גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עִזבו אותי לגסוס במסדרון, הצילו את נטלי דדון!

המרוץ לפיתוח החיסון הוא בקושי חימום ומתאבן למרוץ האמיתי - המרוץ לחיסון עצמו ● ואם אתם לא חושבים שהמקורבים יזכו לחיסון ראשונים, כנראה שהפרוטקציה שלכם כל-כך חזקה שאתם כבר לא שמים לב אליה

דרור פויר / צילום: יונתן בלום
דרור פויר / צילום: יונתן בלום

א. ככל שפיתוח החיסון לקורונה מתקדם ומתקרב, כך אני מתרשם, הופכת השפה המתארת את התהליך ליותר ספורטיבית; מי מנצח, מי מפסיד, המירוץ צמוד, המתחרים נחושים והמסלול מלא מכשולים - מי מזנק, מי מטפס, מי נופל בשלב 3.

אנחנו לא מבינים עד הסוף מה קורה ואיפה בדיוק אנחנו במסלול, אבל מבטיחים לנו שקו הגמר מתקרב בצעדי ענק. עוד רגע אנחנו שם. בינתיים מצופה מאיתנו, תושבי העולם, לעמוד על הקווים ולעודד כל אחד את הקבוצה שלו, גם כשהיא קצת מדדה מאחורי השאר: יאללה מכון ויצמן מלחמה! לא לוותר! שופט, יא מניאק! (אחרי נאומו של שר הדיגיטל הלאומי, שהוא גם השר המקשר בין הממשלה לכנסת והממונה על רשות החברות הממשלתיות ונציבות שירות המדינה, דוד אמסלם, שהכניס את המילה לרשומות הרשמיות ולדברי הימים, לדעתי כבר אפשר לכתוב מניאק גם בעיתון מכובד).

נכון לעכשיו, ההערכות מדברות על כך שעוד כחצי שנה, במאי-יוני 2021, אמור להתחיל תהליך חיסון האוכלוסייה. זה לא עוד הרבה זמן! באותה נשימה מוסבר לנו - ויש לי תחושה טובה למדי שאת החלק הזה במשפט רוב האנשים איכשהו לא רואים - שבשנתיים הקרובות (או משהו כזה) אי אפשר יהיה לייצר מספיק חיסונים לכולם.

כלומר, לפנינו תקופה ארוכה למדי שבה רק חלק קטן למדי מהאוכלוסייה יזכה לקבל חיסון. כמה קטן? התרחיש האופטימי ביותר מדבר על כ-40% מהאוכלוסייה ואילו התרחיש הראלי יותר מדבר על כ-10% בלבד.

מירוץ רציתם? המירוץ לפיתוח החיסון הוא בקושי חימום ומתאבן למירוץ האמיתי - המירוץ לחיסון עצמו, לחיים ולמוות: מי יזכה לקבל קודם את הזריקה הגואלת? את? אתה? אני?
אתם מסתכלים לצדדים עכשיו ומודדים את המתחרים, נכון? גם אני.

המרוץ לחיסון / איור: תמיר שפר

ב. הקריטריונים לזכאות לחיסון מתגבשים בימים אלה ממש ואני בטוח - יותר מבטוח - שממשלת ישראל תדע לא רק להיערך מראש ובזמן וכל זה בצורה רגועה ומושכלת, כמו שהיא הוכיחה שוב ושוב שהיא יודעת לעשות ל-כך טוב (ובכל תחומי החיים - ראו איזה יופי ארגנו את חזרת הכיתות הנמוכות ללימודים, תענוג), אלא גם להחליט על קריטריונים צודקים, ענייניים ושקופים כשהדבר היחיד העומד בראש מעייניה הוא דאגה לבריאותם של תושבי ישראל.

אני בטוח שאם למדינת ישראל יהיו חיסונים שיספיקו רק לעשירית מהאוכלוסייה, החיסונים ילכו בדיוק למי שהכי צריך! החודשים האחרונים הוכיחו לכולנו שחור על גבי לבן שיש על מי לסמוך. אני רגוע.

