גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרוסיה באהבה? הדגלים האדומים מעל פרשת המחשב של בנו של ביידן

בתחילת החודש פורסמה כתבה מרעישה ב"ניו יורק פוסט": העיתון השיג עדויות שמוכיחות לכאורה שבעוד שאביו כיהן כסגן נשיא, הוא נפגש איתו ועם ואיש עסקים אוקראיני ● רועי צינמן, לשעבר מפקד באמ"ן אומר כי הפרסום מעלה סימני שאלה באשר למעורבות רוסית בהשגת והפצת החומרים ● האזינו

ג'ו ביידן ובנו האנטר / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס
ג'ו ביידן ובנו האנטר / צילום: Jonathan Ernst, רויטרס

לפני כשבועיים פירסם ה'ניו יורק פוסט' ידיעה מרעישה: העיתון השיג אימיילים, מיסרונים ותמונות של האנטר ביידן, בנו המתמודד מטעם המפלגה הדמוקרטית בבחירות לנשיאות, ג'ו ביידן. אחד האימיילים היווה הוכחה, לכאורה, לכך שביידן, בעודו מכהן כסגן נשיא, קיים פגישה עם בנו ועם איש עסקים אוקראיני שעבד איתו. הכותרת של ה"פוסט" הכתירה את האימייל כ"אקדח מעשן".

לכאורה, מדובר ב'הפתעת אוקטובר': אירוע המשנה את מהלך הבחירות ברגע האחרון. אלא שמהרגע הראשון התלוו אליו סימני שאלה. מקור המידע היה לכאורה מחשב נייד, שנמסר לחנות בתיקון מחשבים בעיר מגוריו של סגן הנשיא, על ידי אדם שהזדהה כהאנטר ביידן. אך בעל חנות המחשבים, עיוור למחצה לטענתו, לא זיהה אותו בוודאות.

החומרים הגיעו אל ה"פוסט" בידי רודי ג'וליאני, עורך דינו של הנשיא טראמפ ומקורבו - אלא שמסתבר, על פי ה"וושינגטון פוסט", שכבר בשנה שעברה הוזהר הבית הלבן שג'וליאני עשוי להיות מטרה למבצע דיסאינפורמציה רוסי. אחרי פרסום החומרים התפרסם מכתב של בכירים לשעבר בגופי המודיעין האמריקאים, כולל שלושה ראשי CIA בדימוס, שמדברים על חשש לניסיון רוסי להתערבות במערכת הבחירות.

"מעל כל הפרשה מתנוססים כמה דגלים אדומים מאוד מעניינים", כך אומר בראיון לפודקאסט "המדריך לטראמפיסט" של "גלובס", רועי צינמן, לשעבר מפקד יחידת האיסוף הגלוי באמ"ן, והיום יועץ לסטרט-אפים בנושאי איסוף מודיעין והשפעה ברשתות.

צינמן, שעדיין שירת באמ"ן בזמן הבחירות לנשיאות ב-2016, מזהה בפרשה הנוכחית שיטות פעולה, ויכולות, המאפיינים לדבריו את המודיעין הרוסי. ואם אכן מדובר בקמפיין "השפעה", הוא אומר, מדובר "בהצלחה אדירה".

המודיעין הרוסי שכלל את המשחק

"שירותי המודיעין הרוסיים מקיימים מבצעי הדלפה לפחות מאז שנות המלחמה הקרה", מסביר צינמן. "כשהרעיון הוא לקחת מידע אותנטי, שהושג באמצעים מודיעניים - פעם זה היה באמצעות סוכנים והיום באמצעות תקיפות סייבר - ולהלביש עליו איזשהו סיפור". גם מדינות אחרות לא בוחלות בקמפיינים כאלה, מבהיר צינמן, אבל "שירותי המודיעין הרוסיים שכללו את המשחק הזה לדרגה של אמנות".

