גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ההתנגדות החריגה, ההתפטרות הסוערת והביקורת החריפה: הפרוטוקול של בחירת סטנלי פישר לדירקטוריון הפועלים

"אינטרסטים", התקפות אישיות", "תיאום עמדות" - פרוטוקול מקוצר מדיון הוועדה שדנה במועמדותו של סטנלי פישר חושף חילופי האשמות קשים ● דוד אבנר, שהתפטר מהוועדה לאחר שחבריה הקבועים ביטלו את הצבעתו נגד פישר, תקף: "מתאמים עמדות והחלטות מחוץ לפגישות הוועדה"

סטנלי פישר  / צילום: רויטרס
סטנלי פישר / צילום: רויטרס

"נראה לכם ראוי לפעול כך מאחורי הגב ולתאם עמדות? לדעתי זה לא בסדר", אמר דוד אבנר, דירקטור חיצוני בבנק הפועלים, לחברים הקבועים בוועדה למינוי דירקטורים בבנק ללא גרעין שליטה לאחר שהסתבר לו שהם החליטו לבטל את הצבעתו נגד המועמדות של פרופ' סטנלי פישר לתפקיד דירקטור בפועלים ולהביא לבחירה בפישר בניגוד לעמדתו. ואז הוא נענה במילים חריפות לא פחות מצד יו"ר הוועדה, השופט בדימוס משה גל: "אין מניעה לכך וזה ראוי יותר מהצבעה כל כך חריגה וכל כך אינטרסנטית וכל כך פוגענית, ואני לא רוצה להוסיף עוד מילים".

חילופי הדברים החריגים והחריפים הללו הולידו את התפטרותו של אבנר שזעם על החלטת חברי הוועדה הקבועים, שמצדם ראו בהצבעתו כהצבעה טקטית שבאה לנטרל את דעת הרוב, כפי שהייתה צריכה להיות לדעתם, והיא לטובת פישר. מאז, נזכיר, פישר כבר נבחר לדירקטוריון הבנק, כשבדרך הוועדה למינוי דירקטורים בבנק ללא גרעין שליטה נאלצה לשנות את הרשימה המומלצת המקורית על ידה ולהחליף שני מועמדים מטעמה. בסופו של יום, הדח"צית שלא נבחרה על ידי הוועדה במקור, והוכנה לרשימת המועמדים שהועלו להצבעה באסיפה הכללית - דליה לב, נבחרה לכהונה נוספת בדירקטוריון הבנק. בחירתה של לב לא הייתה מתאפשרת לולא הבנק היה פוסל שניים מהמועמדים בשל "זיקה משמעותית לבנק".

הפרוטוקול המקוצר ששחררה הוועדה היום מספק הצצה קטנה ולא מלאה להליך החריג לבחירת דירקטורים בבנק הפועלים, שבא לסופו לאחרונה, ושבמסגרתו לא רק שאבנר התפטר מהוועדה שיצאה חזיתית נגדו, אלא גם שרוב ההליך התקיים מבלי שהיו לפועלים שני נציגים, כפי שאמור להיות. זה קרה משום מינויו של החבר השני בוועדה מטעם הפועלים, ראובן קרופיק, ליו"ר הבנק ומבלי שלבנק ניתן להחליף אותו בנציג אחר מטעמו.

הפרוטוקול הקצר שפורסם היום הוא ביחס ל"דיון הנוסף" במועמדותו של פישר כדירקטור, לאחר שבדיון הראשון מועמדותו נפלה על פניו, בשל הצבעה שלילית וחריגה מצד אבנר. על פי הפרוטוקול, ביום א' ה-16 באוגוסט התקיים דיון נוסף בעניין פישר, לאחר דיון שנעשה ביום חמישי שקדם לו, ה-13 באוגוסט, ושבו רואיין פישר על ידי חברי הוועדה. מרבית חברי הוועדה, יו"ר הוועדה דאז השופט גל, אורית קורן ופרופ' מומי דהן, סברו שפישר עבר את הראיון בציונים גבוהים, בעוד שאבנר נתן לו ציון נמוך מאוד, שבפועל הביא לבחירה במועמדת אחרת.

אבנר מסר היום כי "אני מצטער ללמוד שהוועדה בחרה להסתיר את הפרוטוקול העיקרי, מהישיבה מה-13 באוגוסט, שבה התראיין פרופ' פישר". 

