בורסת היהלומים של דובאי / צילום: Christopher Pike, רויטרס
האם הסכם שיתוף הפעולה החדש בין בורסת היהלומים הישראלית לזו של דובאי יעזור לענף לצאת מהמשבר שאליו נקלע, ושהוחרף בשל הקורונה? כך לפחות מקווים ברחוב ז’בוטינסקי ברמת גן, לאחר כמה חודשים רעים במיוחד.
ענף היהלומים היה ענף הייצוא המוביל של ישראל, כאשר בשנה בינונית היקף היצוא שלו הגיע ל-20 מיליארד שקל. הנשיא היוצא יורם דבש, שהודיע כי לא ירוץ לקדנציה נוספת בבחירות שיתקיימו בעוד חודשיים, מספר כי מאז תחילת משבר הקורונה נשאר לענף רק הזוהר.הענף חווה ירידה של 80% בפעילות, מה שמביא לסכנה ממשית לעתידו ולעתידן של 15 אלף משפחות שבחודשים האחרונים נאבקות על הכנסה, וזקוקות לסיוע של המדינה.
על פי ההסכם עם בורסת היהלומים של דובאי שנחתם בספטמבר, שני הצדדים יפתחו נציגויות זה אצל זה, כדי לקדם את הסחר המשותף בין שתי המדינות. בנוסף, שתי הבורסות יפתחו הזדמנויות עסקיות חדשות, ויקיימו מדי שנה ימי עיון ותערוכה משותפת שתתקיים בדובאי וברמת גן לסירוגין.
דבש אומר מפורשות כי מטרת ההסכם היא לאפשר צמיחה מחודשת של תעשיית היהלומים הישראלית. "הפוטנציאל עצום. עד עכשיו מכרנו יהלומים לדובאי בדרכים עקיפות - הייתי שולח להונג קונג, מחליף מדבקות ושולח משם לדובאי. היום אנחנו בקשר ישיר ויכולים לעשות מסחר של מיליארדים. זה הבדל גדול".
עלייה של 12% במחיר
כדי להבין את הפוטנציאל העצום של הבורסה בדובאי, שמהווה מוקד סחר ביהלומים הן מבחינת ערך והן מבחינת נפח, מספיק להסתכל על הנתונים. אם ב-2003 השווי הכולל של יהלומים מלוטשים ויהלומי גלם הנסחרים באמירויות עמד על 3.6 מיליארד דולר, הרי שב-2019 הנתון הזה כבר עמד על 23 מיליארד דולר - שני רק לבורסת היהלומים ההודית.
את ההסכם חתמה ישראל מול אחמד בן סולייאם, יו"ר בורסת היהלומים, יו"ר ומנכ"ל אזור הסחר החופשי DMCC בדובאי, וידיד אישי של דבש זה שנים. בראיון ל"גלובס" הוא מסביר כי "חלק גדול מההסכם מתמקד בקידום הזדמנויות מסחר דו צדדיות, כגון מכרזי יהלומים. השותפות בין שניים ממרכזי היהלומים החשובים בעולם תתמוך בצמיחת סחר היהלומים האזורי והעולמי כאחד".
איך יתבצע שיתוף הפעולה?
"כחלק מההסכם נקים משרד מכירות בבניין הבורסה ברמת גן, והם יקימו נציגות כאן במגדל אלמאס. באמצעות המשרדים האלה נתמקד בקידום הזדמנויות סחר דו צדדיות, חלוקת ידע בענף ושיתוף פעולה באירועים כמו מכרזי יהלומים, תערוכות וכנסים".
מה עשה משבר הקורונה לסחר ביהלומים בעולם, ולבורסה בדובאי?
"למגפה הייתה השפעה על כל העסקים בכל המגזרים - כולל סחר ביהלומים. הרבה התרחש לאורך שרשרת האספקה - היינו עדים לרמות מלאי גבוהות, ולמחירי שוק תנודתיים. לתעשיית היהלומים יש מרכזי כרייה באפריקה וברוסיה, מתקני חיתוך וליטוש בהודו, ושווקי צרכנות גדולים כולל אירופה וסין. הפגיעה הייתה הן בתהליכי הכרייה והן בייצור, נרשמה ירידה בביקושים וגם דרכי האספקה שובשו. עם זאת, כעת אנחנו עדים לעלייה בביקושים, והכרייה והייצור חוזרים למסלול. אגב, הביקוש ליהלומים גדולים ואיכותיים היה יציב לאורך כל המגפה".
איך המחירים הושפעו מהקורונה?
"מחירי היהלומים החד קראטיים האיכותיים עולים בהתמדה, וכעת הם גבוהים בכ-12% בהשוואה לתחילת השנה. אנחנו ממשיכים להתקדם עם הפרויקטים והיוזמות השונות שלנו, מכיוון שאנו נשארים אופטימיים".
