יאיר קמיר, בעל מספרה ובית ספר לעיצוב ויו"ר ארגון מעצבי השיער / צילום: זאב שטרן
"הבעיה הכי גדולה של העצמאים, ומעצבי השיער בפרט, זה שאין הנחיות מדויקות ליציאה מהסגר עכשיו. נותר ערפול סביב מה מותר ומה אסור. אומרים לנו שאפשר לפתוח את המספרות כשבכל זמן נתון יהיו בפנים 5 אנשים. מה זה אומר? זה כולל את אנשי הצוות? כי אם כן, אז אין היתכנות כלכלית בפתיחת העסק שלי". כך אומר ל"גלובס" יאיר קמיר, בעלים של מספרה וותיקה ובית הספר לעיצוב שיער "יאיר ורות & חנן קמיר" בפ"ת.
"יאיר ורות" הם מוסד בפ"ת. מספרה משפחתית וותיקה ומוכרת, שפועלת מזה 40 שנה. גם בנם, חנן, כבר צבר מוניטין בעיר. בבית הספר לעיצוב שיער של יאיר קמיר עברו מדי חודש כ-60 תלמידים שלמדו בשלושה קורסים, בוקר צהריים וערב. בית הספר העסיק חמישה מדריכים. במספרה לצד בית הספר עבדו בנו של יאיר, שתי מניקוריסטיות, קוסמטיקאית, פניסט וחופף. הקורונה שינתה את המציאות הזאת.
"היום יש לי רק שני מדריכים בבית הספר, ואחד הודיע לי השבוע שהוא לא חוזר לעבודה כי הוא מצא עבודה כרוחץ מכוניות והוא מרוויח יפה, ושם אין סגר, אז הוא לא דואג לפרנסה שלו אם יהיה סגר נוסף. הוא לא יכול לצאת לחל"ת כי יש לו עיקולים על החשבונות שלו, ואם יכנס לו כסף לחשבון מהמדינה הכל יבלע בתוך החובות. המדריכה השניה בחו"ל עד ה-30 לחודש, וכשתחזור היא תיכנס לבידוד. אני אצטרף לעשות הכול לבד, אבל אני לא ממש יודע מה זה 'הכל'. מה בדיוק מותר לעשות, ואיך נתפרנס תחת המגבלות".
יאיר מסביר את הדילמה. "אם הבן שלי מקבל לקוחה במספרה, וכל אחת מהמניקורסטיות מקבל לקוחה וגם הקוסמטיקאית - הגענו לשמונה אנשים במספרה, ואסור. המגבלה היא חמישה. זה מקום של מעל 100 מטר. זה לא מתקבל על הדעת שמותר חמישה אנשים עם אנשי הצוות. בבית הספר זה אומר שאני אוכל להכניס 3 תלמידים לכיתה שיכולה להכיל 30 תלמידים".
המצב הזה מוליד דילמה קשה עבור הרבה מאוד עסקים, שבמרכזה השאלה האם בכלל כדאי לפתוח את העסק. "במהלך הסגר אנחנו מקבלים כמה שקלים מהמדינה על זה שאנחנו סגורים. יש גם כאלה שעובדים בשחור ומקבלים גם את המענקים וגם שכר שיעזור להם לנשום. אני לא עובד בשחור, וחיכיתי לסיום הסגר, אבל אם אני פותח את העסק ומותר לי להכניס רק 5 אנשים למספרה, כולל הספרים, אז לא רק שאני מרוויח, אני מפסיד. העסקים משלמים שכירות, ארנונה, משכורות לצוות ולא יקבלו שום מענק מהמדינה כי הם עובדים. מספרה של 100-150 מטר תפשוט רגל. בסגר היה מאוד קשה, אבל עכשיו אם לא יקבעו שאנחנו יכולים להכניס יותר אנשים לעסק, תוך שמירה על תו סגול וריחוק חברתי, להרבה עסקים לא יהיה טעם לפתוח בכלל את העסק".
לדברי יאיר, הבעיה הזאת נולדה על רקע חוסר ההבנה של מקבלי ההחלטות את המציאות בשטח, וחוסר התקשורת עם השטח. "סביב שולחן מקבלי ההחלטות יושבים אנשים שמנותקים מהמציאות של העסקים בשטח. אני כיו"ר ארגון מעצבי השיער בהתאחדות המלאכה והתעשייה הזעירה, יודע איך הספרים עובדים, אבל אף אחד לא דיבר איתי לפני שהחליטו איך יוצאים מהסגר. לא שאלו מה כדאי או לא כדאי. אותם אלה שמקבלים החלטות עבורנו שייקחו אנשים מהרחוב וידברו איתם. הם בחיים שלהם לא הוציאו חשבונית וקבלה והם לא יודעים מה זה לשלם את כל ההוצאות הקבועות גם כשהעסק סגור, על הפרסום, האינטרנט, הביטוחים וכל השאר. העסק נסגר וההוצאות לא. הם מקבלים כל חודש תלוש שכר וטוב להם".
את הנזקים שגרם הסגר לעסק שלו, אומר יאיר, ייקח זמן לכמת. "הלקוחות שלי רצו שאתן להן שירות בסגר ואני אמרתי להם שאני לא יכול להפר חוק, אז הן הלכו למי שכן הסכים, לספרים שמגיעים לבתים או מספרים בבתים שלהם, ואני לא יודע אם הלקוחות יחזרו אלינו. אותו ספר שסיפר את הלקוחה שלי בבית עשה לה טובה, וכשיגמר הסגר היא תמשיך ללכת אליו, וכך אני מאבד 40%-50% מהלקוחות רק כי שמרתי על החוק. אחרי 40 שנה שעבדתי לבנות את העסק שלי, אני צריך למצוא לקוחות חדשים, להתחיל מחדש. צריך לתת לנו את זכות הדיבור סביב שולחן מקבלי ההחלטות. כרגע היציאה מהסגר זה בלגן גדול".
ממה אתה חי בתקופה הזאת?
"כל החיים חסכתי ואני שורף את החסכונות עכשיו. אני לא רעב ללחם, אבל יש אנשים שרעבים ללחם ומאבדים את הבתים שלהם. בסגר הראשון קיבלתי כמה אלפי שקלים כמענק מהמדינה, אבל זה לא כיסה אפילו את ההוצאות. זה עזר לי ללכת למכולת אבל לא עזר לארנונה של הבית והחשמל של הבית. גם עכשיו קיבלתי כמה אלפי שקלים. זה ממש כלום. היה לי מזל שרכשתי את המבנה שבו העסק שלי.
"50 שנה עבדתי בשביל זה ולפני מספר שנים קניתי את המקום, אז אין לי תשלומי שכירות, אבל יש לי משכנתא והמון הוצאות, וזה יגמר אם לא יתאפשר לי לעבוד כמו שצריך. כשהחסכונות ייגמרו אני אלך לשבת מחוץ לבית של ביבי. כבר נכנסתי למינוס, ואני עוד נחשב מאלה שמסודרים. מה עושים אלה שלא מסודרים? זה קשה מאוד".
עצמאים, בעלי עסקים קטנים ושכירים בעלי שליטה - אנחנו רוצים לשמוע אתכם. להשתתפות במדור אפשר לפנות למייל i-can-help@globes.co.il