פרופ' נחמן אש / צילום: דפנה גזית
בעוד מספר ימים יחל את תפקידו כפרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש, ששימש כקצין רפואה ראשי בצה"ל וכראש חטיבת הבריאות של קופת חולים מכבי. בזמן שרוני גמזו יחזור לנהל את בית החולים איכילוב וייתרחק ממוקד קבלת ההחלטות ומישיבות קבינט הקורונה אל תוך הלילה, מחליפו בתפקיד יגבש גישה משלו לטיפול במשבר הקורונה המתמשך, כשנכון לשעה זו, לא ידוע מה תהיינה סמכויותיו, והאם בדומה לגמזו ישמש גם הוא יועץ חיצוני נעדר סמכות.
אש איננו דומה ככל הנראה לגמזו גם בגישתו הכוללת לקורונה. בעוד שגמזו ניסה להחזיק ככל האפשר את המשק פתוח ולדחות את הסגר עד שבתי החולים הרימו דגל אדום, אש דווקא תמך בסגר בשלבים מוקדמים יותר. בעמוד הטוויטר שלו, לאורך החודשים האחרונים, הרבה לצייץ כי ישנן הוכחות לכך שסגרים עובדים, וטען כי "'ספקני הסגרים' מעוותים את המדע". בראיון לתחנת הרדיו 103 בחודש אוגוסט, אמר אש בתקיפות כי "ההתמהמהות בקבלת ההחלטות רק מחמירה את המצב", והבהיר ש'צמרת המלחמה בקורונה' צריכה להציב חזית אחידה אל מול הציבור שלא יודע מרגוע".
אש תמך בתוכנית הרמזור של גמזו, וטען כי ללא יישומה הסגר הינו בלתי נמנע. בסוף אוגוסט, למרות העלייה הגדולה במספר הבדיקות והתקדמות מערך החקירות, טען אש כי "לא עושים מספיק, לא עושים מהר ואין תחושה של חירום, יש תחושה של אנחנו מתנהלים עם זה". לשאלה האם הפוליטיקה מנצחת את הרפואה, ענה אש בנחרצות: "וודאי, בגדול. אני לא חושב שזה מנצחת את הרפואה אלא את ההתמודדות עם המגפה בהיבטים השונים, גם את הכלכלה והכול".
בניגוד לגמזו, המגיע מניהול בית חולים גדול כשבעברו כיהן גם כמנכ"ל משרד הבריאות, לאש ניסיון רב בתחום הרפואה אך הוא לא מכיר את הקרביים של משרד הבריאות מבפנים, על הפוליטיקה הפנימית והיחסים העדינים מול הפוליטיקאים. עם זאת, אש מגיע מרפואת הקהילה - החזית הראשונה בה מטופלים החולים, וזו שנערכת להתמודדות של קורונה משולבת שפעת.
אש לא חסך ביקורת מהממשלה בחודשים האחרונים. בעמוד הטוויטר שלו, ימים ספורים לפני הכניסה לסגר, כתב אש על הפרסומים היומיים של אמ"ן בנוגע לקורונה: "המשך הפרסום היומי של העמידה ב"מדדי ראש הממשלה" ע"י מרכז המידע והידע הלאומי למערכה בקורונה מהווה עוד ביטוי לאבסורד בהתמודדות עם המגיפה. את היעד העליון של מספר החולים הקשים עברנו מזמן ואוטוטו עוברים את היעד העליון של מספר החולים הקשים. לא כדאי להפסיק לפרסם את המדדים הללו?".
לפני חתימת הסכם השלום עם בחריין, כתב אש: "על רקע הסכם השלום שייחתם מחר, ישראל ובחריין מובילות את העולם במספר המקרים החדשים של קוביד 19 לנפש".
עיתוי מתעתע להיכנס לתפקיד
העיתוי של המינוי מתעתע. נתוני התחלואה בדעיכה, פחות מ-1,000 חולים ביום אותרו לאורך השבוע האחרון. אחוז המאומתים צנח מתחת ל-4% ביום. הירידה הייתה מהירה אף יותר ממה שצפו המומחים, גם אם ההקלות מאטות את קצב הירידה והעלו את מקדם ההדבקה מ-0.65 ל-0.7, כצפוי.
