גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ככה מגדילים הכנסות מדינה? רשות המסים שולחת יד עמוק לכיס של מרכזי הפיתוח הזרים

בחודשים האחרונים האיצה רשות המסים שימוש בפרשנות חדשה כדי למסות את הרווחים של מרכזי הפיתוח הזרים, אך בתעשייה מזהירים: "זאת פרשנות שלא קיימת בארה"ב ובאיחוד האירופי והיא עלולה להוציא מפה מרכזי פיתוח" • רשות המסים: "אנחנו מתואמים עם הנחיות ה-OECD"

ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף, גלובס
ערן יעקב / צילום: שלומי יוסף, גלובס

מרכזי הפיתוח הזרים בישראל פורחים בשנים האחרונות, ונראה שגם רשות המסים רוצה לקחת חלק בחגיגה: בחודשים האחרונים האיצה הרשות שימוש בפרשנות חדשה לכל סוגיית תשלומי ההעברה, שמאפשרת לה לגבות מסים גבוהים יותר. בתעשייה נשמעות טענות כי הפרשנות הזאת מרחיקת לכת, ושונה מזו הנהוגה במדינות רבות בעולם, לרבות ארה"ב ומדינות האיחוד האירופי.

תיק נוסף לביהמ"ש

הסוגיה נסובה סביב הקשר בין חברות קשורות, שבמקרה הזה הכוונה היא לקשר בין מרכזי פיתוח זרים שיושבים בישראל לבין החברה הבינלאומית עצמה. השיטה הנהוגה היום למיסוי מרכזי הפיתוח היא "קוסט פלוס". למשל, אם למרכז הפיתוח יש הוצאות של 100 מיליון דולר והחישוב הוא קוסט פלוס 10%, אז המשמעות היא שההכנסות של המרכז הן 110 מיליון דולר, והרווח שמחושב למיסוי הוא 10 מיליון דולר.

ברשות המסים רוצים למסות את מרכזי הפיתוח, חלקם לפחות, בשיטה שונה שנקראת Profit Split, שבמסגרתה הרווח שמיוחס למרכז הפיתוח הוא תוצאה של התרומה של הפעילות בישראל לרווחי החברה הזרה. למשל, אם חברה זרה מפתחת בישראל חלק מהותי למכשיר שהיא מוציאה לשוק, ברשות המסים רוצה לדעת מה התרומה הישראלית, להבין מהם הרווחים מאותו מכשיר ולגזור את המס בהתאם. בשנתיים האחרונות כבר הגיעו כמה מקרים לבית המשפט, אך הם הסתיימו בפשרה, ול"גלובס" נודע כי באחרונה הגיע תיק נוסף לבית המשפט.

בדרך לכפל מס

לדברי רו"ח שרון שולמן, שותף בכיר, מנהל מחלקת מסים EY ישראל, "ב-OECD, במסגרת תוכנית ה-BEPS, שנועדה להילחם בתכנוני מס של חברות ושינתה את חלוקת הרווח בין חברות קשורות, אמרו כי יש מקרים שבהם צריך לחלק את עוגת המס, אולם הדוגמאות האלו לחלוטין לא מתאימות למרכזי הפיתוח.

שרון שולמן / צילום: EY ישראל

"זה רלוונטי למשל למקרה שבו יש שתי חברות תרופות, שכל אחת מהן מגיעה עם פטנט משלה ואומרות: בוא נוציא תרופה משותפת. זה לא המצב במרכזי הפיתוח, שמקבלים הוראות מהחברה בארה"ב".

שולמן מוסיף כי "רשות המסים בישראל, לאחר בחינת הנושא בדרגים המקצועיים הבכירים ביותר, הגיעה למסקנה כי שיטת מחירי העברה של לפחות חלק ממרכזי הפיתוח בישראל צריכה להיות profit split. הם מנסים להוכיח כי למנהלים במרכז הפיתוח בישראל יש תרומה ייחודית ומשמעותית, ולכן הרווח בישראל צריך להיות מיוחד". שולמן, מדגיש כי בין השאר, המשמעות היא כפל מס על החברות הללו.

