כיתה ריקה בבית ספר בבת ים / צילום: אביבה גנצר, גלובס
דוח המבקר על הלמידה מרחוק מצביע על כישלון משרד החינוך במשימה. הכשל הראשון הוא היעדרם של נתונים על המחסור במכשירי קצה לתלמידים ועל בתי אב ללא תשתית אינטרנט. המבקר מצא כי יש נתונים שונים בין גורמים שונים וכי למשרד החינוך אין מידע מדויק שעל פיו הוא יכול לפעול.
כך למשל, נתוני המשרד, המבוססים כנראה על ניתוח של ה-OECD, מראים על מחסור של מחשבים בקרב 6% בלבד מהתלמידים. לעומתם נתוני הלמ"ס מעידים כי בכמעט רבע מהבתים בישראל אין מחשב, מרכז המידע של הכנסת מעמיד את הנתון על 16% ואילו הכלכלן הראשי קובע כי ל-20% מהתלמידים אין מחשב בבית. כדי לענות על המחסור, המשרד החליט לרכוש כ-150 אלף מחשבים, אבל בשל המידע החלקי לא ברור למי צריך לחלקם.
בשל אי המוכנות, הכשל באיסוף המידע והיעדר עבודת מטה, החלה שנת הלימודים כאשר למאות אלפי תלמידים אין מכשירי קצה, אף שהמשרד קיבל לשם כך תקציב של 1.2 מיליארד בתחילת הקיץ, וגם כעת הוא מתחייב לחלק רק מחצית מהמחשבים שירכוש (כ-75 אלף) עד ינואר.
הנזק העיקרי בהיעדר אמצעי קצה וחיבור לאינטרנט אצל התלמידים, הוא פגיעה ביכולת להמשיך את רצף הלימודים וחוסר יכולת להבטיח שגרת לימודים מסודרת. היעדר מסגרת לימודים מרחוק עלולה לגרום לשוטטות של התלמידים והשבתה של ההורים מעבודה. נזק זה מודגש ביתר שאת בקרב אוכלוסיות מסוימות ובהן אוכלוסיות במצב חברתי-כלכלי נמוך, בחברה הערבית והבדואית ובחברה החרדית, והוא עלול אף להעמיק את אי-השוויון במערכת החינוך.
בתחום תוכניות הלימוד לתקופת הקורונה מראה המבקר כי אין התאמה מספקת שלהן, הן למחסור החמור במכשירי קצה וגישה לאינטרנט והן לאופי הלימוד השונה בלמידה מרחוק. בנוסף אין התאמה של תוכניות הלימוד לאוכלוסיות ולמגזרים שונים שלהם צרכים שונים, כמו החרדים.
המלצות המבקר: השלמה מהירה של מיפוי המחסור באמצעי קצה ובגישה לאינטרנט, גיבוש תוכניות לימוד יעודיות, קיצור שעות הלימוד, יציאה ללימודי חוץ בפארקים, אתרים היסטוריים ובטבע, תוך הסתייעות במדריכים מן החוץ, אמנים, מוזיקאים, שחקנים ועוד וגיבוש תוכניות לימודים ייעודיות למגזרים הערבי והחרדי.
בתשובה שמסר שר החינוך באוקטובר 2020 למשרד מבקר המדינה, הוא פירט פעולות שמשרד החינוך עשה, חלקן עולות בקנה אחד עם חלק מהמלצות הביקורת.