"הרוב סבורים שפרופ' פישר מתאים הרבה יותר"

השופט גל אמר בדיון הנוסף בעניין העדפת מועמדת אחרת על פני פישר בשל הצבעת אבנר כי "אני לא חושב שזה מספיק שכן ההחלטה צריכה לשקף את עמדת רוב חברי הוועדה והרוב סבורים שפרופ' פישר מתאים הרבה יותר. לא יכול להיות שמועמד שרוב חברי הוועדה סבורים שהוא פחות מתאים יומלץ על פני מועמד שרוב חברי הוועדה סבורים שהוא יותר מתאים, כל שכן בשל הצבעה חריגה".

או אז אמרה קורן כי "אני מסכימה עם הניתוח שלך", תוך שהוסיפה כי "על פי נסיונה של הוועדה עד כה אכן התקיים מתאם בין הניקוד המצטבר של המועמדים לבין עמדת רוב חברי הוועדה מי צריך להיכלל ברשימת המומלצים. ואולם, במקרה זה נותר באורח חריג פער בין עמדת רוב חברי הוועדה לבין הניקוד המצטבר שניתן לפרופ' פישר".

עוד אמרה קורן בהמשך לדברי גל, ובאותו הקשר ובאותה דעה, כי "הוראת החוק ברורה והיא קובעת מפורשות כי החלטת הוועדה תתקבל לפי הכרעת רוב חבריה. משנוצר פער כאמור, מצוות החוק היא כי עמדת הרוב היא אשר קובעת את עמדת הוועדה. דברים אלה יפים ומחייבים אף אם משמעות הדברים היא סטייה מדרך הדברים הרגילה בה נוהגת הוועדה. לא כל שכן, מקום בו הכרעה על פי הניקוד מביאה לתוצאה בעייתית שכן המועמד שלשיטתי הוא בעל הנתונים הכי מרשימים שנתקלנו בהם עד כה בוועדה לא יומלץ". בכך הכשירו קורן וגל את ההתעלמות מסדר הדברים הרגיל בוועדה ואת פסילת ההצבעה של אבנר.

גם החבר הקבוע השלישי בוועדה, מטעם הציבור, פרופ' דהן, הסכים עם העמדה של קורן וגל. "יש פה מקרה מאוד מיוחד ובו פער גדול מאוד בניקוד שלנו. הסתכלתי על סטיית התקן של מועמדים שראיינו ובמקרה של פרופ' פישר היא פי שלושה מהממוצע וזה יוצא דופן", אמר. עוד ציין דהן כי "זה מקרה מיוחד מאוד שכן לחבר דירקטוריון יש זכות וטו על מועמד וזה מצב, בעיני, לא רצוי".

או אז חשד אבנר כי השלושה מתואמים וכי דיברו בנושא, בלעדיו, דבר שהביא לדין ודברים החריף בינו לבין יו"ר הוועדה, כפי שנכתב מעלה, ושהוביל אותו להתפטר מהוועדה. זה קרה לאחר שהשופט גל אמר כי "אחרי הישיבה הקודמת הייתי בהלם. בהמשך אותו יום אורית דיברה איתי והבנתי שלדעתה משפטית התוצאה צריכה להיות שונה... חשבתי על כך כל השבת וברור לי שזו המסקנה הנכונה".

עם לכתו מהישיבה האשים אבנר את השלושה כי התקיפו אותו "התקפה אישית" ושהם "מתאמים ביניכם עמדות והחלטות מחוץ לפגישות הוועדה" כמו גם "משנים את החוקים בדיעבד". בעקבות התפטרות אבנר הכריעו שלושת חברי הוועדה הקבועים כי "הוחלט פה אחד כי פרופ' פישר יהיה המועמד הנוסף שיומלץ על ידי הוועדה (נוסף על ישראל טראו שנבחר לדירקטוריון הבנק ולאליהו קצב שמועמדותו נפסלה בהמשך, ר"ש), כאשר לדעת כל חברי הוועדה הקבועים מועמדותו עדיפה על המועמדים האחרים". בכך ביטלו השלושה את קולו של אבנר.

