גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

העמדה לדין בקצא"א על אחריות לאסון האקולוגי החמור בתולדות המדינה

פרקליטות המדינה הודיעה לחברת קצא"א ולחמישה בעלי תפקידים בעבר ובהווה, כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע בשל עבירות סביבתיות, זאת לאחר שש שנים שחלפו מאז אסון דליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה

מפגעי הפסולת שתועדו במטמנת עברון  / צילום: דוברות המשרד להגנת הסביבה
מפגעי הפסולת שתועדו במטמנת עברון / צילום: דוברות המשרד להגנת הסביבה

פרקליטות המדינה הודיעה לחברת קצא"א ולחמישה בעלי תפקידים בעבר ובהווה, כי נשקלת העמדתם לדין בכפוף לשימוע בשל עבירות סביבתיות, זאת לאחר שש שנים שחלפו מאז אסון דליפת הנפט בשמורת הטבע עברונה. לפי החשד, חברת קצא"א ובעלי תפקידים בחברה, נושאים כל אחד לפי חלקו באחריות למחדלים ולכשלים שגרמו לפגיעה אקולוגית מהגדולות שאירעו במדינה.

התיק נחקר בהובלת המשטרה הירוקה של המשרד להגנת הסביבה, בשיתוף עם משטרת ישראל ורשות הטבע והגנים. כזכור, בדצמבר 2014 דלפו כ-5 מיליון ליטרים של נפט גולמי מקו צינור של חברת קצא"א- קו צינור אסיה אילת בע"מ לעבר שמורת ערבת עברונה, הנמצאת כ-10 ק"מ מצפון לאילת ומשתרעת על כ-40 קמ"ר בערבה הדרומית. במסגרת בניית שדה תעופה "רמון" בערבה, ולצורך סלילת שביל גישה, נדרש שינוי תוואי של חלק מהצינור אשקלון- אילת , אשר משמש להובלת דלק גולמי, וזאת באמצעות הסטה מערבה של מקטע צינור המצוי סמוך לצומת באר אורה .

על פי החשד, ביום 3.12.14, במסגרת עבודות הסטת הצינור, אירע כשל הנדסי בגינו התפרק הצינור ופרצו ממנו 5000 מ"ק דלק גולמי, זרמו על פני הקרקע, וזיהמו שטחים נרחבים בשמורת עברונה. סך השטח אשר ספג את הפגיעה הגדולה ביותר עמד על כ-144 דונם, ועלויות הנזקים הוערכו בחוות דעת של מומחים בסכומים העולים על 100 מיליון שקל.

מכתב החשדות עולה, כי הגורם העיקרי לכשל ההנדסי שהוביל לדליפה הוא ביצוע הפרויקט באופן לקוי, תוך הפרת נהלים פנימיים והוראות בטיחות בחברת קצא"א, ללא שהוכנה תכנית משורטטת ומפורטת, ובהיעדר תיאום מספק בין גורמי התכנון והביצוע בחברה. החשודים זומנו כאמור להשמיע את טענותיהם, ככל שיחפצו בכך, בהליך שימוע שיתקיים במחלקה להנחיית התובעים מוסמכי היועמ"ש, בחשד לביצוע עבירות סביבתיות של זיהום מים בנסיבות מחמירות לפי חוק המים, השלכת פסולת המכילה חומר מסוכן לפי חוק שמירת הנקיון, הפרת חובת נושא משרה לפקח ולמנוע עבירות על חוק למניעת מפגעים לפי חוק למניעת מפגעים, ועוד.

הוחלט כי קצא"א תפצה את הציבור ב-100 מיליון שקלים

בהמשך להודעת הפרקליטות, אמר הבוקר עו"ד עמית ברכה, מנכ"ל ארגון "אדם, טבע ודין": "חברת קצא"א אחראית לזיהום הגדול ביותר שחוותה המדינה מיום היווסדה. החברה שפעלה במחשכים במשך עשרות שנים והסתתרה מאחורי צו חיסיון שאפשר לה לא להיות כפופה לדיני איכות הסביבה והתכנון והבנייה, נאלצה להתחיל ולתת דין וחשבון בנושאים הללו, בעקבות בג"צ שהגיש נגדה אדם טבע ואשר הוביל לתיקון צו החיסיון. שש שנים לאחר האסון הקשה ושנה לאחר שהחברה חויבה לשלם לציבור כ-100 מיליון שקל במסגרת תובענה ייצוגית, מכיוון שגרמה להרס שמורת עברונה ששיקומה יארך עשרות שנים, יש לברך על החלטת הפרקליטות לשקול את העמדת בכירי החברה לדין פלילי בגין אחריותם לעברות הפליליות".

