גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דרמה בענף: קשת מפרידה כוחות מארטימדיה ומחזירה הביתה את השליטה בשיווק הפרסום הדיגיטלי

ל"גלובס" נודע כי קבוצת קשת הודיעה לרשת הפרסום הפרוגרמטית ששיווקה עבורה בחמש השנים האחרונות את תוכן הווידיאו באינטרנט של האתרים מאקו ו-N12 על רצונה לצאת מהעסקה ● בחברה לא מוכנים לוותר על המאחז החשוב, ובשבועות האחרונים מתנהלת בין הצדדים התכתבות משפטית

אורי רוזן/ צילום: שלומי יוסף
אורי רוזן/ צילום: שלומי יוסף

קבוצת קשת מחזירה הביתה את השליטה בשיווק הפרסום הדיגיטלי: ל"גלובס" נודע כי הקבוצה הודיעה לאחרונה לארטימדיה, רשת הפרסום הפרוגרמטית ששיווקה עבורה בחמש השנים האחרונות את תוכן הווידיאו באינטרנט של האתרים מאקו ו-N12, כי היא תשתמש בנקודת היציאה שיש לה בהסכם בסוף 2020, והחל מהשנה הבאה היא תשווק את הפרסום בדיגיטל באופן עצמאי.

עוד נודע ל"גלובס" כי לצורך המהלך תשתמש קשת ברשת הדאטה idx (ברית דאטה של גורמי תוכן מובילים בישראל כמו ynet קבוצת הארץ, "גלובס" ואחרים) ובמערכת הפרסום של חברת freewheel שבבעלות קומקאסט.

קבוצת קשת היא גורם חשוב בקואליציית האתרים שארטימדיה משווקת את המדיה שלהם, ובחברה לא קיבלו את ההחלטה בשוויון נפש. בשבועות האחרונים מתנהלת בין הצדדים התכתבות משפטית שכוללת איום של ארטימדיה לתבוע את קשת בעשרות מיליוני שקלים בגין השקעות שנעשו והכנסות שאבדו, אם קשת לא תחזור בה מההחלטה.

ארטימדיה שבבעלות ארטיוויז'ן הסינגפורית החלה לפעול בישראל ב-2015 כרשת פרסום פרוגרמטית שאמורה לתת מענה ליכולות הטכנולוגיות של ענקיות הפרסום הבינלאומיות, בעיקר גוגל שהחלה באותה תקופה לשאוב תקציבי פרסום הולכים וגדלים ליוטיוב מבלי שלאתרים המקומיים הייתה אפשרות להתמודד עם אפקטיביות הפרסום שהיא הציעה בתחומי הטכנולוגיה והדאטה.

מייסד ארטימדיה עופר מילר והחברה הסינגפורית הגיעו עם כיסים עמוקים והיו נכונים להשקעות גדולות - בין היתר מתוך הסתכלות על השוק המקומי כמעבדה שאת תוצריה ניתן יהיה ליישם בהמשך בשווקים גדולים בחו"ל. על פי ההערכות, השקיעה החברה עד היום בארץ כ-90 מיליון שקל. ההשקעות התמקדו בפיתוח מערכת הפרסום והשבחתה אך גם בקניית נתח שוק: עד כניסת ארטימדיה האתרים כמעט שתפו פעולה זה עם זה והתקיימו או ממכירת פרסום ישירה, או משימוש במערכות הפרסום של גוגל.

כדי לשכנע אותם להקים את קואליציית האתרים התחייבה ארטימדיה לשלושת האתרים הגדולים ynet, וואלה, ומאקו, על תשלום מינימום של מיליוני שקלים בשנה (על פי ההערכות המינימום בשנים האחרונות למאקו עמד על כ-15-20 מיליון שקל בשנה). בכך למעשה קנתה ארטימדיה את מלאי הפרסום באתרים והפכה צד למכירה - ולא רק צינור המאפשר את המכירה. לצעד הזה שאפשר את המהלך תהיינה השלכות רבות בהמשך - גם בהחלטה האחרונה של קשת לפרוש.