אלא שלמעשה, מדובר בשקיפות מדומה, מאחר ומה שפורסם היום על ידי הוועדה לא שופך אור חדש מעבר למעט שכבר הוסבר ופורסם מטעמה במהלך אוגוסט, זמן קצר לאחר פרוץ הסערה ולאחר שאבנר התפטר ממנה ויצא חוצץ בפומבי כנגד החלטתה לבחור בפישר על פני המועמדת השנייה שהייתה עדיפה עליו אליבא הציון הכולל שקיבלה ולאחר שקלול הציון הנמוך מאוד שאבנר נתן לפישר על מנת למנוע בחירה בו.

כך או כך, הגילוי שנתנה הוועדה שעתה היא בראשות השופט בדימוס דוד חשין שהחליף את השופט בדימוס משה גל לאחרונה, הוא חלקי ואינו כולל פירוט לגבי דיון שככל הנראה נעשה מחוץ לישיבות הרשמיות של הוועדה, ללא השתתפותו של דוד אבנר שסומן על ידי החברים הקבועים בוועדה כלעומתי.

מטעם הוועדה נמסר היום כי "קטע הפרוטוקול הנוגע לריאיון האישי שקיימה הוועדה עם פרופ' פישר ולדיון הפנימי בוועדה בעקבותיו, כמו כל ריאיון אישי אחר שמקיימת הוועדה עם מועמד והדיון הפנימי בוועדה בעניינו, אינו מפורסם". בוועדה מסבירים שבחרו בכך "כדי למנוע הרתעת אנשים מלהגיש את מועמדותם לוועדה ולאפשר לחברי הוועדה להתבטא בחופשיות בנוגע למועמדים. להערכת הוועדה אנשים רבים יירתעו מלהגיש מועמדות אם ידעו כי הריאיון האישי איתם והדיון הפנימי בעניינם המפרט את כישוריהם או חולשותיהם, יפורסמו. פרסום פרוטוקולים של הראיונות גם עלול לפגוע בפרטיותם של אנשים", ציינה הוועדה שכיום היא בראשות חשין.

עוד כתבות

פיקוד העורף סורק בניין בפתח תקווה שנפגע מטיל איראני, 4 באפריל / צילום: ap, Maya Levin

איך הפכו פתח תקווה ורמת גן לנפגעות העיקריות של הטילים?

בשבועות האחרונים יותר ויותר טילים ושברי טילים נופלים בערי המרכז הסמוכות לת"א ● ראש עיריית רמת גן אף הכריז בשבת כי "האיראנים לצערנו לא יודעים לכוון", אך המציאות קצת יותר מורכבת ● וגם: למה למשטר האיראני יש אינטרס לכוון דווקא לבני ברק? ● שאלת השעה

משכנתא / אילוסטרציה: Shutterstock

הרוויחו יותר מ־200 אלף שקל בממוצע על ערך הדירה וייהנו מסבסוד משכנתאות

הממשלה אישרה עקרונית את החוק לסבסוד משכנתאות למשך חמש שנים, בניגוד לעמדה המקצועית של האוצר ובנק ישראל ● מה כוללת ההצעה, איך יחושב הסיוע ללווים, מי האוכלוסייה שתיהנה מההטבה במלואה, ומה הביקורת על המהלך?

ניתוח עסקה: קווליטאו / צילום: Shutterstock

המניה שצנחה 33% ביום אחד ממחישה לקח שכל חברה נוצצת צריכה להכיר

חברת בדיקת השבבים קווליטאו הייתה אחת משיאניות התשואה של תל אביב עם עלייה של 300% בשנה ● אבל הדוחות שפורסמו בשבוע שעבר הפכו את המגמה והביאו לקריסה של 33% ביום אחד ● זו יכולה להיות הזדמנות חריגה, אם ההנהלה תעשה מהלך אחד דרמטי ● ניתוח חברה, מדור חדש

שוק ההון והשקעות / צילום: Shutterstock

שני רק לדצמבר: מה מאיים על הפוטנציאל של אפריל בשווקים?