במסגרת הסדר הפשרה שהושג מול קצא"א לפני כשנה, הוחלט כי קצא"א תפצה את הציבור ב-100 מיליון שקל. לפי המשרד להגנת הסביבה, זוהי התביעה הראשונה בה ישנה הכרה בפיצוי ישיר בגין הנזק האקולוגי לשמורת טבע, קרי - נזק טהור גם מבלי שנגרם נזק ישיר לאדם כזה או אחר. אך למרות זאת, לא כל הסכום הוקצה לפיצוי השמורה, והוא אף כולל סכומים ששולמו בעבר על הנזק המיידי. זאת, בעוד שאחרי שחוות דעת כלכלית שהוביל המשרד להגנת הסביבה העריכה את הנזק לשמורה ב-281 מיליון. בתוך כך, קבע המשרד כי חלק מהנזקים אינם בני שיקום.

כיצד הוקצה הסכום שלבסוף נקבע בהסדר? 32 מיליון שקל מכספי הפשרה הם סכום שכבר הוצא על ידי קצא"א טרם ההסדר. 20 מיליון שקל בלבד הוקצו לשיקום השמורה, דרך רשות הטבע והגנים. 14 מיליון נוספים שולמו לקרן המדינה ויוקצו לפעילויות סביבתיות וחינוכיות.

תושבי האזור יפוצו ב-7 מיליון שקל שישולמו למועצה האזורית, למימון פרויקטים סביבתיים וקהילתיים. ו-10 מיליון שקל הוקצו לנקיטת אמצעים טכנולוגיים לניטור זרימת הנפט ולמניעת דליפות בעתיד באזורים נוספים בארץ - כלומר, נשארו בקופת קצא"א ונצבעו לצורך העניין. 1.5 מיליון שקל ישולמו במישרין לתושבי באר אורה בשל הנזקים הספציפיים שנגרמו להם, כקבוצת התושבים הקרובה ביותר לאירוע, ואילו 10.4 מיליון שקל הועברו לעורכי הדין התובעים.

נזכיר כי לאחרונה חתמה קצא"א על הסכם עם חברה בבעלות איחוד האמירויות, לשם הקמת מסדרון אנרגיה לשינוע נפט בין הים התיכון לים האדום, כאשר התוכנית מבוססת על שימוש בתשתיות הולכת הנפט והתזקיקים של קצא"א מאילת לאשקלון ובכיוון ההפוך. ואמנם, למרות שההסכם כבר נחתם, המשרד להגנת הסביבה לא חווה את דעתו בנושא, ולא ברור עד כמה בטוחה תוכנית הזרמת הנפט מבחינה סביבתית. ארגוני הסביבה הגיבו בחריפות על ההסכם, והביעו דאגה מפני סכנה סביבתית בים האדום, אזור רגיש אקולוגית בו ממוקמת אחת משוניות האלמוגים המשגשגות בעולם. זאת, בזמן שהים האדום הוא מסדרון צר, ודליפת נפט בתוכו תהיה מאוד קשה לניקוי.

מאיה יעקבס, מנכ"לית צלול, אמרה כי "הסכם קצא"א עם מדינות המפרץ על הפיכת ישראל לתשתית העברת נפט מהמפרץ לאירופה הינה בגדר סכנת מוות למפרץ אילת, לשונית האלמוגים וענף התיירות של העיר. החתימה המהירה על ההסכם, ללא מעורבות המשרד להגנת הסביבה, ללא תסקירים וחוות דעת וללא בחינה של הסיכונים הכרוכים בכך הינה הוכחה לצורך הדחוף בפירוק קצא"א, הפועלת תוך החרגה מחוקי סביבה ושקיפות, מאינטרסים כספיים בלבד.

"המרדף אחר הנפט של מדינות המפרץ יוביל אותנו לאסון וודאי. במקום לרוץ אחר מקורות האנרגיות של האתמול, כסף מזוהם באסונות סביבתיים ובריאותיים, יש להבטיח חזק ובריא לאדם ולטבע. ללא כל אלה, ההסכם המדיני שנחתם עם מדינות ערב יוביל לפגיעה כה אנושה באינטרס הציבורי בישראל".

