גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

צרכן קנה 8 זוגות נעליים ב-322 שקל, החנות ביטלה את העסקה. מה אמר ביהמ"ש?

האם טעות במחיר מחייבת את המוכר? התשובה לפי פסיקה שהתקבלה בבית משפט לתביעות קטנות בחדרה היא לא ● "צריך היה להיות ברור, לתובע שהמחיר המוצג נמוך מדי"

הפעלת תו קנייה מקוון / אילוסטרציה: שאטרסטוק
הפעלת תו קנייה מקוון / אילוסטרציה: שאטרסטוק

אחת הסוגיות הצרכניות המעניינות עוסקת בטעויות במחיר: כאלה שתופסות את המשווקים עם מחירים 'לא הגיוניים' למוצרים וכאלה שלפעמים נעשות במכוון כשהמשווק נהנה מהבאזז שמתעורר אחרי. אבל השאלה הבסיסית מבחינת הצרכנים היא האם טעות במחיר מחייבת את המוכר והאם במקרה כזה הלקוח תמיד צודק? התשובה לפי פסיקה שהתקבלה בבית משפט לתביעות קטנות בחדרה היא לא. בפסיקה מצפה ביהמ"ש מהצרכנים לא להיות לגמרי תמימים.

מדובר בתביעה שהגיש צרכן נגד האתר USHOPS. לטענתו בחודש אפריל הוא קיבלת לתיבת המיל שלו הודעה שיווקית מאתר יו אס שופס בקשר למותגי הנעלה. לטענתו הוא לחץ על הקישור והזמין שמונה זוגות נעליים במחיר כולל של 322 שקל וקיבל אישור במייל על ביצוע ההזמנה. למחרת, יצרו עמו קשר נציגי האתר וטעו שלא ניתן לכבד את ההזמנה לאור טעות במחיר. הוא ביקש לברר את העניין מבחינה משפטית ולאחר מספר ימים חזרו אליו והציעו לו לקבל שני זוגות נעליים.

הלקוח סרב וההזמנה בוטלה והלקוח זוכה. מכאן התגלגל הסיפור לבית המשפט לתביעות קטנות. את התביעה הגיש על סכום של 11 אלף שקל כשהוא טוען שהחברה הפרה את החוק לפיו המחיר שמוצג על המוצר הוא שקובע. תביעתו נסמכה על סעיף בחוק הגנת הצרכן הקובע פיצוי במקום בו: "ביקש צרכן מעוסק כי יחויב במחיר שהוצג על הטובין, לפי סעיף 17ב(ד), אף אם מחירם בקופה גבוה יותר - והעוסק לא פעל בהתאם לכך"

יו אס שופס טענה להגנת כי התובע קיבל הודעת דיוור ובה קישור לרכישת מוצרי הנעלה אותם שמשווקים באתר שלה כאשר שיעור ההנחה שהוצע, 45% הוצג בגופן גדול ומודגש בצמוד לכפתור ההקלקה. "לא ייתכן שהתובע יזמין 8 זוגות נעליים במחיר של כ-40 שקל לזוג נעליים במקום מחיר ממוצע של כ-145 שקל, המחיר שהיה מתקבל לאחר ההנחה מבלי שיהיה מודע לכך שנפלה טעות". הנתבעת טענה כי "כל רוכש סביר אמור להבין שהנחה של 45% לא מזכה אותו במחיר הלא סביר שבו הוא דורש לקבל את המוצרים". מכאן הפנתה לתנאי השימוש באתר שלה לפיהם טענה כי היא מוגנת כך לפי סעיף שקובע כי החברה שומרת לעצמה את הזכות לאשר, לדחות או להגביל כל הזמנה באתר. וסעיף נוסף שקובע כי "אם חלה טעות במחיר, החברה רשאית לפנות לצרכן לתשלום ההפרש או ביטול ההזמנה".

"כולנו מבצעים רכישות באינטרנט ורובנו לא קוראים את התנאים כולם"

התובע המשיך לטעון כי לא מדובר בטעות במחיר וכי בשום שלב בעסקה לא נדרש לאשר את תנאי השימוש או התקנון שעליו נסמכת הנתבעת - טענה שהנתבעת סתרה כשהיא הדגימה לבית המשפט שאין אפשרות להשלים עסקה מבלי לעבור את שלב אישור התקנון. השופט אהוד קפלן התרשם שכך הדבר ואף ציין את מה שברור לכל הצרכנים "כולנו מבצעים רכישות באינטרנט ורובנו לא קוראים את התנאים כולם - אלא מאשרים אותם - אך אין פירוש הדבר שהתנאים לא מחייבים אותנו".

