גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שישה שופטים עליונים או שישה מיליון מצביעים, זאת השאלה

בית המשפט העליון של ארה"ב קיבל את עמדת הרפובליקאים, והורה למדינת-המפתח, וויסקונסין, לא למנות קולות שיגיעו בדואר לאחר ה-3 בנובמבר ● האם "בית המשפט העליון של המפלגה הרפובליקאית", ייקרא גם להחליט מי יהיה הנשיא הבא של ארה"ב?

הנשיא טראמפ ושופטת העליון החדשה, איימי קוני בארט, לאחר השבעתה ביום שני בבית הלבן / צילום: Alex Brandon, Associated Press
הנשיא טראמפ ושופטת העליון החדשה, איימי קוני בארט, לאחר השבעתה ביום שני בבית הלבן / צילום: Alex Brandon, Associated Press

פסיקה דרמטית של בית המשפט העליון בוושינגטון העמידה השבוע בספק את לוח הזמנים של מניין הקולות בבחירות לנשיאות, ואולי את כשרותם של מיליוני גיליונות הצבעה הנשלחים בדואר.

המאבק על כיוונו של בית המשפט הגיע לשיא בחודש האחרון, מאז מותה של השופטת רות ביידר גינסבורג. הנשיא טראמפ ומפלגתו עמדו על זכותם למנות לה מחליפה עוד לפני הבחירות, בניגוד לתקדימים ולהבטחות. המחליפה, איימי קוני בארט, אושרה במהירות שיא, והושבעה בשני בערב, זמן קצר לאחר שבית המשפט קיבל את החלטתו.

חמישה משמונה השופטים (בארט היא התשיעית) הצביעו לטובת הפסיקה. כל החמישה מונו בידי נשיאים רפובליקאים. שלושת השופטים שהתנגדו מונו על ידי נשיאים דמוקרטים. בזמן של אי-אמון ציבורי גובר במוסדות, הפסיקה החדשה, על פי קווים מפלגתיים ברורים, עומדת להגדיל את החשש שהתהליך האלקטורלי לא יושלם בקלפי, אלא בבית משפט ששופטיו חשודים במשוא פנים.

"הדואר לא ימסור"

הפסיקה החדשה ניתנה בעקבות ערעור של המפלגה הרפובליקאית על כוונתה של מדינת וויסקונסין, במערב התיכון של ארה"ב, לספור גיליונות הצבעה שיגיעו בדואר גם לאחר השלושה בנובמבר, המועד הנקוב של הבחירות.

וויסקונסין רצתה להעניק ארכה על יסוד החשש ששירות הדואר הפדרלי לא יעמוד בעומס, ולא יצליח למסור את כל המעטפות עד השלושה בנובמבר. זה חודשים אחדים שהדמוקרטים מתלוננים, כי ממוני הנשיא בשירות הדואר מכשילים במכוון את התייעלותו, כדי לפגוע בהצבעה.

ההנחה הכללית היא שהרבה יותר דמוקרטים מעדיפים להצביע בדואר מאשר רפובליקאים. ביניהם נמצאים בני מיעוטים, בייחוד שחורים והיספאנים, הנוטים לטובת הדמוקרטים ברוב גדול.

מגפת הקורונה הגדילה את הפופולריות של ההצבעה באמצעות הדואר. נכון לבוקר יום שני, 64.4 מיליון אמריקאים כבר הצביעו, מהם 43.5 מיליון באמצעות הדואר. המספר הזה שקול כנגד 46.7% מכל מצביעי 2016, ואין כל ספק שהוא יגדל מאוד עד יום שלישי הבא. בסך הכול, כמעט 88 מיליון אמריקאים ביקשו ממדינותיהם לקבל טופסי הצבעה בדואר.

"זיוף מסיבי"

הנשיא טראמפ היה בחודשים האחרונים המקטרג העיקרי על הצבעה באמצעות הדואר, וחזר והאשים שהיא אמצעי של זיוף מסיבי בידי הדמוקרטים. לטענה הזו יש לכל היותר ראיות אנקדוטיות. מעולם לא נמצאה הוכחה לזיוף מסיבי מסוג כלשהו בבחירות לנשיאות בארה"ב.