סאגת החלפת האשמות

ארטימדיה נכנסה עם הבטחות טכנולוגיות גדולות והצהירה על יכולות ביצוע קרובות לאלה של גוגל. בפועל, לקח זמן למערכות להבשיל ולהתפתח, והפער בין ההצהרות למעשים גבה מחיר באמון האתרים והמפרסמים. בגלל תשלומי המינימום החלו אינטריגות פנימיות בין אתרי התוכן, שסברו כל אחד בתורו כי המתחרים מקבלים נתח גבוה יותר והם מקופחים.

גוגל מצידה, אולי לא חששה מהפגיעה בהכנסותיה בשוק קטן כמו ישראל, אבל לא רצתה לראות את מודל קואליציית האתרים מועתק לשווקים גדולים יותר, ולכן הציעה כל העת הצעות כספיות מפתות לאתרים - ובסופו של דבר גם בהצלחה: ב-2019 הודיע ynet לארטימדיה על הפסקת ההתקשרות והאתר החל לשווק את הפרסום שלו על ידי מערכות גוגל או במכירה ישירה. ynet הוא האתר הגדול בישראל מבחינת טראפיק אבל הפגיעה בארטימדיה לא הייתה דרמטית כי האתר איננו שחקן וידיאו דומיננטי. קבוצת קשת לעומת זאת, היא שחקן תוכן הווידיאו המשמעותי ביותר בארץ והחלטתה עלולה לפגום בכושר התחרותיות של ארטימדיה מול הפלטפורמות הבינלאומיות וכתוצאה מזה גם בשאר יצרניות התוכן שמשווקות באמצעותה פרסום.

לכן, בשבועות האחרונים מתנהלת בין הצדדים סאגת החלפת האשמות כתובה - כשמצד אחד מאשימה קשת את ארטימדיה בכך שהיא "לא סיפקה את הסחורה", וארטימדיה מצידה מאשימה את קשת בהתנערות מהסכמים והתחייבויות מתוך חשש להפוך גם את הטלוויזיה לפרוגרמטית והעדפה להשאיר את הפרסום "טיפש".

לטענת ארטימדיה אין אמת בטענות של קשת שהפעילות שלה איננה מוצלחת, שכן על פי הערכות מאז כניסתה לפעילות בשוק הישראלי גדל נתח השוק של שלושת האתרים הגדולים בפרסום הווידיאו מ-12% ל-35% כיום, ומאקו עלו בהכנסותיהם פי שניים.

על פי מקורות המקורבים לארטימדיה, ההסכם המקורי עם קשת נחתם לשלוש שנים ולקראת סיומו דרשה קשת להגדיל את התחייבות המינימום של ארטימדיה באופן משמעותי בכמה מיליוני שקלים בשנה, תוך שהיא מאיימת שיש לקבוצה הצעה מסחרית רצינית מגוגל, ואם ארטימדיה לא תיישר קו, קשת תעבור לקנות דרכם. "צריך מידה גדולה של ציניות", אומר שלא לייחוס גורם הבקיא בסיפור, "כדי לצעוק מעל כל במה שגוגל הורסת את תעשיית התוכן המקומית ובאותה עת לאיים בחבירה אליה".

בארטימדיה העדיפו שלא לשבור את הכלים, וב-2019 נחתם הסכם לשלוש שנים שבו היא קיבלה למעשה את דרישת קשת להגדלת תשלום המינימום. לדברי מקורב "אחת הסיבות להסכמה על הגדלת התשלום, הייתה כדי להכניס במהלך הזמן דרך לפרסום פרוגרמטי בטלוויזיה. קשת התחייבה שארטימדיה תוכל להגיש את הפרסום בפלטפורמת ה-OTT שתכננה להקים עם אקספון מתוך ההנחה שהמיזם ייצא לפועל במהלך תקופת ההסכם - מה שכבר לא יקרה. בארטימדיה טוענים כי ההתחייבות של קשת לאפשר להם לפרסם במיזם עם אקספון הביאה להשקעות בבניית פלטפורמה והשלכות על תכנון מודל ההכנסות שמשמעותם הכספית כמה עשרות מיליוני שקלים, ומכאן הכוונה לתבוע .

