אם בכל שבוע, כל אדם בעולם ייבדק לנגיף, לא יהיו סגרים, מערכת החינוך והמשק ימשיכו לפעול - וכל התמונה תשתנה, גם כשהווירוס איתנו", מסבירה רות פולצ'ק, שותפה־מייסדת ומנכ"לית LessTests. המוצר שפיתחה מאפשר לכלול בבדיקת קורונה אחת עד פי עשרה נבדקים מאשר כיום - והוא שעומד בבסיס התזה שלה: בדיקות זמינות, זריזות ויעילות יאפשרו לכל מי שאינו נשא לנהל את חייו כרגיל.
"היום מתמודדים עם המגפה בכלים של ימי הביניים: סוגרים את האנשים בבית - אותו הטיפול כמו במגפות הדֶּבֶר ובשפעת הספרדית", מוסיף בתסכול צביקה וגמן, שותפה של פולצ'ק והמנהל המסחרי של המוצר, "וזה לא חייב להיות ככה".
הפתרון של LessTests מבוסס על שילוב בין השיטה המוכרת של איגום בדיקות (הכנסת דגימות של כמה וכמה נבדקים לבדיקה אחת כדי לקצר זמן) לבין כלים מתקדמים של אלגוריתמיקה. באוגוסט האחרון קיבלה החברה את אישור משרד הבריאות הישראלי, ובשבועיים הקרובים תחל בפיילוט עם קופת חולים מאוחדת, שבמסגרתו יוטמע המוצר שלה במעבדות - מהלך שהמשרד השקיע בו עשרות מיליוני שקלים.
בתחילת השבוע גם קיבלה LessTests זריקת חיזוק פיננסית ואסטרטגית בדמות השקעה (בסכום שלא פורסם) של קבוצת ניאופרם - אחת החברות המובילות בארץ במוצרים ושירותים בתחום הבריאות. וזה למעשה הגיוס הראשון שלהם. "עד כה השתמשנו במימון עצמי. אלה חיי היזם, לקחת סיכון", אומר וגמן ופולצ'ק מוסיפה: "לקחנו סיכון אולי גדול מההיגיון, לא בשביל האקזיט, פשוט כי אני מאמינה בהקמת ארגון גדול שנותן ערך".
פולצ'ק (רק בת 37) היא יזמת פורצת דרך, שבין שלל תפקידיה שימשה כמנהלת אקסלרטור הפינטק של תאגיד הבנקאות העולמי סיטיבנק. בעיקר היא ידועה כמייסדת she codes, קהילת מפתחות תוכנה, מהנדסות ויזמות ישראליות, המונה יותר מ-50 אלף נשים, והגוף הגדול ביותר להכשרת מתכנתים בארץ.
וגמן (44) הוא בוגר החברות כרומטיס ואופטיבייס ומייסד JustAd, פלטפורמה לפרסום אינטראקטיבי, שעשתה לפני שלוש שנים אקזיט כשנמכרה לטדי שגיא (סכום העסקה לא נחשף). הוא גם מגדיר עצמו "הכבשה השחורה" של המשפחה, כיוון שבניגוד להוריו לא למד רפואה. "אבא שלי הוא גינקולוג המתמחה בהפריית מבחנה. מכיוון שאין דבר יותר נאצל מאשר לעזור לאנשים להביא ילדים לעולם, יש לי אידיאל שלא אצליח להגיע אליו. אבל בכל הדברים הקודמים שעשיתי לא הרגשתי שאני מביא איזו בשורה לעולם, וכאן, ב-LessTests, זו הפעם הראשונה שאני מרגיש את זה".
