עופר כסיף / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
מליאת הכנסת דחתה בקריאה טרומית את הצעת החוק בנוגע להגבלת יצוא הנשק של קבוצת חברי כנסת מהשמאל, רובם מהרשימה המשותפת ועימם היו חתומים גם חברי הכנסת ניצן הורוביץ, יו"ר מרצ ועופר שלח מיש עתיד. שמונה עשר חבר כנסת תמכו בהצעה לעומת 44 מתנגדים.
בנאום לפני ההצבעה, חבר הכנסת עופר כסיף יצא בהתבטאויות חריגות אפילו בקנה המידה שלו ותקף במליאת הכנסת את הממשלה על יצוא הנשק הישראלי. "הממשלה על שלל פשעיה האחרים מוסיפה חטא על פשע למען קידוש ההון והרווח. שירצחו ויאנסו נשים וילדים, מה זה חשוב? העיקר שמדינת ישראל המוסרית בעולם, עם הצבא המוסרי בעולם, מספקת נשק לעורפי ראשים ושוחטי ילדים. אני בוש ונכלם על כך שהמדינה שאני חי בה נותנת לגיטימציה ומשתפת פעולה עם אינספור פשעים נגד האנושות הנעשים בעולם. אין לכם לגיטימציה ללומר מילה אחת נגד מעשי טרור כשאתם מוכרים אמצעי לחימה לגדולי הפושעים" . דברי כסיף.
הצעת החוק שהיא למעשה תוספת לחוק היצוא הביטחוני שנקבע ב-2007, דרשה לקבוע איסור על סחר בנשק עם מדינות המבצעות הפרה חמורה של זכויות אדם, וכן הקמת ועדה ציבורית הכוללת נציגי ממשלה וציבור אשר תקבע האם ניתן או אסור למכור נשק למדינה מסוימת. ח"כ עופר כסיף מוביל ההצעה אמר: "עלינו לעצור את אספקת הנשק הזורמת מישראל למשטרים רצחניים ברחבי העולם. קלות היתר בה מאושרות עסקאות דמים דורשת הנחת תשתית חוקית אשר תמנע מנשק ישראלי להגיע לידיים אשר יעשו בו שימוש נגד חפים מפשע". הוא ציין כי הצעות חוק דומות נתמכו בעבר ע"י חברי כנסת משמאל ומימין.
בנאומו במליאה הזכיר כסיף מכירת נשק ישראלי למדינות דיקטטוריות הפוגעות באזרחים בנשק זה. בין השאר דיבר על מכירת רובי גליל ישראלים לדרום סודאן, שם נעשו מעשי טבח באזרחים במלחמת האזרחים במדינה, וגם על המכירה לשלטונות בורמה שטבחו בבני הרוהינגה בשנים 2016-17. הוא ציטט בנאום את הרמב"ם שקבע שאסור למכור נשק ל"עובדי אלילים" וקרא לחברי הכנסת החרדים להצביע בעד הצעתו בשל כך.
ל"גלובס" הוא אומר בתשובה לשאלה על הקשר להסכמים החדשים עם האמירויות כי "נתניהו מקדם הסכמים רבים עם דיקטטורות ברחבי העולם. אני מתנגד להסכמים הללו בשל מגוון רב של סיבות, ובעיקר סוגיית הכיבוש, אך גם בשל העובדה שתחת הביטוי המכובס "הסכם שלום" מתחבאות לרוב עסקאות נשק אפלות. את הצעת החוק הגשתי הרבה לפני ההסכם עם איחוד האמירויות וללא כל קשר להסכם. תחת הסכם כזה או בלעדיו, על פי החוק ועדה ציבורית תבחן כל עסקת נשק שעלולה להוביל לפגיעה חמורה בזכויות אדם".
