אנגלה מרקל / צילום: Michael Sohn, Associated Press
בסוף השבוע הקרוב בריטניה הייתה אמורה לסיים את תוכנית סבסוד השכר ("המודל הגרמני") שיישמה לראשונה בתולדותיה, בניסיון למתן את ההשפעות הכלכליות של משבר הקורונה חסר התקדים. התוכנית עלתה קרוב ל-40 מיליארד ליש"ט, ובמסגרתה מעסיקים קיבלו מהממשלה מימון נדיב לתשלום חלק גדול מהמשכורות של העובדים שלהם. בזמן שהכלכלות הגדולות באירופה האריכו את תוקף התוכניות שלהן, שזכו לשבחים מצד קרן המטבע העולמית וה-OECD, בריטניה הייתה אמורה להיגמל בבת אחת בסוף אוקטובר. "הגיע הזמן שנפסיק לחבק את האזרחים", אמר בקיץ ראש הממשלה בוריס ג'ונסון.
אבל בימים האחרונים התברר, כי משרד האוצר הבריטי חושש ככל הנראה מזינוק אדיר באבטלה שיגרור אחריו את המשק למיתון. כתוצאה מכך, שר האוצר רישי סונאק שינה באופן דרמטי את תנאי הסף לתוכנית החדשה שנועדה להחליף את סבסוד השכר - ולמעשה ביצע פניית פרסה שתמשיך בתמיכה הממשלתית לעובדים דרך העסקים. המשמעות בשטח היא שממשלת בריטניה השמרנית תמשיך להוציא מיליארדים על תמיכה בעסקים ועל שימור המצב בשוק העבודה.
בחודש שעבר הציג סונאק את תוכנית התמיכה בעבודה (Job Support Scheme או JSS), שהייתה אמורה להחליף את תוכנית החופשה בתשלום (Furlough Scheme) אותה נשבעה ממשלת בריטניה לסיים עד סוף אוקטובר. הנימוקים היו רבים: לתת לשוק העבודה להסתגל לשינויים המבניים שהוא עובר בגלל מגפת הקורונה, לא "לבזבז" את כספי משלם המסים על עסקים פושטי רגל ללא תוחלת, ולהקטין את ההתערבות הממשלתית בשוק העבודה.
התוכנית החדשה הייתה אמורה לקצץ את השתתפות הממשלה בשכר עובדים שהוצאו ל"עבודה מופחתת" מ-60% מהשכר ל-22% בלבד; לחייב עובדים לעבוד לפחות בשליש משרה; ולהגדיל משמעותית את נתח ההשתתפות בשכר של העסקים בממלכה, העומדים בפני משבר כלכלי חמור בשל מגפת הקורונה.
במקום זאת, בימים האחרונים הודיע משרד האוצר הבריטי על שינויים בתוכנית: ההשתתפות הממשלתית תעלה ל-49% מהשכר, עובדים יוכלו לעבוד יום אחד בשבוע בלבד כדי להיות זכאים לתוכנית (20% משרה) ונתח המשכורת ש"ייפול" על העסקים יהיה 4% בלבד. יתרה מכך, באזורים שבהם הוגדרה "רמת כוננות בריאותית 3" לפי הגדרות הממשלה (בתי הספר פתוחים אך עסקים רבים סגורים בשעות מסוימות), תממן הממשלה באופן מלא 67% משכר העובדים, ללא כל השתתפות מצד המעסיק. המשמעות: "מודל גרמני" בשינויים קטנים.
באירופה לא חשבו להחליף סוס מנצח
בניגוד לכך, בכלכלות הגדולות האחרות באירופה מעולם לא חזרו בהם מיישום המדיניות. במשוואה שבין "לתת לשוק העבודה להסתגל" לבין "למנוע אבטלה במחיר סבסוד מקיף" הן בחרו באופן ברור באפשרות השנייה - בניסיון למנוע מצב של מיתון חריף ומתמשך כתוצאה מקריסת הביקושים. זאת, בניגוד למצב בארה"ב (וגם בישראל), שבו הממשלה בחרה להעביר סיוע ישירות לאזרחים, ולא דרך המעסיקים.