החזרה לשגרת הקורונה, כפי שלמדה ישראל על בשרה לאחר הגל הראשון, יכולה לזמן לפתחנו גל תחלואה נוסף.
אש נכנס לתפקיד כשהמערכת לקטיעת שרשראות הדבקה - הכלי המרכזי שבכוחו לאתר צברי הדבקה ולבלום התפשטות תחלואה - נמצאת בהליך בנייה. אש נכנס לקלחת קבלת ההחלטות ולהתנהלות בין המשרדים השונים ובין הפוליטיקאים.
האתגר הראשון אותו יצטרך לצלוח, הוא להשפיע על תוכנית היציאה של ישראל מהסגר - תוכנית שלא נדונה ואושרה באופן מלא עד כה, למרות שצעדי פתיחת המשק החלו.
פתיחה מלאה של המשק עדיין רחוקה, אך גם לאחר הסגר השני בולטת בהיעדרה תוכנית יציאה ברורה ומסוכמת. באפריל הנחה המל"ל את משרדי הממשלה לגבש תוכנית לחיים בצל הקורונה, וכך גם נעשה בפתח הסגר השני. בפועל לא אושרה תוכנית רב-שלבית מסודרת, המקנה ודאות ואפשרות תכנון לענפים השונים של המשק.
תהליך קבלת הההחלטות לא השתנה
האם תהליך קבלת ההחלטות בגל השני שונה מזה שראינו בגל הראשון? פרופ' אלי וקסמן ממכון ויצמן, המייעץ לקבינט הקורונה ולמל"ל, לא סבור כך. "תהליך קבלת ההחלטות עכשיו הוא לא מאוד שונה ממה שראינו בסגר הראשון. אין דיון בתוכנית שלמה ואין החלטה לגביה. הוויכוח הוא תמיד על צעדים ספציפיים לטווח הקצר, ולא על תוכנית סדורה. רוב השרים מנסים לקבל הצלחות בתחום שקרוב לליבם... כמעט אף אחד לא מסתכל על התמונה הכללית ושואל מה המשמעות של צירוף כל הדברים האלו", הוא אומר.
גם הפעם, המערכת לא מוכנה להתמודדות עם חיי השגרה שמזמנת המגפה, כל עוד אין חיסון. "אין היערכות", אומר וקסמן. "מגיעים לרגע האחרון שבו צריך לקבל החלטה, מחליטים לפתוח משהו למחרת. אבל, הגוף שאמור לאכוף ולנהל את הרגולציה - לא מוכן לכך. אני חושש שזה יהיה גם כשייפתחו את המסחר. אנחנו אומרים שאת המסחר צריך לפתוח רק עם רישום, אבל אין תשתית לכך. עשינו רשימה של דברים שצריך להיערך אליהם מראש, אבל זה לא נעשה, ואין לכך התייחסות".
וקסמן מזהיר: פתיחה מהירה ולא סדורה, תגדיל את הסיכון לסגר שלישי. לדבריו, "אנחנו עדיין במספרים גבוהים. אנחנו עדיין לא במספר שבו מערכת קטיעת שרשראות ההדבקה יכולה לעבוד באופן אפקטיבי, הם צריכים לרדת בפקטור של 10. אם אנחנו נפתח מוקדם מדי, במקרה הטוב נעצור את הירידה ובמקרה הרע נאבד שליטה ונתקע שוב במספרים גבוהים שעלולים לברוח. במצב הזה, אנחנו נמצאים בסיכון של סגר שלישי בסמוך לחורף, כשהמצב עדין ומורכב יותר, ואנחנו נדרשים להתמודד עם קורונה משולבת שפעת עונתית".
יש תוכנית, אין יישום
משרד הבריאות הניח על שולחן הקבינט תוכנית סדורה בתום הסגר, ובה תשעה שלבים, שבמהלכם יפתחו בהדרגה הענפים השונים בהתאם לרמות התחלואה, ובמרווח של שבועיים בין צעד לצעד. אך התוכנית לא אושרה כמקשה אחת והממשלה העדיפה להשאיר לעצמה גמישות ולהתנהל מישיבת קבינט לישיבת קבינט, בלי להתחייב לתוכנית ברורה אחת.
