זאב אלקין, הליכוד / צילום: אלכס קולומויסקי, ידיעות אחרונות
סטטיסטיקה היא עסק מסובך, ולפעמים גורמת לפוליטיקאים להשמיע טענות מופרכות. לאחרונה זה קרה לשר להשכלה גבוה (ומים) זאב אלקין. בראיון לרדיו ירושלים הגיב אלקין לקריאה להוזיל את הלימודים באקדמיה בגלל המעבר ללמידה מרחוק. במקום לפגוע במוסדות, הוא אמר, המדינה צריכה לעזור לסטודנטים. אבל לא לכולם: "צריך לתת למי שחסר, למי שסוציו-אקונומי חלש, למי שאין לו מקום עבודה. 20% מהסטודנטים מגיעים מסוציו-אקונומי 9-10".
אם מפרשים את הכוונה מילולית, אלקין מתאר אי-שוויון קיצוני. זה לא ברור במבט ראשון, אז נסביר. הדירוג הסוציו-אקונומי הרשמי שמפרסמת הלמ"ס מחלק את היישובים בארץ לעשרה אשכולות לפי מגוון מדדים - הרכב דמוגרפי, חינוך, תעסוקה ועוד. העניים ביותר נמצאים באשכול 1; העשירים - באשכול 10. אבל אוכלוסיית ישראל לא מחולקת בשווה בין האשכולות. באשכול 9 יש רק שמונה יישובים, באשכול 10 שניים בלבד: כפר שמריהו וסביון. בשני האשכולות העליונים חיים רק 1.3% מהישראלים, 111 אלף נפש.
האם אחד מחמישה סטודנטים בא משם? המועצה להשכלה גבוהה מספקת נתונים על אשכול היישוב רק לתואר ראשון, ולפיהם 3.8% מהתלמידים באים מאשכולות 9-10. זה הרבה יותר מחלקם באוכלוסייה, אבל רחוק מחמישית. חישובים עקיפים מראים שגם בצירוף סטודנטים לתארים מתקדמים, השיעור שאלקין נקב בו הוא לא סביר. בתש"ף היו בישראל כ-327 אלף סטודנטים. 20% מזה הם כ-65 אלף נפש. הייתכן שאוכלוסייה בת 111 אלף נפש תוציא מתוכה כל כך הרבה סטודנטים פעילים? אלקין התכוון כנראה לדבר על עשירוני הכנסה ולא על אשכולות סוציו-אקונומיים. עשירוני הכנסה מחלקים את האוכלוסייה לעשרה חלקים שווים: למטה נמצאים 10% בעלי ההכנסות הנמוכות, ולמעלה 10% בעלי ההכנסות הגבוהות. אם 20% מהסטודנטים באים משני עשירוני ההכנסה העליונים, משמע שהייצוג שלהם שוויוני. אפשר להניח שהוא אפילו גבוה יותר, אך לא הצלחנו למצוא נתונים.
שאלנו את אלקין למה הוא התכוון, ועל אילו נתונים הוא התבסס, אבל לא קיבלנו תשובה.
בשורה התחתונה: דברי אלקין מטעים. בשני האשכולות הסוציו-אקונומיים הגבוהים גרות רק 1.3% מתושבות ישראל, והם לא מהווים 20% מהסטודנטיות. על חלקם של שני עשירוני ההכנסה העליונים באוכלוסיית הסטודנטיות אין נתונים.
תחקיר: אוריה בר-מאיר