שליחה של "תן ביס" / צילום: שלומי יוסף, גלובס
מעטים מתחומי הפעילות המשק נהנו מתקופת הקורונה באופן שאיפשר להם לבצע קפיצת מדרגה בפעילותם דווקא בזמן משבר כלכלי. אחד התחומים הללו הוא תחום משלוחי האוכל שנשלט על ידי שתי חברות שמהוות חלק מקבוצות בינלאומיות: וולט ותן ביס.
שתי החברות הללו הפכו בזכות המגבלות שהוטלו בשל משבר הקורונה לעורק מרכזי לצריכת אוכל ממסעדות עבור ציבור הולך וגדל בישראל. כך, בחסות המגפה, הן הרחיבו את הפריסה הגיאוגרפית שלהן ואת מצבת כוח האדם, והגדילו את ההכנסות. אלא שבחסות המשבר והצורך לעמוד בביקוש האדיר לשירותים שלהן, לעתים התנאים של העובדים נותרו מאחור, ועכשיו זה עלול להיות בעוכריהן.
אחרי הביקורת שחטפה המתחרה בתחום משלוחי האוכל וולט על המודל העסקי שלה, והעובדה שהיא אינה מעניקה את מלוא הזכויות הסוציאליות שמגיעות לשכירים בישראל לעובדיה, מתברר שגם אצל השחקנית הישראלית תן ביס שהפכה כבר לפני שנתיים לחלק מתאגיד בינלאומי לא הכול ורוד בכל מה שנוגע לתנאי ההעסקה של עובדיה.
אחרי חודשים ארוכים של ניסיונות להתאגד שנבלמו בידי תן ביס, בסוף השבוע האחרון פנתה ההסתדרות הכללית לחברה במסמך שמבקש להכיר בהתאגדות כארגון יציג של עובדיה. זו הצליחה לצרף כ-700 מתוך 1,400 השליחים שמעסיקה החברה להקמת ועד יציג. לפי ההסתדרות, טרם התקבל מענה בנוגע לקיום שיחות או ניהול מו"מ בנוגע לדרישות העובדים.
בניגוד למתחרה בתחום משלוחי האוכל וולט, שמתייחסת לעובדים שלה כ"שותפים", ואינה מעניקה להם תנאים סוציאליים המגיעים לשכירים בישראל לפי החוק, תן ביס הצהירה מאז ומתמיד כי כל עובדיה מועסקים כשכירים. בחודשים האחרונים דיווחנו כאן על תביעה ייצוגית שהוגשה בישראל נגד וולט, ושעוסקת בדיוק בפער הזה בהיקף של 24 מיליון שקל.
ואולם, כעת מתברר כי בחודשים האחרונים, תן ביס החלה להעסיק באופן מצומצם גם עובדים שאינם שכירים, באמצעות ספק חיצוני, ככל הנראה במקביל לגידול בביקוש למשלוחי האוכל על רקע מגבלות הקורונה. יש מי שרואה בכך תקדים שמזכיר יותר את מודל ההעסקה של המתחרה מפינלנד - וולט.
מתכתבות פנימיות בקבוצות הוואטסאפ של העובדים שהגיעו לידי "גלובס", עולה כי בחודשים האחרונים, במקביל לכך שתן ביס הרחיבה את פעילות המשלוחים שלה בשל השפעות הקורונה - החברה החלה להעסיק לראשונה עובדים שאינם שכירים, כלומר כאלה שמועסקים על ידי מפיץ חיצוני. במסגרת אותן תכתובות, מאשר מנהל אזור פתח תקווה בחברה בתחילת חודש יולי, כי "החברה נעזרת בחלק מהערים, במפיץ חיצוני", דבר שלדבריו מתרחש "אך ורק בשעות העומס ובהיקף זניח".
בקרב העובדים נוצר הרושם שבמדובר במהלך שמתרחש כניסיון לבלום את התארגנות העובדים. גם אם בפועל מדובר רק בתגבור של כוח האדם בשל גידול בביקוש עקב החרפת המגבלות על הציבור, מבחינת העובדים מדובר בתקדים מסוכן שמזכיר את מודל ההעסקה של החברה המתחרה. בוועד העובדים החלו לפרסם הצהרות שהפרשנות שלהם לביטוי מפיץ חיצוני הוא עבודת קבלן, וכי הם לא יסכימו להפוך לכאלה.
