גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפסקת חשמל: למה ישראל מקרטעת אחרי העולם באימוץ מהפכת הרכב הירוק

למרות הקורונה, המכירות הגלובליות של הרכב החשמלי נסקו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2020, והאיצו את התאוששות השוק ● בארץ, לעומת זאת, המדינה לא ממהרת להעניק הטבות לחשמליות, ואפילו למקבלי הרכב הצמוד אין מוטיבציה להתחיל להשתמש בהן

מפעל מכוניות חשמליות בגרמניה. במערב אירופה נמכרו השנה מעל 400 אלף חשמליות / צילום: Matthias Rietschel, רויטרס
מפעל מכוניות חשמליות בגרמניה. במערב אירופה נמכרו השנה מעל 400 אלף חשמליות / צילום: Matthias Rietschel, רויטרס

שנת 2020 תיזכר בתעשיית הרכב לא רק בתור שנת הקורונה, אלא בעיקר בתור שנת הפריצה הגדולה של הרכב החשמלי. למעלה מ-1.2 מיליון מכוניות חשמליות (מונעות בסוללה בלבד) צפויות לעלות על כבישי העולם עד סוף השנה, כמחציתן באירופה.

תיאורטית זו הייתה אמורה להיות גם שנת הפריצה הגדולה שלהן לשוק הישראלי. נזכיר שבמרץ 2019 פרסם משרד האנרגיה מסמך מדיניות מעמיק תחת הכותרת "יעדי משק האנרגיה לשנת 2030". אחד היעדים המרכזיים היה מעבר הדרגתי ומואץ לכלי רכב חשמליים, ונטישה מוחלטת של רכבי בנזין ודיזל פרטיים עד 2030. בעת פרסום המסמך ישראל נמנתה על המדינות הראשונות בעולם שהציבו לעצמן יעד "ירוק" כה שאפתני, וההחלטה זכתה לכיסוי נרחב בתקשורת העולמית ולהרבה טפיחות על השכם מממשלות ומארגונים סביבתיים בעולם.

אבל שנה וחצי לאחר אותו מסמך, מעט מאוד השתנה בשטח. היצע הרכב החשמלי בישראל אמנם גדל בצורה משמעותית ב-2020, והוא צפוי להמשיך ולגדול משמעותית כשינחת כאן גל של דגמים "עממיים" יחסית מאירופה ומסין. אבל הביקוש והמכירות נתקלים בינתיים בקיר.

הקורונה אינה תירוץ

הנה נתונים בסיסיים: בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה נמכרו בישראל 1,202 כלי רכב חשמליים פרטיים בלבד, נתח של כ-0.6% בלבד מכלל המכירות באותה תקופה. מתוך אלה 375 היו רכבי יוקרה, שמחירם בישראל כ-120-200 אלף דולר אחרי מיסים. נזכיר שיעד הביניים הראשון במסמך "יעדי משק האנרגיה" צפה לחשמליות נתח שוק של 5% ב-2022. מכיוון ששנת המכירות 2020 כבר הסתיימה הלכה למעשה, ואפילו אם שוק הרכב הישראל יישאר בשנה הבאה ברמתו המשברית הנוכחית, מכירות החשמליות יצטרכו לגדול בערך פי 10 בשנתיים הקרובות כדי להתקרב לאותו יעד.

לאחרונה שמענו לא מעט הסברים "אובייקטיביים" לנתונים המאכזבים של מכירות החשמליות, ובראשם כמובן משבר הקורונה. רק השבוע הזכיר לנו גורם בכיר בענף כי "שוק הרכב הישראלי עבר השנה שני סבבים של סגר, לצד אבטלה עמוקה, ושוק הציים סגר את ברז הביקוש. גם ללקוחות הפרטיים שעדיין רוכשים רכב אין מצב רוח להרפתקאות".

זה היה יכול להיות טיעון משכנע, אלמלא העובדה שהקורונה הכתה בהרבה מדינות מפותחות, שחלקן יצאו מהסגר (הראשון) אחרינו, ובהן כן נרשם השנה זינוק יוצא דופן במכירות של רכב חשמלי. במערב אירופה, למשל, שחוותה משבר כלכלי ואנושי קשה, נמכרו בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה מעל 400 אלף חשמליות מונעות סוללה (BEV), מתוכן כ-90 אלף בספטמבר בלבד (כולל בריטניה). מדובר בנתח שוק ממוצע של כ-7% מכלל השוק, כמעט כפול מ-2019.