עוד ציין כי אכן חוק הגנת הצרכן מחייב את העוסק למכור במחיר שהוצג, אך זאת במקרה שנקשרה עסקה, כלומר שמבחינת דיני החוזים הייתה הצעה והיה קיבול של ההצעה. במקרה שבפני: תנאי השימוש באתר הופכים את היוצרות - הפרסום ברשת אינו עוד הצעה כמשמעות המונח בחוק החוזים, אלא היא מהווה רק הזמנה להציע הצעות, ואישור הרכישה על ידי הקונה אינו קיבול, אלא הצעה, שלנתבעת שמורה הזכות לסרב לה.

כך הותנה במפורש ויש לכבד את חופש החוזים. במילים אחרות: "לא היה מפגש רצונות בין הצדדים לעסקה הנטענת - ולכן העסקה לא באה לאוויר העולם". עוד ציין את עקרון תום הלב: "בקיום חוזה יש לנהוג בתום לב ובדרך המקובלת, ובמקרה זה ברור, או צריך היה להיות ברור, לתובע שהמחיר המוצג נמוך מדי בשים לב לאחוזי ההנחה המוצעת, וצריך היה לחשוד שנפלה כאן טעות, ולא להתעקש על קיום העסקה. התעקשות שאינה מתיישבת עם חובת תום הלב". בסיכומו של דבר דחה את התביעה.

משרד AYR - עמר רייטר ז’אן שוכטוביץ ושות׳ ליוו את USHOPS באמצעות עורכי הדין יואב כספי ורחלי זילברפרב-שרייבר: "התביעה הזו מדגישה שוב את חשיבותו הרבה של תקנון האתר ותנאי השימוש בו. על אף שלא מדובר בחובה על פי חוק (לעומת מדיניות פרטיות למשל), ניסוח התקנון הוא משמעותי ביותר ויש להתאים אותו לצרכי הלקוח תוך יכולות לצפות מראש מה החשיפות של הלקוח במסגרת הפעלת האתר.

"לא פעם אנחנו רואים תקנונים ארוכים מדיי, שהועתקו מאתרים אחרים ללא קשר אמיתי בין האתר ממנו נלקחו לבין פעילות האתר הנוכחית. פעולת ניסוח התקנון היא אומנם לא מהמסובכות ביותר, אך ייעוץ משפטי נכון יכול לחסוך ללקוח הרבה מאד כסף. ובמקרה הזה הוכח, כי חשיבה אסטרטגית ומשפטית נכונה בניסוח התקנון, תוביל לתוצאות מיטביות".

עוד כתבות

מערכת ההגנה האווירית ברק MX / צילום: תע''א

3 שנים אחרי שנרכשה בחצי מיליארד דולר: המדינה שהשלימה את פריסת מערכת ההגנה של תע"א

מערכת ההגנה המתקדמת שנרכשה ב־2022 בתמורה לכחצי מיליארד דולר נפרסה בבסיס "סידי יחיא", ותתמודד עם איומים בטווח של עד 150 ק"מ ● במקביל, שיתוף הפעולה עם התעשייה הביטחונית הישראלית מתרחב על רקע זינוק של כ־30% בתקציב הביטחון המרוקאי בתוך שנתיים

פאנלים סולאריים / צילום: Shutterstock, abriendomundo

"כל התחום חיכה לזה": הכללים החדשים לפרויקטים סולאריים בשדות חקלאיים

אחרי שנים של אי־ודאות ועיכובים רגולטוריים, התוכנית החדשה של מנהל התכנון ומשרד האנרגיה צפויה להאיץ הקמת שדות סולאריים על קרקע חקלאית, לקצר הליכים תכנוניים ולפתוח את התחום גם למחוזות תל אביב והמרכז

אריק קילמן, מנכ''ל קבוצת TSG / צילום: יח''צ

אחרי זינוק של 300% בשנה: החברה הביטחונית שמגייסת 192 מיליון שקל

בחסות הגאות בסקטור הביטחוני, חברת התוכנה טיאסג'י משלימה גיוס הון פרטי שני תוך חודשיים ● תשואות חלומיות גם בשתי הנפקות נוספות של חברות טכנולוגיה ביטחוניות בת"א

שמעון גולדברג, בעל השליטה בסלייס ועמית גל, הממונה על שוק ההון / איור: גיל ג'יבלי

דרישה להזרמת מיליונים לסלייס מעוררת מחלוקת על אחריות בעל השליטה לקריסה

שמעון גולדברג, בעל השליטה בסלייס, עתר לביהמ"ש נגד דרישת הממונה על שוק ההון כי יזרים 71 מיליון שקל לכיסוי הגירעון בחברת הגמל שבמרכז פרשת ההונאה ● גולדברג טוען כי מנסים לגלגל אליו חובות עתק, בעוד שהרגולטור מזהיר מפני מתן חסינות למי שהכשל אירע במשמרת שלו

דרכונים / צילום: Shutterstock

דירוג הדרכונים החזקים: לאילו מדינות חדשות הישראלים לא יכולים להיכנס בלי ויזה?