"זה לא היקף זניח, רוצים להחליש את כולנו" כתבו בוועד העובדים, כשאלה מוסיפים "התוכנית להפיכת כולנו לעובדי קבלן כבר מתקדמת בכל הכוח, והמטרה שלה היא ברורה: אנחנו כבר לא נהיה עובדי תן ביס-סקובר, אנחנו נהיה עובדים של חברות כוח אדם. בלי תנאים, בלי זכויות, ובלי היכולת לשפר את התנאים שלנו בעתיד". לצד הטענות הללו, החלו בוועד לפנות בקריאות אישיות למנכ"ל המשותף של תן ביס, תומר פפר: "המנכ"ל חייב ללכת הביתה".
עדויות: ההנהלה ניסתה לשבש את ההתאגדות
במקביל, לידי "גלובס" הגיעו טענות של עובדים בחברת השליחים של תן ביס-סקובר, מהם עולה כי בהנהלה נעשו ניסיונות לשבש את מהלכי ההתאגדות של שליחיה, בהם ניסיונות פיטורים של יו"ר הוועד, שטיינר.
שטיינר, 33, משמש כשליח בחברה מזה שנה וחצי, למעשה קצת אחרי שנכנסה לתחום משלוחי האוכל בעקבות כך שחברת Takeaway.com ההולנדית רכשה אותה מידי המייסד תמיר כרמל. הרכישה הזו הפכה אותה לחלק מקונצרן בינלאומי, ובעקבותיה היא נכנסה לראשונה לשירות של משלוחים ממסעדות באופן עצמאי. בשיחה עם "גלובס" הוא אומר היום: "הקורונה הפכה את השליחים לגיבורי השעה. מה שפחות מדברים עליו הוא הסיכון שאנחנו סופגים - כמעט אין שליח שלא עבר תאונה, כולל אותי. אבל היום אין ביטוח מורחב לסקטור של שליחים, אלא ביטוח לאומי בלבד. אני מכיר שליחים שאיבדו כושר עבודה, ושבחברה נתנו להם לחתום על מכתב התפטרות".
כבר חודשים ארוכים ששטיינר מנסה לגבש ועד יציג לחברה, אולם לטענתו הניסיונות שלו נבלמו על ידי מנהלים בה. לדבריו: "ראשי צוותים ניסו לשכנע שליחים לבטל את החתימה שלהם להסתדרות, ורמזו שהנהלת החברה הבינלאומית לא תאהב את זה, וזה למרות שגם במדינות נוספות בהן פועלת הקבוצה יש ועדים".
במהלך השבועות האחרונים שיתפו שליחים בתן ביס קשיים עמם התמודדו במהלך במסגרת עבודתם כשליחים, וזאת במטרה לעודד עובדים נוספים להצטרף לוועד. כך למשל, מתאר אחד העובדים כי בזמן שליחות שביצע מיניבוס התנגש בו, והוא נפצע ופרק את הפיקה של הברך והכתף. "אין לי למי לפנות" כתב אותו עובד, "ניסיתי, לא קיבלתי מענה. לא הצלחתי לקבל תלושים בשביל הביורוקרטיה לביטוח לאומי כדי לממן את הוצאות הטיפולים. הגיע הזמן שתהיה לנו אוזן קשבת", כתב אותו עובד, תוך שהוא מצהיר כי הצטרף להתאגדות.
עובד אחר שפרסם את תמונתו ופרטיו מתאר כי הוא בן 43, ומועסק מעל לשנה בתן ביס: "אם יש משהו שמפריע לי זה היחס אלינו העובדים, למה אנחנו צריכים להרגיש סוג ב', שכל ההנהלה יושבת במשרדים שלה ומתייחסים אלינו כאל שקופים, אני מצפה ליחס אנושי''.
כבר לפני כארבעה חודשים החלו עובדי תן ביס להתארגן תחת ועד, אולם הניסיונות הללו, כך טוען שטיינר, נבלמו. בפוסט שפורסם בפייסבוק של הוועד המתגבש בחודש יולי, טענו בוועד כי ישנם ראשי צוותים שהפעילו לחץ על העובדים שלהם נגד ההתאגדות. שטיינר מאשר את הדברים בשיחה עם "גלובס".
