ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
מרכזי הפיתוח הזרים בישראל פורחים בשנים האחרונות, ונראה שגם רשות המסים רוצה לקחת חלק בחגיגה: בחודשים האחרונים האיצה הרשות שימוש בפרשנות חדשה לכל סוגיית תשלומי ההעברה, שמאפשרת לה לגבות מסים גבוהים יותר. בתעשייה נשמעות טענות כי הפרשנות הזאת מרחיקת לכת, ושונה מזו הנהוגה במדינות רבות בעולם, לרבות ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי.
תיק נוסף לביהמ"ש
הסוגיה נסובה סביב הקשר בין חברות קשורות, שבמקרה הזה הכוונה היא לקשר בין מרכזי פיתוח זרים שיושבים בישראל לבין החברה הבינלאומית עצמה. השיטה הנהוגה היום למיסוי מרכזי הפיתוח היא "קוסט פלוס". למשל, אם למרכז הפיתוח יש הוצאות של 100 מיליון דולר והחישוב הוא קוסט פלוס 10%, אז המשמעות היא שההכנסות של המרכז הן 110 מיליון דולר, והרווח שמחושב למיסוי הוא 10 מיליון דולר.
ברשות המסים רוצים למסות את מרכזי הפיתוח, חלקם לפחות, בשיטה שונה שנקראת Profit Split, שבמסגרתה הרווח שמיוחס למרכז הפיתוח הוא תוצאה של התרומה של הפעילות בישראל לרווחי החברה הזרה. למשל, אם חברה זרה מפתחת בישראל חלק מהותי למכשיר שהיא מוציאה לשוק, ברשות המסים רוצה לדעת מה התרומה הישראלית, להבין מהם הרווחים מאותו מכשיר ולגזור את המס בהתאם. בשנתיים האחרונות כבר הגיעו כמה מקרים לבית המשפט, אך הם הסתיימו בפשרה, ול"גלובס" נודע כי באחרונה הגיע תיק נוסף לבית המשפט.
בדרך לכפל מס
לדברי רו"ח שרון שולמן, שותף בכיר, מנהל מחלקת מסים EY ישראל, "ב-OECD, במסגרת תוכנית ה-BEPS, שנועדה להילחם בתכנוני מס של חברות ושינתה את חלוקת הרווח בין חברות קשורות, אמרו כי יש מקרים שבהם צריך לחלק את עוגת המס, אולם הדוגמאות האלו לחלוטין לא מתאימות למרכזי הפיתוח.
"זה רלוונטי למשל למקרה שבו יש שתי חברות תרופות, שכל אחת מהן מגיעה עם פטנט משלה ואומרות: בוא נוציא תרופה משותפת. זה לא המצב במרכזי הפיתוח, שמקבלים הוראות מהחברה בארה"ב".
שולמן מוסיף כי "רשות המסים בישראל, לאחר בחינת הנושא בדרגים המקצועיים הבכירים ביותר, הגיעה למסקנה כי שיטת מחירי העברה של לפחות חלק ממרכזי הפיתוח בישראל צריכה להיות profit split. הם מנסים להוכיח כי למנהלים במרכז הפיתוח בישראל יש תרומה ייחודית ומשמעותית, ולכן הרווח בישראל צריך להיות מיוחד". שולמן, מדגיש כי בין השאר, המשמעות היא כפל מס על החברות הללו.
ד"ר מיכאל בריקר, שותף במחלקת המסים במשרד עוה"ד מיתר, מוסיף כי "השימוש בשיטת הפרופיט ספליט אפשרי כאשר מדובר בפעילות אינטגרטיבית ושלובה בין החברה בישראל לחברה הזרה כיחידה כלכלית אחת, כששתי החברות נושאות ביחד בסיכונים מהותיים ובהפסדים, או שבכל אחת מהחברות יש קניין ייחודי ומשמעותי. אולם זה לא מה שקורה בדרך כלל.
"בנוסף, יש גם הבדלים בין מרכזי הפיתוח ורשות המסים לא מתייחסת לכך. יש מרכזי מו"פ שבהם אנשים יושבים ומקדדים תוכנה ויש כאלו שממציאים דברים חדשים. במרכזים שבהם פועלים בהתאם להנחיות החברה הזרה, ומפת הדרכים והתקציב נקבעים מחוץ לישראל, אז זה בכלל לא נושא לפרופיט ספליט. זה לתת שירותים. זה גם נלמד מהנחיות ה-OECD והאיחוד האירופי אומר בצורה ברורה שאם אין פונקציות מרכזיות של שליטה וסיכון שכרוך בפיתוח - אז זאת לא השיטה המתאימה. ואלו מדינות שכן מתנהלות באגרסיביות בהקשר של מס דיגיטלי", אומר בריקר.
"ישראל סוטה מהנורמות"
שולמן מ-EY מזהיר מפני ההשלכות של פרשנות חדשנית ביחס לנעשה בעולם: "זה נושא מאוד חדש בעולם המס ורשות המסים היא הראשונה שקופצת עם הפרשנות הזאת, שבארה"ב ובאיחוד האירופי מתנגדים לה. יכול להיות שבעוד ארבע שנים גם בעולם ישנו את המדיניות, אבל למה ישראל צריכה להיות המדינה הראשונה בעולם המערבי שעושה את זה?