בקבוצת קשת מציירים כמובן תמונה אחרת לגמרי: לשיטתם לא מדובר בהפרת הסכם אלא בנקודת יציאה, אחרי 5 שנים וההחלטה לסיים את ההתקשרות נובעת מתוך ראייה אסטרטגית ארוכת טווח למכור את התוכן הדיגיטלי של קשת באופן עצמאי. בי קשת מאמינים טווח של שנים ספורות הטלוויזיה והדיגיטל יתחברו וקשת לא יכולה למסור את המכירות של תוכניות דגל כמו ארץ נהדרת, נינג’ה והזמר במסיכה לידי חברה חיצונית.

נזכיר כי בשנה האחרונה השיקה קשת את אתר N12 שהצליח תוך תקופה קצרה להפוך לאתר חדשות דומיננטי, הכפיל את הטראפיק של מאקו ואת מספר היוניקים ל-2.2 מיליון יוניקים ביום- כך שקשת מאמינה כי היום יש לה מספיק תנועה וקהלים משל עצמה. "בעבר ארטימדיה היתה דרושה כדי להתמודד עם הדאטה והטכנולוגיה של גוגל" אומר גורם בכיר בקבוצה " אבל היום לרשת idx יש דאטה שמהווה תחרות מצוינת לגוגל ולבטח טובה משל ארטימדיה. ההבדל בין ארטימדיה לIdx הוא שארטימדיה לוקחת פוזיציה מסחרית ומוכרת בעצמה את הפרסום של האתרים, ו-Idx היא ברית דאטה בלבד כשכל אתר מוכר את הפרסום שלו בעצמו ". הבכיר מאמין שבאופן כזה גם ניתן יהיה למכור יותר פרסום וגם מכל פרסום שיימכר יישאר לקשת יותר כי היא משלמת רק על הדאטה ולא לגורם בעל פוזיציה.

"אנחנו לא מונעים רק מכסף נטו" הוא אומר "גוגל הציעו לנו בעבר יותר מארטימדיה ולא הלכנו איתם. אנחנו שומרים על התחרות הישראלית בגוגל ואפילו נחזק אותה בעצמנו ובמסגרת Idx".

בשלב הזה בקבוצת קשת לא נבהלים מהאיומים בתביעה: "האופן שבו ארטימדיה תסיים את החוזה עם קשת תלמד הרבה על האופן שבו היא מתנהלת עם שותפות. צריך גם לדעת לסיים חוזה בכבוד, ולרשת פרסום כמו ארטימדיה המוניטין צריך להיות בראש סדר העדיפויות" אומר הבכיר.

מארטימדיה נמסר בתגובה כי היא "תעמוד על מלוא זכויותיה, ולבטח לא תרתע מאיומיה של קשת על בעלי תפקידים בארטימדיה, לעניין התנהלותה המסחרית של קשת, כולל פניה להליך משפטי, לא ננהל את ההתדיינות על כך מעל דפי העיתון. לעניין עצמו, ההתנהלות של קשת שקופה ונועדה אך ורק לשמר את חוסר היעילות בפרסום אצלה על ידי הפיכת מאקו ו-N12 לחלק מכלי הפרסום היקרים של הטלוויזה המסורתית, ובכך קשת דואגת אך ורק למחירו היקר של זמן הפרסום אצלה ולא ליעילות טכנולוגית אמיתית עבור המפרסמים כמו שעושה ארטימדיה. אין מחלוקת על כך שבחמש השנים האחרונות השכילה ארטימדיה להעמיד אלטרנטיבה ברת תחרות לגוגל ואטרקטיבית למפרסמים הישראלים, דבר אשר היווה איום על כלי הפרסום הפחות יעילים בטלוויזה המסורתית של קשת. ארטימדיה הצהירה מיום הקמתה כי בכוונתה להכנס גם לתחום הפרסום בטלויזיה ולהפוך אותו לפרסום פרוגרמטי חכם ויעיל עבור המפרסמים בדיוק באותו האופן בו פעלה בשנים האחרונות בתחום הדיגיטל, לצורך כך פעלה ארטימדיה מול קשת והבטיחה לעצמה דריסת רגל בפרסום על גבי תכני קשת בטלויזיה, הבחירה של קשת להפר את התחיבויותיה בעניין זה לא תרתיע חברה כמו ארטימדיה מלהמשיך ולפעול בעניין, מדובר במגמה עולמית הולכת ומתגברת שמשרתת היטב את המפרסמים, וגורמת ליצרני התוכן להתמקד בתוכן ופחות בהסכמים מסחריים כובלים עם מותגים וחברות מדיה.