פולצ'ק ווגמן נפגשו בתוכנית "קולקטיב" של עמותת סטארט-אפ ניישן סנטרל, שמסייעת ליזמים מנוסים למצוא את הרעיון הבא או את השותפים הבאים שלהם. את המפגש הראשון שלהם וגמן זוכר היטב. "לאט לאט החדר התמלא ונכנס עוד גבר ועוד גבר, ואז הגיעה רותי ואחריה עוד מישהי שלאחר מכן עזבה. שאלתי את מנהל התוכנית, איך זה שאין כמעט נשים? והוא ענה לי: לא הצלחתי למצוא יותר נשים שמתאימות להגדרה של התוכנית".
פולצ'ק, שבאותם ימים מרב זמנה היה מוקדש ל-she codes, הרגישה שהחברה כבר ממוסדת, עם מאות נשים בצוות, ו"אי אפשר לעבוד המון שנים עבור מטרה אחת".
בין השניים נוצר קשר טוב, שכלל הרבה מפגשי חומוס ושיחות, ווגמן רצה מאוד שהמיזם הבא שלו יהיה בשותפות איתה. "הייתי בסטרט-אפים של יוצאי 8200 והרגשתי שכל אחד רוצה להראות שהוא הכי חכם, מין תחרות למי יש יותר גדול. אז רציתי שותפה אישה, ורותי היא הכוח של הטבע". אבל פולצ'ק סירבה להצעה. "לא רציתי שותפים בכלל", היא אומרת.
תוכנית היזמות נגמרה בדצמבר, וכל אחד מהשניים פנה לדרכו. הוא התחיל להתעסק בפיתוח אוואטרים; היא חזרה ל-she codes. במרץ, כשפרצה מגפת הקורונה התגייסה פולצ'ק למיזמים התנדבותיים והקימה למשל את "אמץ רופא". "אני חברה בכל מיני פורומים וקבוצות ווטסאפ של חדשנות, ואף שהכול היה עוד חדש התחילו לדבר על רעיונות לפתרונות. אחד הדברים שעלו היה תחום הבדיקות והביולוגיה, וזיהיתי שזה משהו שיכולה להיות לו השפעה ענקית על המצב.
"כשהתחלתי לבדוק, גיליתי שהידע על איגום בדיקות קיים מאז 1943, ויש גם ספרות ענפה על כך, כולל פתרונות מתמטיים. אבל כל זה נשאר באקדמיה, ללא שימוש כמעט. למרבה הפלא, כל זה לא יצא לפועל במעבדות. אמרתי לעצמי, וואו, השילוב של איגום עם קומבינטוריקה הוא גאוני. זה יכול לשנות את כל התמונה. אז איך זה שאף אחד לא עושה את זה?".
והחלטת להרים את הכפפה אף על פי שאין לך בכלל רקע ביולוגי.
"לא הסתכלתי על זה בהקשר ביולוגי, אלא בהקשר של העולמות שאני מגיעה מהם, מוצרי תוכנה. פתרון כזה אפשר להטמיע אותו בכל העולם באופן די מהיר בשל היותו מוצר תוכנה".
פולצ'ק אספה סביבה צוות של אלגוריתמיקאים, ביולוגים ומפתחי תוכנה והם התחילו לעבוד על המוצר במסגרת חצי התנדבותית. "אחרי כמה שבועות", היא מספרת, "התחלתי להבין שיש פה אתגר יותר גדול מאשר להביא אנשים טובים ולפתח תוכנה. אני יודעת להגיע לשוק, אבל לבד זה קשה מאוד, ופה צריך היה לבנות מוצר שיגיע מהר לעולם. אז התקשרתי לצביקה כי רציתי להתייעץ".
"היא אמרה שהיא רוצה להיפגש כדי לחלוק אתגר שיש לה", מספר וגמן, "אז החלטנו להיפגש. עשינו יחד הליכה לאורך רחוב יגאל אלון בתל אביב, ותוך כדי שהיא סיפרה לי על הרעיון, אמרתי בלי לחשוב בכלל 'אני רוצה להיות זה שלוקח את זה לשוק ולעולם'. בדרך חזרה - הגענו עד שכונת התקווה - כבר הייתה לנו תוכנית.