גרמניה האריכה כבר בתחילת הקיץ את תוקף תוכנית ה"קורצ-ארבייט" (עבודה מופחתת) שלה עד סוף 2021, עם כמה שינויים מינוריים הנדרשים ממעסיקים החל מיוני בשנה הבאה. צרפת האריכה גם היא את תוקף התוכנית עד יוני 2021, וכך גם איטליה וספרד. לכן, כאשר "הגל השני" של מגפת הקורונה מאיים כעת לשנות שוב את מצב שוק העבודה בגלל עוצרים ליליים או אפילו סגרים מקיפים, הן למעשה ממשיכות באותה מדיניות שהפעילו באביב.
עד לזינוק שנרשם בימים האחרונים בתמונת התחלואה בגרמניה, שעשוי לשבש משמעותית את ההתאוששות הכלכלית שלה, היה נראה שהמודל הגרמני מוכיח את עצמו בעבור הכלכלה הגדולה ביבשת. ברלין, שאימצה כבר עם פרוץ המשבר שורת התאמות של המודל (שפעל במדינה בהצלחה רבה במשבר הכלכלי לפני כעשור על ידי אותה ממשלה), הקלה משמעותית על השימוש בו והרחיבה את ההשתתפות של המדינה בתשלומים.
רשת הביטחון שפרסה הממשלה סייעה רבות לשמור על הצריכה קיימת ועל עסקים בחיים. וכך, בשילוב עם דחיית חובת הצהרת פשיטת רגל, חצי שנה לתוך המשבר - אף חברה גרמנית גדולה לא פשטה את הרגל כתוצאה ממנו, והבורסה הגרמנית רשמה גאות עד לשבוע האחרון.
הזינוק בתחלואה מאיים על ההתאוששות
במקביל, העלות של פרישת רשת הביטחון בעבור משלמי המסים הגרמנים הלכה ופחתה. מספר הגרמנים הנמצאים בסוג כלשהו של "עבודה חלקית" (שלרוב אינו כולל ישיבה מוחלטת בבית, אלא צמצום המשרה בלבד) ירד בספטמבר ל-3.7 מיליון בני אדם, לעומת 4.7 מיליון באוגוסט, ו-6 מיליון באפריל - שיא המשבר. בעוד כמה ימים יתפרסמו נתוני הצמיחה של כלכלות אירופה ברבעון השלישי והתחזית היא שהמשק הגרמני ישוב לצמוח ב-6.6% ברבעון השלישי, אחרי צלילה חסרת תקדים של 9.7% ברבעון השני. המומחים סבורים שלמודל שיישמה המדינה יש חלק בכך.
גם בשלוש הכלכלות הגדולות האחרות של גוש האירו - צרפת, איטליה וספרד, צנח מספר העובדים בעבודה מופחתת בחודשים האחרונים. בצרפת הוא ירד ל-4.5% מכוח העבודה (לעומת 28% בשיא המשבר), בספרד ל-4% (לעומת 15% בשיא המשבר) ובאיטליה ל-2.5% בלבד (לעומת כ-13% בשיא המשבר), לפי נתוני ניתוח של בנק UBS. איטליה גם הייתה אחת המדינות הכי פחות נדיבות בתנאים שהוצעו למי שיצאו לעבודה מופחתת שכזו.
באירלנד, שכבר אימצה צעדים סגר חלקי המגבילים את פתיחת החנויות ואת התנועה החופשית למשך שישה חודשים בשבוע שעבר, פתח שוב משרד האוצר המקומי את הכיסים. המשרד תיקצב בעוד מיליארדי אירו את ההעסקה החלקית או החופשה הזמנית של עובדים, שצפויים לבוא בעיקר מתעשיית האירוח שנפגעת קשה מהצעדים.
כאמור, נתוני התחלואה הקשים והצעדים שאירופה החלה לנקוט בשבועות האחרונים - עוצרים ליליים, סגירת בארים ומסעדות, הגבלות על התנועה - ביחד עם החשש האנושי מהמגפה, יכולים לשבש משמעותית את ההתאוששות הכלכלית ולשלוח את אירופה שוב למיתון. נכון לעכשיו, נראה כי האמונה בכוחו של המודל הגרמני לסייע לצלוח את ההשלכות החמורות ביותר של המשבר עדיין חזקה. אפילו בבריטניה.