חברת הייעוץ הנלי ושות' פרסמה את הדירוג השנתי המעריך "חוזק" של דרכונים לאומיים לפי מספר המדינות שניתן להיכנס אליהן ללא הוצאת ויזה ● לפי הדוח, ישראל איבדה גישה חופשית לשש מדינות, אך עלתה למקום ה-18 בדירוג ● ומי במקום הראשון?

רה''מ בנימין נתניהו והשר איתמר בן גביר / צילום: נועם מושקוביץ'/דוברות הכנסת

ראשי הקואליציה חתמו: לא לציית לפסיקת בג"ץ

לקראת משבר חוקתי היסטורי: ראשי הקואליציה חתמו על הצהרה חריגה, שבה קראו שלא לכבד את פסיקת בג"ץ אם יחליט להדיח את איתמר בן גביר מתפקידו כשר לביטחון לאומי ● ראשי הקואליציה כינו את בהרב-מיארה "היועמ"שית המודחת", והודיעו: "לא ניתן יד לכפות הדחת שר, רק העם יבחר את השלטון"

המפגינים באיראן מבעירים רחובות / צילום: Reuters

טראמפ מבטל את המו"מ עם איראן ופונה למוחים: "העזרה בדרך"

סטיב וויטקוף נפגש במהלך סוף השבוע עם יורש העצר האיראני רזא פהלווי ● דיווח:  ראש ממשלת בריטניה סטארמר צפוי לקבל הצעה להשתתף במועצת השלום שתוביל את שלב ב' של הפסקת האש בעזה ● יו"ר הפרלמנט הלבנוני נביה ברי אמר הבוקר לעיתון אל-ג'מהוריה הלבנוני: "האם מה שישראל עושה מאז שהוכרז הסכם הפסקת האש אינו מלחמה מתמשכת? ● קנצלר גרמניה: המשטר האיראני קרוב לקריסה ● עדכונים שוטפים 

יהלי רוטנברג, החשב הכללי במשרד האוצר / צילום: שלומי יוסף

מסלול עוקף: העברת הכספים לחינוך החרדי חשפה בעיה מבנית עמוקה באוצר

דיון על העברת מיליארדי שקלים חולל סערה, שהובילה לתגובה חריגה מצד החשב הכללי באוצר ● לדברי יהלי רוטנברג, "מדובר בבחירה מקצועית בין נזק ודאי לאזרחי מדינת ישראל ובין סיכון מנוהל" ● אבל מתברר שזו רק דוגמה אחת: כך עוקפים את הכנסת פעם אחר פעם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

ההכנסות ממסים עלו, הגירעון הפתיע לטובה והנתון שמדאיג את האוצר

דוח ביצוע התקציב ל–2025 הציג גירעון נמוך מהתחזית - 4.7% ● בין הסיבות להפתעה: ההכנסות ממסים הסתכמו השנה בכ־520 מיליארד שקל, מעל הצפי המוקדם ● מנגד, יחס החוב-תוצר עדיין אינו חוזר למתווה ירידה

בארה"ב בטוחים: לישראל יש יד בהיחלשות המשטר האיראני

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם:  בוול סטריט ג'ורנל טוענים שהמלחמה עם ישראל היא אחת הסיבות העיקריות לחולשה של המשטר האיראני, הצצה לנשק שצה"ל תפס אחרי ה-7 באוקטובר וההחלטה הפרו-ישראלית של אגודת ההיסטוריה האמריקאית • כותרות העיתונים בעולם

חנן שמש ואבי כץ, מייסדי קרן הגשמה ומנהליה / צילום: תמר מצפי ואילן בשור

מתי חייבים לשתף במידע? הפסיקה החדשה בפרשת קרן הגשמה

השופטת סיגל יעקבי, שדנה בכללים של שותפויות מוגבלות ציבוריות, ובראשן קרן הגשמה, התמקדה בשאלה עקרונית: מהי מידת האחריות של הנאמן והמפקח

רונן ויוני אסיא - חברת eToro איטורו / צילום: איל יצהר

איטורו מפטרת 7% מהעובדים: "נוקטים בצעדים מתוך עמדת חוזק"