"הרעיון היה לא לנסות להמציא שום דבר חדש, אלא לקחת פתרון קיים (הבדיקה המקובלת של הקורונה, PCR - ש"ל) ולהגביר את יכולתו בסדרי גודל". הדרך הזאת, הם מאמינים, גם תהפוך את ההטמעה של המוצר לריאלית.
כאמור בשבועיים הקרובים תטמיע LessTests את המוצר במעבדות קופת חולים מאוחדת. חברה נוספת בתחום האיגום הקומבינטורי, poold, קיבלה אף היא את אישור משרד הבריאות והחלה בפיילוט עם קופת חולים כללית.
"מי שלא נשא יחיה בלי הפרעה"
אז מה בעצם הפתרון של LessTests ולמה הוא מיועד? כיום הרוב הגדול של בדיקות הקרונה נעשה באופן יחידני: אדם נותן דגימה והיא נבדקת בפני עצמה. במקרים מסוימים (פירוט על כך בהמשך) הבדיקה נעשית באיגום (pooling), כלומר מצטרפת לדגימות מנבדקים נוספים. לאחרונה נכנס לשימוש בישראל האיגום הקלאסי. באיגום מהסוג הזה לוקחים לדוגמה עשר בדיקות ומפצלים לשתי מבחנות - כלומר חמש בכל מבחנה. מבחנה שיוצאת שלילית חוסכת ארבע בדיקות. אם מבחנה אחת מהשתיים מציגה תוצאה חיובית, צריך לחזור ולבדוק את כל חמשת הדגימות שנכללו באותה המבחנה. במצב כזה נעשות שבע בדיקות במקום עשר.
פתרון האיגום הממוחשב, או הקומבינטורי, שמציעה LessTests משכלל את השיטה. באיגום מהסוג הזה כל דגימה מנבדק מתפצלת לכמה מבחנות, כך שכל שתי דגימות נפגשות רק פעם אחת במבחנה מסוימת. ואז, אם שתי מבחנות יוצאות חיוביות, הן מיד מצביעות על חולה אחד ואף יכולות להציג את הריכוז הוויראלי של אותו החולה.
פתרון האיגום הקלאסי בדרך כלל יעיל כאשר בודקים אוכלוסייה בעלת אחוז נשאות נמוך (עד 1%). כשבאים לבדוק קבוצה עם אחוז נשאות גבוה יותר - למשל אנשים שנחשפו לנגיף או אזורים מוכי תחלואה - עדיף לבצע בהם בדיקות יחידניות, משום שאיגום קלאסי ידרוש ככל הנראה בדיקות חוזרות רבות.
אחת המטרות שעמדו בפני פולצ'ק ווגמן היא להתאים את המוצר גם לאחוז נשאות גבוה, כלומר שהאיגום שלהם יהיה יעיל גם במצבים שבהם יש חשד לנבדקים רבים בקבוצה מסוימת. כדי לבדוק זאת הם ערכו במחנה צריפין בצה"ל ניסוי על אוכלוסיית חיילים עם 8% נשאות - ולדבריהם נרשמה הצלחה.
כדי להגיע ליעילות בבדיקה כזאת צריך להתאים אותה לאחוז הנשאות. איך מתבצעת התאמה כזאת? "אנחנו לוקחים את היכולת שיש לאלגוריתם להתאים בדיקה למצב", אומר וגמן, "ועוטפים אותה בכלים, כמו שגוגל עוטף את מנוע החיפוש שלו בממשק למשתמש. כך שבמוצר שלנו יש חלק אנליטי העוזר למקבלי ההחלטות להבין באיזו מהאפשרויות שמציע המוצר להשתמש".
לדברי רן פורר, סמנכ"ל פיתוח עסקים בניאופרם, שמשקיעה במוצר, "מדובר בפתרון המבוסס על אלגוריתמים מתמטיים חדישים שבבסיסם מחקר מדעי, הנדסה וניסיון בשטח. המוצר יכול להגדיל את יעילות הבדיקה הנגיף עד פי 15 בהשוואה לבדיקות נפרדות בודדות".