טראמפ תובע, שלא יימנו כלל קולות לאחר השלושה בנובמבר, יהיה תאריך הגעתם או שליחתם אשר יהיה. בית המשפט העליון התקרב אתמול לקבל את הגיונו של הנשיא. פסיקת אתמול מזהירה, כי קולות שיימנו לאחר יום הבחירות "עלולים להפוך את התוצאות".

השופטת העליונה אלנה קייגאן, אשר כתבה את חוות הדעת של המיעוט, תקפה את הניסוח הזה. "אין תוצאות שאפשר 'להפוך' לפני שנמנו כל הקולות", היא הטעימה.

אי הסכמה על עצם ההגדרה של המושג 'תוצאות' תדיר שינה מעיני הדמוקרטים בימים הבאים. נכונות הרוב בבית המשפט להעמיד בספק את הלגיטימיות של קולות, שלא נמנו עד השלושה בנובמבר, פותחת פתח למאבק משפטי, שאת שיעורו ואת אורכו קשה לחזות.

האסוציאציה היא כמובן זו של שנת 2000, כאשר נדרשו חמישה שבועות ליישוב המחלוקת על מניין הקולות בפלורידה. אז, בית המשפט העליון הוא שפסק נגד ספירה חוזרת של הקולות בפלורידה, ואיפשר בזה את נשיאותו של ג'ורג' בוש הבן. גם אז, כל השופטים שהצביעו לטובת הפסיקה מונו לכהונותיהם בידי נשיאים רפובליקאים.

המאבק על השליטה בבית המשפט העליון הוכרע לאחר שנים ארוכות. "ניו יורק טיימס" פרסם בשלישי בבוקר מאמר מערכת תחת הכותרת "בית המשפט העליון של המפלגה הרפובליקאית". שופטים עליונים מתמנים לכל חייהם, וההרכב הנוכחי עשוי להישאר עוד שנים רבות.

לביידן היתרון, אבל...

וויסקונסין, העומדת במרכז הפסיקה של אתמול, היא אחת משלוש מדינות מפתח במערב התיכון. בחירתו החוזרת של טראמפ תלויה כמעט לחלוטין בהצבעתן. השתיים האחרות הן פנסילבניה ומישיגן. ב-2016, טראמפ ניצח במדינות האלה על חודם של קולות מעטים. בוויסקונסין ידו הייתה על העליונה בזכות 23 אלף קולות מתוך כמעט ארבעה מיליון.

הסקרים בשבועות האחרונים הראו שלג'ו ביידן יש יתרון בוויסקונסין. הסקר האחרון במדינה הזו, של מכון Ipsos בשביל סוכנות "רויטרס", הראה בשני הפרש של 9% לטובת ביידן. מדד הסקרים של fivethirtyeight.com, שבו משוקללים כל הסקרים שנעשו בוויסקונסין, מעמיד את יתרון ביידן לאורך זמן על 7.1%. אבל דמוקרטים מתקשים לשכוח, שהסקרים הבולטים ביותר בוויסקונסין העניקו ב-2016 יתרון ברור, אם כי קטן יותר, להילרי קלינטון. כה ברור היה היתרון עד שהיא לא טרחה אפילו לבקר במדינה בזמן מערכת הבחירות שלה.

הסקרים הארציים והמדינתיים מוסיפים למלא את הדמוקרטים באופטימיות. סקר ארצי של YouGov בשביל "יאהו" העמיד אתמול את יתרונו של ביידן על 12%, הגדול ביותר בתולדות הסקר הזה. אבל עכשיו הדמוקרטים מנסים לעכל את משמעויות הפסיקה בבית המשפט העליון. משקלם המספרי של שישה שופטים עשוי להיות גדול מזה של מיליוני מצביעים.

וויסקונסין: הייתה כחולה, אבל כבר לא כל כך

וויסקונסין, בצפון המערב התיכון של ארה"ב, על גבול קנדה הייתה במשך שנים נאמנה למפלגה הדמוקרטית, חלק מ"חומה כחולה", שהדמוקרטים האמינו כי תגן עליהם בבחירות לנשיאות. החומה התמוטטה ב-2016 (כחול הוא משום מה צבעה של המפלגה הדמוקרטית).