ד"ר מיכאל בריקר, שותף במחלקת המסים במשרד עוה"ד מיתר, מוסיף כי "השימוש בשיטת הפרופיט ספליט אפשרי כאשר מדובר בפעילות אינטגרטיבית ושלובה בין החברה בישראל לחברה הזרה כיחידה כלכלית אחת, כששתי החברות נושאות ביחד בסיכונים מהותיים ובהפסדים, או שבכל אחת מהחברות יש קניין ייחודי ומשמעותי. אולם זה לא מה שקורה בדרך כלל.

"בנוסף, יש גם הבדלים בין מרכזי הפיתוח ורשות המסים לא מתייחסת לכך. יש מרכזי מו"פ שבהם אנשים יושבים ומקדדים תוכנה ויש כאלו שממציאים דברים חדשים. במרכזים שבהם פועלים בהתאם להנחיות החברה הזרה, ומפת הדרכים והתקציב נקבעים מחוץ לישראל, אז זה בכלל לא נושא לפרופיט ספליט. זה לתת שירותים. זה גם נלמד מהנחיות ה-OECD והאיחוד האירופי אומר בצורה ברורה שאם אין פונקציות מרכזיות של שליטה וסיכון שכרוך בפיתוח - אז זאת לא השיטה המתאימה. ואלו מדינות שכן מתנהלות באגרסיביות בהקשר של מס דיגיטלי", אומר בריקר.

"ישראל סוטה מהנורמות"

שולמן מ-EY מזהיר מפני ההשלכות של פרשנות חדשנית ביחס לנעשה בעולם: "זה נושא מאוד חדש בעולם המס ורשות המסים היא הראשונה שקופצת עם הפרשנות הזאת, שבארה"ב ובאיחוד האירופי מתנגדים לה. יכול להיות שבעוד ארבע שנים גם בעולם ישנו את המדיניות, אבל למה ישראל צריכה להיות המדינה הראשונה בעולם המערבי שעושה את זה?

"אם יתברר שהעמדה של רשות המסים היא בכלל לא נכונה, עלול להיגרם נזק שיהיה קשה להחזיר את הגלגל. לא בכל דבר צריך להיות אור לגויים, אפשר להסתכל מה בתי המשפט ומדינות בעולם מקבלים ואז להחליט. צריך להבין כי אין באמת מתודולוגיה ברורה בעולם, ובישראל קצת ממציאים את הגלגל במקרה הזה ומשקיעים הרבה מאמצים כדי להבין כמה מרכזי הפיתוח בארץ משמעותיים, למשל באמצעות ראיונות של מנהלים לשעבר".

לדברי בריקר, "הרשות באה לחברות זרות ואומרת להן: 'אני לא מקבלת את העמדה שלכן', אבל היא לא מציגה מחקר מחירי העברה הפוך, אלא מתבססת פעמים רבות רק על ראיונות עם כמה אנשים והנחות על סמך הדוחות הכספיים המאוחדים של חברת-האם הזרה", אומר בריקר. "נזרקת אבן לבאר ועכשיו יש לחברה הרב-לאומית כמה אפשרויות: להתפשר, או להגיד שלא נראה לה ולפנות לבית המשפט, במקביל לפנייה לרשות המסים במדינה אחרת, כי החברה חשופה לכפל מס".

בריקר מוסיף כי לדעתו, "להגיד שמרכזי הפיתוח ייסגרו אם הרשות תמשיך במדיניות הזו, זה מרחיק לכת. עם זאת, אני יכול להגיד שחברות רב לאומיות מסתכלות על ישראל כעל מערב פרוע מבחינת הנושא של מחירי העברה. הן לא מבינות מה הבסיס להתנהלות של ישראל וגם רשויות מס זרות הרבה פעמים לא מבינות את המדיניות הישראלית. בהרבה דברים בתחום מחירי ההעברה ישראל סוטה מהנורמות הבינלאומיות".

בדרך לנטישה לחו"ל?