בעד אמנת קימברלי
בן סולייאם מבהיר כי האמירתיים מחויבים לאמנת קימברלי (KP) - יוזמה של האו"ם המונעת כניסת יהלומי סכסוך לשוק היהלומים הגולמיים. "היסטורית, אפריקה התמודדה עם יהלומי סכסוך שהונפקו, אך בעולם ננקטו אמצעים רבים לבלום סחר בלתי חוקי ביהלומים כאלה. DMCC ואיחוד האמירויות מחויבות להילחם בסחר של יהלומי סכסוך, ולספק שקיפות וביטחון בכל הסחר.
"ב-2003, איחוד האמירויות הייתה המדינה הערבית הראשונה שחתמה על אמנת קימברלי, וב-2016 הפכנו למדינה הערבית הראשונה שעמדה בראש האמנה. אני נבחרתי ליו"ר KP, ובמהלך כהונתי ביקרתי ברוב המדינות שמייצרות יהלומים באפריקה, ויצרתי קשרים עם ממשלות ומנהיגים עסקיים ברחבי היבשת".
אתה רואה בכלכלה כלי לשבירת הקיפאון הפוליטי, שישפר את עתיד המזרח התיכון?
"ללא ספק, שיתוף פעולה יספק דחיפה משמעותית לשגשוג האזורי והעולמי כאחד, גם בהיבט הפוליטי. אם ממשלות ועסקים ירחיבו את שיתוף הפעולה, יאמצו את הטכנולוגיה הדיגיטלית ויגדילו את ההשקעה בתשתיות, הסחר העולמי עשוי לגדול ב-18 טריליון דולר עד שנת 2030. כשתיים מהכלכלות המובילות במזרח התיכון, לאיחוד האמירויות ולישראל יש הרבה מה להרוויח משיתוף פעולה נוסף".
בונים על המינגלינג
אחד הדברים שמעידים על המעמד הישראלי החזק בשוק היהלומים העולמי הוא בחירתו של דבש לתפקיד יו"ר הפדרציה העולמית של בורסות היהלומים. לדבריו, היהלומנים הישראלים והבלגים עדיין דומיננטיים מאוד בשוק, ובבורסות בהודו ובאמירויות נרשמים היקפי המסחר הגדולים ביותר. כעת, עם חתימת הסכם שיתוף הפעולה עם האמירויות, כללי המשחק משתנים. "אנחנו זקוקים למנוע צמיחה חדש לענף הישראלי, ופתיחת השוק לאמירויות יכולה להיות המנוע הזה", אומר דבש.
"השוק האמירתי עצום, וכעת נמצא בטווח של שלוש שעות נסיעה. התזמון בעסקי היהלומים מכריע, ונגישות כזו לסחורה ולסוחרים אמורה להביא תנופה של ממש. היינו ממש מחוץ למשחק באמירויות, והמשחק הזה כולל את השווקים של כלל מדינות המפרץ, לרבות סעודיה. גם בעבר מכרנו שם, בעקיפין, דרך חברות זרות. כעת זה פתוח ועל השולחן, לא בהסתרה. ההסכם הוא ווין-ווין לגמרי".
באמת לגמרי?
"יש חשש מסוים שחברות ישראליות וזרות העובדות כאן יעדיפו לעבור לשם, בגלל יתרונות הפטור ממסים. כך קרה כשהבורסה שם נפתחה, ובעיקר כשהתפתחה - הם משכו אליהם חברות רבות, גם מאיתנו".
עם זאת, דבש בוחר לשמור על אופטימיות. המשרד הישראלי כבר הוקם בדובאי, ודגל ישראל מתנופף על הבניין. "כשיגיעו לשם הסוחרים הישראלים הם יקבלו שירות מא’ ועד ת’ בכל מהלך מול הרשויות, קישור לסוחרים האחרים וכל מה שנדרש. המינגלינג עם הסוחרים בבורסה שם יעשה את שלו".
ומה אנחנו מביאים למשוואה?
"אנחנו חזקים מאוד בענף היהלומים, ומעורבים עמוק בקבלת ההחלטות החשובה לכל יהלומן. ישראל היא הגורם המוביל בעולם בשוק האבנים היקרות מאוד והיהלומים המלוטשים, שמגיעים לשווי של מיליוני דולרים לאחד. אחד מהשווקים הגדולים ליהלומי איכות יקרים הוא במדינות המפרץ. החיבור הזה כבר קורה, יש התעניינות והמפגשים יתרחשו ממש בקרוב, דרך דובאי".
בורסת היהלומים בדובאי (DDE)
מתקן מכרזים הגדול מסוגו בעולם, הכולל 41 שולחנות ● משמשת יותר מ-1,000 חברות יהלומים ● השווי הכולל של יהלומי גלם ומלוטשים הנסחרים באמירות ב-2019 עמד על 23 מיליארד דולר ● בנובמבר 2019 אירחה ה-DDE מכרז ענק של יותר מ-577 אלף קראט יהלומים, שנמכרו לפי שווי של כ-50 מיליון דולר