בגרמניה נמכרו בספטמבר מעל 20 אלף חשמליות, ונתוני שלושת הרבעונים במדינה מתקרבים ל-100 אלף מכירות, צמיחה של מעל 200%. בצרפת נמכרו בספטמבר כ-10,000 חשמליות, נתח של כ-6% מכלל השוק, ובשלושת הרבעונים כ-70 אלף יחידות. שיעורי חדירה דומים נרשמו גם בבריטניה ובמדינות נוספות, וזה עוד לפני הנחיתה של חשמליות "עממיות", בהובלת סדרת ה-ID של פולקסווגן. גם בסין, דרום קוריאה, יפן ואזורים אחרים המשיכו החשמליות להוביל את הצמיחה.

הפסיביות של האוצר

הסיבה לפיגור של ישראל בתחום היא שהממשלות ברוב העולם רואות במעבר לרכב חשמלי הזדמנות להשיג יעדים סביבתיים חיוניים כבר בטווח הנראה לעין. עבורן, משבר הקורונה לא היה תירוץ לעיכוב, אלא הזדמנות יוצאת דופן להאיץ את נטישת רכבי הבנזין - ועל הדרך גם להקטין את התלות בדלק, ולשפר את מצב הכלכלה. הן גם מוכנות לשלם את המחיר הנדרש כדי להתניע את הטרנד.

הסובסידיה הממשלתית הישירה לצרכן שרוכש רכב חשמלי, מגיעה כיום לרבע מהמחיר לצרכן במדינות רבות באירופה, וכך גם בקוריאה. בצרפת אף גובשה החודש סובסידיה בגובה 1,000 אירו לרכישת רכב חשמלי משומש. עם זאת, אף ממשלה לא מתכוונת להעניק את הסובסידיות הללו לנצח, אלא רק עד לירידת מחיר החשמליות הממוצע למחיר של דגמי הבנזין. מימון ממשלתי ישיר מוענק גם להקמה של רשתות תחנות טעינה.

בישראל, לעומת זאת, הגישה של האוצר היא תמריץ פסיבי. האוצר אמנם מתכוון לשמר עד 2025 את מס הקניה המופחת על חשמליות, שעומד על 10% בהשוואה למס אפקטיבי ממוצע של כ-60% על דגמי בנזין (בניכוי הטבות המס הירוק), אבל היא מקצה סכומים סמליים בלבד להקמת תחנות טעינה, שתקועות בשל העדר תקציב מדינה, וגם שאר התמריצים סמליים.

כך, למשל, באירופה מובילים כיום ציי הרכב את חדירת החשמליות בזכות הטבות ספציפיות לעובדים. אצלנו מקבלים עובדים שזכאים לרכב צמוד הטבה סמלית של כ-1,000 שקל בחודש בשווי השימוש החודשי, שאינה מפצה על המחיר הגבוה של המכוניות עצמן (שממנו נגזר שווי השימוש החודשי), וגם לא על הפשרות בשימושיות - טווח מוגבל, וכדומה.

אמנם העלויות השוטפות של החשמליות נמוכות משמעותית מאלה של רכבי בנזין, יתרון מובנה למעסיקים; אבל בהינתן ההטבה של דלק חופשי למקבלי הרכב הצמוד שבוחרים את הרכב, אין להם מוטיבציה לבצע את המעבר.

האוצר גם לא מוותר על ליטרת הבשר שלו בשוק הפרטי. המכירות של חשמליות מפוארות ומתוחכמות, שהרוכשים שלהן אמורים להיות "מובילי דעה", נחתכו ב-2020 כמעט במחצית, לאחר שבסוף 2019 הוחל עליהן "מס יוקרה" שהקפיץ את מחירן ביותר מ-100 אלף שקל בממוצע.

רוב החשמליות, גם העממיות שבהן, נענשות גם ב-7% מכס בשל הסוללות, שכולן מיוצרות במדינות שאין להן הסכמי סחר עם ישראל. התוצאה היא, שטווח המחיר האפקטיבי של כלי הרכב החשמליים ה"עממיים" שנמכרים כיום בישראל, נע בין כ-140 ל-170 אלף שקל, כלומר בשוליים הגבוהים של מאסת המכירות המרכזית.