מי שמנסה להילחם במדיניות של רשות המסים הוא IATI (האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות), שבין השאר מרכז פורום של חברות בינלאומיות שפועלות בישראל. לפני כשבועיים שלחה מנכ"לית ונשיאת האיגוד, קרין מאיר רובינשטיין, מכתב לערן יעקב, מנהל רשות המסים ומ"מ מנכ"ל האוצר, שהגיע לידי "גלובס". "פרשנות זו עלולה להביא בטווח המיידי, לרילוקיישן - החוצה מישראל, של המנהלים הבכירים ('מיטב המוחות') באותם מרכזי פיתוח. כפועל יוצא ובטווח הבינוני והארוך, הפרשנות הזו תביא להקטנה דרמטית של פעילות מרכזי הפיתוח ובמקרים מסויימים, אף לסגירתם המלאה", מזהירה מאיר רובינשטיין. החשש שמובע במכתב הוא מפני תהליך משפטי שייקח כמה שנים, יוביל לחוסר ודאות אצל החברות הזרות וישפיע על ההחלטות שלהן. "אין למדינת ישראל את הפריבילגיה להמתין ולבחון את הסוגייה החדשנית בבתי המשפט", כותבת מאיר-רובינשטיין.

עו"ד קרין מאיר רובינשטיין, נשיאה ומנכ"לית האיגוד הישראלי לתעשיות מתקדמות / צילום: סיון פרג'

מאיר רובינשטיין הדגישה בשיחה עם "גלובס" כי "חשוב להבין שהחברות הבינלאומיות מקבלות החלטות מהירות על בסיס שיקולי רווח והפסד, ובמידה וכללי המשחק בכל הנוגע למיסוי בישראל משתנים בן רגע לרעה, עשויות להתקבל החלטות בלתי הפיכות, שהן בהכרח לרעת המשק הישראלי וכלכלת ישראל. מדיניות מיסוי מיטיבה איננה אובדן הכנסה או הוצאה, אלא השקעה לטווח ארוך".

גורם באחת מחברות ההייטק הבינלאומיות שביקש לא להיחשף, אמר ל"גלובס" כי "ישראל מדינה לא יציבה והעלויות פה לא נמוכות, וגם ככה יש מקרים שבהם צריך לשכנע את הנהלת החברה למה להרחיב את הפעילות בישראל. כפי שאני מבין את הגישה החדשה, רשות המסים אומרת ההיפך ממה שאמרה בעבר. דווקא חברה שביצעה רכישות אך השאירה את הפעילות והקניין הרוחני בישראל - עכשיו דוחפים אותה לכיוון השני. אם הטריגר הוא שפה מתקבלות ההחלטות, אז בניגוד למה שאנחנו רוצים שיקרה, לא נוכל להרחיב את האחריות של המרכז הישראלי ואפילו לתת לו אחריות על מרכזים נוספים ברחבי העולם".

ברשות המסים מסרו בתגובה כי "תחום מחירי העברה מטפל בקביעת מחיר העסקה / חלוקת עוגת ההכנסות, בהתאם לתנאי השוק, בין צדדים קשורים. זאת על מנת למנוע שחיקה של בסיס המס במדינות השונות. מדיניות הרשות, בנושא מחירי העברה מתואמת אל מול הנחיות ה-OECD, מפורסמת בחוזריה ובמסגרת החלטות המיסוי. מטבע הדברים קביעת מחיר לעסקה יכול ומושפע מנתונים נסיבתיים". ברשות סירבו להגיב לטענות הספציפיות ש-IATI העלו במכתב. 

