידיה הממשלתית הישירה לצרכן שרוכש רכב חשמלי, מגיעה כיום לרבע מהמחיר לצרכן במדינות רבות באירופה, וכך גם בקוריאה. בצרפת אף גובשה החודש סובסידיה בגובה 1,000 אירו לרכישת רכב חשמלי משומש. עם זאת, אף ממשלה לא מתכוונת להעניק את הסובסידיות הללו לנצח, אלא רק עד לירידת מחיר החשמליות הממוצע למחיר של דגמי הבנזין. מימון ממשלתי ישיר מוענק גם להקמה של רשתות תחנות טעינה.

בישראל, לעומת זאת, הגישה של האוצר היא תמריץ פסיבי. האוצר אמנם מתכוון לשמר עד 2025 את מס הקניה המופחת על חשמליות, שעומד על 10% בהשוואה למס אפקטיבי ממוצע של כ-60% על דגמי בנזין (בניכוי הטבות המס הירוק), אבל היא מקצה סכומים סמליים בלבד להקמת תחנות טעינה, שתקועות בשל העדר תקציב מדינה, וגם שאר התמריצים סמליים.

כך, למשל, באירופה מובילים כיום ציי הרכב את חדירת החשמליות בזכות הטבות ספציפיות לעובדים. אצלנו מקבלים עובדים שזכאים לרכב צמוד הטבה סמלית של כ-1,000 שקל בחודש בשווי השימוש החודשי, שאינה מפצה על המחיר הגבוה של המכוניות עצמן (שממנו נגזר שווי השימוש החודשי), וגם לא על הפשרות בשימושיות - טווח מוגבל, וכדומה.

אמנם העלויות השוטפות של החשמליות נמוכות משמעותית מאלה של רכבי בנזין, יתרון מובנה למעסיקים; אבל בהינתן ההטבה של דלק חופשי למקבלי הרכב הצמוד שבוחרים את הרכב, אין להם מוטיבציה לבצע את המעבר.

האוצר גם לא מוותר על ליטרת הבשר שלו בשוק הפרטי. המכירות של חשמליות מפוארות ומתוחכמות, שהרוכשים שלהן אמורים להיות "מובילי דעה", נחתכו ב-2020 כמעט במחצית, לאחר שבסוף 2019 הוחל עליהן "מס יוקרה" שהקפיץ את מחירן ביותר מ-100 אלף שקל בממוצע.

רוב החשמליות, גם העממיות שבהן, נענשות גם ב-7% מכס בשל הסוללות, שכולן מיוצרות במדינות שאין להן הסכמי סחר עם ישראל. התוצאה היא, שטווח המחיר האפקטיבי של כלי הרכב החשמליים ה"עממיים" שנמכרים כיום בישראל, נע בין כ-140 ל-170 אלף שקל, כלומר בשוליים הגבוהים של מאסת המכירות המרכזית.

בהערת אגב נציין שגם ליבואנים עצמם יש מוטיבציה לעכב את חדירת הרכב החשמלי לישראל, בשל הצפי לירידה משמעותית בהכנסות הלוואי שלהם מחלפים, שמנים וכדומה, ועוד לא התחלנו לדבר על חברות הדלק עתירות ההשפעה, שעבורן ההכנסות מדלקים לתחבורה הן מרכיב קריטי בהכנסות.

בשורה התחתונה, השיטה של האוצר ביחס לחשמליות היא "ירצו, שישלמו. לא ירצו - עוד יותר טוב". ביחד עם מוטיבציה נמוכה לייבוא של המגזר העסקי, הגישה הזו תמשיך להיות סיבה מרכזית לפיגור שלנו אחרי העולם באימוץ מהפכת הרכב הירוק.

מבקר המדינה: איך החמיצה ישראל את מהפכת הרכב החשמלי

גם מבקר המדינה נדרש החודש לפיגור המשמעותי של ישראל באימוץ רכב חשמלי במסגרת הפרק "קידום אנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בדלקים" בדוח החדש. המבקר ממקד את הביקורת בשלושה תחומים מרכזיים: מדיניות המיסוי של האוצר, העיכובים בפרישת תחנות טעינה והליקויים באימוץ כלי רכב חשמליים על ידי צי הרכב הממשלתי, שאמור היה "לתת דוגמה" למגזר הפרטי.

המבקר פתח בסקירה של התועלת המשקית המצטברת ממעבר לכלי רכב חשמליים שצפויה להסתכם בכ-5.3 מיליארד שקל בשנת 2030. על פי הדוח "כל כלי רכב חשמלי חדש שיימכר החל בשנת 2030 יאפשר חיסכון למשק בסך כ-22 אלף שקל... ממסמך המדיניות כי התועלת שיפיק המשק מכניסת כלי רכב אלה לשוק תעבור את נקודת האיזון כבר בשנת 2021.... התועלת המשקית המצטברת תגדל עם השנים נוכח כניסה הולכת וגוברת של כלי רכב חשמליים לשוק וירידה בעלות השולית של רכישתם, והיא תגיע בשנת 2030 לכ-3.5 מיליארד שקל".