מקצא״א נמסר בתגובה: "קצא"א מחויבת לערכי הטבע והגנת הסביבה, ומשקיעה לאורך השנים לשם כך משאבים רבים. בעת האירוע המצער, שאירע בשנת 2014, נהגה קצא״א באחריות וביעילות ופעלה באופן מקצועי ומהיר. מאז האירוע החברה פועלת לשיקום הקרקע, כולל באמצעים החדישים ביותר בעולם ומבצעת פרוייקט ייחודי לניקוי הקרקע שמתבצע בשיתוף רשות הטבע והגנים, חברת נטפים וחברת ליקוויד גז, ומומן באופן מלא על ידי חברת קצא"א".

עוד כתבות

עומסים בנתב''ג. המסלולים והתנועה האווירית סביב השדה לא הותאמו לגידול בישראל / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

המקום בנתב"ג עומד להיגמר. מאיפה נטוס?

עד 2040 צפוי נמל התעופה בן גוריון להגיע לקיבולת המקסימלית שלו, כ–40 מיליון נוסעים בשנה ● אלא שבמשך עשרות שנים מקבלי ההחלטות מתלבטים על המיקום האולטימטיבי של שדה בינלאומי נוסף, ובינתיים הכרעה סופית לא נראית באופק ● אילו אפשרויות כבר בשלב התכנון, מה מסכל אותן וכמה נשלם על הסחבת?

שטפון בטקסס / צילום: ap, Eric Gay

יותר מ-20 הרוגים בשיטפונות בטקסס, עשרות ילדות נעדרות

כ-20 ילדות ממחנה קיץ על גדות נהר הגוואדלופה נעדרות בשל הצפה של הנהר • הרשויות במדינה ציינו כי "אנחנו לא יודעים מתי הגשם ייפסק" • מושל טקסס פרסם סרטון של חילוץ באמצעות מסוק: "מחלצים מסביב לשעון"

חזית המדע. מיפוי האקספוזום / צילום: Shutterstock

400 חוקרים השיקו את אחד הפרויקטים השאפתניים של המדע: מיפוי האקספוזום

הפרויקט, שהוכרז במאי השנה באירוע גדול של אוניברסיטת ג'ונס הופקינס, נועד למפות את כל הגורמים שאנחנו נחשפים אליהם לאורך החיים ומשפיעים על הבריאות שלנו - מחיבוק ועד חומרי הדברה ● האם טכנולוגיות חדשות יאפשרו להשלים את המשימה? שלוש חוקרות של התחום מסבירות למה הפרויקט מלהיב כל כך ומספרות על ההישגים שכבר הגענו אליהם

יונדאי טוסון הייבריד 4X4 / צילום: יח''צ

מלחמת הסחר שולחת אלינו רכב חדש מאמריקה. האם הוא גם משתלם?

הגרסה האמריקאית של הטוסון, שהגיעה לישראל באדיבות מכסי טראמפ, מציעה תוספת מקום ומערכת הנעה היברידית חסכונית ● המחיר מציב לה אתגר שיווקי ● מבחן דרכים

דיון בוועדת החוקה, בראשותו של ח''כ שמחה רוטמן / צילום: דני שם-טוב/דוברות הכנסת

התיקון לחוק החוזים כמודל לאיחוי לאומי

התיקון לחוק החוזים ראוי להיחשב כמודל לחקיקה ממלכתית ומאחדת, בתקופה של קיטוב הולך וגובר ● כל אחד מתתי־ההסדרים שנקבעו בחוק הוא פרי פשרה מהותית, המשלבת בין עמדות המחנה השמרני לבין עמדות המחנה הליברלי ● מהתיקון עולה הקריאה הרעננה ביותר לישראל של 2025: גם כשאנו חלוקים – אנו מסוגלים להסכים

פופקורן. ליאור פרנקל בשיחה עם אור רז / צילום: לירון ויסמן

רוצים לקדם את האינטרסים שלכם במקום העבודה? הטיפ שאסור לכם לדלג עליו

הפודקאסט הפופולרי פופקורן מגיע לגלובס במדור חדש על עולם העבודה • "אתם לא מבינים כמה בכירים עובדים בפוליטיקה ארגונית", אומר אור רז, מנכ"ל ובעלים של קבוצת לדעת, מלווה ומפתח מנהלים בחברות הייטק ופיננסים • בשיחה עם ליאור פרנקל הוא מסביר איך תצליחו להעביר את הקולגות שלכם צד בשולחן הדיונים ● פופקורן