מתגוררים בה 5.8 מיליון בני אדם. יש לה עשרה נציגים (מתוך 538) בחבר האלקטורים. היא חצויה כמעט שווה בשווה בין שתי המפלגות. טראמפ ניצח בה בהפרש של 23 אלף קולות ופחות. המושל הנוכחי שלה, דמוקרט, ניצח לפני שנתיים בהפרש של 29 אלף קולות.

הפילוג מגיע עד בית המשפט העליון שלה, ששופטיו נבחרים על פי מפתח מפלגתי. שם יש רוב לשופטים הרפובליקאים, והם משתדלים למרר את חייו של המושל. לרפובליקאים יש גם רוב באסיפה המחוקקת של וויסקונסין. וויסקונסין הצביעה פעמיים לטובת ברק אובמה ופעמיים לטובת ביל קלינטון, בהפרשים ניכרים.

אי ההסכמות בוויסקונסין הן לא פעם רדיקליות: על רקע דתי ואידיאולוגי. אפשר למצוא בה כיסים של שמאל קיצוני ושל ימין קיצוני. המטוטלת בה עשויה לנוע באחד משני הכיוונים ברגע האחרון ממש.

הקיטוב קשור לא מעט גם בבסיס הכלכלי שלה. מהיותה אחת המדינות המתועשות ביותר בארה"ב היה לה כוח עבודה מאורגן שהיטיב עם הדמוקרטים. הוא נחלש בהתאמה לירידה הכללית בתעשייה האמריקאית. יש לה גם חקלאות ענפה. היא מובילה בארה"ב בענף הגבינות.

בצורה גסה ניתן לומר שהערים מצביעות לטובת הדמוקרטים, והאזורים החקלאיים מצביעים לטובת הרפובליקאים.

רשימות קודמות ב-yoavkarny.com וב-https://tinyurl.com/yoavkarny-globes

ציוצים (באנגלית) ב-twitter.com/YoavKarny

עוד כתבות

האם יהודים בארה"ב עדיין רצויים בבית הלבן?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: במשך שנים יהודים היו חלק מהפוליטיקה האמריקאית - כעת זה משתנה, מדינות האזור מעדיפות שלטון לא מתפקד באיראן מאשר כאוס, והאם "הקו הצהוב" הפך מאז הפסקת האש לגבול החדש של ישראל עם רצועת עזה • כותרות העיתונים בעולם

העיר עזה / צילום: ap, Jehad Alshrafi

תושבי עזה על הכוונה של בכירי חמאס להימלט לחו"ל: "שילכו לגיהינום, מושחתים"

חיל האוויר תקף במעבר הגבול בין סוריה ללבנון ● קטאר, טורקיה ושורה של מדינות מוסלמיות בהודעה משותפת: נצטרף למועצת השלום; בגרמניה מדווחים כי הממשלה מתנגדת להשתתפות ● דיווח: נשיא ארה"ב לוחץ על יועציו להציג תוכנית צבאית "מכריעה" באיראן; מאיים: אם איראן תנסה לפגוע בי, "נמחה אותה מעל פני האדמה" ● עדכונים שוטפים

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"ההתמקדות בת"א 125 היא החמצה": האם המניות הקטנות בדרך להוביל את הבורסה?

מדד ראסל 2000, הכולל את מניות השורה השנייה בארה"ב, רושם את פתיחת השנה הטובה ביותר שלו מאז 2021, ובשוק מאמינים שהראלי יימשך ● האם גם בת"א המניות הקטנות יתפסו את קדמת הבמה? "מי שאופטימי על ישראל זה מדד טוב להיחשף אליו"

שליח וולט

האפשרויות שעומדות בפני וולט, אחרי האולטימטום של רשות התחרות

בוולט פועלים להפיג את חששות רשות התחרות, בזמן שמתנהל מו"מ בין הצדדים על התנאים שיאפשרו את חידוש הפטור מהסדר כובל ● מומחים מעריכים כי רשות התחרות תדרוש בין היתר הגבלות על איסוף המידע על התנהגות הצרכנים באפליקציה, ופיקוח על העמלות שוולט גובה מהסופרים המתחרים של הזרוע הקמעונאית שלה

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המהפך של שוק הנדל"ן, ואיך הוא ייראה השנה?