שתי שיטות לחישוב המס:
■ "קוסט פלוס"- אם למרכז הפיתוח יש הוצאות של 100 מיליון דולר והחישוב הוא קוסט פלוס 10%, המשמעות היא שההכנסות שלו הן 110 מיליון דולר, והרווח שמחושב למיסוי הוא 10 מיליון דולר

■ Profit Split - הרווח שמיוחס למרכז הפיתוח הוא תוצאה של התרומה של הפעילות בישראל לרווחי החברה הזרה

עוד כתבות

מאיר בן שבת, ראש המל''ל לשעבר / צילום: מאיר אליפור

המומחה שמסביר: זה מה שתנסה ישראל לעשות ברפיח

מאיר בן שבת, שכיהן בעבר כראש המל"ל, מתאר בשיחה עם גלובס את מטרות הפעולה הצבאית הצפויה ברפיח, ומסביר כי גם אחריה, תידרש עבודה רבה כדי להביא למציאות אחרת ברצועת עזה ● לגבי המשא ומתן לעסקת החטופים, הוא מודה: "הלחץ על חמאס לא היה בעוצמה שדחקה בו להתפשר על דרישותיו ההזויות"

חשיפת הבעלים האמיתיים של חברה בע''מ בזמן גירושים / צילום: Shutterstock

העביר מניות לאחיו ללא תמורה, הגרושה תבעה מחצית. מה קבע ביהמ"ש?

האם מניות החברה שבבעלותו, שהעביר הבעל לאחיו במהלך הנישואים, נעשתה בתום-לב - או שמא מדובר בהעברה פיקטיבית לצורך הברחת החברה מאיזון המשאבים שנערך בין הבעל לאישה בעת הגירושים? בשאלה זאת דן בית המשפט לענייני משפחה בקריות במשך 12 שנה ● מה נפסק בסופו של דבר?

הפרויקט במתחם כנרית. האכלוס רחוק / הדמיה: מתוך אתר החברה

הסיפור הלא ייאמן על 40 דירות יוקרה במגדל בתל אביב שעומדות ריקות

40 דירות חדשות ונוצצות ממתינות לאכלוס באחד המגדלים היוקרתיים של תל אביב, אבל צפויות להישאר ריקות עוד תקופה ארוכה ● ההתעקשות על דיור בר השגה במתחם תקעה את המדינה עם עשרות דירות שמי בכלל יכול להרשות לעצמו

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה אדומה בת"א; מניית בית זיקוק אשדוד זינקה בכ-9%

מדד ת"א 35 ירד ב-0.7% ות"א 90 איבד מערכו 0.9% ● התנודתיות בשקל נמשכת ● בלידר שוקי הון מעדיפים את האפיקים הצמודים בטווח קצר-בינוני בשוק האג"ח בישראל ● מטא פרסמה את תוצאותיה הכספיות והמניה צללה במסחר המאוחר ● בבלומברד אודייר חיוביים לגבי המניות אמריקאיות, בדגש על אנרגיה ושירותים ● עונת הדוחות בוול סטריט תופסת תאוצה: הערב יפרסמו דוחות אלפאבית ומיקרוסופט

ריי דליו / צילום: Reuters, Thomas Mukoya

המשקיעים בקרן הגידור המפורסמת לא מרוצים ודורשים את הכסף

משקיעים בקרן של ריי דליו טוענים שהם מתוסכלים מהתשואות בשנים האחרונות ● רבים מהמשקיעים המוסדיים שהשקיעו סכומי כסף גדולים מושכים את כספם ● "יש לנו אכזבה לאורך תקופה ארוכה", מספרת אחת מהמשקיעות בקרן

רכב של חברת מובילאיי / צילום: יח''צ

מוביליאיי הציגה דוחות מעורבים; החברה לא צופה שיפור מהותי בהמשך השנה

לאחר שפרסמה בתחילת השנה אזהרת רווח ושלחה את המניה ליום הגרוע בתולדותיה, מוביליאיי מציגה תוצאות מעורבות לרבעון הראשון של 2024 ● מובילאיי נמנעת מלפרסם תחזית לרבעון השני של השנה, אך נראה שהחברה לא צופה שיפור מהותי בשנת 2024 ● למרות אזהרת הרווח, האנליסטים עדיין אופטימיים לגבי ביצועי החברה

מחנה פליטים ברפיח, רצועת עזה / צילום: ap, Fatima Shbair

לקראת כניסה לרפיח: מדוע מדובר במוקד משמעותי עבור חמאס?

