ד"ר אמיר ירון / צילום: יונתן בלום
נגיד בנק ישראל פרופ' אמיר ירון הציג ביום חמישי האחרון נאום, שכולו הליכה בין הטיפות ודילוג מעל מוקשים. ירון דיבר במסיבת העיתונאים שבנק ישראל מכנס אחת לרבעון, לרגל פרסום הודעת הריבית ותחזית מעודכנת של חטיבת המחקר של הבנק.
ההודעה של יום חמישי האחרון עוררה עניין מיוחד: החלטת הריבית הראשונה של בנק ישראל לאחר היציאה מהסגר השני. על רקע התממשות התרחיש הפסימי יותר של הבנק, של גלי תחלואה וסגרים, החליטה הוועדה המוניטרית של בנק ישראל להותיר ללא שינוי את שער הריבית. כפי שצפו אנליסטים, העדיפה הוועדה בראשות הנגיד הגדלת מסגרת תכנית רכישות האג"ח הממשלתיות ב-35 מיליארד שקל נוספים (ל-85 מיליארד) ועל אשראי בריבית שלילית לבנקים, שיתחייבו להעמיד אותו לרשות עסקים קטנים בריבית מקסימום של פריים פלוס 1.3%.
על-רקע המציאות הכלכלית העגומה הזו, ושיתוק פוליטי שמאיים להותיר את ישראל ללא תקציב שנה שנייה ברציפות, הציג ירון גרסה שנועדה גם להלחיץ את הממשלה לפעול סופסוף, גם להרגיע את חברות דירוג האשראי, גם ה בכלל ושר האוצר ישראל כ"ץ בפרט.
על הסיכון להורדת דירוג אשראי
"האלמנטים הבסיסיים של הכלכלה מאוד טובים וחברות דירוג האשראי מבינות את זה. יחד עם זה, כמובן שהם היו רוצים לראות שהמשילות התקציבית באה לידי ביצוע וזה כמובן אספקט שהם יעקבו אחריו"
"כמובן שחברות הדירוג ירצו לראות, וכולנו רוצים לראות, תקציב 2021 בהקדם האפשרי. מתווה מסודר, שלא ישאיר אותנו עם תקציב המשכי לתוך 2021. עוד לא דיברתי איתם, אבל אני מניח שזה משהו שהם בוחנים ומסתכלים עליו - שלפחות יהיה מתווה מוסדר ליצירת תקציב ל-2021"
מטבע הלשון החדש שטבע נגיד בנק ישראל הוא הכותרת של השיחה שלו. למה מתכוון ירון כשהוא מדבר על "משילות תקציבית"? השימוש במילה "משילות", הלקוחה מהז'רגון החביב כל-כך על ראש הממשלה בנימין נתניהו, מקבל כאן פתאום טוויסט מפתיע: נתניהו (לצד מנהיגים נוספים בימין) הוא הרי זה שהתלונן על עוצמתם המופרזת של הפקידים שמונעים ומסכלים את ביצוע מדיניותו של הדרג הנבחר. אלא שבמקרה של התקציב אף אחד לא בא בטענות לדרג המקצועי, שדווקא תמך בהתחלה בדחיית התקציב ל-2021. המחדל הוא כל-כולו של הדרג הפוליטי.
מרבית האנליסטים בבתי ההשקעות ובבנקים סבורים, כי התרחיש של הורדת דירוג האשראי יהפוך ממשי אם ממשלת ישראל לא תשכיל לאשר תקציב מדינה אחראי ורציני לשנת 2021, לאחר יותר משנה של התנהלות ללא תקציב. על הרקע הזה, דבריו של הנגיד נשמעים כמו האנדרסטייטמנט של המאה.
הסיבה לכך היא שהנגיד מנסה לעשות כאן איזון עדין בין מספר שיקולים כבדי משקל. מצד אחד הנגיד מודאג מהאפשרות שלא יאושר תקציב מדינה ל-2021 והמדינה תיגרר לשנה נוספת של תקציב המשכי. הוא גם יודע שיש מעט מאוד סנקציות שיכולות להרתיע את הפוליטיקאים הישראלים מלמתוח את החבל עוד ועוד. אחד האיומים הבודדים שעדיין זוכים לאוזן קשבת בממשלה הוא הורדת דירוג האשראי של מדינת ישראל. לכן חשוב לנגיד להעביר מסר שהמצב אכן רציני.
אבל, מצד שני הנגיד אינו רוצה להיתפס כחסר אחריות ואין לו אינטרס ליצור דאגה גדולה מדי אצל חברות דירוג האשראי - כך שבסופו של דבר יואשם כמי שתרם בעצמו להורדת הדירוג בהבל פיו. במבחן התוצאה נראה שהנגיד הרחיק לכת לטובת הזהירות, והאיום המרומז שלו, ככל שהיה כזה, לא נקלט כלל באוזניים הישראליות הלא-רגישות.