מספר הדירות הלא מכורות נמצא בשיא, אך השאלה הגדולה היא כיצד תשפיע בשנה הקרובה הפחתת הריבית ● מתושבי החוץ ועד לשוק המשכנתאות - אלו הנתונים שירכזו השנה עניין בשוק הדיור ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

טל פרייפלד / צילום: יח''צ תאגיד כאן

אחרי עשור: סמנכ"לית הטלוויזיה של התאגיד טל פרייפלד מסיימת את תפקידה

טל פרייפלד הייתה ממקימי תאגיד השידור הציבורי, ובמסגרת תפקידה הייתה אחראית על "כאן 11", "כאן חינוכית" ו"מכאן" והובילה את התכנים הפופולריים של הערוץ - ובהם "קופה ראשית", "בואו לאכול איתי", "כראמל" ו"טהרן"

דוד אזולאי / צילום: קבוצת דוד אזולאי

היזם שגילה: לא כל חברת בנייה יכולה להנפיק אג"ח

אחרי שזכתה לביקושים נמוכים מהצפוי, חברת הנדל"ן אמיד יזמות של איש העסקים דוד אזולאי, ביטלה את גיוס החוב אותו תיכננה לבצע בבורסה ● הגיוס בהיקף של 94 מיליון שקל, נועד להחזר הלוואה יקרה שנטלה מחברת האשראי החוץ בנקאי מניף

מנכ''ל נטפליקס, טד סרנדוס / צילום: צילום מסך

הדוחות מראים: כדי להמשיך להוביל, נטפליקס חייבת את עסקת וורנר ברדרס

ענקית הסטרימינג רשמה ברבעון הרביעי של 2025 גידול בהכנסות וברווחים, אולם בוול סטריט ציפו ליותר ● בשוק מסבירים כי המשקיעים ממוקדים בין היתר בשאלה האם היא מסוגלת לשמור על צמיחה יציבה ובת קיימא, במיוחד על רקע ניסיון הרכישה השאפתני בתולדותיה

עגבניות / צילום: Shutterstock

העגבנייה לא יכולה לחכות: הדבר החשוב שחסר לחקלאות בישראל

כשמחירי המזון שוברים שיאים, המדינה חייבת להגדיל גם את היקף הייצור והעיבוד המקומי - אחרת נמצא עצמנו תלויים לחלוטין ביבוא ● הדרך היחידה לשנות כיוון היא לראות בחקלאות ובנדל"ן החקלאי תחום מניב וכלכלי - ולא רק ייעוד לאומי שעולה כצורך

"סימן אזהרה למשטר": המוקד המפתיע שבו התחילו המחאות באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השמרנים באיראן היו בין הגורמים שהתחילו את המחאות, שיתוף הפעולה של ישראל ויוון, ובאירלנד לא מאמינים ש-6 מיליון יהודים נרצחו בשואה • כותרות העיתונים בעולם

בניין בנק ישראל / צילום: Shutterstock, Alon Adika

מחקר חדש של בנק ישראל מבקר את הרחבת הטבות המס ליישובים

הגדלת מספר היישובים שתושביהם זכאים להטבות במס הכנסה נועדה למשוך אוכלוסייה חזקה לפריפריה, אך לפי מחקר של בנק ישראל, היא הניבה שינוי מוגבל בלבד ● חרף העלות הכלכלית החריגה, בגובה מאות מיליוני שקלים בשנה, הממשלה רוצה להכניס לרשימה גם את נהריה ואשקלון וכן יישובים מעבר לקו הירוק

עבודות על כבל תת־ימי בחוף זיילנד שבהולנד / צילום: Shutterstock

מצור הסיבים האופטיים סביב ישראל מתהדק: אלו הסיבות

שלושה פרויקטים של כבלי תקשורת תת־ימיים תוכננו בשנתיים האחרונות לעבור בישראל ומשם לחצי האי ערב ומזרחה - ובכך, לייצר גשר של זרימת מידע בין אירופה לסעודיה ומדינות המפרץ ● אולם, בעקבות המלחמה, במקביל לאתגרים בירוקרטיים - המהלכים הוקפאו

מנכ''ל קלרוטי יניב ורדי / צילום: דוקוארט

לפי שווי של כ-3 מיליארד דולר: חברת הסייבר קלרוטי בגיוס ענק, וכמה יקבלו העובדים?