עליית האינפלציה והחשש מהעלאות ריבית מצד הפד עלולים לקלקל את החגיגה המסורתית של אפריל ● אך רווחי החברות הצפויים להתפרסם בקרוב וההיסטוריה של המלחמות עשויים לשמור על שמו הטוב

כותרות העיתונים בעולם

למה שימוש בפצצות מצרר נגד ישראלים לא מעורר ביקורת בינלאומית?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: שימוש בפצצות מצרר הן נגד אמנה עולמית, אבל לא נשמעת ביקורת כשיורים אותן על ישראל; היועץ לביטחון לאומי לשעבר ג'ון בולטון בטוח שהדרך לניצחון עוברת בסין; ולמה טראמפ עבר להתמקד בהשמדת תשתיות באיראן • כותרות העיתונים בעולם

תחנת כוח / אילוסטרציה: יוסי וייס

למרות התנגדות העירייה: פאוורג'ן ושמיר אנרגיה יקימו תחנת כוח ליד בית שמש

הממשלה מתקדמת עם פרויקט תחנת הכוח "דוד": לאחר הדחייה בינואר, השותפות קיבלה הסמכה ראשונית ותעבור כעת לבחינת הוות"ל ואישור סופי • התחנה, בהספק של עד 900 מגה־וואט, מיועדת לחזק את ביטחון האנרגיה ולספק חשמל לכ-400 אלף משקי בית

יהוא עופר, מנכ''ל אודיסייט / צילום: שלומי יוסף

פאלו אלטו פתחה דלת: הישראלית הקטנה שמגיעה מהנאסד"ק לת"א

אודיסייט, המפתחת פתרונות מבוססי AI לניטור ותחזוקה של רכיבים, תשתיות ומכונות, הונפקה אשתקד בנאסד"ק ● בין לקוחותיה חיל האוויר הישראלי וסוכנות החלל האמריקאית

לוגו ביט / צילום: יח''צ

ביט מקפיצה מחירים: זו העמלה החדשה ללקוחות

העמלה על קבלת כספים בביט תעלה מ־0.6% ל־0.8% החל ממאי, ותחול על משתמשים שמקבלים מעל 25 אלף שקל בשנה ● בבנק הפועלים מציינים כי הדבר רלוונטי לכ־7% בלבד מכלל המשתמשים באפליקציה

חדשות הביומד / עיבוד: טלי בוגדנובסקי, חומרים: שאטרסטוק

מרוץ התרופות נגד השמנה מעלה הילוך: איך הגיבה נובו נורדיסק לגלולה החדשה של המתחרה?

הגלולה של אלי לילי אושרה לשיווק מהר מהצפוי ● המפיצה של חברת מדיוונד הישראלית, שפיתחה מוצר לטיפול בכוויות, חתמה על הסכם של 193 מיליון דולר עם הממשל האמריקאי ● והחברה שהקימו שלושה חוקרים ממכון ויצמן גייסה 16 מיליון דולר במטרה להרחיב את פעילותה בארה"ב ובאירופה ● השבוע בביומד

שר החוץ גדעון סער הצהרה לתקשורת, 23.03.26 / צילום: מארק ניימן-לע''מ

עשרות מדינות מכריזות על משמרות המהפכה כ"ארגון טרור". מי סירבה?

עשרות מדינות הצטרפו להכרזה על משמרות המהפכה של איראן כ"ארגון טרור" • מה המשמעות של המהלך, ואיזה סיבוך הוא יוצר? • המשרוקית של גלובס

הבורסה בתל אביב / צילום: איל יצהר

המשקיעים מתמחרים הפסקת אש: ת"א 35 עלה ב-1.5%, הבנקים ב-2.5%

מדד המניות הביטחוניות זינק ב-2.5% ● השקל התחזק בכ-1% ל-3.135 שקלים ● המסחר התנהל על רקע האולטימטום של טראמפ לאיראן ומנגד הדיווחים על סיכוי קטן להגיע להסכם ביומיים הקרובים ● גולדמן זאקס: הזהב יחזור למחיר של 5,400 דולר לאונקיה עד סוף השנה ● אסטרטגים בוול סטריט: השווקים מתחילים להסתכל בחיוב מעבר למלחמה

מערכת PULS של חברת אלביט / צילום: אלביט מערכות

מיליארדי שקלים בזמן מלחמה: עסקת הענק של אלביט ביוון יוצאת לדרך

אלביט מערכות הודיעה כי היא חתמה על עסקה בשווי 2.3 מיליארד שקל למכירת מערכות ארטילריה מסוג PULS לצבא היווני ● העסקה תכלול גם שיתוף-פעולה תעשייתי בין המדינות וייצור של חלק מרכיבי המערכת בתעשיות הביטחוניות ביוון