"ארטימדיה תמשיך לפעול ביחד עם האתרים החברים ברשת ארטימדיה מול לקוחותיה ובכוונתנו להציג בתקופה הקרובה כלי פרסום חדשים שיענו על צרכי המפרסמים".

בקשת בחרו שלא להגיב לדברים.

עוד כתבות

בורסת אחד העם, בימים עברו / צילום: הבורסה

בדקנו: איך השתנתה הבורסה על פני 3 עשורים ומה הטיפ המנצח של גילעד אלטשולר

מחברות החזקה שהתרסקו, דרך ענקיות הפארמה שאיכזבו ועד הזינוק במניות הביטחון והטכנולוגיה: גלובס בדק כיצד השתנתה הבורסה על פני יותר משלושה עשורים ● אלטשולר ממליץ להיצמד למדדים, ש"שמזהים ראשונים את ה'ווינרים' החדשים", וסטפק מחזק: "לא חשוב כמה אתה אוהב את המניה ומעריך את סיכוייה בעתיד - תפזר" ● וגם: איזו חברה פספסה הבורסה, שהייתה יכולה להכפיל את שווייה

כבר לא "רוקי" ו"קראטה קיד": לספורטאים בקולנוע היום יש נקודות חולשה

מסימון ביילס ועד הקאמבק של אליסה ליו - מהפכת הספורטאיות של העשור האחרון לא נולדה על הפודיום, אלא בהחלטה לעצור ולחזור לתחרות בתנאים שהן מנסחות לעצמן ● התופעה לא פוסחת על המסך ההוליוודי, שמחליף את הפוקוס מהשאלה "איך הם מנצחים?" ל-"מה נשאר מהם אחרי הניצחון?"

תושבים צופים בפטריית העשן כתוצאה מפיצוצים בטהרן, הבוקר / צילום: ap

פיצוצים וענני עשן: התמונות והסרטונים מאיראן

שורה של פיצוצים וענני עשן במספר מוקדים במרכז טהראן מדווחים בשעה האחרונה במדיה האיראנית ● בין היעדים שהותקפו לפי התקשורת במדינה: מגוריו של נשיא איראן, מטה המודיעין הראשי ובעיקר מערכות תקשורת והגנה אווירית ● אלו התיעודים

טל דיליאן / איור: גיל ג'יבלי

פרשת הריגול שטלטלה את אירופה: שמונה שנות מאסר למייסד הישראלי

ארבעה בכירים בחברת הסייבר ההתקפי אינטלקסה, ביניהם שני ישראלים, הורשעו בפגיעה בפרטיות ובהאזנות סתר ● כעת, גזר הדין מעוכב עד להכרעה בערעור ומסמן תקדים בינלאומי נגד יצרנית רוגלה

אנשים במקלט בשל מתקפת טילים מאיראן / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