רגוע לגמרי, כמו מלפפון בסופר, אבל רק ליתר ביטחון, אני עושה בדיוק את מה שאתם עושים עכשיו: עורך רשימת מצאי זריזה בראש. איך אני משיג חיסון? מי יעשה לי פרוטקציה? יש לי חוטים למשוך בהם? יש חובות שאפשר לפדות? טובות שאפשר לגבות? קשרים שאפשר לרענן? יש איזו קומבינה שאפשר לארגן? איך אני מקצר תהליכים? איפה אני מעגל פינות? אני מכיר מישהו שיוכל לסדר לי זריקה? אני מכיר מישהו שמכיר? אני מכיר מישהו שמכיר מישהו שמכיר? מי יש לי בבילינסון? גיס של בת דודה של שכן של אחותי מכיר שם את כולם. אולי נסמס לו איזה אימוג'י של לב עטוף בסרט, שיידע כמה אני אוהב אותו.

אם אתם לא חושבים ככה, נראה שאתם אחד משני דברים: או שהפרוטקציה שלכם כל כך חזקה שאתם כבר לא שמים לב אליה או שאתם עולים חדשים. אם התשובה היא א', פנו אלי בפרטי. אם היא ב', ברוכים הבאים.

ג. למי ילך החיסון? מדובר בסוגיה אתית-רפואית-פילוסופית לא פשוטה שמלווה אותנו מאז ומעולם, סוגיה שאחרי שמנפים ממנה את כל המילים היפות נשארים עם שאלה אחת פשוטה: במקרה של מחסור בציוד רפואי (כמו מכונת הנשמה), תרופות, טיפול או חיסון - החיים של מי שווים יותר? יש לך שני חיסונים לקורונה ו-20אנשים, למי תיתן קודם?

באפריל, פרסמה ועדה משותפת למועצה הלאומית לביו-אתיקה, הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית ומשרד הבריאות המלצות טעונות ביותר בנוגע לאשפוזים במחלקות קורונה צפופות ולשימוש במכונות הנשמה.

בגדול, הוועדה דירגה את "חשיבות" חיי האדם לפי היכולת שלו לשרוד. זה היה הקריטריון המוביל, ואף הוא עורר מחלוקות עזות - הרי לפיו, חיי מבוגרים שווים פחות.

יש גם קריטריונים הפוכים (כמו בחיסון לשפעת, שלפיהם ראוי לתעדף קבוצות מוחלשות שנמצאות בסיכון גבוה, כמו קשישים, ילדים קטנים ועניים) - עניי עירך קודמים, הא? בישראל זה נשמע כמו בדיחה. ובכל מקרה, נדמה שאין טעם כרגע להיכנס לקריטריונים ו/או למחלוקות לגביהם.

הרי בישראל של 2020 אין הרבה חשיבות לא לקריטריון הזה ולא לקריטריון ההוא - בסופו של יום, הקריטריון העיקרי הוא הפרוטקציה. אלה בלי פרוטקציה מוזמנים לנקוט באפשרות השנייה הניתנת לישראלי: להפוך שולחן. קצת פחות אלגנטי, אבל עובד יופי.
אלה האופציות.

ד. ובכלל, כשמדברים על "תור" לחיסון, כדאי להבהיר דבר אחד ברור מאליו: הראשון מבינינו, האזרחים הרגילים, יעמוד בתור הרבה אחרי אחרון המקורבים, האדמו"רים, ותיקי מערכת הביטחון, המיליונרים והחברים של יאיר נתניהו.

הרי בישראל קיים גם קריטריון העל: האם אתה בעד או נגד ביבי. בישראל של 2020 בואכה 2021, אף אחד לא יופתע אם קבלת חיסון תותנה איכשהו בנאמנות. זה לא יפתיע אף אחד, נכון? שום דבר כבר לא יפתיע. שרי הליכוד כבר קראו בעבר לתעדף בתקציב ערים שנחשבות למעוזי ליכוד. הרי אין דבר אחד במדינה הזו שלא נקבע לפי האינטרסים האישיים של נתניהו - מפתיחת שנת הלימודים ועד לזהות המפכ"ל - אתם באמת מעזים לחשוב שבעניין כמו חיסון לקורונה זה יהיה שונה?

