הפרקליטות מבקשת מבית המשפט המחוזי בתל אביב לתפוס דיבידנד בשווי של 8 מיליון שקל, שהקבלן יאיר ביטון צפוי לקבל בחודש הבא מחברת הבנייה הציבורית ב.יאיר שבבעלותו ושאותה ייסד. זאת, בנימוק שחלוקת הדיבידנד תביא לירידת שווי המניות (40%) של ביטון בחברה שנתפסו על ידי המדינה במסגרת ההליך הפלילי המתנהל נגדו. ביטון מואשם, בין היתר, בעבירות של מרמה והלבנת הון.
בקשת הפרקליטות הוגשה בעקבות הודעת החברה מה-15 באוקטובר על חלוקת דיבידנדים נוספת, שבמסגרתה עתיד לקבל ביטון כאמור כ-8 מיליון שקל נוספים. לדברי הפרקליטות, חלוקת הדיבידנדים הצפויה תפחית את שווי המניות של ביטון התפוסות בידיה פעם נוספת לשווי של 47 מיליון שקל.
לטענת הפרקליטות, מאז הגשת כתב האישום נגד ביטון בשנת 2015, חילקה ב.יאיר דיבידנדים בהיקף נרחב של 167 מיליון שקל, מתוכם קיבל ביטון 66 מיליון שקל. לדברי המדינה, החברה "פעלה אופן שיטתי להתפרקות מנכסיה ובכך גרמה לירידת ערכה של החברה ולירידת מניותיה באופן ניכר".
ירידת ערך מכוונת
יאיר ביטון מחזיק בכ-40% ממניות חברת ב.יאיר, לצד אחיו יוסי ביטון המחזיק גם הוא בכ-40%. מניותיו של יאיר ביטון בחברה נתפסו כבר בשנת 2016 במסגרת ההליך הפלילי המתנהל נגדו. זאת, בעקבות בקשת הפרקליטות לתפוס את המניות לצורך חילוט עתידי, במידה וביטון יורשע.
על מנת להבטיח חילוט בסופו של ההליך, במידה וביטון יורשע, הורה בית המשפט המחוזי ביוני 2016 על תפיסת מניות של ביטון בשווי של 60 מיליון שקל. "לא תיעשה כל דיספוזיציה (שינוי בעלות, נ' ש') במניות חברת ב.יאיר הלא סחירות בהיקף של 60 מיליון שקל לפי שווי חברה של 300 מיליון שקל, המוחזקות על ידי יאיר ביטון וחברת ב.יאיר", קבע ביהמ"ש.
אלא שלטענת הפרקליטות, מאז החלטה זו, חברת ב.יאיר הביאה במכוון לירידת ערכה באופן ניכר, ובהתאם לכך, שווי המניות של ביטון, שניתן לגביהן צו התפיסה, ירד ביותר מ-60%. לדברי המדינה, התנהלות ב.יאיר פוגעת ביכולת של המדינה לשמר את שווי המניות שנתפסו מביטון.
כבר במאי 2020, לאחר שחברת ב. יאיר חילקה דיבידנדים בהיקף של 142 מיליון שקל, ולאחר ירידה בשווי ערך החברה, פנתה הפרקליטות לבית המשפט וביקשה לתפוס דיבידנדים עתידיים שתחלק החברה. לפי הפרקליטות, ב.יאיר אף הצהירה כי אין בכוונה ליזום פרויקטים חדשים בשנה קרובה אלא רק תשלים פרויקטים קיימים.
בעקבות זאת שופטת המחוזי בת"א, לימור ביבי, הורתה כי מלוא מניות ב.יאיר המוחזקות על ידי ביטון ייתפסו. זאת, בשונה מההחלטה המקורית שהורתה על תפיסת מניות בסכום של 60 מיליון שקל. לצד זאת, אישרה השופטת ביבי לביטון לקבל דיבידנד נוסף בסכום של 9.9 מיליון שקל.
נזק מינימלי
מבקשת הפרקליטות הנוכחית לתפיסת הדיבידנד של ביטון, עולה כי ביוני 2020 ב.יאיר דיווחה לבורסה כי שוויה ירד לכ-139 מיליון שקל, וכפועל יוצא מזה, ירד שווי מניותיו של ביטון ל-55 מיליון שקל. כעת, כאמור, בעקבות חלוקת הדיבידנד הצפויה לביטון בגובה של 8 מיליון שקל, שווי מניותיו התפוסות בידי המדינה יירד ל-47 מיליון שקל.
"התנהלות חברת ב.יאיר, שכזכור מצויה בשליטת יאיר ביטון ואחיו, מרוקנת מתוכן את החלטתו של ביהמ"ש מיום מיוני 2016, אשר נתן למבקשת סעד תפיסה זמני בשווי של 60 מיליון שקל. בית המשפט סבר באותו המועד כי היות שמדובר בחברה ציבורית הרי שאין חשש מירידה משמעותית בערך המניות ואין חשש מהברחת נכסים", נטען בבקשת הפרקליטות.
לדברי הפרקליטות, "בפועל, משנת 2016, מועד החלטתו הראשונית של בית משפט זה לשחרור הדיבידנדים שעתיד יאיר ביטון לקבל ועד למועד זה, קיבל ביטון דיבידנדים בסכום של כ-66.5 מיליון שקל. זאת, בעוד ששווי התפוסים (מניותיו של ביטון שנתפסו על ידי המדינה, נ' ש') ירד בסכום של מיליוני שקלים. נוכח עובדה זו, כמו גם נוכח העובדה שההליך העיקרי (ההליך הפלילי המתנהל נגד ביטון, נ' ש') צפוי להסתיים בחודשים הקרובים, הנזק שייגרם לביטון, ,היה וייתפסו כספי הדיבידנד (בגובה 8 מיליון שקל, נ' ש') עד לתום ההליך העיקרי הוא מינימלי".