מצב חירום במשק: מי רשאי להיעדר מהעבודה והאם מקבלים שכר

בעקבות המתקפה באיראן הוכרז מצב מיוחד בעורף. באילו נסיבות מותר להישאר בבית, האם המעסיק רשאי לפטר עובד שלא הגיע, והאם ממשיכים לקבל שכר – כולל במפעלים המוגדרים "חיוניים"? ● גלובס עושה סדר

נמל התעופה בן גוריון ריק מנוסעים לאחר מבצע עם כלביא, ארכיון / צילום: ap, Ariel Schalit

לא יחזרו עד ה-7 במרץ לפחות: חברות התעופה הזרות שהתחילו לבטל טיסות

המרחב האווירי בישראל נסגר בעקבות פתיחת מתקפת המנע וההתפתחויות הביטחוניות, ונכון לעכשיו הסגירה מוגדרת עד יום שני ● עם זאת, חברות התעופה כבר מתחילות להאריך את הביטולים מעבר למועד זה ● קבוצת לופטהנזה וחברת Wizz Air הודיעו כי טיסותיהן לישראל יושבתו עד 7.03 כולל

איזו בשורה יקבלו בקרוב 700 אלף עובדי המגזר הציבורי?

מה הם היעדים המבוקשים לרילוקיישן מצד ישראלים עשירים, ומדוע הנגיד הותיר את הריבית על כנה? ● חושבים שאתם בקיאים בכל מה שקרה השבוע בכלכלה בארץ ובעולם? בואו לבחון את הידע שלכם ● החידון הכלכלי של גלובס

עיבוד: טלי בוגדנובסקי, צילומים: AP,shutterstock

כמה זמן לוקח לכטב"מים להגיע מאיראן לישראל וכמה לטיל בליסטי?

איראן הודיעה כי גל של עשרות כטב״מים נמצא בדרכו לישראל ● כמה זמן ייקח להם להגיע, מה ההבדל בין סוגי הטילים השונים ומה כולל מערך ההגנה האווירית של ישראל? ● גלובס עושה סדר

הקריה בתל אביב / צילום: Shutterstock

תל השומר בפנים, הקריה עדיין לא: נחתם הסכם לפינוי 11 בסיסי צה"ל

על פי ההסכם, פינוי הבסיסים יאפשר הקמה של כמעט 19 אלף יח"ד על פני כ־2,300 דונמים במרכז הארץ • לגבי פינוי הקריה בתל אביב – תוקם מנהלת משותפת שתקדם תהליך לבחינת היתכנות ההעתקה

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

פיטר פלצ'יק / צילום: פאקו לוזאנו

"התמסחרתי? אין לי בעיה עם זה": פיטר פלצ'יק לא מתנצל על זה שהוא עושה כסף

לצד קריירת הספורט המרשימה, פיטר פלצ'יק דאג לפתח קריירה מסחרית, לשמש כפרזנטור של מותגים חזקים ואפילו להשתתף ברוקדים עם כוכבים ● בראיון לפודקאסט "מגרש עסקי" הוא מספר איך נראים החיים הכלכליים של ספורטאי אולימפי בישראל, ומשחזר את הרגע המיוחד עם המאמן שלו אורן סמדג'ה ● והיעד הבא? "אני בשלבים של הבאת מותג בלוקצ'יין לארץ. בעוד עשור אהיה עמוק בעולם העסקי"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

שורת מדינות קראו לאזרחיה לעזוב את איראן, ולא להגיע לישראל

טראמפ: אני רוצה לעשות עסקה עם איראן, לא רוצה להשתמש בכוח צבאי אבל לפעמים חייבים ● אייר אינדיה מבטלת את הטיסות לישראל מיום ראשון למשך שבוע ● ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל ● בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה, בריטניה פינתה את עובדיה מאיראן ומבקשת מאזרחיה להימנע מנסיעות לישראל ● עדכונים שוטפים