"אם יתברר שהעמדה של רשות המסים היא בכלל לא נכונה, עלול להיגרם נזק שיהיה קשה להחזיר את הגלגל. לא בכל דבר צריך להיות אור לגויים, אפשר להסתכל מה בתי המשפט ומדינות בעולם מקבלים ואז להחליט. צריך להבין כי אין באמת מתודולוגיה ברורה בעולם, ובישראל קצת ממציאים את הגלגל במקרה הזה ומשקיעים הרבה מאמצים כדי להבין כמה מרכזי הפיתוח בארץ משמעותיים, למשל באמצעות ראיונות של מנהלים לשעבר".
לדברי בריקר, "הרשות באה לחברות זרות ואומרת להן: 'אני לא מקבלת את העמדה שלכן', אבל היא לא מציגה מחקר מחירי העברה הפוך, אלא מתבססת פעמים רבות רק על ראיונות עם כמה אנשים והנחות על סמך הדוחות הכספיים המאוחדים של חברת-האם הזרה", אומר בריקר. "נזרקת אבן לבאר ועכשיו יש לחברה הרב-לאומית כמה אפשרויות: להתפשר, או להגיד שלא נראה לה ולפנות לבית המשפט, במקביל לפנייה לרשות המסים במדינה אחרת, כי החברה חשופה לכפל מס".
בריקר מוסיף כי לדעתו, "להגיד שמרכזי הפיתוח ייסגרו אם הרשות תמשיך במדיניות הזו, זה מרחיק לכת. עם זאת, אני יכול להגיד שחברות רב לאומיות מסתכלות על ישראל כעל מערב פרוע מבחינת הנושא של מחירי העברה. הן לא מבינות מה הבסיס להתנהלות של ישראל וגם רשויות מס זרות הרבה פעמים לא מבינות את המדיניות הישראלית. בהרבה דברים בתחום מחירי ההעברה ישראל סוטה מהנורמות הבינלאומיות".
בדרך לנטישה לחו"ל?
מי שמנסה להילחם במדיניות של רשות המסים הוא IATI (האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות), שבין השאר מרכז פורום של חברות בינלאומיות שפועלות בישראל. לפני כשבועיים שלחה מנכ"לית ונשיאת האיגוד, קרין מאיר רובינשטיין, מכתב לערן יעקב, מנהל רשות המסים ומ"מ מנכ"ל האוצר, שהגיע לידי "גלובס". "פרשנות זו עלולה להביא בטווח המיידי, לרילוקיישן - החוצה מישראל, של המנהלים הבכירים ('מיטב המוחות') באותם מרכזי פיתוח. כפועל יוצא ובטווח הבינוני והארוך, הפרשנות הזו תביא להקטנה דרמטית של פעילות מרכזי הפיתוח ובמקרים מסויימים, אף לסגירתם המלאה", מזהירה מאיר רובינשטיין. החשש שמובע במכתב הוא מפני תהליך משפטי שייקח כמה שנים, יוביל לחוסר ודאות אצל החברות הזרות וישפיע על ההחלטות שלהן. "אין למדינת ישראל את הפריבילגיה להמתין ולבחון את הסוגייה החדשנית בבתי המשפט", כותבת מאיר-רובינשטיין.
מאיר רובינשטיין הדגישה בשיחה עם "גלובס" כי "חשוב להבין שהחברות הבינלאומיות מקבלות החלטות מהירות על בסיס שיקולי רווח והפסד, ובמידה וכללי המשחק בכל הנוגע למיסוי בישראל משתנים בן רגע לרעה, עשויות להתקבל החלטות בלתי הפיכות, שהן בהכרח לרעת המשק הישראלי וכלכלת ישראל. מדיניות מיסוי מיטיבה איננה אובדן הכנסה או הוצאה, אלא השקעה לטווח ארוך".
גורם באחת מחברות ההייטק הבינלאומיות שביקש לא להיחשף, אמר ל"גלובס" כי "ישראל מדינה לא יציבה והעלויות פה לא נמוכות, וגם ככה יש מקרים שבהם צריך לשכנע את הנהלת החברה למה להרחיב את הפעילות בישראל. כפי שאני מבין את הגישה החדשה, רשות המסים אומרת ההיפך ממה שאמרה בעבר. דווקא חברה שביצעה רכישות אך השאירה את הפעילות והקניין הרוחני בישראל - עכשיו דוחפים אותה לכיוון השני. אם הטריגר הוא שפה מתקבלות ההחלטות, אז בניגוד למה שאנחנו רוצים שיקרה, לא נוכל להרחיב את האחריות של המרכז הישראלי ואפילו לתת לו אחריות על מרכזים נוספים ברחבי העולם".
ברשות המסים מסרו בתגובה כי "תחום מחירי העברה מטפל בקביעת מחיר העסקה / חלוקת עוגת ההכנסות, בהתאם לתנאי השוק, בין צדדים קשורים. זאת על מנת למנוע שחיקה של בסיס המס במדינות השונות. מדיניות הרשות, בנושא מחירי העברה מתואמת אל מול הנחיות ה-OECD, מפורסמת בחוזריה ובמסגרת החלטות המיסוי. מטבע הדברים קביעת מחיר לעסקה יכול ומושפע מנתונים נסיבתיים". ברשות סירבו להגיב לטענות הספציפיות ש-IATI העלו במכתב.
שתי שיטות לחישוב המס:
■ "קוסט פלוס"- אם למרכז הפיתוח יש הוצאות של 100 מיליון דולר והחישוב הוא קוסט פלוס 10%, המשמעות היא שההכנסות שלו הן 110 מיליון דולר, והרווח שמחושב למיסוי הוא 10 מיליון דולר
■ Profit Split - הרווח שמיוחס למרכז הפיתוח הוא תוצאה של התרומה של הפעילות בישראל לרווחי החברה הזרה