בהערת אגב נציין שגם ליבואנים עצמם יש מוטיבציה לעכב את חדירת הרכב החשמלי לישראל, בשל הצפי לירידה משמעותית בהכנסות הלוואי שלהם מחלפים, שמנים וכדומה, ועוד לא התחלנו לדבר על חברות הדלק עתירות ההשפעה, שעבורן ההכנסות מדלקים לתחבורה הן מרכיב קריטי בהכנסות.

בשורה התחתונה, השיטה של האוצר ביחס לחשמליות היא "ירצו, שישלמו. לא ירצו - עוד יותר טוב". ביחד עם מוטיבציה נמוכה לייבוא של המגזר העסקי, הגישה הזו תמשיך להיות סיבה מרכזית לפיגור שלנו אחרי העולם באימוץ מהפכת הרכב הירוק. 

מבקר המדינה: איך החמיצה ישראל את מהפכת הרכב החשמלי

גם מבקר המדינה נדרש החודש לפיגור המשמעותי של ישראל באימוץ רכב חשמלי במסגרת הפרק "קידום אנרגיות מתחדשות והפחתת התלות בדלקים" בדוח החדש. המבקר ממקד את הביקורת בשלושה תחומים מרכזיים: מדיניות המיסוי של האוצר, העיכובים בפרישת תחנות טעינה והליקויים באימוץ כלי רכב חשמליים על ידי צי הרכב הממשלתי, שאמור היה "לתת דוגמה" למגזר הפרטי.

המבקר פתח בסקירה של התועלת המשקית המצטברת ממעבר לכלי רכב חשמליים שצפויה להסתכם בכ-5.3 מיליארד שקל בשנת 2030. על פי הדוח "כל כלי רכב חשמלי חדש שיימכר החל בשנת 2030 יאפשר חיסכון למשק בסך כ-22 אלף שקל... ממסמך המדיניות כי התועלת שיפיק המשק מכניסת כלי רכב אלה לשוק תעבור את נקודת האיזון כבר בשנת 2021.... התועלת המשקית המצטברת תגדל עם השנים נוכח כניסה הולכת וגוברת של כלי רכב חשמליים לשוק וירידה בעלות השולית של רכישתם, והיא תגיע בשנת 2030 לכ-3.5 מיליארד שקל".

המבקר מציין את העובדה, שהביקוש הער לכלי רכב חשמליים בעולם מהווה חסם לירידת מחירים, מקטין את המלאים הזמנים לישראל ודורש תמרוץ מיסוי נוסף. הוא גם מציין את המס המוטל על סוללות וממליץ ש"רשות המיסים, משרד האוצר ומשרד האנרגיה יוודאו כי החלטות על שינוי מדיניות המיסוי של כלי רכב "ירוקים" תהיינה מתואמות עם היעדים שמשרד האנרגיה מקדם בתחום כלי הרכב "הירוקים"...כמו כן, מומלץ לעקוב אחר השפעת השינוי במיסוי כלי רכב "ירוקים" מיוני 2019 על הרגלי הרכישה של כלי הרכב החשמליים ועל מידת העמידה של המדינה ביעדים עליהם התחייבה". כלומר, לא מדיניות של "שגר ושכח".

בנוגע לאימוץ רכב חשמלי בצי הרכב הממשלתי מציין המבקר כי כבר ב-2018 נקבע מתווה ל"פיילוט" של אימוץ רכב במנהל הרכב כזה אולם הוא כשל לחלוטין: "מבדיקת משרד מבקר המדינה עולה כי המשרדים הרלוונטיים, לא דנו במסמך וממילא לא יישמו אותו, כי לא נקבעו יעדים לפיילוט, וכי לא נקבעו מה הן אמות המידה להצלחתו ובאילו נסיבות ייעשה שימוש נרחב יותר בכלי רכב אלה".

הסיבות/תירוצים לכישלון בחדירה למגזר הממשלתי, שמציין המבקר, הן מיקרו-קוסמוס של החסמים הקיימים בשוק הפרטי: עובדי המדינה הזכאים לרכב חוששים משימושיות מוגבלת ("חרדת טווח") ביחס לאלטרנטיבה מונעת בנזין, מחירים החשמליות נמצאים מחוץ לטווח של "קבוצות המחיר" של העובדים שזכאים לרכב צמוד, יש מחסור בתחנות טעינה מספקות במתקנים ממשלתיים וכך הלאה. בשורה התחתונה אימוץ כלי הרכב "הירוקים", כולל היברידיות, בצי הרכב הממשלתי נמוך משמעותית מאשר במגזר הפרטי ומי שבונה על דוגמה ממשלתית לציבור, יצטרך כנראה לחכות עוד הרבה.