מה מאפיין את רפיח, מה המשמעות של העיר עבור חמאס, ואיך ארגון הטרור ממשיך לתפקד כלכלית בימי המלחמה? ● גלובס עושה סדר

מאהל המחאה הפרו פלסטיני באוניברסיטת קולומביה (עיבוד: טלי בוגדנובסקי) / צילום: ap, Ted Shaffrey

המוחים הפרו-פלסטיניים עוטים מסכות קורונה כדי להיות חופשיים לבעוט

הלוק החדש של המפגינים מאפשר להם לחרוג מהשורות ● צה"ל נדרש לענות על שאלות קשות ● והאמריקאים מודאגים מהכוח של טיקטוק ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

משרדי גוגל / צילום: Shutterstock

בדרך לשווי של שני טריליון דולר: זו המנצחת הגדולה של עונת הדוחות

גוגל הפתיעה לטובה בדוחות, מה שהוביל לזינוק חד בשווי המניה - החברה צפויה להגיע לשווי שוק של שני טריליון דולר, ולעקוף את אנבידיה ● בנוסף, החברה הכריזה לראשונה על חלוקת דיבידנד רבעוני ● "השוק פחד נורא מזה שגוגל תצטרך להגדיל את ההשקעה שלה ללא צמצום ממשי בהוצאות", אומר גורם בשוק

מתחם אינטל בחיפה / צילום: Shutterstock

"רבעון שהוא תחתית עבורנו": למה אינטל אכזבה כל כך את המשקיעים

בשיחת המשקיעים כינה מנכ"ל החברה, פט גלסינגר, את הרבעון הראשון כ"רבעון שהוא התחתית עבורנו" ● אינטל לא יכולה לערוב לכך שהרבעון הבא ייראה טוב יותר - ההכנסות אף עלולות להיות נמוכות יותר מאלה של הרבעון הנוכחי ● גם בתחום הייצור נראה שהדרך של אינטל עוד ארוכה

חברת הייעוץ מקינזי / צילום: Shutterstock, T. Schneider

בגלל פרשת האופיואידים: מקינזי תחת חקירה פלילית בארה"ב

משרד המשפטים בארה"ב חוקר את העצות שנתנה מקינזי ליצרניות אוקסיקונטין ומוצרי אופיואידים אחרים

מה צפוי בדוחות מטא? / צילום: Shutterstock

מניית מטא התרסקה ב-15% למרות נתונים חזקים, ואלו הסיבות

מטא, שמנייתה עלתה בכ-45% מתחילת השנה, הכתה את התחזיות בתוצאותיה הכספיות, הן בשורת הרווח והן בשורת ההכנסות ● האנליסטים היו אופטימיים לגבי הדוחות הערב, אך התחזית שפרסמה החברה להמשך השנה אכזבה את המשקיעים

ג'רום פאוול, יו''ר הפרדל ריזרב / צילום: ap, Andrew Harnik

כאב הראש של הפד רק גובר ובשווקים מיואשים

העלייה המחודשת של האינפלציה לא תאפשר לפד להוריד את הריבית ● היום יתפרסמו נתוני מדד ה-PCE החודשיים, אך אין מקום לתקווה רבה ● המטרה של הבנק המרכזי היא דואלית: לשמור על תעסוקה מקסימלית תוך הגעה ליציבות מחירים

מערכת הספיידר של רפאל / צילום: רפאל

הפגישה באתונה, החשש מטורקיה ומערכות ההגנה שיוון רוצה מישראל

מערכת ההגנה האווירית "ספיידר" של רפאל מספקת פתרונות הגנה אווירית בטווחים שונים, לרבות מל"טים וטילים בליסטיים לטווחים קצרים ● ההתעניינות מצידה של יוון במערכת הגיעה לאחר שארה"ב הודיעה לאתונה כי אושרה להם מכירת 40 מטוסי קרב מדגם F-35