איך חיים לצד הקורונה בעזרת מוצרי איגום מתוחכמים?
"החזון שלנו הוא שאנשים יוכלו להיבדק ככל שצריך, אפילו יום יום", אומר וגמן. "אבל גם אם כל אדם ייבדק פעם בשבוע-שבועיים, זה יהיה מעולה. כך נוכל לעלות מהר על כל נשאי הקורונה הא-סימפטומטים, לזהות את המגעים שלהם ולמצוא בקלות את שרשרת ההדבקה. כך, גם אם יהיו התפרצויות של המחלה, הן יהיו הרבה יותר קטנות".
"אנחנו מאמינים שעם הפתרון הזה אפשר לייצר שגרה שבה מערכת החינוך והמשק יכולים לחזור לעבוד", מוסיפה פולצ'ק. "כל מי שאיננו נשא יכול להמשיך בפעילות שלו ללא הפרעה".
לשם כך צריך לייצר מערך של לקיחת בדיקות מאנשים. מדובר בעלות נכבדת.
"ברור שצריך יהיה ליצור תשתית של איסוף הבדיקות ולוגיסטיקה של העברתן למעבדות", אומר וגמן. "אבל זה יכול להיעשות באמצעות מכולת שבה את זורקת את הבדיקה שלך וממשיכה בחייך. אם אנחנו מדברים רק על העלות של הבדיקות במעבדה, באחוז נשאות קטן (כלומר בבדיקות סקר) אפשר בכל סט לבדוק עשרה אנשים, שזה חיסכון של 90% חיסכון בחומרים".
היה רגע בתהליך שבו התייאשתם?
"כן. זה היה אירוע שעד היום אנחנו קוראים לו 'יום חמישי השחור'", מספרת פולצ'ק. "הניסויים שלנו כוללים מאות דגימות, והמעבדות שבהן אנחנו עושים אותם כבר עכשיו עובדות בקצה גבול היכולת. אז אנחנו נשמרים לא להפריע להם, משתדלים לעבוד מחוץ לשעות הפעילות שלהן או עם ציוד שכרגע לא משתמשים בו.
"כדי להכין ניסוי אנחנו לוקחים את המבחנות עם החומר הוויראלי ומעבירים אותו ידנית עם פיפטורים, כי המבחנות האלה גדולות מדי בשביל הרובוט. אנחנו יושבים עם החלוקים הירוקים במשך שעות ומעבירים ביד בדיקה אחר בדיקה, מזיעים יום שלם בשביל ניסוי של 500-400 בדיקות.
"בדרך כלל אנחנו מביאים רובוט שלנו, אבל באחת המעבדות מצאנו רובוט שלא היה בשימוש. שמחנו, ולא ביררנו למה הוא לא היה בשימוש. זה היה ניסוי ענק, היה יום חמישי וכולם חיכו במעבדה עד הערב לתום הניסוי. ואז ראינו שהגובה של הנוזלים בבאריות לא מאוזן. הרובוט לא היה מכויל. זה הרס את הבדיקה, בזבזנו יומיים שלמים של הזעה במעבדה".
"אם קשה לך, עזבי"
פולצ'ק, ילידת רחובות, גדלה בבית דתי ולמדה באולפנת בני עקיבא בתל אביב. הוריה שניהם מפתחי תוכנה אבל משום שיש הרבה רופאים במשפחתה הייתה ציפייה ממנה שתלמד רפואה. את השירות הלאומי שלה עשתה בטיפול נמרץ בבית החולים שערי צדק. אבל כשהגיע הרגע להחליט, "הבנתי שאם אירשם לרפואה אנעל את כל הקריירה לכיוון אחד, ורציתי להשאיר את העתיד פתוח". כיוון שקפצה כיתה, בגיל 19 כבר החליטה לצאת למסע כדי ללמוד "מה מניע את העולם ואיך מזיזים דברים. לא היה לי שום מושג מה זה אומר אז".