הסוגייה האחרונה בדוח המבקר מאירה את שלל החסמים הבירוקרטיים הרגולטורים שניצבים בפני הרחבה משמעותית של רשת תחנות הטעינה בישראל, הן במגזר הציבורי-עירוני והן במגזר הפרטי (עמדות טעינה בבתים משותפים). עם זאת המבקר "שכח" לציין, שהתקצוב הממשלתי להקמת תחנות טעינה שכבר הוכרז, סמלי ככל שיהיה, נעצר.

המספר החשוב ביותר מובלע בין השורות בדוח המבקר: "הפסד ההכנסות ממיסים בגין הטלת מס מופחת על כלי רכב חשמליים צפוי להסתכם בכ-8.6 מיליארד שקל בערכים נומינליים לשנים 2020 - 2025". כלומר מעבר משמעותי לרכב חשמלי יאלץ את האוצר לשחוט את האווזה שמטילה ביצי זהב לקופתו כבר עשרות שנים. הסיכוי שזה יקרה קלוש ואם, חלילה, כוחות השוק והטרנדים העולמיים יגברו על החסמים המקומיים בישראל והחשמליות יהפכו להיות נפוצות, אל תופתעו לגלות מיסוי על חשמל לטעינה ו/או גזירות אחרות.

עוד כתבות

גבול לבנון / צילום: Shutterstock

חיזבאללה ירה לעבר חיילים במרחב הר דב, צה"ל השיב אש

החות'ים טוענים: "תקפנו ספינה ישראלית כאות סולידריות עם הפלסטינים" ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● בכיר בזרוע המדינית של חמאס ל-AP: נניח את נשקנו אם תקום מדינה פלסטינית בגבולות 67' ● כל העדכונים

רצפת המסחר בבורסת וול סטריט / צילום: ap, Richard Drew

הבורסה האמריקאית בדרך למטה? זה מה שחושבים בבנקים הגדולים

הימים האחרונים בבורסה האמריקאית אופיינו בתנודתיות גבוהה - ירידות חדות שהתחלפו בעליות מרשימות ● בסיטיבנק, ג'יי. פי מורגן וגולדמן זאקס מספקים תחזיות סותרות לגבי ההמשך ● וגם: הסיבות לרכבת ההרים והכיוון של הבורסה בתל אביב

פרופ' אוריאל אבולוף / צילום: יוסי זמיר

די לפוליטיקה של פחדים: המומחה שמסביר איך ניתן להתמודד עם השסעים בחברה הישראלית

פרופ' אוריאל אבולוף, מומחה לפוליטיקה של הפחד, משוכנע שהחברה הישראלית מונעת מחשש תמידי לגורלה - מה שתורם לשסע הפנימי בה גם היום ● "ברגע שמתעורר הפחד, אנו מתקשים לחשוב ולהושיט יד לאנשים אחרים מחוץ למעגל" ● בראיון לגלובס הוא מסביר איך ניתן לשנות זאת ומה המפתח להשבת האמון בינינו

הרש גולדברג פולין

מחאה ספונטנית בירושלים אחרי פרסום הסרטון של הרש החטוף

המוחים יצאו לרחובות בקריאה להחזרת החטופים • מקור ביטחוני: צה"ל מוכן מיד להתחיל במבצע ברפיח • ביידן חתם על סיוע לאוקראינה וישראל בשווי עשרות מיליארדים • שר הביטחון גלנט: מחצית ממפקדי חיזבאללה בדרום לבנון חוסלו, החצי השני מתחבא • פגיעה ישירה בשני בתים באביבים, קרוואן אחד נשרף - אין נפגעים בגוף ● עדכונים שוטפים

שי ג'ינפינג, נשיא סין, עם מזכיר המדינה האמריקאי אנתוני בלינקן בבייג'ינג / צילום: Reuters, LEAH MILLIS

סין והמערב: בינתיים ממשיכים לדבר ולחרוק שיניים

מזכיר המדינה האמריקאי מגיע לבייג'ינג עם הפתעה לא נעימה: טיוטת סנקציות על בנקים סיניים, התומכים בתעשיית הנשק הרוסית ● איך לדבר עם סין? איך לחזות את מניעיה ומהלכיה? ומה לעשות במרגליה, ביישומוניה ובסטודנטים שלה? הדמוקרטיות המערביות מוסיפות להתלבט