מערכת החץ / צילום: דוברות משרד הביטחון

בעלות של 2 מיליון דולר ליירוט: ישראל מתגברת את ייצור טילי החץ

ועדת השרים להצטיידות ביטחונית אישרה האצה משמעותית של ייצור המיירטים של מערכת החץ ● במשרד הביטחון מדגישים: אין מחסור, אך נדרש "אורך נשימה" להמשך הלחימה ● עלות העסקה עם התעשייה האווירית עשויה להגיע למיליארדי שקלים שיגבירו את הלחצים לפריצת מסגרות תקציב 2026

רוברט אנטוקול, מייסד ומנכ''ל פלייטיקה / צילום: יח''צ אוהד רומנו

בדרך למכירה או מהלך אחר? פלייטיקה בוחנת חלופות אסטרטגיות

לפי החברה, הדירקטוריון הקים ועדה מיוחדת שמורכבת רק מדירקטורים עצמאיים, שתבצע בחינה מקיפה של האפשרויות האסטרטגיות בפורטפוליו של פלייטיקה ותבדוק אפשרויות להציף ערך לבעלי המניות ● בנק מורגן סטנלי נשכר כיועץ פיננסי לוועדה

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

הבן ועורך הדין ניסו לגזול חמישה נכסים מאב המשפחה. מה קבע ביהמ"ש?

ביהמ"ש דחה טענה של מהנדס כי איש עסקים התחייב בהסכם שבע"פ להחזיר לו 8 מיליון שקל ● בן ועורך דין רקמו מזימה חשאית לרוקן את האב מנכסיו ולחלוק בשלל ● ומדוע אייר פראנס תשלם החזר ו-6,000 שקל פיצוי לנוסעים שטיסתם בוטלה? ● 3 פסקי דין בשבוע 

מטוס של לופטנזה חונה בתוך ההאנגר בנמל התעופה בגרמניה / צילום: ap, Michael Probst)

קפיצה של 50% במחירים בארה"ב והחברה שביטלה אלף טיסות בחודש

מנכ"ל חברת התעופה יונייטד איירליינס תמחר את העלות המוגברת על מחירי הנפט "ב־11 מיליארד דולר בהוצאות השנתיות" ● חברות התעופה בעולם מחפשות דרכים להתמודד עם העלות החדשה - מביטולי טיסות ועד תשלום מוגדל על כבודה ● והמכה הכפולה בישראל

רחוב ארנון 22 בשכונת הוורדים בקריית שמונה / צילום: דוברות עיריית קרית שמונה

בזמן המלחמה: בכמה נמכרה דירת 3 חדרים בקריית שמונה?

דירת 3 חדרים בשטח של 100 מ"ר בקריית שמונה נמכרה תמורת 700 אלף שקל – בשבוע השני למלחמה ובמחיר קרוב לעסקאות דומות ● המבנה הספציפי כולל מקלט לתושבי הבית

ראש הממשלה בנימין נתניהו / צילום: נעם ריבקין-פנטון, ''הארץ''

נתניהו הבטיח להתערב, אבל מאות אלפי עובדים יקבלו השבוע שכר מקוצץ

מתווה החל"ת שאושר קובע כי במגזר הפרטי רק מי שנעדר לפחות עשרה ימים יזכה לפיצוי מהמדינה ● אלפים שנשארו בבית בשבוע הראשון למלחמה נותרו ללא מענה ● והמעסיקים עדיין מחכים

מטוס קרב מסוג F-15 / צילום: ap

"האיראנים משפרים יכולות": מה אפשר ללמוד מהפלת המטוס האמריקאי?

אירועי סוף השבוע - שכללו לראשונה הפלת מטוס אמריקאי באיראן - לא באמת מערערים את השליטה האווירית שישראל וארה"ב השיגו בחודש האחרון בשמי טהרן ● ובכל זאת, מה בעצם קרה שם, והאם יש סיבה לדאגה? ● שאלת השעה

נשיא טורקיה, רג'פ טאיפ ארדואן / צילום: Reuters, Anadolu

עם טווח של 1,500 ק"מ: הטיל שטורקיה בונה עליו

יצרנית החימושים המשוטטים הישראלית והמבוקשת חונכת חברת-בת אירופאית במינכן ● אלביט מרחיבה את יכולות תקשורת הלייזר שלה ● טורקיה מרחיבה את ייצור הטילים לטווח ארוך ● השבוע בתעשיות הביטחוניות