היא נסעה לארצות הברית, לקרובי משפחה, עשתה רישיונות מסחר בבורסה וסחרה בכספי הנוסטרו של חברת Worldco, אף שהייתה היחידה בה ללא תואר אקדמי. "הייתי די טובה בזה, זו הייתה תקופת הבועה ועשינו הרבה שורטים. אבל הבנתי שאני אולי יודעת לראות אינדיקטורים ולהחליט לקנות שורט, אבל אין לי מושג מה עומד מאחורי זה".
היא חזרה לארץ ולמדה כלכלה ופילוסופיה באוניברסיטה העברית וגם לימודי יזמות במסגרת תוכנית חילופי סטודנטים באוניברסיטת בראון שבארצות הברית. לאחר הלימודים התקבלה לעבודה בבנק ההשקעות ליהמן ברדרס, שלימים קריסתו הרועשת סימנה את תחילת המשבר העולמי של 2008.
שם, אומרת פולצ'ק, "כבר התחלתי להבין איך דברים עובדים. הייתי קוראת בעיתון על מניות שאנחנו סוחרים בהן וראיתי מה קשור למה. המסקנה העיקרית שלי הייתה שהדבר החשוב באמת הוא יזמות, שיזמים הם שעושים דברים בעולם, ושהמקום לעשות את הדברים הללו הוא הטכנולוגיה".
ב-2007 היא התפטרה מליהמן ברדרס בדרך להיות יזמת. "אז חשבתי שאני יודעת מה זה אומר. היום, יותר מעשור לאחר מכן, אני מרגישה שאני עדיין לומדת". היא בנתה כמה חברות בתחומי האינטרנט, המובייל והביג דאטה, שהסתמכו על מיליוני משתמשים בתקווה שבעתיד אלה ייצרו להם הכנסות - ורובן הגדול נסגר.
ב-2014 מונתה פולצ'ק לראש האקסלרטור של מעבדת החדשנות בסיטיבנק, תפקיד שמילאה במשך שנתיים. "לקחתי יזמים ישראלים ועזרתי להם לעשות שיתופי פעולה עם סיטיבנק העולמית".
לאחר שעזבה את סיטיבנק ניסתה את כוחה ביוזמת פינטק משל עצמה, סטארט־אפ פיננסי בשם פינצ'ק, שבנה אוטומציה של תהליכים פיננסיים, אבל זה נסגר לאחר כשנתיים. "זה היה תזמון שוק לא נכון", היא מצטדקת.
המפעל שהפך אותה לאישיות מוערכת ואושיית הייטק הוא she codes, שהתחיל כמעט במקרה. "לפני כמעט שבע שנים התחלתי להיפגש עם חברות מתכנתות ולתכנת איתן יחד. זה לא הגיע מתוך אג'נדה פמיניסטית נשית, אלא היה מעין צורך חברתי. הרי בסביבות העבודה של מתכנתות הן פוגשות מעט מאוד - ולעתים בכלל לא - נשים אחרות, וזה הרצון הכי פשוט ובסיסי, שתהיה לך חברה שאת יכולה לצאת איתה אחרי העבודה לבלות והיא לא תחשוב שאת מנסה להתחיל איתה. זה כמו שבנים שמתכנתים יחד הולכים לשתות בירה. נשים נמשכו לזה בגלל הפן הקהילתי. זה לא היה קטע של להיפגש עם נשים, אלא להיפגש עם נשים כמוך".
החוויה הנשית שונה מחוויה של גבר בהייטק?
"יש ניואנסים. אני לא יכולה להגיד למישהו שאני פוגשת בעבודה 'בוא נשב לבירה', מקסימום אוכל להזמין אותו לקפה, וגם זה בשעות העבודה. ובטח שלא אוכל להגיד לו 'בוא נלך למשחק כדורגל או פוקר עם החבר'ה'. יש דקויות וזה בסדר. אלה אתגרים מסוג אחר".