אלה יקבלו ראשונים ומפה לשם, התור איכשהו תופס צורה, לא? אחריהם יקבלו הסלבריטיז. יש בזה הרבה מאוד היגיון: קחו לדוגמה אותי. מה כבר יש לעשות איתי? אני לא מועיל לאף אחד, אבל און רפאלי - חיים שלמים לפניו. תנו לו. לא חשוב מה יהיה איתי, חברות וחברים, אני מבקש שקודם ידאגו למיכל אנסקי ולקסניה טרנטול - יש מישהי כזו ובאתר הרכילות הנהדר TMI קראתי שהיא בדיוק ענתה "כן" להצעת הנישואין של בחיר ליבה, איש העסקים כרמי עמר, והאקס שלה, עמרי בן נתן, לא נשאר אדיש (שככה יהיה לי טוב, לא ידעתי שקודם הוא כן היה אדיש). האושר של אלה איילון - באותו אתר קראתי תחקיר שלפיו יש לה אצבעות ארוכות במיוחד שהיא מנסה להסתיר, שככה יהיה לי טוב - חשוב לי יותר מאושרם של ילדיי.
עזבו אותי לגסוס במסדרון, הצילו את נטלי דדון!

ואחרי שדאגנו לכל המקורבים, המקומבנים, הנאמנים, העשירים, המפורסמים והרבנים, בטח יישארו עוד איזה עשרים חיסונים ל-8.84 מיליון ישראלים. איך נחלק אותם? אני מציע שעל עשרה חיסונים תיערך הגרלה, ועל העשרה הנותרים נלך מכות בפארקי המים ובכבישים. נראה לי רק הוגן.
בהצלחה לכולם!

עוד כתבות

מנכ''ל נטפליקס, טד סרנדוס / צילום: צילום מסך

הדוחות מראים: כדי להמשיך להוביל, נטפליקס חייבת את עסקת וורנר ברדרס

ענקית הסטרימינג רשמה ברבעון הרביעי של 2025 גידול בהכנסות וברווחים, אולם בוול סטריט ציפו ליותר ● בשוק מסבירים כי המשקיעים ממוקדים בין היתר בשאלה האם היא מסוגלת לשמור על צמיחה יציבה ובת קיימא, במיוחד על רקע ניסיון הרכישה השאפתני בתולדותיה

מיחזור משכנתאות / צילום: Shutterstock

בהיקף של 5 מיליארד שקל: שיאי מיחזור משכנתאות בדצמבר

מנתוני בנק ישראל עולה כי בחודש דצמבר 2025 נרשמו שיאי מיחזור משכנתאות בין בנקים, ובמקביל חלה ירידה קלה בפיגורי המשכנתאות ● הנתונים מצביעים על למעלה מ-7,000 לווים שמיחזרו בחודש שעבר משכנתאות, כאשר היקפי המיחזורים הגיעו לכ-5 מיליארד שקל

לי-אור אברבך / צילום: ינאי יחיאל

גל פרישות בתאגיד השידור הציבורי: סמנכ”ל הרדיו לי־אור אברבך מסיים את תפקידו

סמנכ"ל הרדיו בתאגיד השידור הציבורי, לי-אור אברבך מודיע על סיום תפקידו בתאגיד השידור הציבורי ויכנס לתפקיד מנכ"ל תזמורת ירושלים מזרח-ומערב ● עזיבתו מצטרפת לגל פרישות מההנהלה הבכירה של "כאן", ובהן סמנכ"לית הטלוויזיה טל פרייפלד וכל צוות הדוברות

יו''ר המועצה הלאומית לכלכלה, אבי שמחון / צילום: שלומי יוסף

בנקים לא יוכלו להנפיק כרטיסי אשראי? שמחון נגד משרד האוצר

בעוד חוק ההסדרים מנסה להפוך את חברות כרטיסי האשראי ל"בנקים קטנים" - מאחורי הקלעים מתחולל מאבק ● במועצה הלאומית לכלכלה דורשים לאסור על הבנקים להנפיק כרטיסי אשראי חדשים ומזהירים מ"סירוס" התחרות, אך באוצר טוענים: "המהלך יפגע בתנאי האשראי של הציבור"

מנכ''ל קלרוטי יניב ורדי / צילום: דוקוארט

לפי שווי של כ-3 מיליארד דולר: חברת הסייבר קלרוטי בגיוס ענק, וכמה יקבלו העובדים?

