ג'ק מא, המייסד של עליבאבא ואנט / צילום: Thibault Camus, Associated Press
בספטמבר 2014 הוביל היזם הסיני הכריזמטי ג’ק מא את עליבאבא, חברת המסחר המקוון שהקים 15 שנה קודם בדירתו בעיר האנגג’ואו, להנפקה בניו יורק. ההנפקה הייתה סוג של סגירת מעגל עבור מא, שבמהלך ביקור בארה"ב ב-1995 נחשף לראשונה לאינטרנט, הכלי שעליבאבא תשתמש בו כדי לעלות לגדולה. מא אפילו הגה את השם עליבאבא במהלך ביקור בארה"ב, ובדק אותו לראשונה מול מלצרית אמריקאית בבית קפה בסן פרנסיסקו.
הנפקת עליבאבא, במסגרתה החברה הסינית גייסה 25 מיליארד דולר, החזיקה במשך שנים בתואר "ההנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה". התואר נלקח ממנה רק בשנה שעברה כאשר חברת הנפט הסעודית ארמקו גייסה 29.4 מיליארד דולר בבורסה המקומית. גם לאחר אובדן השיא, הנפקת עליבאבא בהחלט יכולה להיחשב להצלחה מסחררת, כאשר מחיר המניה של החברה הסינית, שעמד על 68 דולר בהנפקה, זינק מאז ליותר מ־300 דולר - זינוק שמשקיעים אמריקאים רבים הרוויחו ממנו בגדול.
נולדה בתוך עליבאבא
הבורסה של ניו יורק או נאסד"ק אמורות היו להיות גם המקום הטבעי שבו יונפק פרויקט הפינטק הענק של מא. אנט גרופ, שנקראה בעבר עליפיי, נולדה בסוף 2003 כזרוע בתוך ענקית הקמעונאות עליבאבא, לפני שפוצלה לחברה נפרדת ב-2011. במקור מדובר היה בשירות להעברת כספים בין המוכרים לקונים באתר עליבאבא, אך עם השנים נפח הפעילות של העסק התרחב לתחומים פיננסיים נוספים, כמו תשלומים בסלולר בבתי עסק פיזיים ושיווק מסלולי השקעה והלוואות בשיתוף עם בנקים סינים.
אנט היא כיום חברת התשלומים הגדולה ביותר בסין, וב־12 החודשים שקדמו ליוני השנה היא טיפלה בתשלומים בסך 17 טריליון דולר, פי 24 יותר מהסכום שעובר דרך שירות פייפאל בשנה. במקביל, כ-500 מיליון סינים נטלו הלוואה דרך האפליקציה בשנה האחרונה.
אלא שההידרדרות הנמשכת ביחסי ארה"ב-סין, המתקפה האמריקאית על חברות ואפליקציות סיניות כמו וואווי וטיק טוק והכוונה להנהיג כללי ביקורת נוקשים יותר על מניות סיניות הנסחרות בארה"ב, כל אלו גרמו למא לבחור להנפיק את אנט גרופ בהנפקה כפולה דווקא בבורסת סטאר הטכנולוגית בשנחאי ובבורסת הונג קונג במקום בניו יורק.
הבחירה הזאת של מא תגרום לבורסות האמריקאיות לפספס כעת את ההנפקה הגדולה ביותר בהיסטוריה. בהנפקה, שצפויה להתרחש רשמית ביום חמישי הבא, 5 בנובמבר, אנט גרופ צפויה לגייס לפחות 34.4 מיליארד דולר בחלוקה כמעט שווה בין שנחאי והונג קונג. ההנפקה תוכל אפילו לגדול בעוד 5.2 מיליארד דולר, אם החתמים ינצלו את זכותם למכור עוד 15% מניות בהקצאת יתר (Greenshoe). גם ללא פרוצדורה זאת, השווי של אנט גרופ בהנפקה יעמוד על 313 מיליארד דולר - גבוה יותר מהרבה מהגופים הפיננסים המפורסמים בעולם.
ארה"ב לא רק תפספס את הנפקת השיא העולמית, פספוס גדול עוד יותר יהיה עבור משקיעים אמריקאים רבים שלא יוכלו להשתתף בחגיגה. מדובר בעיקר על קרנות פנסיה ומוסדות פיננסים אמריקאים, המוגבלים במדיניות ההשקעה ולא יכולים לקנות מניות בחברות שלא נסחרות בארה"ב.
אם לשפוט לפי התשואה שרשמה עליבאבא לאורך השנים, אי-ההשתתפות בהנפקת אנט גרופ היא בהחלט פספוס רציני עבור אותם משקיעים אמריקאים.
הרקורד הבעייתי של חברות סיניות
למניות סיניות הנסחרות בארה"ב יש רקורד מעורב. לצד הצלחות כמו עליבאבא, היו גם פרשיות הרבה פחות מרנינות. אחת המפורסמות והכאובות שבהן היא רשת בתי הקפה הסינית לאקין קופי, שהונפקה בנאסד"ק בשנה שעברה ונמחקה השנה ממסחר בעקבות זיוף התוצאות העסקיות שלה.
מקרים כאלו אכן מצביעים על הצורך להגביר את המעקב והפיקוח על חברות סיניות שנסחרות בארה"ב. אלא שרוח הלחימה הפוליטית האמריקאית ביחס לסין מאיימת לשפוך את התינוק עם המים ולהרחיק גם את החברות הטובות, כמו אנט גרופ או עליבאבא עצמה, שיצאה להנפקה משנית בהונג קונג בשנה שעברה במקום בניו יורק.
על אף עליות ומורדות ביחסי ארה"ב-סין לאורך השנים, יזמים סינים המשיכו לראות בהנפקה בארה"ב את החלום האולטימטיבי. ממש כמו שכישרונות סינים צעירים חלמו על לימודים באוניברסיטאות היוקרה בארה"ב וגרין קארד, היזמים הסינים חלמו על נאסד"ק ובורסת ניו יורק.
הנפקה בארה"ב גם איפשרה לחברות הסיניות יותר חופש בשימוש במטבע חוץ, נושא שנשלט בקפידה על ידי הממשל בארצם. רק שדברים משתנים במהירות כעת.
ארה"ב מתנהלת כמונופול שמחזיק בגישה אל הבורסות הפיננסיות החשובות בעולם ויכולה לקבוע את כללי המשחק לשאר העולם. אבל, הנפקת אנט חושפת כי גם מונופול יכול להישבר. הגישה לשווקים האמריקאים עדיין חשובה מאוד, אבל אופציות אחרות קיימות.
הנפקת אנט נותנת רוח גבית חזקה לבורסת סטאר החדשה בשנחאי, פרויקט הטיפוחים שהגה הנשיא שי ג’ינפינג. סטאר הוקמה בשנה שעברה כחיקוי לנאסד"ק האמריקאית ולא המריאה בתחילת הדרך. ההנפקה היא גם חיזוק נוסף לבורסה בהונג קונג, שהפכה לברירת המחדל עבור חברות סיניות שנמלטות מארה"ב.
ג’ק מא עצמו אמר בשבוע שעבר בפורום בשנחאי, כי זהו "נס" שהנפקה כל כך גדולה מתרחשת מחוץ לניו יורק; זה משהו שלא היינו מעזים לחשוב עליו לפני חמש שנים, או אפילו לפני שלוש שנים", אמר מא.
הנס מתרחש בזכות לא מעט התגייסות מצד הממשל הסיני וגופים סינים מוסדיים כמו קרן הפנסיה של סין ומשקיעים הקשורים לחברות ממשלתיות, חברות ביטוח ובנקים סינים שהזרימו ביקושים להנפקה של אנט גרופ בשנחאי.
גם עליבאבא, החברה-האם של אנט גרופ בעבר, הודיעה כי תקנה בעצמה מניות בשווי 7.6 מיליארד דולר, כדי לשמור על אחזקה של 33% ממניות אנט. אליהם הצטרפו קונים זרים רבים, כמו קרן הפנסיה הקנדית, קרן GIC של ממשלת סינגפור והתאגיד הסינגפורי טמסק. ביקושים גבוהים למניה בבורסת הונג קונג גרמו לאנט לסגור את המכירה המוקדמת יום לפני המתוכנן.
ביקושי השיא הללו הגיעו על אף איומים אמריקאים מרומזים נגד חברת הפינטק הסינית אנט.
בשבועות האחרונים פורסם כי ממשל טראמפ שוקל להוסיף את אנט גרופ לרשימה השחורה, מה שימנע מחברות אמריקאיות לעשות איתה עסקים כלשהם ללא רישיון מיוחד.
הכנסה לרשימה השחורה יכולה להיות מכה כואבת מאוד לחברות כמו וואווי, שנשענת על שבבים המיוצרים בציוד אמריקאי, אך זהו צעד פחות הרסני עבור חברה כמו אנט גרופ, שאינה מסתמכת כלל על טכנולוגיה אמריקאית והרוב המכריע של עסקיה מרוכז בסין. חוץ מהפספוס האמריקאי של הנפקת השיא העולמית, מקרה אנט גרופ חושף גם במידה מסוימת את מגבלות הכוח האמריקאי.