את אותו "מועדון חברות" עברה פולצ'ק לנהל בפול טיים. "ראיתי שיש מטרה. יש מחסור גדול של מתכנתים בתעשייה ואנחנו פותרים צורך מאוד גדול. הבנתי שאנחנו גם עונים על צורך ייחודי לנשים - חלקן נפלטו מהתעשייה ורוצות לחזור, חלקן עובדות בה ושמחות להתקדם והרבה מאוד לא שם ורוצות להיכנס לתחום".
שיעור המתכנתות מקרב אוכלוסיית המתכנתים הכללית הוא 20% בלבד. המטרה המוצהרת של she codes היא להגיע ל-50%, אבל גם יעד של 30% יפתור את בעיית המחסור במתכנתים בישראל. בשיתוף פעולה עם משרד העבודה והשקעה של 40 מיליון שקל מצדו הם הקימו מיזם להכשרת מתכנתות, והוא כעת מרכז ההכשרה הגדול ביותר בארץ לתפקידים האלה. פעילות נוספת בארגון של פולצ'ק נקראת "she codes - הדור הבא", ומטרתה לעודד תיכוניסטיות לפנות לתחומי המחשוב.
למה הן לא בוחרות ללמוד את זה?
"נשים בעלות נטיות מדעיות, מתמטיות וטכנולוגיות נשלחות ללמוד ביולוגיה. משום מה החברה מסלילה אותן לא בהכרח למקצועות המתגמלים ביותר. עכשיו, כשאנחנו מסתובבים במעבדות במסגרת העבודה על LessTests, אנחנו פוגשים מנהלות מעבדה מדהימות, שיכלו בקלות להיות גם מנהלות בכירות בהייטק. החברה לא מעודדת בנות לעשות דברים כמו חוגי אלקטרוניקה, שהם תמיד מפוצצים בבנים והפרסום להם פונה לבנים".
וגמן לא מסכים עם האמירה. "אני לא חושב שמישהו מכתיב לנערה או לאשה ללכת דווקא לביולוגיה ולא ללימודי מחשב או הנדסה".
"הסללה היא לא שמישהו מורה לך או מכתיב לך", עונה לו פולצ'ק. "אתה לא מכיר את זה. אף פעם לא היית בחורה שאומרים לה 'אם זה קשה לך, עזבי את זה'. מה קנו לך כשהיית ילד? אצלנו בבית לאחי קנו את ערכת הכימאי הצעיר מבלי שביקש, ולי לא. לא אמרתי כלום, אבל קינאתי".
הניסיון העסקי של וגמן שונה לחלוטין. לאחר שהשתחרר מהצבא ועשה טיול קצרצר הפך לעובד הצעיר ביותר בכרומטיס (שנמכרה ללוסנט תמורת מניות בשווי כ־5 מיליארד דולר - מה שהיה האקזיט הגדול ביותר של חברה ישראלית עד אז). לאחר שהחברה נמכרה, החל ללמוד הנדסת חשמל. עם סיום לימודים התחיל לעבוד בחברת אופטיבייס, שם עבר מפיתוח לממשקי לקוח ולמכירות. אופטיבייס הונפקה, עברה תהפוכות ונמכרה, והיום היא חברת נדל"ן מניב. וגמן יזם את JustAd, שכאמור נמכרה לפני כשלוש שנים. לאחר כמה פרויקטים הוא הגיע לתוכנית של הסטארט־אפ ניישן ופגש את פולצ'ק.