קלרוטי, שעוסקת באבטחת סייבר של תשתיות קריטיות כמפעלי תעשייה, תחנות כוח, בתי חולים וארגוני ביטחון, גייסה 200 מיליון דולר נוספים ● החברה התכוננה במהלך השנתיים האחרונות ליציאה להנפקה, אך עליית רף מינימום ההכנסות למהלך דחה אותה

דאטה סנטר / אילוסטרציה: Reuters, Noah Berger

מי שלא מבין את תשתיות המחר, מממן את האתמול

הכלכלה המודרנית כבר לא נמדדת בנפח המבנים אלא ביכולת להזרים ולעבד דאטה בזמן אמת ● דאטה סנטרים, ענן וסיבים אופטיים אינם שכבת תמיכה של הכלכלה, הם הכלכלה עצמה - והתובנה הזו מחלחלת כיום אל ליבת המערכת הבנקאית ● הטור מתפרסם לקראת כנס תשתיות לעתיד של גלובס, שייערך ביום רביעי הבא

אילוסטרציה: איל יצהר

איש קש וחברה פיקטיבית: כתב אישום נגד מקורבו של אורן קובי

ג'ון קנדלר מואשם ששימש כאיש הקש של אורן קובי במסגרת פעילות שנועדה להוציא במרמה 2.3 מיליון שקל מלקוחות, תוך עקיפת איסור שיפוטי מוחלט שהוטל על קובי לעסוק בתחום הנדל"ן

מטוס JF-17 שפותח על ידי פקיסטן וסין / צילום: ap, Anjum Naveed

לידיעת טראמפ: סעודיה קונה נשק ממדינה מפתיעה

לאחר חילופי שלטון, צ'ילה רוכשת אמצעי לחימה מחברה־בת של אלביט ● ערב הסעודית משלימה הכשרת צוותי THAAD אך בוחנת במקביל מטוסי קרב מתוצרת סין ופקיסטן ● ואזרבייג'ן חושפת מערכות הגנה אווירית מבוססות לייזר ומיקרו־גל לפגיעה בכטב"מים ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אופטימיות זהירה בשוק האג''ח / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בורסה ללא הסדרי חוב: האופוריה בשוק האג"ח שוברת שיאים

מרווח התשואות בין אג"ח ממשלתיות לקונצרניות צנח לרמת שפל, ובשוק מתריעים: "הפיצוי שמקבלים משקיעים בגין תוספת הסיכון הצטמצם דרמטית" ● במקביל, הסדרי החוב נעלמו כמעט לחלוטין ואג"ח זבל מהוות פחות מ–1% מהשוק — לעומת חמישית ממנו עם פרוץ המלחמה

בניין האיחוד האירופי / צילום: Shutterstock

מכה נוספת לאיחוד: הפרלמנט האירופי השעה הסכם הסחר עם אמריקה הלטינית

ההסכם היה אמור לסלול את הדרך להגדלת היצוא האירופי לברזיל, ארגנטינה, פרגוואי ואורוגוואי ● המשמעות של ההשעיה היא עיכוב אפשרי של שנים בכניסתו לפועל של ההסכם, ומכה קשה לתדמית האיחוד האירופי כשותף סחר אמין

שבע המופלאות / צילומים: shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הן היו כוח שמניע את השווקים, כעת הן מתפזרות ל-7 כיוונים

קבוצת שבע המניות המופלאות של ענקיות הטכנולוגיה, שמיקדו את הייפ הבינה המלאכותית, מתפצלת מבפנים ● רבות מהן משתרכות כיום אחרי השוק הכללי

"סימן אזהרה למשטר": המוקד המפתיע שבו התחילו המחאות באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: השמרנים באיראן היו בין הגורמים שהתחילו את המחאות, שיתוף הפעולה של ישראל ויוון, ובאירלנד לא מאמינים ש-6 מיליון יהודים נרצחו בשואה • כותרות העיתונים בעולם

כיפת ברזל / צילום: דוברות משרד הביטחון

טראמפ נגד נתניהו: למי מגיע הקרדיט על כיפת ברזל?