מייסדי רובינהוד. מימין: ולדימיר טנב, ובאיג'ו באט / צילום: ap, Mark Lennihan

וול סטריט סוף סוף מתגמלת את החברה של שני האאוטסיידרים שהפכו למיליארדרים

אפליקציית המסחר האמריקאית רובינהוד הגיעה לוול סטריט בסערה לפני כארבע שנים וספגה כישלון חרוץ ● סאגת מניות ה"מם" סיבכה את החברה עם הרגולטורים, היא נזקקה למיליארדי דולרים לערבויות ואף הגיעה לסף פשיטת רגל ● אבל מאז השפל ההוא, המניה זינקה ביותר מ־1,300%, הרווחים רק גדלים, והמוניטין השתקם

אילוסטרציה: shutterstock

המניות שיטפסו והסיכוי שבנק ישראל יפתיע: מה צפוי השבוע בתל אביב?

לאחר שבוע ירוק במיוחד בת"א, עסקת החטופים המסתמנת צפויה לתת רוח גבית למסחר ● עוד תרכז עניין - החלטת הריבית בישראל שתכלול את תחזיות הבנק המרכזי ● נתון המאקרו שפורסם בארה"ב ומרחיק את הפחתת הריבית של הפד ● וגם: אנבידיה לא עוצרת וכובשת שיא חדש בוול סטריט

הטריוויה השבועית / צילום: Shutterstock

ארבעה סוגי ירקות מכילים ניקוטין. באיזה מהם הכמות הגדולה ביותר?

מה מקור המילה ונדליזם, איך נקרא המטבע בגמביה ובאיזו קבוצת NBA ישחקו הישראלים בן שרף ודני וולף? ● הטריוויה השבועית

מל''ט אנקה 3 / צילום: צילום מסך יוטיוב

המל"ט הטורקי שהתרסק והביך את ארדואן

אנקה 3, המל"ט המתקדם ביותר של טורקיה, התרסק במהלך טיסת ניסוי ● קוריאה הצפונית תקבל הדרכה שתאפשר לה לייצר כטב"מים איראניים מסוג שאהד 136, תמורת העברת 25 אלף עובדים למפעל כטב"מים ברוסיה ● אוקראינה מייצרת מוקשים במדפסות תלת־ממד ● והודו חושפת כטב"ם מתאבד חדש ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אנה וינטור בשבוע האופנה בפריז. תובענית / צילום: Reuters, Benoit Tessier

על המלכה הבלתי מעורערת של עולם האופנה שפרשה השבוע מווג

אחרי יותר משלושה עשורים הכוהנת הגדולה של עולם האופנה פורשת מעריכת ווג ● אבל לא צריך להספיד כל כך מהר את האישה שעל פיה יישק דבר, אנה וינטור מקבלת קידום ותמשיך להיות האורים והתומים של המסלול ● עכשיו נותרת השאלה מי יצליח להכנס לנעלי המנולו שלה?

דונלד טראמפ, נשיא ארה''ב / צילום: ap, Evan Vucci

נעילה אדומה באירופה; טראמפ: מדינות יתחילו לשלם מכסים ב-1 באוגוסט

טראמפ הודיע כי 10 עד 12 מדינות יקבלו הודעה היום בנוגע לשיעור המכס שיוטל עליהן, וכי מכסים בטווח שנע בין 10% ל-70% ייכנסו לתוקף בתחילת אוגוסט ● דאקס מאבד 0.7%, קאק נסוג ב-0.9% והפוטסי נחלש ב-0.2% ● הביטקוין ירד ביממה האחרונה ב-0.6%, וכעת ערכו של מטבע אחד עומד על כ-108,870 דולר ● היום יום העצמאות בארה"ב - לא יערך מסחר בוול סטריט

צ'רצ'יל מסמן V. ביום הניצחון על גרמניה הנאצית / צילום: Reuters, IMAGO/piemags via Reuters

לסיים מלחמה: עצתו הפיקטיבית של צ'רצ'יל לנתניהו

אבי הכישלון הגדול של המלחמה הקודמת הוביל את הבריטים אל חוף מבטחים, וזכה בסליחה ובהערצה. הוא הבין כי אנחת הרווחה חשובה יותר מתרועת הניצחון

בודקים את המיתוס / צילום: דפנה גזית, רשות העתיקות

מי היה הראשון שהשתמש באריה כסמל שלטוני? לא ממלכת יהודה

מדור המשרוקית של גלובס מתחדש ומציג פינה חדשה: בודקים את המיתוס ● אחת לשבוע המדור יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והפעם: שר המורשת סיפר שהאריה היהודאי השפיע על העמים מסביב, אבל זה כנראה עבד הפוך

דונלד טראמפ. מדיניות שעלולה להביא על הדולר מכת המוות / אילוסטרציה: Shutterstock

האיתותים גוברים לנטישת הדולר כמטבע הסחר הבינלאומי - והכלכלה האמריקאית תשלם את המחיר

מדינות הבריקס והכלכלה הסינית מתחזקות על חשבון הדולר, וגם ארה"ב עצמה רוצה בהיחלשותו ● הבנקים המרכזיים מגדילים אחזקותיהם בזהב על חשבון נכסים הנקובים בדולרים, ואפילו מתקדמים בפיתוח מטבעות דיגיטליים משלהם ● כל אלה יוצרים את התשתית ליצירת מטבע רב לאומי שיהיה הבסיס לסחר בין מדינתי

ניב כרמי, מייסד פולוס-טק / איור: גיל ג'יבלי

לתפוס מחבלים מהאוויר: המיזם החדש של ההייטקיסט שהקים חברה שנויה במחלוקת ועזב לשוויץ

חברת פולוס־טק שהקים אחד ממייסדי NSO, ניב כרמי, מפתחת חיישן שמותקן על מל"טים ומזהה מחבלים על פי אותות רדיו מהטלפון - בלי לפרוץ למכשיר ● לגלובס נודע: מתקיימים מגעים עם מערכת הביטחון לשילוב הטכנולוגיה, שהחלה את דרכה בתחום החילוץ וההצלה

מצלמות לרחפנים של נקסט ויז'ן / צילום: יח''צ

המצלמה שהפכה את האלוף במילואים, ולא רק אותו, למיליונר כבד

המניה שזינקה ב־2000% בארבע שנים, המימושים שהניבו לבכיריה 800 מיליון שקל והאלוף במיל' עמירם לוין שרשם אקזיט עצום ● איך הפכה חברה ביטחונית קטנה מרעננה לאחד מסיפורי ההצלחה הגדולים של שוק ההון, והאם יש סדקים בחלום של נקסט ויז'ן?

התחדשות עירונית בת''א. התחום תופס יותר משליש מהתחלות הבנייה / צילום: דיויד לוין

אופטימיות על סטרואידים: 13 חברות נדל"ן חדשות הגיעו לבורסה מאז ינואר

13 חברות נדל"ן הצטרפו לבורסת תל אביב במחצית הראשונה של השנה, חלקן אפילו לא מסרו פרויקט עדיין ● במקום שהריבית הגבוהה תנקה את השוק, רק צצים עוד ועוד יזמים - וההוצאות שלהם דווקא גדלות

עופר ינאי, שחר גרשון, נדב טנא, נועם פישר / צילום: שלומי יוסף

היחסים עלו על שרטון: מאבקי כוח וכסף טלטלו את מניית נופר אנרג'י

מצד אחד עופר ינאי, מייסד ובעלים אמביציוזי ששואף גבוה ולא נרתע מלבצע שינויים ● מולו צמד המנכ"לים של נופר, שהחזיקו מניות במאות מיליוני שקלים שאותן קיבלו מידיו במתנה ● גורמים בשוק מנתחים את שרשרת האירועים, שהובילו לסיום הדרמטי של השותפות ארוכת השנים בחברת האנרגיה המתחדשת נופר

שוקי ניר, דניאל בראל, עומר כילף, ראסל אלוואנגר / צילום: שלומי יוסף, איל יצהר, ענבל מרמרי, באדיבות סולאראדג'

הישראלית שקפצה בכ-40% בשבוע בוול סטריט, וזו שקיבלה אזהרה מנאסד"ק

סולאראדג' זינקה ב-39% בשבוע האחרון, בעוד שהמשקיעים בוחנים את השלכות "החוק הגדול והיפה" של הנשיא טראמפ על תחום האנרגיה המתחדשת ● טאואר קיבלה רוח גבית, לאחר שפורסם כי תיקח חלק בפרויקט שבבים גדול בהודו ● ובתחום האוטוטק: REE ואינוויז דיווחו על הודעות מנוגדות שקיבלו באשר לעמידה בתנאי הסף של נאסד"ק