"נחוצים גם אחרי החיסון"
לקורונה על כל מוראותיה יש גם יתרונות בדמות האצה בקצב אקספוננציאלי הן של תקציבים והן של הקלות בבירוקרטיה הרגולטורית בכל הקשור למאבק בה. LessTests למשל הוקמה במרץ, וכבר באוגוסט קיבלה אישור למוצר שלה ממשרד הבריאות הישראלי - קצב שלא נודע כמוהו בימים רגילים. יש להם גם קשר עם מפיץ בהודו שאיתו יחלו פיילוט (בתשלום) והם מחפשים שותף בארצות הברית, יצרן ציוד או גוף בתחום המעבדות, כדי להתחיל את תהליך האישור (המקוצר, שנפתח לרגל הקורונה) של ה-FDA. מובן ששאיפתם היא להפוך לסטנדט העולמי של בדיקות האיגום.
הקורונה היא חמקמקה. באותה מהירות שבה הוצאתם אישור אתם עלולים להפוך ללא רלוונטיים, לא? מה למשל יקרה כאשר יהיו הבדיקות המהירות?
"אולי יהיו קסמים", אומר וגמן. "יש כל מיני בדיקות בכל מיני שלבי פיתוח - בדיקות ינשופים, קרטון שמלקקים בדולר ליחידה. אבל חוץ מאחת שום בדיקה כזו לא קיבלה אישור, ושום דבר עוד לא הגיע לישראל. היום הדרך היחידה, דרך המלך, היא הבדיקות במעבדות.
"יש לנו גם קשר עם חברה שמפתחת קיט של ריאגנטים (חומרים המעוררים תגובה כימית - ש"ל) שנותן תשובה בתוך 20 דקות, כך שכל מכשיר יוכל לעשות אלפי בדיקות ב-24 שעות. המחשבה היא שבתוספת היכולות שלנו יהיה אפשר לעשות עשרות אלפי בדיקות".
איפה תהיו עוד שנה?
"אי אפשר לדעת", אומר וגמן. "אנחנו מדברים עם ממשלות ועם חברות גדולות שמתעניינות. עובדים על זה שהחברה תהיה יציבה ורווחית ותביא ערך. אם על הדרך תעלה אופציה למיזוג עם חברה גדולה בתחום רלוונטי, נשקול".
ומה יקרה כאשר סוף סוף יפותח החיסון המיוחל וכמות הבדיקות הנדרשות תרד כל כך שהאיגום בעצמו יהיה היסטוריה?
"אנחנו יכולים להתאים לכל בדיקה מבוססת נוזלים, ויש לא מעט בדיקות גנטיות ואחרות שהיום נמנעים לעשותן בשל המחיר הגבוה. אנחנו מאמינים שיימצא לנו שימוש גם ביום שאחרי".
בריכת הפולינג הישראלית
LessTests היא לא החברה הישראלית היחידה בשדה בדיקות האיגום המתוחכמות. לצדה פועלת Poold, שנכנסה לתחום הקורונה רק בזכות אמו של החוקר פרופ' נועם שנטל
איגום בדיקות היא טכנולוגיה שנולדה כבר בתקופת מלחמת העולם השנייה, כדרך לביצוע בדיקות סיפיליס. הרעיון הבסיסי הוא לאחד כמה דגימות ל"בארית" בדיקה אחת. אם אין שם וירוס - ניתן מיד לקבוע שכל הנבדקים בריאים. אם הוא ישנו - אפשר לחזור לאותה קבוצת נדגמים ולדגום רק אותם, בנפרד. הגישה הזאת מתאימה לבדיקות בקבוצות אוכלוסיה גדולות, שבהן אחוז החיוביים צפוי להיות נמוך. רוב הבאריות לא ידרשו בדיקה נוספת - כי כל הנכללים בהן יהיו בריאים - וכך אפשר יהיה להוציא אנשים רבים לחופשי במהירות ובקלות.