רחפן Autel EVO 2 Enterprise / צילום: Reuters, Steve Marcus

אלפי רחפנים מתוצרת סין בדרך לצה"ל. אלו החששות

אלפי רחפנים תוצרת DJI ואוטל הסיניות נרכשו כדי למלא את השורות בצבא, לאחר ערב רב של דגמים שהגיעו מתרומות ואנשי מילואים ● למרות האיסור בארה"ב ובעוד שצבאות מערביים חוששים מריגול סיני, בצה"ל מבהירים: "נעשו התאמות כדי לשמור על ביטחון המידע"

עלי רזא אסגארי, שהיה גנרל במשמרות המהפכה ועקבותיו נעלמו ב-2007 / צילום: ויקיפדיה

האיראנים טוענים: בכיר במשמרות המהפכה ערק לארה"ב. ומה הקשר הישראלי?

סוכנות הידיעות איראן אינטרנשיונל מדווחת כי עלי רזא אסגארי, בכיר לשעבר במשמרות המהפכה שעקבותיו נעלמו ב-2007, מתגורר בארה"ב תחת זהות בדויה ● אסגארי נחשב לדמות קרובה מאוד לראש הזרוע הצבאית של חיזבאללה, עימאד מורנייה, שחוסל ב-2008 בסוריה

צילומים: שלומי יוסף, עמית שאבי (ידיעות אחרונות), עיבוד: גלובס

2,800 שקל לשעה, תיקים מתוקשרים ותיבת פנדורה: החיים החדשים של השופט שבמחלוקת

הדיל שהוביל למינויו לנשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב שב לאחרונה לרדוף את השופט בדימוס איתן אורנשטיין ● גלובס צולל לנבכי הקריירה החדשה שאימץ לעצמו כבורר–על, לחמ"ל שהקים כדי להתמודד עם ההקלטות המביכות ולשאלה המרחפת מעל לכל - איך תשפיע הפרשה על עתידו המקצועי?

ביקור שר החוץ האמריקאי, אנתוני בלינקן, בישראל / צילום: אמיל סלמן-הארץ

דיווח: ארה"ב לא תטיל סנקציות על גדוד נצח יהודה

לפי ה-ABC, על היחידות ש"הפרו זכויות אדם" לא יוטלו סנקציות כמו אי העברת נשק אמריקני ● בשל ההפגנות הפרו-פלסטיניות: אוניברסיטת דרום קליפורניה הודיעה על ביטול טקס הפתיחה ● דיווח בבלומברג: פסגה מדינית בנושא עתידה של רצועת עזה יתקיים ביום שני הקרוב בסעודיה ● כל העדכונים

וול סטריט / צילום: Shutterstock

וול סטריט ננעלה בירידות; מטא צללה ב-10%, אנבידיה עלתה ב-4%

נאסד"ק ירד בכ-1% ● הערב יפרסמו אלפאבית, מיקרוסופט ואינטל את דוחות הרבעון הראשון, מה צפוי? ● מיזוג ענק בשוק כריית הנחושת ● מניות השבבים עולות ● IBM ירדה ב-9%, רוכשת את האשי קורפ ● המניה המועדפת על ביל אקמן זינקה לאחר הדוחות ● הצמיחה בארה"ב ירדה במפתיע, מחר יתפרסם מדד מחירי ההוצאה הפרטית, מדד האינפלציה המועדף על ידי הפררל ריזרב

רונן דר ועומרי גלר, Run:AI / צילום: Run:AI

היזמים מכרו את הסטארט־אפ לחברה הלוהטת בעולם. כמה יקבלו העובדים?

בזמן שהיו דוקטורנטים להנדסת חשמל בתל אביב, הרבה לפני ש-AI הפך לטרנד הלוהט של השווקים, חברו להם יחד עמרי גלר ורונן דר להקמת חברה בתחום - Run:AI ● מי הייתה המשקיעה הראשונה שהביעה בהם אמון, מתי הבינו שבינה מלאכותית תהיה הדבר הבא, ואיך השפיעה עליהם המלחמה ● אתמול החברה נרכשה רשמית ע"י אנבידיה בסכום המוערך בכ-720 מיליון דולר