עו"ד איתן פלג המייצג את יאיר ביטון מסר כי: "ככל שהדבר נוגע ליאיר ביטון, התגובה תועבר לבית המשפט. איני מגיב לעיתונות לפני הגשת תגובה לבית המשפט". עוד מסר כי אינו מגיב לטענות הנוגעות לירידת ערך חברת ב.יאיר, מאחר שביטון אינו קשור להחלטות החברה, הוא אינו בדירקטריון או בהנהלה ומתגורר בחו"ל.
שני כתבי אישום
נגד יאיר ביטון ונגד שבעה נאשמים נוספים, ביניהם ניסים פינס ושמעון בלולו, הוגש כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל אביב בספטמבר 2015 בגין עבירות מרמה, הלבנת הון ועבירות נוספות. פרקליטות מחוז תל אביב מנהלת את המשפט מזה חמש שנים בפני השופטת טלי חיימוביץ. לפני חצי שנה הגישה הפרקליטות את סיכומיה וביטון צפוי להגיש את סיכומיו בחודש הבא.
ביטון המתגורר במהלך המשפט בצ'כיה, באישור בית המשפט, מגיע לחלק מהדיונים בבית המשפט בישראל. זאת, לאחר שהפקיד בהוראת בית המשפט סכומי כסף שיבטיחו את התייצבותו.
כתב האישום מייחס לביטון ושותפיו העברת כספים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים עבור ארגון הפשיעה של יצחק אברג'יל. לפי האישום, אברג'יל וביטון העבירו את הכספים באמצעות כריתת חוזים לבניית דירות באילת. לפי הנטען, אברג'יל הקים באמצעות חלק מהנאשמים את חברת "ש.י.נ גן רווה", שהציגה עצמה במרמה כחברת בנייה בעלת סיווג קבלני המאפשר לה לבנות מבנים בהיקף של עד כ-7 מיליון שקל. בהמשך, נטען, דאג ביטון כי חברת ב. יאיר, באמצעות חברה בת, תחתום מול חברת "גן רווה", על חוזים לבניית 86 יחידות דיור באילת. זאת, בתמורה לתשלום כולל של 41.6 מיליון שקל. לפי האישום, ביטון עשה בזאת ביודעו כי "גן רווה" אינה חברה קבלנית כלל ולא הייתה מוכשרת לבנות פרויקטים בסדר גודל כזה.
לפי כתב האישום, חברת "גן רווה" החלה לבנות את הדירות ברמת בנייה נמוכה, תוך גרימת ליקויי בנייה. למרות שחברת "גן רווה" לא עמדה בחוזים, ולא השלימה את בניית הדירות, מואשם ביטון כי דאג שחברת ב.יאיר תעביר ל"גן רווה" סכום של 52 מיליון שקל. לפי האישום, בהמשך משכו פינס ובלולו חלק ניכר מהכספים שהועברו ל"גן רווה" והעבירו אותם לאברג'יל ולמקורביו.
לטענת המדינה, הכספים שימשו לבניית קזינו בחו"ל, לחשבון הקנטינה של אברג'יל ומקורביו בכלא בארה"ב, להוצאות פרטיות ולתשלום עבור שכר הטרחה לעורכי דינו של אברג'יל ומעורבים אחרים.
ביטון מואשם גם בפרשת עו"ד רונאל פישר בבית המשפט המחוזי בירושלים. במסגרת פרשה זו טוענת המדינה כי פישר, עו"ד בעל מעמד ציבורי וקשרים ענפים, קיים קשר עם ערן מלכה, לשעבר קצין חקירות בכיר ביחידה הארצית למאבק בפשיעה כלכלית במשטרה שהפך לעד מדינה בתיק. לפי האישום, במסגרת הקשר ביניהם העביר מלכה לפישר מידע מודיעיני מחקירות משטרה. פישר, לפי כתב האישום, העביר את המידע לנחקרים שהיו לקוחותיו תמורת שוחד.
לפי האישום נגד ביטון בפרשה, עו"ד רות דוד, לשעבר פרקליטת מחוז תל אביב, שייצגה את ביטון יחד עם פישר חשפה בפניו חומרי חקירה הנוגעים לחקירה בעניינו. החומרים הועברו בניגוד לחוק ממלכה. (ת..פ. 13268-09-15).
חברת ב.יאיר: "החברה אינה מתפרקת מנכסיה"
מחברת ב.יאיר הציבורית נמסר בתגובה: "הבקשה של הפרקליטות הינה במסגרת הליך המתנהל בין המדינה לבין יאיר ביטון, שהינו בעל מניות בחברה, כאשר החברה אינה צד להליך זה וממילא תגובתה לא נדרשה בבית המשפט.
"כך או כך החברה מחלקת מעת לעת דיבידנד לבעלי מניותיה כחלק ממהלך העסקים הרגיל, בכפוף להוראות החוק ומבחני החלוקה, ואינה מתפרקת מנכסיה".
***חזקת החפות: יודגש כי גם לאחר הגשת כתב אישום נגדם, יאיר ביטון, ניסים פינס ושמעון בלול מכחישים את המיוחס להם, לא הורשעו בביצוע עבירה, ועומדת להם חזקת החפות.
