מתניהו אנגלמן, מבקר המדינה / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
ייתכן שפספסתי אזכור או שניים, אבל פונקציית החיפוש (F5) במחשב הנפיקה רק שתי תוצאות לביטוי "ראש הממשלה" בכ-240 עמודי דוח הביניים של מבקר המדינה. נזכיר, כותרת הדוח היא: "התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה".
שני האזכורים הם טכניים בעיקרם: אחד עוסק בחוק ההסמכה (לשימוש ב"אמצעי" של השב"כ לצורך איכונים), ומוזכרים בו כל חברי צוות השרים שמינתה הממשלה בנושא. האזכור השני של ראש הממשלה הוא על מינוי הפרויקטור (רוני גמזו, שמו לא מוזכר במסגרת חזרתו של המבקר לשנות ה-70).
נהוג לומר על תפקיד ראש הממשלה הישראלי שהוא הקשה בעולם. באמת נשמע לא כיף. הכול מגיע בסופו של דבר אל שולחנו, והוא/היא נאלצים לעסוק בהמון מיקרו-ניהול במקום לנהל את המדינה. דוחות מבקר המדינה - על פני השנים, לא רק בעידן המבקר המלטף - נוהגים חסד בראשי ממשלה, מתוך הכרה סבירה שלא ניתן להאשימו בכל מה שרעוע במנגנון הציבורי.
אבל נדמה שהדוח הזה, המנתח מספר מערכות חשובות הפועלות בהתמודדות עם הקורונה, הביא את הנחת הסלב לאבסורד. עולה ממנו שמערכות הבריאות, החינוך, השב"כ, הביטוח הלאומי, רשות המסים - כולן פועלות עצמאית, ככנרים ראשיים בתזמורת נטולת מנצח.
אבל לבחון את המערכת הממשלתית באחד המשברים הגדולים שידענו, מבלי לבדוק את תפקוד ראש הממשלה, חורג ממידת הסבירות. הוא לא סתם ראש ממשלה, אלא מי שמכהן בתפקידו ברצף של 11 שנים ושבעה חודשים. הוא גם מי שמהיום הראשון למשבר "תפס פיקוד", וריכז בידיו את מלוא ההחלטות. עם הזמן הוא למד לשחרר קצת - יש מי שיגידו: הבין שחייב להתרחק מהאש.
אגב, גם שאר השרים - להוציא אחד - זוכים להתעלמות מוחלטת. לעתים אף הם מוזכרים בקונטקט טכני, של חוק זה או אחר. היחיד ש"חוטף" - נו טוב, במונחים של המבקר - הוא שר החינוך, יואב גלנט, שכנראה הצליח להרגיז את אנגלמן. מה פירוש "חטף"? הנה:
"מומלץ (בנושא הלמידה מרחוק, ז"ח) כי שר החינוך ומשרד החינוך יבחנו את הפעולות בהן נקטו וכן את הפעולות המתוכננות להינקט, גם לאור הפתרונות אשר גיבשו מדינות אחרות בעולם, זאת לשם גיבוש פתרון מיטבי לתלמידי ישראל". פצצה.
ומה עם הקורונה הכלכלית? טוב תודה, יש פרק, שכבר פורסם בעבר, בנושא טיפול במובטלים ובדורשי עבודה, ופרק על רשות המסים. תפקוד האוצר? תוכנית כלכלית? תקציב מדינה? בנק ישראל? אולי בשנה הבאה.