הבורסה בפריז, צרפת / צילום: Shutterstock

עליות בבורסות אירופה ואסיה; בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד ליבת ה-PCE

דאקס מתחזק ב-0.4%, פוטסי מוסיף 0.7% וקאק עולה ב-0.3% ● מדד ניקיי הוסיף 0.8%, מדד שנחאי התחזק ב-1.2%, מדד שנזן עלה ב-2.2% וקוספי הוסיף 1% ● בהמשך היום יתפרסם בארה"ב מדד מחירי ההוצאה הפרטית (PCE), מדד האינפלציה המועדף על ידי הפד

מדפי סופר. פתיחת שוק המזון ליבוא התקדמה חלקית / צילום: טלי בוגדנובסקי

פתיחת שוק המזון ליבוא: ההחלטה קודמה, אך הצלחתה חלקית בלבד

מדור "המוניטור", של גלובס והמרכז להעצמת האזרח, עוקב אחר ביצוע החלטות ממשלה משמעותיות, תוך בחינה מפורטת של יישום או היעדר יישום של סעיפי ההחלטה ● הפעם, בשיתוף המכון הישראלי לתכנון כלכלי: הגברת התחרות והסרת חסמי יבוא מזון

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

תחנת אוטובוס. מדלגים על תחנות או כלל לא מגיעים / צילום: איל יצהר

על חשבון הנוסעים: השיטה המעוותת שמקפיצה את רווחי חברות התחבורה

הסבסוד הממשלתי של נסיעות אוטובוסים גדל עם השנים, אך בשטח לא תמיד מורגש שיפור בשירות ● אחת הסיבות המרכזיות טמונה בבחירת המפעילות במכרזים לפי פרמטר של מחיר ● כעת, נוכח "המרוץ לתחתית" שמדרדר את איכות התחבורה הציבורית, גוברת הדרישה לשינוי המנגנון

מנכ''ל מקורות עמית לנג ומנכ''ל איגודן דודו מחלב / צילום: מקורות

מקורות ואיגודן יקימו מרכז מחקר וחדשנות לאומי לתחומי המים

המרכז יוקם בחממה הטכנולוגית של איגודן שתוקם באזור ראשון לציון על פני שטח של כ-2 דונם ותכלול מעבדות, חדרי הדרכה וחממת מחקר לחוקרים מהאקדמיה ומהשוק הפרטי

צבי לנדו, מנכ''ל סולאראדג' / צילום: איל יצהר

מניית סולאראדג' הידרדרה לשפל של 5 שנים בעקבות תוצאות פושרות של המתחרה

דוחות אנפייז האמריקאית לימדו על התאוששות איטית מהצפוי בשוק הסולארי שבו פועלת החברה מישראל ● מניית סולאראדג' צנחה ב-41% מתחילת השנה

אסדת הקידוח איתקה. בעיגול: יצחק תשובה / צילום: אתר החברה, שלומי יוסף

האם העסקה הזו תשנה את מומנטום המניה של יצחק תשובה?

החברה הבת של קבוצת דלק סיכמה על רכישת פעילות נפט וגז בים הצפוני, לפי שווי של קרוב למיליארד דולר, בדרך של מיזוג ● איתקה צופה כי בעקבות הרכישה תחלק דיבידנדים שמנים לבעלי המניות שלה בשנתיים הקרובות ● אז למה מניית החברה נופלת בבורסת לונדון?

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

בארה"ב שואלים: איך "יהודים הם נבלים ומחבלי חמאס הם גיבורים"?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה ● והפעם: איראן חותמת על שמונה הסכמים כלכליים וביטחוניים עם פקיסטן ● התקשורת בלבנון דנה בשאלה איך תיראה המדינה ביום שאחרי הלחימה ● והמחאות נגד ישראל בקמפוסים תופסות את הכותרות בארה"ב ● כותרות העיתונים בעולם

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP (Daniel Cole, Toby Melville)

״הטיסות יוצאות״, מכריז סונאק, ומוכן לגרש את המהגרים

מנהיג השמאל הקיצוני בצרפת "יודע את ההבדל בין יהודי לבין צלף של צה"ל" ● טראמפ מרשה לקונגרס לסייע לאוקראינה ● "הטיסות יוצאות", מכריז ראש ממשלת בריטניה, ומוכן לגרש מהגרים ● טסלה מאבדת את הדמוקרטים ● חמישה אירועים מהשבוע שהיה בעולם

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר