מייסדי Salto / צילום: דורון לצטר
בני שניידר ורמי תמיר הם מהיזמים הישראלים הפוריים והמצליחים ביותר של העשורים האחרונים. הזוג חתום יחד על שלושה אקזיטים, האחרון שבהם מכירת חברת הענן ראבלו לאורקל ב-450 מיליון דולר ב-2016. ואם זה לא מספיק, שניידר היה מעורב בנפרד בעוד שלישיית אקזיטים לאורך השנים.
למרות הצלחות העבר הגדולות, שניידר ותמיר נמצאים כעת בעיצומה של הרפתקאה יזמית חדשה. חברת סאלטו (Salto) שהקימו שני היזמים עם גיל הופר, סמנכ"ל הפיתוח לשעבר בראבלו, יוצאת היום (ג') באופן רשמי מסטטוס חשאי (stealth mode). סאלטו הוקמה בתחילת 2019 ומאז גייסה 27 מיליון דולר בסבבי סיד ו-A. בסבב הסיד השקיעו המייסדים מכספם וסבב A הובל על ידי הקרנות בסמר, לייטספיד וסיילספורס ונצ'רס, זרוע ההשקעות של חברת סיילספורס.
מה גורם ליזמים שכבר רשמו הצלחות חוזרות לשוב ולעלות על גלגל היזמות פעם נוספת?
"לא חושב שירדתי מהגלגל הזה אי פעם. זה גלגל שאם אתה יורד ממנו, אז קשה לחזור והפחד הוא שלא תחזור", מודה שניידר בשיחת זום עם "גלובס". "חוץ מזה שישנן עדיין בעיות מעניינות, יש אחלה אנשים כמו גיל הופר, שעבד איתנו ועכשיו הוא מייסד שותף, והחבר'ה הצעירים מביאים רעיונות מעולים. זה שומר אותי צעיר".
אתה נהנה מהתהליך של הקמת סטארט-אפ?
שניידר: "זה בטוח כיף כשמצליחים, אבל לאורך הדרך יש עליות ומורדות. גם אם הדרך עצמה לא כיפית לגמרי, כשמסתכלים בדיעבד, זה כיף ויש תמיד תחושה של חדוות היצירה. אנחנו גם באמת מאמינים שהבעיות שאותן אנו פותרים בסאלטו הן בעיות רלוונטיות ויהיו אפילו יותר רלוונטיות בקרוב. זה כמו במקרה של ראבלו, שבה חזינו כבר ב-2010 את מגמת המעבר לענן, משהו שהיום נראה כבר טריוויאלי".
"הענן הוא כמו חור שחור"
בניגוד ליזמים סדרתיים ששומרים לאורך השנים על אותה התמחות כמו אביגדור וילנץ למשל בעולם השבבים, הקריירה של שניידר ותמיר נפרסה על פני מספר עולמות מקצועיים. החברה הראשונה שלהם שהגיעה לאקזיט, פנטקום שנמכרה לסיסקו בשנת 2000 תמורת 118 מיליון דולר, עסקה בשיפור העברת הנתונים על גבי סיבים אופטיים. ב-2008 מכרו השניים את קומראנט, שפיתחה טכנולוגיה לווירטואליזציה, לרד-האט תמורת 107 מיליון דולר. ראבלו, שנמכרה לאורקל כאמור, פיתחה טכנולוגיה שסייעה לארגונים לעבור לשימוש בענן.
המהלך הטבעי מבחינת היזמים היה כנראה להמשיך בתחום הלוהט של הענן, אך דווקא בעולם זה לדברי שניידר טמון סיכון גדול הנובע מכוחן של השחקניות הגדולות בו כמו אמזון ומיקרוספט. "הענן הוא בעיניי כמו חור שחור", מסביר שניידר. "אתה צריך להסתובב מספיק קרוב אליו כדי להישאר רלוונטי, אבל לא להתקרב מדי כדי לא להימחץ על ידי ספקי שירותי הענן, כי תמיד יש את האיום שהם ירחיבו את המוצר ויילחמו מולך. יש חברות ישראליות שהתחרו בענקיות האלה בהצלחה, אבל כשלנו היה את החופש לבחור במה אנחנו רוצים לעסוק, בחרנו להתרחק לתחומים פחות מסוכנים ועדיין מעניינים מבחינה טכנית ועסקית".
התחום שהסטארט-אפ הנוכחי סאלטו ברח אליו הוא ניהול ההגדרות (קונפיגורציות) של פלטפורמות עסקיות. ארגונים משתמשים במספר גדל והולך של פלטפורמות, כמו מערכות ניהול קשרי לקוחות, מערכות שיווק אוטומטי וניהול פיננסי, שבכל אחת מהן ניתן להגדיר שדות, תהליכים, מסכים ולוגיקות על פי הצרכים העסקיים של החברה. הטכנולוגיה של סאלטו עוזרת לארגונים לנהל את מערך ההגדרות בכל הפלטפורמות שלהם ממש כמו שמנהלים גרסאות של תוכנה למשל בשלבי הפיתוח. המוצר של סאלטו מייצא את הגדרות הקונפיגורציה הללו מכל הפלטפורמות העסקיות של החברה, מציג ומתעד אותן בצורה מובנית למשתמשים ומאפשר אחר כך לשלוח שינויים שלהן אל כל מערכות הארגון בצורה רוחבית.
סאלטו מעסיקה כיום 30 עובדים, רובם בישראל, כאשר תמיר מכהן כמנכ"ל, שניידר בתפקיד היו"ר והופר כסמנכ"ל מחקר ופיתוח. החברה מצפה לפחות להכפיל את מכסת כוח האדם שלה ב-12 החודשים הבאים.
לדברי הופר, הפתרון הנוכחי של סאלטו מנסה לחולל מהפכה דומה לזו שהתרחשה בעולם של מערכות מידע (IT) בעשורים האחרונים.
"לפני 10-15 שנה עבודת IT התבצעה ידנית ואז התרחשה מהפכת ה-DevOps ונכנסו טכנולוגיות לניהול של התשתיות בארגונים. אנחנו מזהים אתגרים דומים בתחום ההגדרות של אפליקציות עסקיות. יש פה עבודה שנעשית כיום ידנית על המערכות האלה, בלי טכנולוגיה ומתודולוגיה שמאפשרת לשלוט על הפעולות האלה. זה מצב שלא יכול להימשך"
מה הנזק שנגרם לארגונים?
"הנזק הוא בכמה אספקטים. אחד הוא היכולת של ארגונים לבצע שינויים בקצב שהוא מספיק מהיר עבור העסק. מאחר שהסיבוכיות של ההגדרות (קונפיגורציה) היא אדירה, זה גורם לארגונים שרוצים לשנות מהר, לעשות טעויות שמובילות לבעיות איכות ובאגים במערכות הללו. זה יכול להיות הרסני לביזנס כשבסוף מנכ"ל מסתכל על דשבורד ורואה נתונים לא נכונים. כשארגון רוצה לשנות אלמנטים בתחמור או במודל העסקי, וצריך לשנות כמה מערכות באופן מתואם, זה גם משהו שקשה לו לעשות".
סאלטו השיקה כבר במאי פלטפורמה בגרסת קוד פתוח וכעת היא משיקה גרסת SaaS (תוכנה כשירות) בתשלום. "אנחנו חושבים שיש בטכנולוגיה שלנו משהו בסיסי שמגדיר סטנדרט דה-פקטו בכל הנוגע ליכולת לייצג קונפיגורציה, וכדי שהסטנדרט יתקבל, הוא צריך להיות פתוח ולהיות מאומץ על ידי הקהילה", מסביר הופר. "ה-Saas שלנו, השירות המסחרי, מאפשר להנגיש את המוצר לאנשים עם יכולת טכנית פחות גבוהה, שממוקדים על הצדדים היותר עסקיים".
"לא מצליח להבין חברות גדולות"
לאחר הרכישה של ראבלו על ידי אורקל, שניידר, תמיר והופר הצטרפו גם הם לענקית האמריקאית. שלושתם עזבו במהלך 2018 ובשנה שלאחר מכן הודיעה אורקל כי היא סוגרת את המוצר של ראבלו. כחלק ממהלך קיצוצים נרחב באורקל, פוטרו גם עשרות מעובדי הסטארט-אפ לשעבר. עד היום שניידר והופר לא התייחסו לאותה הסגירה באופן רשמי וגם כעת, כשהם משוחחים על כך, נראה שהנושא עדיין טעון אצלם.
"קודם כל, יש כאן תהליכים מאוד מורכבים ונסיבות שמשתנות כל הזמן בחברה הרוכשת וגם בשוק", אומר הופר. "אני יכול לומר שזה משהו שאני אישית לא שמחתי ממנו. אני חושב שהיתה שם קבוצה מצוינת של אנשים וטכנולוגיה טובה. יש לי גם הערכה וכבוד לאורקל ובסופו של דבר קרה מה שקרה".
"אני לא מצליח להבין את השיקולים של חברות גדולות ובטח לא יכול להסביר את השיקולים האלה", אומר שניידר. "אתה רואה שפתאום אורקל רוצה לקנות את אפליקציית טיקטוק, שזה משהו שכנראה נמצא עוד פחות בפוקוס שלה מאשר טכנולוגיה כמו ראבלו. מצד שני, זאת חברה סופר מצליחה שקיימת כבר יותר מ-40 שנה, אז גדול עליי להבין".
לסיום העצוב של ראבלו יש אולי השפעה על התוכניות העתידיות של מייסדי סאלטו. שניידר ותמיר קנו לעצמם בחסד שם של מומחים לאקזיטים מהירים והרכב המשקיעים הנוכחי בסאלטו כבר רומז על רוכשת אפשרית לחברה - מפתחת המערכת לניהול קשרי לקוחות סיילספורס. אולם שניידר מצהיר כי הפעם הכוונות שלו שונות.
"השוק שאנחנו פועלים בו הוא עתיר משאבים. הרבה כסף הולך לתחום הזה והבעיות בו אמיתיות. לכן אני בא ואומר שיש כאן הזדמנות אמיתית לבנות חברה גדולה שתחזיק מעמד עצמאית לאורך זמן. ממרום שנותיי הייתי רוצה שזה מה שיקרה עם סאלטו".