"קודם כל, אין אקדח מעשן לכך שהרוסים פרצו להאנטר ביידן והביאו את החומרים. אבל יש פה כמה סימנים", פותח צינמן. ראשית, חלק מהחומרים לא נראים ככאלה שמקורם במחשב נייד, ו"אנחנו יודעים בוודאות שהייתה פריצה בתחילת השנה לבוריסמה" - חברת האנרגיה האוקראינית שהעסיקה בעשור הקודם את ביידן הבן.

בנוסף, "חלק מהחומרים נראים כמו תוצרים של פריצת סייבר. יש שם הודעות imessage, ובדרך כלל אנשים לא שומרים את הודעות הסמס שלהם על המחשב. יש שם גם מה שנראה כמו צילומי סלפי - וגם הם לא במצבים שבן אדם היה מצלם את עצמו בצורה יזומה. כלומר, יכול להיות שמישהו פרץ למצלמת הנייד וצילם. יש סיכוי לא קטן שחלק מהחומרים הם פריצה לנייד של ביידן".

היכולת לפריצה כזאת, אומר צינמן, בדרך כלל נמצאת בידי גורמי סייבר מדינתיים" - כולל קבוצת מבצעי הסייבר של המודיעין הרוסי. ויכולות כאלה נמצאות גם בידי חברות פרטיות, שמוכרות את שירותיהן למדינות.

לבסוף, אומר צינמן, באחד מצילומי המסך של ההודעות של האנטר ביידן שהגיעו לידי "פוקס ניוז" נראה צילום מסך של אייפון המחובר לרשת סלולארית רוסית. איך פרט מפליל לכאורה כזה מסתדר עם מבצע פריצה מתוחכם? מסתבר שכבר היו דברים מעולם. גם ב-2016, אומר צינמן, שירותי המודיעין הרוסים "ניסו להרחיק את עצמם, אבל מהר מאוד הצליחו לעלות על כך שמדובר ברוסים, באמצעות 'פירורי לחם סייבריים' שהם השאירו אחריהם".

"אבל גם אם נעשתה הטעות הזאת, עדיין אין כאן הוכחה חד משמעותית שמדובר במבצע פריצה של הרוסים", מדגיש צינמן. "ובנוסף יש אמירה של ג'ון רדקליף, ראש המודיעין הלאומי, שהוא אמנם מינוי פוליטי, לפיה אין ראיות שמדובר בפעילות דיסאינפרומציה רוסית. אם כי, אני מאוד בספק שהאנטר ביידן אכן הלך וביקש שישחזרו הארד דיסק הפגום".

רועי צינמן / צילום: שגב שושן

"גם אם החומרים הושגו במקור על ידי הרוסים", מדגיש צינמן, "מעורבים כאן הרבה שחקנים אמריקאים בתהליך ההפצה" - זאת להבדיל מקמפיין 2016. "יש בשרשרת את בעל חנות המחשבים, את ג'וליאני, עורך הדין של גו'ליאני, וכל גופי התקשורת שטיפלו בזה. נכון לעכשיו, אף אחד עוד לא ראה את הלפטופ, והחומרים לא פורסמו בצורה שקופה לחוקרים. זה יכול ללכת לשני כיוונים. אחד, זה בכלל לא הרוסים. כלומר, ג'וליאני השיג איכשהו את החומרים מהאקר או חוקר כלשהו, או שסיפור החנות נכון (למרות שאני מתקשה להאמין) - ופרסם אותם. לחלופין, אם באמת החומרים הושגו על ידי הרוסים, אז בניגוד ל-2016 יש פה שיתוף פעולה עם קמפיין השפעה רוסי, במודע או לא במודע".