המבקר מציין את העובדה, שהביקוש הער לכלי רכב חשמליים בעולם מהווה חסם לירידת מחירים, מקטין את המלאים הזמנים לישראל ודורש תמרוץ מיסוי נוסף. הוא גם מציין את המס המוטל על סוללות וממליץ ש"רשות המיסים, משרד האוצר ומשרד האנרגיה יוודאו כי החלטות על שינוי מדיניות המיסוי של כלי רכב "ירוקים" תהיינה מתואמות עם היעדים שמשרד האנרגיה מקדם בתחום כלי הרכב "הירוקים"...כמו כן, מומלץ לעקוב אחר השפעת השינוי במיסוי כלי רכב "ירוקים" מיוני 2019 על הרגלי הרכישה של כלי הרכב החשמליים ועל מידת העמידה של המדינה ביעדים עליהם התחייבה". כלומר, לא מדיניות של "שגר ושכח".

בנוגע לאימוץ רכב חשמלי בצי הרכב הממשלתי מציין המבקר כי כבר ב-2018 נקבע מתווה ל"פיילוט" של אימוץ רכב במנהל הרכב כזה אולם הוא כשל לחלוטין: "מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי המשרדים הרלוונטיים, לא דנו במסמך וממילא לא יישמו אותו, כי לא נקבעו יעדים לפיילוט, וכי לא נקבעו מה הן אמות המידה להצלחתו ובאילו נסיבות ייעשה שימוש נרחב יותר בכלי רכב אלה".

הסיבות/תירוצים לכישלון בחדירה למגזר הממשלתי, שמציין המבקר, הן מיקרו-קוסמוס של החסמים הקיימים בשוק הפרטי: עובדי המדינה הזכאים לרכב חוששים משימושיות מוגבלת ("חרדת טווח") ביחס לאלטרנטיבה מונעת בנזין, מחירים החשמליות נמצאים מחוץ לטווח של "קבוצות המחיר" של העובדים שזכאים לרכב צמוד, יש מחסור בתחנות טעינה מספקות במתקנים ממשלתיים וכך הלאה. בשורה התחתונה אימוץ כלי הרכב "הירוקים", כולל היברידיות, בצי הרכב הממשלתי נמוך משמעותית מאשר במגזר הפרטי ומי שבונה על דוגמה ממשלתית לציבור, יצטרך כנראה לחכות עוד הרבה.

הסוגייה האחרונה בדוח המבקר מאירה את שלל החסמים הבירוקרטיים הרגולטורים שניצבים בפני הרחבה משמעותית של רשת תחנות הטעינה בישראל, הן במגזר הציבורי-עירוני והן במגזר הפרטי (עמדות טעינה בבתים משותפים). עם זאת המבקר "שכח" לציין, שהתקצוב הממשלתי להקמת תחנות טעינה שכבר הוכרז, סמלי ככל שיהיה, נעצר.

המספר החשוב ביותר מובלע בין השורות בדוח המבקר: "הפסד ההכנסות ממיסים בגין הטלת מס מופחת על כלי רכב חשמליים צפוי להסתכם בכ-8.6 מיליארד שקל בערכים נומינליים לשנים 2020 - 2025". כלומר מעבר משמעותי לרכב חשמלי יאלץ את האוצר לשחוט את האווזה שמטילה ביצי זהב לקופתו כבר עשרות שנים. הסיכוי שזה יקרה קלוש ואם, חלילה, כוחות השוק והטרנדים העולמיים יגברו על החסמים המקומיים בישראל והחשמליות יהפכו להיות נפוצות, אל תופתעו לגלות מיסוי על חשמל לטעינה ו/או גזירות אחרות.

עוד כתבות

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצונחת וגוררת איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נופלות היום בבורסה

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע מקדמת: מניות ציבוריות יקבלו מסלול ירוק לרישום בחו"ל

בימים אלה, רשות ני"ע בוחנת החלה של המודל הקנדי, שיקל רגולטורית על חברות ציבוריות ישראליות ויאפשר להן קבלה מהירה לוול סטריט ● במקביל, רשות ני"ע סימנה את הקבלנים: בונה מודל דיווח חדש שיאלץ אותם למחוק את המבצעים היצירתיים ממחיר הדירה

עורכי הדין שירוויחו מעסקת פאלו אלטו וסייברארק / צילום: Shutterstock

משרדי עורכי הדין שירוויחו מיליונים מהעסקה שמשנה את הבורסה

רישומה של פאלו אלטו למסחר בת"א מוביל גם את משרדי עורכי הדין שליוו את העסקה לגזור קופון משמעותי ● במיתר צפויים לגרוף סביב מיליון דולר, ומה במשרדים האחרים?