מתקן נפט באיראן / צילום: Reuters, Essam Al-Sudani

לאיראן יש מהלך אחד שיכול לטלטל את שוק הנפט

המתיחות הביטחונית מחזירה את פרמיית הסיכון לשוק האנרגיה: אף שחלקה של איראן באספקה העולמית הצטמצם לכ-3% בלבד, שליטתה הגיאוגרפית בסמוך למיצרי הורמוז - דרכם עוברים כ-30% מהנפט המשונע בים - מעניקה לה מנוף השפעה משמעותי על המחירים ● תרחיש של פגיעה בנתיבי השייט עלול לזעזע בראש ובראשונה את אסיה, ובמיוחד את סין, אך גם להקפיץ את מחיר הברנט מעבר לרמות שנרשמו בימים האחרונים

עשן בבחריין לאחר התקיפות מאיראן / צילום: Reuters

כטב"מים בבחריין, טילים בקטאר: איראן תוקפת בסיסים אמריקאיים במפרץ

המתקפה האיראנית מתרחבת מעבר לישראל, כשדיווחים מבחריין, קטאר ואיחוד האמירויות מצביעים על תקיפות לעבר בסיסים אמריקאיים, יירוטים והנחיות חירום לתושבים ● לפי הערכות קודמות, עשרות בסיסים של ארה”ב הפרושים במזרח התיכון היו צפויים להפוך ליעד במקרה של הסלמה, והאיומים האיראניים למקד פגיעה ב"נקודות התורפה" האמריקאיות מתממשים כעת בשטח

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

אחרי הוזלה של 40 אלף שקל: האם המכונית הזו שווה את המחיר?

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

ג'ק דורסי, מייסד טוויטר וסקוור / צילום: Shutterstock, Frederic Legrand - COMEO

היזם שמפטר 4,000 עובדים ביום אחד. מה הוא יודע שאנחנו לא

גל פיטורים נוסף; ג'ק דורסי, ממייסדי טוויטר ומנכ"ל חברת התשלומים האמריקאית בלוק, הודיע בדואר אלקטרוני לבעלי המניות שלו כי החברה תקצץ קרוב למחצית מעובדיה ● בלוק, שנסחרת בבורסת ניו יורק לפי שווי שוק של 33 מיליארד דולר, ייצרה רווח נקי של כחצי מיליארד דולר ברבעון השלישי של השנה שעברה ● המנייה זינקה במסחר המאוחר בכ- 24%

וינרוט, האחים גרטנר והשופט איתן אורנשטיין / צילום: יונתן בלום, איל יצהר

ביהמ"ש קבע: העיזבון של וינרוט ישלם מאות מיליונים. ומה יעלה בגורל היורשים?

לאחר שנים ארוכות של התדיינות, בית המשפט המחוזי בירושלים אישר את פסק הבוררות וחייב את יורשי עו"ד ד"ר יעקב וינרוט לשלם מעזבונם לאחים משה ומנדי גרטנר ● עם זאת, האחים גרטנר דרשו סכום גבוה מהעיזבון, והנושא יעבור, שוב, להכרעת הבורר

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

משמרות המהפכה באיראן / צילום: ap, Vahid Salemi

בני סבטי: "האיראנים הרבה יותר חצופים, נועזים ומאיימים ביחס לשנה שעברה"

הטרמינולוגה האיראנית כנגד ארה"ב החריפה בשבועות האחרונים, וזאת למרות מלחמת 12 הימים בה הופצצו ונפגעו אתרים אסטרטגיים ברחבי המדינה ע"י ממשל טראמפ וישראל ● "ההבדל הגדול בין מבצע עם כלביא לימים אלו, הם הפגנות ההמונים כנגד המשטר בה נטבחו עשרות אלפי מפגינים", מציין בני סבטי, מומחה לענייני איראן

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

מצב חירום עד יום שני: ההנחיות החדשות של פיקוד העורף

הוכרז מצב חירום מיוחד בעורף, והשמים נסגרו לטיסות אזרחיות ● הוטלו מגבלות נרחבות על פעילות המשק, החינוך וההתכנסויות ברחבי הארץ ● מתי אפשר לצאת מהמרחב המוגן ואיך נערכים באתרי הבנייה?