התייחסות מסויגת ברוב העיתונים

הגילויים הנוכחיים זכו לכיסוי נרחב ב"ניו יורק פוסט" וב"פוקס ניוז", אבל להתייחסות מועטה ומסויגת בשאר תקשורת המיינסטרים. ולפחות מיד לאחר הפרסום, הרשתות החברתיות, ובראשן טוויטר, נקטו צעדים אגרסיביים על מנת למנוע את התפשטותו - כהפקת הלקחים מקמפיין 2016. אלא שלדברי צינמן, טקטיקת ההתמודדות הזאת הסתברה כבעייתית ביותר.

"מזה חודשים יושבים בפלטפורמות הרשת חוקרים ומומחים לדיסאינפורמציה, מנתחים מה יקרה באוקטובר לפני הבחירות, ומכינים תרחישים. למשל, תרחיש לפיו שבועיים לפני הבחירות מתפרסמת הדלפה גדולה שקשורה לדמוקרטים, וכוללת חומרים מאוד מרשיעים ומביכים, ואי אפשר לברר בדיוק מה המקור. מה שמחליטים בסוף אותן סימולציות הוא לבצע כל מיני פעולות עד שיתברר מקור המידע, כשהמטרה היא להאט את תפוצת המידע על גבי הפלטפורמות". וזה אכן מה שעשו בטוויטר, ובמידה מוגבלת יותר בפייסבוק.

מה שהמומחים לא חזו, אומר צינמן, הוא "שהפעם הפרסום יהיה בכלי תקשורת כל כך מרכזי כמו ה'ניו יורק פוסט'", כשבהמשך נוספים פרסומים באתר 'ברייטבארט'. כלומר, "התרחיש לא הביא בחשבון פרסום בכלי תקשורת כל כך מרכזיים שבעצם מעקר את היכולת לחסום אותו, מבחינת חופש הדיבור וחופש השיח. הפלטפורמות לא יכולות להילחם בעיתונות גרועה או בעיתונות בעייתית. ולכן הן עדכנו תוך 24 שעות את המדיניות שלהם".

"האפקט שנוצר היה שלילי בשני מובנים. הפלטפורמות גרמו למידע להיראות כמשהו מצונזר, מידע אסור - וזה מעודד את כל תומכי הקונספירציות. בנוסף, זה עורר הרבה כעס על הרשתות החברתיות מצד גורמים שמרנים, שאינם בהכרח טראמפיסטים שרופים, אלא שמרנים בסגנון 'מסיבת התה'".

ג'ו ביידן עצמו התייחס לגילויים כאל ניסיון השחרה וכאל קמפיין דיסאינפורמציה רוסי, והצהיר שלא היה מעורב בעסקיו של בנו. עוד הוא הכחיש שהפגישה המדוברת התקיימה - אבל לא התייחס בפירוט לכלל הגילויים לכאורה. כפי שגם הוסבר ב"וושינגטון פוסט", אומר צינמן, לא נכון מבחינת הצד המותקף לספק הכחשה מפורטת. "גם אם נניח שזה מבצע השפעה רוסי, כנראה ש-95%-99% מהחומרים הם אותנטיים. ככה מבצע כזה עובד. ואתה לא יודע מה יש בידי הצד השני. אולי תכחיש, ואז יזייפו אימייל שסותר בדיוק את מה שאתה מכחיש. אני יכול להבין למה קמפיין ביידן לא רוצה להיכנס ללופ הזה".

בסופו של דבר, יש לומר, כל הפרשה אינה מפתיעה במיוחד: הרי הניסיון להשיג מאוקראינה מידע נגד ביידן עמד במרכז משפט ההדחה של הנשיא טראמפ בסנאט. עד כמה הפרשה הנוכחית תשפיע על הבחירות? "אני איש מודיעין וטכנולוגיה", אומר צינמן, "וגם למומחים פוליטיים קשה להעריך את ההשפעה האמיתית של הדברים. עובדתית, אנחנו רואים שהסיפור הזה מאומץ על ידי חלקים נרחבים בתקשורת השמרנית. אם מישהו אכן עשה קמפיין "השפעה", ותכנן שהחומרים האלה יקבלו תפוצה נרחבת ויאומצו על ידי רוב הימין האמריקאי - אז זו הצלחה אדירה מבחינתו. האם בסוף זה מה שידחוף את אותו שמרן שלא כל כך אוהב את טראמפ לצאת מהבית ולשים פתק? נדע בעוד שבוע".