קלרוטי, שעוסקת באבטחת סייבר של תשתיות קריטיות כמפעלי תעשייה, תחנות כוח, בתי חולים וארגוני ביטחון, גייסה 200 מיליון דולר נוספים ● החברה התכוננה במהלך השנתיים האחרונות ליציאה להנפקה, אך עליית רף מינימום ההכנסות למהלך דחה אותה

הדמייה של כביש 6 צפון, מחלף בית העמק / צילום: ap, Matt Rourke

הסדרת הפקעת הקרקעות מאיימת לעכב את מיזם כביש 6 בצפון

פרויקט הארכת כביש 6 לצפון מתקדם לשלב המכרזי, אך לוחות הזמנים עשויים להתעכב ● בין הסיבות, סוגיות שטרם הוסדרו הקשורות לתפיסת קרקע, פיצוי בעלי הקרקעות וליווי משטרתי

אילוסטרציה: איל יצהר

איש קש וחברה פיקטיבית: כתב אישום נגד מקורבו של אורן קובי

ג'ון קנדלר מואשם ששימש כאיש הקש של אורן קובי במסגרת פעילות שנועדה להוציא במרמה 2.3 מיליון שקל מלקוחות, תוך עקיפת איסור שיפוטי מוחלט שהוטל על קובי לעסוק בתחום הנדל"ן

ריי דליו, מייסד ברידג'ווטר / צילום: ap, Ng Han Guan

משקיע העל שמזהיר: הזעזוע שעלול להגיע לשווקים בגלל מלחמת הסחר

ריי דליו, מייסד קרן הגידור ברידג'ווטר, מזהיר כי האגרסיביות של נשיא ארה"ב עלולה לגרום לעימות פיננסי עולמי ● דבריו מכוונים בעיקר ל"בזוקה" של אירופה: 10 טריליון דולר בנכסים אמריקאיים ● סנונית ראשונה: קרן הפנסיה הדנית מתכננת למכור 100 מיליון דולר באג"ח ממשלתיות אמריקאיות

האחים שלומי (מימין) ויוסי אמיר, בעלי שופרסל / צילום: יונתן בלום

קנס של 8 מיליון שקל לשופרסל מרשות התחרות: העבירה נתונים באיחור

רשות התחרות שלחה דרישת נתונים לשופרסל כחלק ממחקר על מחירי המזון, אולם לטענת הרשות, למרות פניות חוזרות ונשנות - שופרסל עמדה על כך שהמידע שנדרש אינו בנמצא; עם זאת, לבסוף התברר כי הנתונים קיימים, והם נמסרו לרשות ● טענות החברה בשימוע שנערך לה נדחו ● שופרסל בתגובה: נערער על ההחלטה

בניין להב 433 / צילום: גלובס

פרשת השחיתות בהסתדרות: שני בכירים נוספים במנורה זומנו לחקירה

לאחר שבסוף החודש שעבר פשטה המשטרה על משרדי חברת הביטוח מנורה מבטחים וחקרה באזהרה שלושה מבכיריה במסגרת פרשת השחיתות בהסתדרות, כעת מודיעה מנורה כי הבוקר זומנו לחקירה שני נושאי משרה בכירים נוספים בקבוצה

דור 5 בסלולר: הממשלה ביצעה את ההחלטה, אך מה קרה בשטח?

תשתיות הסלולר של הדור החמישי יכולות לשפר כמעט את כל תחומי החיים ● לאחר שנים של דשדוש, הממשלה קיבלה החלטה להאיץ את הפרויקט º היישום מרשים, אבל למה זה לא מחלחל לשטח? ● מדור "המוניטור" של גלובס והמרכז להעצמת האזרח עוקב אחרי פיתוח תשתיות תקשורת סלולריות מתקדמות

שי אהרונוביץ', מנהל רשות המסים / צילום: יוסי זמיר

מנהל רשות המסים חשף: נוהל הגילוי מרצון החדש רחוק מאוד מהשגת היעד

רק 122 בקשות לגילוי מרצון על הון לא מדווח הוגשו מאז פורסם הנוהל באוגוסט האחרון ● מנהל רשות המסים מאשים: הנתון נובע בעיקר בשל היעדר פתרון בבנקים להפקדת כספי קריפטו