החברה מפטרת כ-100 עובדים, "חשוב לנו לוודא שהמבנה הארגוני תואם את צרכי העסק ותומך באסטרטגיית הצמיחה ארוכת הטווח שלנו ● לאחר שהמניה עלתה לשיא של כ-76 דולר, היא שינתה כיוון וכיום נסחרת במחיר שנמוך ב-38.5% ממחיר ההנפקה

יואב סגלוביץ' מליאת הכנסת, 05.01.26 / צילום: נועם מושקוביץ דוברות הכנסת

המהומות בתראבין: מי המפלגה שזכתה לתמיכה מפתיעה מצד היישוב?

אחרי שהיישוב הבדואי תראבין היה במוקד אירועים אלימים, באופוזיציה הצביעו על קשר מפתיע למפלגת השלטון ● מתברר שהם לא טועים - ויש לזה הסבר היסטורי ● המשרוקית של גלובס 

אתר בנייה / צילום: Shutterstock

הבקשות להיתרי בנייה חדשים צנחו: היזמים העדיפו לחכות להגדלת הממ"דים

מדוח הרשות להתחדשות עירונית עולה כי בשנה שהסתיימה כמות הדירות המוצעות בהיתרי בנייה פחתה לעומת זו שלפניה ● ברשות מעריכים כי הסיבה המרכזית לירידה בהיקף טמונה בהאטה הכללית במכירות ב־2025 ● הפריפריה שוב משתרכת מאחור במספר הפרויקטים

סילבן שלום / צילום: מרק ישראל סלם-ג'רוזלם פוסט-פול

"מכאיב לנפגעות": הדרישה לא לאשר את מינוי סילבן שלום ליו"ר התעשייה האווירית

באיגוד מרכזי הסיוע פנו ליו"ר הוועדה לבדיקת מינויים בחברות הממשלתיות, בדרישה שלא לאשר את מינויו של סילבן שלום ליו"ר התעשייה האווירית ● זאת, "חרף העובדה כי הוא פרש מן החיים הפוליטיים על רקע טענות להטרדות מיניות מצידו" ● יצויין כי לשלום אין הרשעה פלילית וכי כלל לא נפתחה נגדו חקירה

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: Reuters

נשיא ארה"ב טראמפ שולף "נשק" חדש נגד איראן

טראמפ איים הלילה בהטלת מכס של 25% על כל מדינה שתעשה עסקים עם איראן, זאת בניסיון לבודד אותה כלכלית

ארה''ב הפכה את פרמידת המזון / איור: Shutterstock

ארה"ב הפכה את פרמידת המזון: בשר בראש, דגנים בתחתית. ומה קורה בישראל?

שר הבריאות האמריקאי הפך את הפירמידה, שמכילה המלצות תזונה לצרכן ● בתפריט: הרבה יותר חלבון ומעט דגנים ● מומחים עימם שוחחנו מברכים על הגבלת מזון מעובד, אך מלינים על דחיקת קטניות ודגנים מלאים ● וגם: המודל שאותו אימץ משרד הבריאות הישראלי

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

האיום החדש של טראמפ על איראן, והמדינות שעשויות להיפגע

בעוד הריאל קורס והמחאות באיראן מתרחבות, טראמפ מכריז שיוטל מכס של 25% על כל מדינה שתמשיך "לעשות עסקים" איתה ● בין הנפגעות האפשריות: סין, איחוד האמירויות וטורקיה

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

לראשונה בישראל: בנק לאומי גייס אג״ח ייחודי ממשקיעים זרים

הבנק השלים היום גיוס אגרות חוב מגובות משכנתאות ממשקיעים אירופאים בהיקף של כ-2.8 מיליארד שקל ● הגיוס בוצע על רקע המשך מגמת הצמיחה של הבנק ולצורך גיוון מקורות המימון שלו, ומצטרף למגמת גיוסי אג"ח בחו"ל של הבנקים

רה''מ בנימין נתניהו ואבי שמחון / צילום: קובי גדעון-לע''מ

בעלות של שני מיליארד שקל בשנה: היוזמה של שמחון לסבסוד משכנתאות עולה שלב

תזכיר חוק שפרסם משרד רה"מ מציע לשלם פיצוי חודשי לרוכשי דירות שנטלו משכנתא לפני העלאות הריבית החדות ב-2022 ● בניגוד לתוכנית המקורית של יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה פרופ' אבי שמחון, אשר עוררה התנגדות חריפה מצד בנק ישראל ומשרד האוצר, המימון לא יגיע ממיסוי הבנקים