עוד כתבות

בנייה חדשה. האם ההצעה תשפיע על המחסור בפועלי בניין? / צילום: טלי בוגדנובסקי

הממשלה מתכננת: הבאת עובדים זרים לישראל ישירות ולא דרך חברות כוח אדם. לא כולם מרוצים

הממשלה דנה באופן מפתיע בסעיף שלא היה על סדר יומה שיכול להקל על הבאת פועלי בניין מחו"ל לארץ ● לפי ההצעה, קבלנים יוכלו להביא עובדים מחו"ל באופן זמני בהעסקה ישירה על ידם, בכפוף להבאת מינימום של 50 עובדים על ידי אותו מעסיק ● שר הבינוי והשיכון: "מייתרת את המשרד מכלל הליכי קבלת החלטות"

אנשי הפדרציה ואנשי המרכז הרפואי לגליל (במרכז איציק שמולי)

הפדרציה היהודית של ניו יורק תורמת כ־40 מיליון שקל ליישובי הצפון

מאז תחילת המלחמה תמכה הפדרציה ביישובי קו העימות ביותר מ-300 מיליון שקל ● המנכ"ל בישראל, איציק שמולי: "יש תחושה שהצפון נשכח מאחור, והסיוע נועד להדגיש את מחויבותנו" ● ישראל מתגייסת

קיבוץ כפר עזה. עלות שיקום הנזק מוערכת ביותר מ־5 מיליארד שקל / צילום: Reuters, RONEN ZVULUN

יותר מ־5 מיליארד שקל: ממדי הנזק בעוטף עזה נחשפים

נזקים ביישובי העוטף, שמוערכים במיליארדי שקלים, נחשפו בהצעת המחליטים של הממשלה שאושרה היום ● מספר דורשי העבודה זינק, והפגיעה בחקלאות מוערכת במאות מיליונים ●  שיקום הבתים טרם החל בשלב זה

מדפי חלב בסופרמרקט / צילום: גלובס

האם ישראל תחזור לייבא חלב? תלוי את מי שואלים ומתי

העלייה הצפויה במחירי החלב הניגר מעלה את השאלה האם המנגנון שקובע מכסים ומחירים מפוקחים לא מיותר ● כיצד ייראה השוק אם התחרות תיפתח, ואיך כדאי לפתור מחסור בפעם הבאה?

שירי הייסר ואסף גריס, מנכ''לים משותפים בראובני-פרידן

תקציב הפרסום של ישראכרט, בהיקף 25 מיליון שקל, עובר לראובני-פרידן

ב-12 השנים האחרונות טופל תקציב ישראכרט בקבוצת פובליסיס ● זהו התקציב הראשון בעידן המנכ"לים החדשים בראובני-פרידן, שירי הייסר ואסף גריס

איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו? / עיצוב: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת adobe firefly)

לאמיצים בלבד: איך עובד מדד הפחד והאם אפשר להרוויח ממנו?

המתיחות בין איראן לישראל הביאה את מדדי הפחד בארץ ובחו"ל להיסחר סביב שיא של חמישה חודשים ● ממה מורכבים מדד הפחד הישראלי והאמריקאי? איך משקיעים בהם? ואיזה פרדוקס גלום בתוכם? ● גלובס עושה סדר