על היחסים עם שר האוצר והלוז לאישור תקציב המדינה
"אני ושר האוצר נמצאים בקשר שוטף, קשר טוב. ברור לי שהוא מחויב לקדם את תקציב 2021 בהקדם האפשרי. וכמובן, זמן שעובר לא חוזר. אנחנו לא בזמנים רגילים, אלא בתקופה שבה נעשו כל מיני שינויים בחוקים אחרים וכל מיני לו"זים הוקדמו, ולכן פה צריך לעשות כמה שיותר כדי להגיע ולנסות לעשות את התקציב הזה בהקדם האפשרי. ומוטב אם אפשר, לא לעשות אותו כך שנצטרך להיכנס לשנת 2021 עם תקציב המשכי"
הנגיד ירון כבר הבין שלשר האוצר הנוכחי ישראל כ"ץ יש רגישות יתר לדעות שונות ולתוכניות כלכליות מתחרות. "רעשי רקע", למשל, הוא כינה את התוכנית הכלכלית שהנגיד הציג לראש הממשלה ביוני. ירון נשאל לגבי דברים שאמר בראיון לגלי צה"ל, שמהם עלה שאפשר להעביר בזמן תקציב ל-2021. כ"ץ הסביר, כידוע, שאין אפשרות להספיק ולאשר תקציב כזה בכנסת עד פברואר. כשנשאל ביום חמישי שעבר לגבי הסתירה לכאורה בין שתי הגרסאות, מיהר הנגיד לבצע חילוץ לאחור וסיפק גרסה מרוככת ומסוייגת, שאפילו שר האוצר כ"ץ היה יכול לחתום עליה בלב שלם.
על ההשפעה של אי הוודאות הפוליטית על הכלכלה
"אי-ודאות באופן כללי זה גורם שלילי לכלכלה עסקים רוצים ודאות, צרכנים צריכים ודאות וזה מצמצם את הפעילות הכלכלית... ובוודאי היינו רוצים לראות גם מאיצי צמיחה, פעילויות ששמות את תקציב הממשלה במאיצי צמיחה. יש משרדים שצריכים לפעול, יש גופים שעובדים מול המשרדים שרוצים לראות את זה. ככל שנקדים לעשות את זה - כך נוכל לצאת מהמשבר מהר יותר וטוב יותר"
גם כאן העדיף הנגיד לספק תשובה פתלתלה לשאלה ישירה ופשוטה שנשאל: האם אי-הוודאות הפוליטית בישראל אינה פוגעת בכלכלה? לצד האמירה הכללית שאי-ודאות זה דבר רע (תיראו מופתעים), מוסיף הנגיד גם הסבר חלקי ומשתמע על הנזק האדיר שנגרם כתוצאה מאי-אישור תקציב (מעבר לסיכון של הורדת דירוג האשראי): היעדר תוכניות לעידוד הצמיחה, היעדר תוכניות עבודה למשרדי הממשלה, או במלים אחרות העמקת המיתון והארכתו.
על תוכניות הצמיחה של בנק ישראל
"יש דברים תומכי פריון. היינו רוצים להשמיש כמה שיותר מהם ב-2021, כמו דיגיטציה, תשתיות מסוימות, שינוי ושיפור במערכות החינוך ממבנים ומלמידה מסוג אחר, וכוח אדם - אלה דברים שבאופן טבעי צריך לעשות אותם. הם צריכים להיות חלק של אותן תכנית ארוכות טווח. דיברנו על המטרו - יש דברים שאפשר לעשות מיד ויש דברים שצריך לתכנן עבורם וחלק מההשקעות בהם יגיעו ב-2022"
ההסתכלות לטווח ארוך היא נושא שנגיד בנק ישראל עודד במרץ בתחילת כהונתו, אך הלך ונזנח, לאחר שלא זכה לאוזן קשבת בדרג הפוליטי. באמירות האלה מעלה הנגיד את זכרה של התוכנית הכלכלית שבנק ישראל הכין, תוכנית שכוללת גם רגל של צמיחה ועידוד הפריון במשק.
על אפשרות הורדת הריבית לאפס
"הכלי של ההרחבה הכמותית הוא הכלי הנכון ביותר לעת הזו. זה לא אומר שלא נשתמש בכלי הריבית בעתיד. אם יתפתחו האירועים הנכונים עבורנו, נוכל להשתמש גם בכלי הזה. אם היינו חושבים שהריבית השלילית היא הכלי הנכון בעת הזו זה מה שהיינו עושים"
הנגיד מבהיר כאן שהאפשרות להוריד את שער ריבית משערה הנוכחי (0.1%) לאפס תעלה על הפרק רק במצב של החמרה משמעותית נוספת בתחלואה ובמצב המשק. מאחורי ההסבר הזה עומד שכנוע עמוק בוועדה המוניטרית של בנק ישראל, שהפחתת הריבית בעשירית האחוז לא תשיג הרבה במישור המעשי.
על אפשרות הגדלת ההתערבות בשוק המט"ח
"אנחנו רואים בהרבה תחומים דווקא יציבות מסוימת. בתחום הייצוא, שער החליפין נבדק על-ידינו כל הזמן ואם נראה שיש סטייה מהותית מאותו חלון משתנה - נתערב במידת הצורך"
העובדה שהשקל שוב נסחר ברמות שיא מול המטבעות הזרים, למרות כל הנתונים הכלכליים הקשים ואי הודאות הפוליטית - אינה מדאיגה במיוחד את הנגיד. כל עוד הייצוא הישראלי נמצא במצב נסבל אין מקום לצפות מבנק ישראל לשינוי דרמטי במדיניות ההתערבות בשערי המט"ח.