רום מדגיש כי הדרישות של הוועד לא נוגעות להעלאות שכר, אלא לתנאים בסיסיים למי שהפכו לעובדים חיוניים בשל השלכות משבר הקורונה והסגר שהוטל בישראל. בין הדרישות של הוועד שקם כעת תחת ההסתדרות מהחברה: ביטוח שליחים (בניגוד לתשלום ביטוח לאומי סטנדרטי לו הם זכאים כיום), הכללת הפרמיות בשכר הבסיס (כך שישפיעו על ההפרשות לזכויות הסוציאליות), תשלום שעות שבת על פי השכר הריאלי, הסדרת מרחקי המשלוחים והתחייבות לשעות עבודה מינימליות בשבוע.
נהנתה משקט תעשייתי באופן יחסי
הפיצוץ הזה בין הנהלת תן ביס לשליחים שלה מתרחש לאחר תקופה ארוכה בה נהנתה תן ביס משקט תעשייתי באופן יחסי, כשהחיצים של המסעדות וגם הביקורת על יחס לעובדים, הוסטו למתחרה וולט.
מאז הכניסה של וולט לישראל ב-2018, זמן קצר לאחר שתן ביס נרכשה על ידי חברת Takeaway.com ההולנדית, פעילות המשלוחים בישראל השתנתה מקצה לקצה. עד אז הלקוחות של תן ביס היו בעיקר חברות במגוון רחב של תחומים שהעניקו לעובדיהם הטבה בדמות כרטיסי תן ביס. במקביל לחדירה של וולט לישראל, גם הפעילות של תן ביס התרחבה לשליחים על רכב דו גלגלי שמנסים לספק משלוחים בתוך פרק זמן קצר בהרבה ממה שהיה מקובל קודם לכן - חצי שעה.
המודל של וולט, בדומה למודלים אחרים בעולם שמבוססים על ה-Gig Economy, כמו אפליקציות שירותי המוניות אובר וליפט, כבר ספגו ביקורת חריפה ברחבי העולם. לעומתן, חברת תן ביס הקפידה לספק לעובדיה תנאים של עובד שכיר. בכך הצליחה החברה למצב את עצמה כאלטרנטיבה בכל מה שנוגע לתנאים הללו.
לפני כשבוע, החלה וולט בפיילוט במסגרתו הטמיעה שינוי באלגוריתם שלה, שאמור לשפר את ביצועיה ולקצר את זמני האספקה ולייעל את המסלולים בדרך אליהם. השינוי הזה כבר הספיק לגרור ביקורת מצד שליחים בחברה, כשבוולט ממתינים לסיום הפיילוט שמבוסס על מספר פרמטרים בהם גם שביעות הרצון של השליחים, כדי להחליט האם להמשיך בשינוי, או לגנוז אותו.
בראיונות שנתנו ל"גלובס" בחצי השנה האחרונות הן מנכ"ל וולט, אמרי גלאי והן מנכ"לית תן ביס נורית שקד, עולה כי שתי הפעילויות הללו של משלוחי אוכל ממסעדות לבית הלקוח בישראל עדיין אינן רווחיות. בוולט מדובר בפעילות המרכזית, בתן ביס עדיין מדובר בפעילות משנית.
כך או כך, גם אם הן עדיין אינן רווחיות, ככל שהחברות הללו התחזקו ונכנסו לליבו של הקונצנזוס בישראל, אלה יידרשו לבחון מחדש את ההתנהלות. הן יהיו חשופות יותר ויותר לתשומת לב מחוץ לעולם המסעדנות, בין היתר של גורמים משוק העבודה, ואולי אף של גורמי רגולציה. כלומר ההצלחה של החברות הללו שביצעו קפיצת מדרגה בתקופת הקורונה עשויה לאתגר אותן בתחומים שעד היום הצליחו להשאיר מתחת לרדאר, בהם יחסי העבודה.
מתן ביס נמסר בתגובה: "הנושא מתייחס לעובדי חברת המשלוחים שלנו, המועסקים בהעסקה ישירה על פי המדיניות המוכתבת על ידי הנהלת החברה בהולנד. העובדים שלנו הם לב ליבה של החברה ותורמים להצלחתה ואנו מקיימים איתם ערוץ תקשורת ישיר. החברה מכבדת את החוק. ההחלטה אם להצטרף או לא להצטרף לארגון עובדים היא בחירה אישית של העובד ואנו נכבד אותה".
ההתאגדות של תן ביס
700 - מספר השליחים שההסתדרות הצליחה להחתים
1,400 - מספר השליחים המועסקים בתן ביס