טראמפ הדהים את העולם כשלקח בעלות על מערכת כיפת ברזל • אלא שבניגוד לדבריו, המערכת היא בהחלט פיתוח כחול־לבן והישג טכנולוגי שישראל חתומה עליו ● ובכל זאת, גם לאמריקאים יש חלק משמעותי בהצלחה ● המשרוקית של גלובס

טראמפ מציג את מועצת השלום בדאבוס / צילום: Reuters, Harun Ozalp

טראמפ משיק את מועצת השלום - ומאיים ישירות על חמאס

נשיא ארה"ב אמר כי המשטר בטהראן יורה באנשים ברחוב ללא הבחנה ● ארגון זכויות האדם האיראני HRANA פרסם הלילה נתונים עדכניים לגבי המהומות באיראן עם מספר הרוגים שככל הנראה עומד על יותר מ-14 אלף ● נשיא רוסיה ולדימיר פוטין אמר שייפגש עם ג'ארד קושנר וסטיב וויטקוף, שליחיו של טראמפ ● דיווחים שוטפים

נתון בשבוע / איור: גיל ג'יבלי

המהפך של שוק הנדל"ן, ואיך הוא ייראה השנה?

מספר הדירות הלא מכורות נמצא בשיא, אך השאלה הגדולה היא כיצד תשפיע בשנה הקרובה הפחתת הריבית ● מתושבי החוץ ועד לשוק המשכנתאות - אלו הנתונים שירכזו השנה עניין בשוק הדיור ● עכשיו גם בגרסת הפודקאסט

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ נואם בדאבוס / צילום: Reuters, Denis Balibouse

טראמפ בדאבוס: "רוצה לפתוח במו"מ מיידי לרכישת גרינלנד. לא אפעיל כוח"

נשיא ארה"ב נאם בפורום הכלכלי העולמי בדאבוס, והתייחס לגרינלנד: "אנחנו נותנים המון, ומקבלים כל כך מעט בחזרה. כל מה שאנחנו רוצים חזרה זה גרינלנד" ● הצפי הוא כי מחר ישיק טראמפ את "מועצת השלום" שיזם בנוגע להסכם הפסקת האש בעזה, למרות ששורת מדינות אירופיות דחו את ההזמנה להצטרף אליה

מיכל עבאדי-בויאנג'ו / צילום: איליה מלינקוב

עוד לפני שנכנסה לתפקיד החשכ"לית: אדלטק במכתב חריף נגד עבאדי-בויאנג'ו

לטענת אדלטק, כהונתה הקודמת של עבאדי-בויאנג'ו כיו"ר קצא"א וכיו"ר דוראד יצרה עימות אישי ועסקי עמוק, שמצדיק הסדר ניגוד עניינים רחב עם מינויה מחדש לתפקיד החשבת הכללית ● עבאדי: "ניסיונות שיטתיים להלך אימים, דוחה על הסף"

הפרויקט של רנט איט בשכונת הפרחים בקריית גת / צילום: מצגת החברה

למרות השוק הרותח: למה בוטלה הנפקת קרן הנדל"ן למגורים של נבחרת כוכבים

חרף הגאות בשוק ההנפקות ומעורבותם של אהרון פוגל, יובל כהן, משפחת יסלזון, כלל והפועלים, נסוגה רנט איט ממהלך לגיוס הון בבורסה ● בשוק תולים את הכישלון בעיתוי ההנפקה אבל גם בתחום השכרת הדירות שבו היא פועלת, הסובל מהריבית הגבוהה ● וגם: ההצלחה של צחי אבו

בוול סטריט המניות הקטנות הפכו למובילות של השוק / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

"ההתמקדות בת"א 125 היא החמצה": האם המניות הקטנות בדרך להוביל את הבורסה?

מדד ראסל 2000, הכולל את מניות השורה השנייה בארה"ב, רושם את פתיחת השנה הטובה ביותר שלו מאז 2021, ובשוק מאמינים שהראלי יימשך ● האם גם בת"א המניות הקטנות יתפסו את קדמת הבמה? "מי שאופטימי על ישראל זה מדד טוב להיחשף אליו"

שר המשפטים יריב לוין / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

בתי המשפט כבר מתחילים להטמיע את התיקון להלכת אפרופים

בתוך שבוע ניתנו שני פסקי דין ברוח התיקון להלכת אפרופים, הקובע כי ברירת המחדל בחוזים עסקיים היא כי הם יפורשו לפי לשונם ● באחד מהם נקבע כי "ללשון החוזה שמורה בכורה בהליך הפרשני"