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

מגמה מעורבת בבורסה המקומית; אורמת קופצת בכ-4%

ת"א 35 עולה ב-0.3% ות"א 90 יורד ב-0.1% ● הדולר בשיא של חמישה חודשים מול השקל ● בגוגל פיטרו כ-30 עובדים שמחאו נגד מתן שירותים של החברה לישראל ● בבלקרוק אופטימיים לגבי עונת הדוחות בארה"ב ומעריכים צמיחה ברווחיות גם מחוץ לסקטור הטכנולוגיה

בית הנבחרים בוושינגטון / צילום: ap, Jacquelyn Martin

"להשתמש בישראל כדי לדחוף את אוקראינה אל גרונו של העם האמריקאי"

זה מה שאומר ציר בית נבחרים הימני הקיצוני בארה"ב על תכסיס פרלמנטרי שנועד לאפשר סיוע צבאי לאוקראינה, לישראל ולטייוואן ● במקביל, הימין שוקל להדיח את יו"ר בית נבחרים על נכונותו להתפשר ● "הם רוצים שהעולם יעלה בלהבות", אומר ציר דמוקרטי

מטוס אל על / צילום: דני שדה

פעם בחצי שנה זה קורה: איך יראה היום שאחרי עדכון מדדי הבורסה?

השבוע תפרסם הבורסה את עדכוני המדדים שלה ולפי הערכות יצטרפו למדד 125 היוקרתי אל על ואלקטריון ● בפעם הקודמת ששתיהן נכנסו למדד אחרי זינוק חד במניות שלהן, הן צנחו בחדות ● "כך זה עובד בכל העולם", מסבירים בבורסה. אבל ספק אם ההיסטוריה תחזור על עצמה

שיגור כטב''ם איראני / צילום: Reuters, dpa via Reuters Connect

ישראל וארה"ב בוחנות נשק חדש נגד איום הכטב"מים האיראני

לפי דיווח בוול סטריט ג'ורנל, ארה"ב וישראל בוחנות מערכות נשק מיקרו־גל ולייזר נגד כלי טיס בלתי מאוישים ● בזמן שיירוט באמצעות כיפת ברזל, למשל, מוערך בכ־30 אלף דולר, עלות יירוט באמצעות לייזר היא זניחה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה אדומה בתל אביב; מדד ת"א בנקים 5 צלל ב-1.7%

ת"א 35 ירד ב-1% ● ישראייר חזרה לגודל צי מטוסים שהיה זמין לפני המלחמה ●  קרן המטבע חתכה את תחזית הצמיחה של ישראל ● בעקבות האג"ח האמריקאי, תשואת האג"ח הממשלתית הארוכה בישראל בשיא של 12 שנים ● ג'יי.פי. מורגן: "היסטורית, רכישת זהב לא מצדיקה את הסיכון" ● יו"ר הפד מודה: "אין התקדמות במאבק באינפלציה, זה לוקח יותר זמן משחשבנו"

כפר ערב אל-עראמשה / צילום: איל יצהר

הותר לפרסום: 6 לוחמים נפצעו קשה בגליל, 8 נוספים במצב בינוני וקל

אדם נפצע אנוש, שניים נפצעו קשה, ארבעה במצב בינוני והשאר קל בפגיעה ישירה בערב אל-עראמשה ● דיווח: בארה"ב מעריכים שישראל תבצע תקיפה מצומצמת בשטח איראן • איראן: "כל תקיפה של ישראל בשטחנו תיענה בתגובה חזקה ונחרצת" • בגליל המערבי: נפילות בשטחים פתוחים אחרי כ-5 שיגורים מלבנון, לא ידוע על נזק או על נפגעים • הפעילות במרכז הרצועה: כוחות הנח"ל חיסלו מחבל באמצעות רחפן • עדכונים שוטפים