היקף היצוא הבטחוני של ישראל בשנת 2018 הגיע ל-7.5 מיליארד דולרים
דוח אמנסטי שפורסם לפני שנה וחצי קבע כי כוחות הביטחון באמירויות משתמשות בתוכנות ריגול ומעקב של חברת NSO הישראלית נגד מתנגדי המשטר. בין השאר הוזכר כי תוכנה כזו הושתלה בטלפון של אחמד מנסור, פעיל זכויות אדם אמירתי שנשפט אחר כך לעשר שנות מאסר, וכי באמירויות ובסעודיה ביקשו לטרגט בתוכנות מעקב כאלו מכשירים סלולריים של בכירים בקטאר, יריבתה המושבעת של סעודיה במפרץ.
השר במשרד הבטחון מיכאל ביטון שהגיב להצעה אמר כי שר הבטחון גנץ כינס לאחרונה ישיבה בנושא בשיתוף כל הגורמים הנוגעים, ויחד גיבשו נוהל המוודא כי מכירות הנשק עומדות באמות המידה המוסריות והחוקיות. הוא ציין כי בהתייעצויות בנושא שותף משרד החוץ.
קודם להצבעה פורסמה הודעת תמיכה בה של 38 רבנים אשר קבעו כי "שההלכה היהודית אוסרת במפורש מכירת כלי נשק לנכרים שחשודים על שימוש לרעה וגרימת נזק לרבים וכי כל מכירה כזאת דורשת גם בדיקה הלכתית מעמיקה ויסודית."
הרב אבידן פרידמן, יוזם המכתב ויו"ר קואליציית ינשו"ף (ארגונים למען שקיפות ופיקוח בייצוא נשק) אמר כי "אחרי שבני גנץ הבטיח מספר פעמים לפני הבחירות שיפעל להפסיק מכירת נשק למשטרים רצחניים, הגיע עת המבחן. כאן אי אפשר להשתמש במשבר הקורונה כדי להצדיק שינוי בעמדה. המצב העגום שבו נשק ישראל נמכר למדינות המבצעות את הפשעים החמורים בעולם לא השתנה, ואולי הצורך לחוק כזה אפילו עלה על רקע בריתות חדשות עם מדינות כמו סודן שיש להם היסטוריה בעייתית מאד מבחינת השימוש שלה בנשק. אנחנו מצפים שיעמוד בדברו, יעשה את הדבר הנכון מבחינה מוסרית, ומבחינה יהודית, ויוכיח שהוא יכול לנקוט בצעדים אמיצים"
הרב יהודה גלעד, ראש ישיבת מעלה גלבוע ואחד החותמים על המכתב הסביר כי חתם עליו שכן מעבר למישור ההלכתי האוסר בפרוש מכירת נשק העלול לפגוע בחפים מפשע, לעם ישראל יש שליחות תנ"כית להיות אור לגויים מבחינה מוסרית. "היעלה על הדעת שעם שחשף את העולם לעשרת הדברות, העומדות בתשתית המוסרית של העולם המערבי, יאטום את אזניו מקול דמי אחינו בני האדם באשר הם הזועק מן האדמה?" דברי הרב גלעד.
לפי נתוני האגף לפיקוח על יצוא בטחוני, היקף היצוא הבטחוני של ישראל בשנת 2018 הגיע ל-7.5 מיליארד דולרים, ירידה לעומת שנת השיא 2017 שבה הסתכם היצוא הזה ב-9.2 מיליארד דולר. עיקר היצוא הוא מערכות טילים והגנה מפני טילים, מטוסים ללא טייס, מערכות לוחמה אלקטרונית ומכ"מ, וגם התום המתפתח של לוחמת סייבר, ומערכות מעקב. ארצות היעד העיקריות הן באסיה והפסיפיק 46% כשהודו היא אחת מהיבואניות הגדולות, אבל גם מדינות אחרות כמו הפיליפינים, סרי לנקה, אזרביג'אן (שמשתמשת בנשק הזה כעת במלחמה בנגורנו קרבאך) ואחרות.