מנכ''ל אפל, טים קוק / צילום: ap, Richard Shotwell

"חוויית אפל ייחודית": יצרנית האייפון הודיעה על אירוע השקה חריג – בשלוש מדינות שונות במקביל

אפל הכריזה על אירוע השקה חריג שיתקיים ב-4 במרץ וייערך במקביל בניו יורק, בלונדון ובשנגחאי ● עפ"י ההערכות, החברה צפויה להשיק באירוע מספר מכשירים: אייפון 17e מוזל, מקבוק פרו עם שבבי M5 פרו ומקס, אייפד אייר ועוד

רולף האבן יאנסן, מנכ״ל הפג-לויד / צילום: Reuters, Ulrich Perrey

מנכ"ל ענקית הספנות שרוכשת את צים: "נשמור על נוכחות משמעותית בישראל"

רולף האבן יאנסן, מנכ"ל הפג-לויד, התייחס במסיבת עיתונאים לעסקת הרכישה שנחתמה מול צים ● האבן יאנסן העריך כי לא צפוי שינוי במצבת העובדים בטווח הקרוב, אך במבט קדימה, סביר שמספר המועסקים בשתי החברות יחד יהיה נמוך מהיום ● לדבריו, מחיר העסקה "בהחלט לא נמוך, אך אנו מעריכים שזה נכס מצוין, ושהפרמיה מוצדקת"

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה, וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

ברקת לממונה על התחרות: "לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק"

שר הכלכלה פנה לממונה על התחרות בבקשה לבדוק חשד לתיאום עמדות בין רשתות השיווק, וזאת בנוגע למכרז "הסל של המדינה" שבו זכתה רשת קרפור ● בפנייתו לממונה כתב ברקת כי חלק מרשתות השיווק הפעילו "דפוסי תגובה דומים ומתוזמנים" נגד המהלך

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

רחפנים של חברת אקסטנד / צילום: אקסטנד

חברת הרחפנים אקסטנד מתמזגת בנאסד"ק בעסקת מניות לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר

החברה הודיעה על מיזוג בעסקת מניות עם חברת האחזקות JFB הנאסד"קאית לפי שווי של 1.5 מיליארד דולר ● בין המשקיעים נמנים אריק טראמפ, בנו של נשיא ארה"ב

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

הכוח שמניע את הדולר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

המאמר שקובע: הכוח החדש שמניע את הדולר

"מה שבאמת מזיז את הדולר הוא אופרת הסבון הפרועה שהיא הפוליטיקה האמריקאית", כותבים ב"פייננשל טיימס" ● אנליסטים: "אנחנו נכנסים לעידן חדש, הצמיחה בארה"ב תזנק השנה, אבל הדולר ייחלש" ● ההמלצה: לגדר את אמריקה

אבישי אברהמי, ניר זוהר, ערן זינמן, רועי מן, מיכה קאופמן / צילום: אלן צצקין, נתנאל טוביאס, NYSE

צניחת מניות התוכנה: היזם הישראלי שהפסיד יותר מ-2 מיליארד דולר על הנייר

מניות התוכנה צונחות לאחרונה בעקבות החשש מפגיעת ה־AI בעסקיהן, כשבין הנפגעות גם כמה ישראליות בולטות ● הללו רשמו ירידה מצטברת של מעל ל־80% משוויין בשיא ● ההפסדים שרשמו הבכירים של מאנדיי, וויקס, פייבר וסימילרווב - והמכה לאופציות של העובדים בהן

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

פלטפורמת המשחקים של סאנפלאוור / צילום: צילום מסך אתר CrownCoinCasino

עם משקיע מפורסם ו-200 עובדים: החברה המסתורית מת"א שכבר שווה יותר מ-2 מיליארד דולר

תחת דיסקרטיות כבדה, סאנפלאוור הצעירה מישראל הפכה לאחד השמות המובילים בזירת משחקי הסושיאל־קזינו, עם מחזור של מאות מיליוני דולרים והשקעה פרטית של גיגי לוי־וייס ● כעת, כשהיא חמושה במערכות AI מתקדמות ושווי שמוערך ביותר מ־2 מיליארד דולר, חברת הגיימינג מסמנת את היעד הבא: שוקי החיזוי ● המהלך עשוי לאלץ את "אימפריית הרפאים" לצאת סוף־סוף לאור

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

דודו רייכמן, סגן מנהל מחלקת לקוחות מוסדיים, אי.בי.אי / צילום: יח''צ

שתי המניות שהן "הזדמנות של פעם בכמה שנים"

דודו רייכמן, ממחלקת לקוחות מוסדיים בבית ההשקעות אי.בי.אי, מזהה הזדמנות בשתי ענקיות טכנולוגיה, בטוח שישראל תמשיך לתת תשואה עודפת על העולם, ומעדיף כאן את מניות הבנקים והנדל"ן ● עוד הוא מציע להתרחב למניות שבבים בשווקים מתעוררים, ולהתרחק מקמעונאות ותשתיות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה