דיוויד ריקס, מנכ"ל אלי לילי./ צילום: רויטרס
חברת אלי לילי אשר מפתחת תרופה מבוססת נוגדנים לטיפול במחלת הקורונה Covid-19) ), הודיעה כי ניסוי שערכה בשיתוף פעולה עם ממשלת ארה"ב בטיפול בתרופה זו בחולים מאושפזים בבתי החולים, לא השיגה את יעדי היעילות שלה. אותו ניסוי הופסק בעבר משיקולי בטיחות, אבל חודש לאחר שנמצא כי התופעות השליליות מופיעות באותה המידה בקבוצת הניסוי ובקבוצת הביקורת, ולכן ככל הנראה נובעות מהמחלה (ואולי מעצם האשפוז המבודד) ולא מהתרופה. אבל לאחר שהניסוי חודש, הצטברו העדויות כי המוצר אינו יעיל במטופלים הללו. הנהלת החברה מסרה במסגרת שיחת הועידה שלה לרגל דו"חות הרבעון השלישי של 2020, כי היא עדיין מאמינה כי הטיפול בנוגדנים יהיה יעיל בחולים בשלב מוקדם יותר.
מחלת הקורונה מתגלה בהדרגה כמחלה דו שלבית, שבה בשלב הראשון מתקיים מאבק בין הווירוס לבין הגוף, ובשלב הזה הנוגדנים עשויים להיות משמעותיים, ככוח עזר למערכת החיסון של המטופל במחלה נגד הווירוס. אם ידה של מערכת החיסון (המתוגברת) של החולה תהיה על העליונה, ייתכן שהווירוס יסולק מן הגוף לפני שיגרום נזק רב.
אבל אצל חלק מן החולים, בשלב השני מתמודד הגוף עם הנזק שנותר אחרי המאבק. נזק זה יכול לכלול, למשל, הצטלקות של הריאות, קרישי דם קטנים ומפושטים ברחבי הגוף שיכולים להזיק לריאות, לכליות, ללב ואפילו למוח, וכן השתוללות של מערכת החיסון, שכבר לא קשורה לעצם המלחמה בווירוס, אבל איננה ניתנת לבקרה. לכן עבור החולים הקשים ביותר, ייתכן שקטגוריית התרופות החשובה ביותר היא לא הקטגוריה האנטי ויראלית (המשפחה אליה שייכים הנוגדנים), אלא תרופות אחרות שנועדו לחזק את מערכת החיסון, כמו למשל סטרואידים. המוצרים הניסיוניים של החברות הישראליות אנלייבקס ופלוריסטם פועלות בשלב זה, בעוד המוצר של חברת קמהדע, למשל, הוא נוגדן.
יש לציין כי המטופל לדוגמא נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, טופל בתחילת מחלתו בקוקטייל נוגדנים ניסיוני תוצרת חברת ריג'נרון, וכשמחלתו החמירה הוא טופל בתרופה האנטי ויראלית רמדסיביר, יחד עם סטרואידים. אם אכן יוכח שנוגדנים הם יעילים בשלבים הראשונים של המחלה, ייתכן שזה יהיה הפרוטוקול ההגיוני לטפל גם בחולים אחרים.
אלי לילי וריג'נרון, וגם קמהדע הישראלית, ממשיכות בינתיים בניסויים שנועדו להראות כי הנוגדנים יכולים להיות יעילים בשלבים מוקדמים יותר של המחלה.