כעת מומחים מזהירים כי חוסר בתוכנית מסודרת מוביל לכך שההחלטות מתקבלות שוב ברגע האחרון ותוך לחצים המופעלים על הקבינט, באופן שמעלה את הסיכון להתפרצות חוזרת.
"יש מתווה יציאה. זה משהו שגובש יחד עם כמה צוותים, גם אני הייתי חלק מזה. בסך הכל המתווה הוא טוב, אבל כשמעלים אותו לדיון פותחים אותו בכל פעם מחדש", אומר פרופ' ערן סגל, ממכון ויצמן למדע. לא ערכו דיון על כל שלביו כדי לומר: זאת התוכנית. בכל פעם, צריך להתמודד עם לחצים מכיוונים שונים לפתוח דברים שונים היה אפשר לתכנן את הכל מראש. גם אם דוחים יישום של שלב מסוים בגלל רמת תחלואה, לא צריך לשנות אותו. צריך היה למנוע מצב שבו דנים מיום ליום על מה לפתוח מחר".
בינתיים, שלבי התוכנית כאמור מובאים לאישור או לשינוי מיום ליום, לאחר ישיבות קבינט חוזרות ודיונים לתוך הלילה. אם בתוכנית המקורית דיבר משרד הבריאות על פתיחת המספרות ומכוני הקוסמטיקה רק בשלב השלישי, כעת הוחלט לאחד בין השלבים ולהקדים את הפתיחה.
גם אם יש פעילויות שאינן בעלות פוטנציאל סיכון משמעותי כשהכללים נשמרים, וגם אם תוכנית הבריאות מאופיינת בזהירות יתר, המאפשרת שוליים רחבים שאפשר לקצר, נשאלת השאלה מדוע לא הובאה מראש לדיון ושונתה לפי הצורך.
"זה בסדר באופן חלקי שיש דינמיות מסוימת. הסגר השפיע בצורה יותר טובה ממה שחשבו שישפיע. צריך לתעדף את הדברים, ואת זה עשתה התוכנית המקורית. צריך להבין שלתעדופים השונים עלולה להיות השפעה על ההדבקות", אומר סגל.
המערך לקטיעת שרשראות הדבקה צפוי לעמוד על רגליו באופן מלא במהלך נובמבר, אך מלבד תוכנית יציאה מסודרת עבור המשק ובתי הספר, ייתכן כי היה מקום גם לקבלת החלטות בנושא תוכניות דיגום רחבות, שיקטינו את הסיכון בענפי המשק השונים.
בינתיים, ישנה ירידה של 40% במספר הבדיקות היומיות בממוצע שבועי. אמנם משרד הבריאות עודד את צוותי ההוראה בבתי הספר להיבדק לפני החזרה ללימודים, אך לא מדובר בתוכנית סדורה ורציפה. "היה מקום להגדיר בדיקה הכרחית ורציפה במערכת החינוך ובישיבות, וכך גם עכשיו במקומות שייפתחו מחדש ויש בהם התקהלות קבועה. מוסדות שונים ומקומות עבודה גדולים, בין היתר", אומר סגל.
אנשים רבים המכירים את אש ועבדו לצירו, מעידים שהמעלה הראשונה והבולטת ביותר של אש, היא נועם הליכות. גורמים רבים לאורכה ורוחבה של מערכת הבריאות מיהרו לברך על מינויו; פרופ' חגי לוין, שלאורך הדרך מרבה לבקר את התנהלות המערכת והפוליטיקאים, אמר כי "מדובר במקצוען, מנהיג, יוזם, מתכנן ומבצע". איגוד רופאי בריאות הציבור בהר"י סיפרו שאש "הוביל את ההתמודדות עם השפעת הפנדמית ב-2010, תוך יכולת מרשימה לתרגם את המלצות האפידמיולוגים ורופאי בריאות הציבור ליישום מיטבי, ורתימת מקבלי ההחלטות בכל הדרגים".
ד"ר יו"ר ארגון רופאי המדינה, סגן יו"ר הר"י ומנהל היחידה לנוירוכירורגיה ילדים בשיבא, הדגיש בברכתו אולי את הדבר החשוב ביותר שעומד על הפרק: "אני תקווה, שהקול המקצועי השקול יישמע, ולא יפול קורבן למאבקים פוליטיים ולאינטרסים צרים. הצלחתו של פרופ׳ אש, תהיה הצלחה של כולנו".