כשפרצה הקורונה, הרעיון לבצע איגום (pooling) עלה בשלב מוקדם יחסית. חוקרים מהטכניון ורופאים מבית החולים רמב"ם (כולל ד"ר עידן ילין, היום יועץ ל־LessTests) ערכו באותם ימים מחקר משמעותי כדי לבדוק אם אכן אפשר לגלות את הוירוס בדיוק הנדרש כשהוא מהול בעוד דגימות שליליות. מהממצאים עלה שניתן לאגם עשרות דגימות שליליות עם דגימה חיובית אחת, ועדיין למצוא בה את הווירוס. כך ניתן האות לשימוש בבדיקות האיגום בקורונה.
את בדיקות האיגום ניתן לבצע באמצעי הבדיקה הקיימים, ללא ציוד נוסף, ובתחילת המגפה המטרה העיקרית של השימוש באמצעי הזה הייתה לחסוך בחומרי הגלם לבדיקה, שאז היו במחסור. בינתיים צוואר הבקבוק הזה השתחרר, והיום המניע העיקרי הוא מהירות קבלת התגובה, והגדלה משמעותית של קיבולת הבדיקות היומית באמצעות כוח האדם הקיים.
במקביל התחום הולך ומשתכלל ומתפתח. בתחום הבדיקות הקומבינטוריות - השיטה שמאפשרת לפזר כל דגימה בין כמה מבחנות שונות באמצעות אלגוריתם כדי לדעת מיד מיהו הנבדק החיובי בלי צורך לחזור לדגימה המקורית שלו - פועלת לצד LessTests גם חברה ישראלית בשם Poold. המוצר שלה מתבסס על אלגוריתם שפיתחו חוקרים מאוניברסיטת בן גוריון עם חוקרי האוניברסיטה הפתוחה. תחילת הפיתוח הייתה ב-2010, אולם אז האלגוריתם כמובן לא יועד לקורונה.
מי שהפילה את האסימון עבור החברה הייתה אמו של החוקר פרופ' נועם שנטל מהאוניברסיטה הפתוחה, ששאלה אותו: "ההרצאה הזאת שנתת פעם על איגום בדיקות גנטיות, זה לא רלוונטי גם לקורונה?".
באמצעות שיטת האיגום הזאת אפשר כבר לבדוק כ-400 איש ב-50 בדיקות בלבד, גם אם חלקם חיוביים, וככל הנראה אפשר להגדיל את יחס הבדיקות לנבדקים אף יותר.
Poold ו-LessTests משתתפות כיום שתיהן במכרז של משרד הבריאות לאספקה של מכשירי מעבדה רובוטיים המצוידים בתוכנה המאפשרת ביצוע איגום מתוחכם. Poold תתחיל בפיילוט בכללית ו-LessTests במאוחדת. שתי החברות כבר זכו להתעניינות גם מחו"ל.
גישת איגום מעניינת אחרת היא איגום מטושים. לא, אין הכוונה להשתמש במטוש אחד עבור יותר מאדם אחד (זה יהיה מסוכן וגם די מגעיל) אבל אפשר להכניס יותר ממטוש אחד - למעשה, ניתן להכניס שמונה מטושים - למבחנת בדיקה אחת, מיד אחרי שמבצעים את הדגימה בשטח.
זו הייתה הצעה של מרכז המידע והידע הלאומי (שהוקם על ידי אגף המודיעין בתחילת המגפה, והיום פועל כחלק ממעטפת מרכז השליטה של משרד הבריאות). הרעיון הוא שמעבדת הבדיקות לא צריכה לשנות שום דבר בדרך פעילותה, ואין אפילו צורך באוטומציה מיוחדת (אף שזה יכול לעזור) או באלגוריתם מיוחד. הגישה הזאת מתאימה, למשל, למקרה שבו רוצים לבדוק אם בקפסולה מסוימת ישנו לפחות נבדק אחד חיובי, ואם כן - כל הקפסולה נכנסת לבידוד. כך מקבלים במהירות וביעילות את ההחלטה על הבידוד הנדרש מכלל הקבוצה, ובהמשך ניתן לבדוק כל מבודד בנפרד.
גלי וינרב