טיל בליסטי שנורה מאיראן בשבת ונפל בים המלח / צילום: N12

הממשלה נדרשת להחלטה לא פופולרית - הבלגה היא הדבר הנכון

ארה"ב שבה ומדגישה שהיא לא תהיה שותפה למהלך התקפי ישראלי נגד איראן, הגם שלישראל שמורה הזכות לפעול, ושארה"ב אף שתמשיך לסייע לה בהגנה ● אפשר לפעול. השאלה היא אם זה הדבר הנכון לעשות ● מבקרים יגידו שההמלצה להבליג היא חזרה על הטעויות שהובילו ל-7 באוקטובר, ולא כך ● הנסיבות השתנו מאז לטובה ולרעה ● דעה

מסילות רכבת בחדרה, באזור מתחם 27 / צילום: תמר מצפי

המאבק שתוקע הכפלת מסילת הרכבת ופיתוח קרקע ביותר ממיליארד שקל

הוועדה לתשתיות לאומיות רוצה להפקיע כ-400 דונם במערב חדרה ● בעלי הקרקעות עתרו לבג"ץ והזהירו: ההפקעה, הפיצויים וביטול אזור התעסוקה יגרמו נזק של יותר ממיליארד שקל

מדפי דבש בסופר / צילום: טלי בוגדנובסקי

בשמן זית, בדבש ובקרוב ביין: המותג ישראלי, התוצרת - אירופית

החיבה לתוצרת מקומית, לובי חקלאי חזק וחסמי יבוא, מציפה את המדפים במותגים ותיקים שמשווקים "בלנד": ערבוב מותג ישראל עם תוצרת אירופית, מבלי לחשוף מאיזו מדינה הוא מגיע ● את השיטה הפופולרית שעובדת בעיקר בשמן ובדבש, רוצה הממשלה להרחיב כעת גם ליין

קניות אונליין / אילוסטרציה: Shutterstock

אחרי הצניחה בתחילת המלחמה: התאוששות בענפי התיירות והבילויים

חג הפסח שיחול בקרוב מחולל רכישות בתחום החופשות והמופעים ● אתר KSP מרחיב את שיתוף־הפעולה עם שטראוס לצד מותגים כמו ויסוצקי ולוואצה ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

כטב''ם מדגם שאהד 136 מוצג בטהרן / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

חיקוי ירוד וזול: זהו הכטב"ם שאיראן שיגרה לעבר ישראל

שאהד 136 נחשב גם לחיקוי ירוד של המל"ט המתאבד הארופ, מתוצרת התעשייה האווירית, שלפי הערכות מחירו עומד על כ־700 אלף דולר ● לצורך ההשוואה, מחיר שאהד 136 מוערך בכ־30 אלף דולר בלבד

חנן מור / צילום: אייל טואג

חנן מור מכר מניות ב-2 מיליון שקל, המניה נפלה ב-37%

המשקיעים של חברת הנדל"ן שנמצאת בהסדר חוב הרימו גבה כשראו את בעל השליטה לשעבר מוכר מניות, בהיקף של 78% ממחזור המסחר ביומיים, מה שהפיל את המניה ● ניתן להניח שמור היה מוכר עוד לולא עו"ד גינדס שביקש שיעצור

בנק ישראל מכר 8 מיליארד דולר, אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי (נוצר בעזרת AdobeFirefly)

הדולר מזנק לשיא של חמישה חודשים. אלה הסיבות

המתיחות הביטחונית בין ישראל לאיראן לצד התחזקות הדולר בעולם הובילה לתיסוף חד מול השקל ● שער הדולר-שקל נסחר ברמה של כ-3.8 שקלים, שיא של חמישה חודשים

רצפת המסחר בבורסות וול סטריט בניו יורק. זו לא בועה, אבל יש סיבה לדאגה / צילום: ap, Seth Wenig

תגובת השוק למתקפה באיראן מוכיחה שהמניות אינן בבועה

העליות והמורדות בימי שישי ושני בוול סטריט הקלו זמנית על החששות לגבי היווצרות בועה אפשרית ● המשקיעים אולי נותנים הערכות שווי גבוהות על מניות, אבל הם עדיין מסוגלים לקבל החלטות מנומקות