שדרה מרכזית בנוטינגהם, בריטניה / צילום: Joe Giddens, Associated Press
בסדרת כתבות "גלובס" סוקר מדינות, ערים ומחוזות שמתמודדים עם הנגיף המתעתע. התחנה היומית היא ארגנטינה, שמספר המקרים בה עבר את המיליון. בעת הזו חשוב לנו לומר שכל הנתונים נכונים לעת שבה נכתבו וכך צריך להתייחס אליהם. כנראה שבתקופה הקרובה עדיין לא נוכל לדבר במונחים של "לנצח" את הקורונה. להביס זמנית אולי, לשטח את העקומה, אם תרצו. הקורונה מלמדת את כולנו שיעור בצניעות ואנחנו מזכירים זאת לא רק לכם הקוראים, אלא גם לעצמנו
את הסגר הראשון היא צלחה בשלום. המגבלות הוסרו כמעט לחלוטין, מלבד האיסור המתמשך על אירועים המוניים, שהיוו כמובן רמזור אדום בוהק. לאחר סגר נוקשה, אחד המחמירים באירופה, אירלנד הישירה מבט לשגרה וקיוותה לחזור לחיים זהירים אך כמעט מלאים לצד המגפה נטולת החיסון. בשלהי יוני, אותרו במדינה רק מקרי קורונה אחדים, שסימנו את דעיכת הגל הראשון אשר בשיאו נרשמו 1,500 מקרים ביום.
בסך הכל, עד היום, אותרו באירלנד 56,108 מקרי קורונה, ו-1,882 בני אדם מצאו את מותם לאחר שחלו במגפה. חלום השגרה של אירלנד התנפץ בשלהי ספטמבר, כאשר גרף המקרים החל לטפס כלפי מעלה, ולסמן את תחילת הגל השני. בשבוע שעבר החליטה אירלנד לא לא להמתין להחמרת המצב, והכריזה על צעדים חריפים לבלימת גל הקורונה השני - עד כדי סגר חלקי נוסף.
במסגרת ההגבלות נסגרו עסקים לא חיוניים, מסעדות ובארים עברו למתכונת משלוחים וטייק-אוואי, התושבים הצטוו לא להתרחק יותר מ-5 ק"מ מבתיהם והוטלו מגבלות על מפגשים בחללים סגורים וגם באוויר הפתוח.
הודעת הממשלה על יישום צעדים מחמירים לבלימת הגל השני לא הותירה את השדרה העסקית בלא מענה; בעלי העסקים יקבלו סיוע כדי לרכך את המכה הכלכלית, כך שעסקים שנפגעו יוכלו לקבל עד 5,000 אירו בשבוע כדי להחזיק את ראשם מעל המים, על חשבון תשלום מסים עתידיים. בנוסף, תורחב תוכנית סבסוד השכר, שלפי סגן ראש הממשלה במדינה תעלה כמיליארד וחצי אירו נוספים לשישה שבועות, בהתבסס על כך שכ-150 אלף איש יאבדו זמנית את עבודתם, יחד עם ה-40 אלף שכבר הוצאו לחופשה בשבועיים האחרונים.
שיעור האבטלה, הכולל את אלו המקבלים מענקי חירום, הגיע ל-14.7% בחודש שעבר. משרד האוצר צופה האטה נוספת בשנה הבאה במקרה של הגבלות ממושכות.
להקדים מכה לתרופה
הסגר באירלנד יימשך שישה שבועות, כדי להקדים תרופה לגל תחלואה אפשרי גדול וחסר-שליטה. המטרה היא להגיע לחורף ולחג המולד עם תחלואה נמוכה, ואפשרות לניהול חיי שגרה לצד המחלה. הסגר האירי מחריג עסקים שאינם כרוכים בקבלת קהל, מפעלים חיוניים וגם ספורט מקצועני.
לא פחות חשוב מכך, בניגוד לתקופת הגל הראשון, בתי הספר במדינה פתוחים כדי לאפשר לילדים לשמור על שגרת לימודים ולהורים לעבוד.
נקודת התורפה של בתי הספר הסגורים עוררה סערה בישראל רק בשבוע שעבר, כאשר קבינט הקורונה נדרש לדון במחלוקת בין עמדת משרד הבריאות לבין חוקרים בתחום בישראל, וידע מדעי שנצבר עד כה בעולם. בדו"ח שכתבה ראשת שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, שרון אלרעי פרייס, נכתב כי ילדים נדבקים יותר ממבוגרים - ועלולים להיות מפיצי-על של הנגיף, עד כדי שבמקרים מסוימים שנבדקו, שלושה ילדים הדביקו 12 אנשים כל אחד וילד אחד אף הדביק 24 אנשים. לכן משרד הבריאות דרש מהקבינט לפתוח את מערכת החינוך בהדרגה, והשיב את כיתות א'-ב' במתווה קפסולות, בעלות נוספת למשק המוערכת על ידי משרד האוצר ב-6 מיליארד שקלים.
המחלוקת על תחלואת ילדים
האם באירלנד נסמכים על מקורות מידע אחרים? המחקר בנוגע לקורונה עדיין מועט, שכן מדובר במחלה חדשה שלא ניתן לצפות באופן מוחלט את התנהגותה. אך מרבית הידע שנאסף בעולם, דווקא מצביע על כך שנתוני התחלואה בכיתות הנמוכות זהים לאלה של ילדי הגן, ולכן ניתן לקיים בהם שגרת פעילות זהירה, ללא קפסולות והכפלת צוותי ההוראה.
מומחים מהאוניברסיטה העברית ומבית החולים הדסה העוסקים בתחומי ילדים וקורונה, הגיבו לקביעת משרד הבריאות בנוגע להדבקת ילדים, והניחו על שולחן הקבינט מסמך נגדי, שבו הם טוענים כי "המסמך מציג פרשנות שגויה ומגמתית לנתונים המוצגים בו".
לפי החוקרים, המסמך של אלרעי-פרייס מתייחס לילדים כקבוצה הומוגנית, בעוד שהנתונים מעידים על דיפרנציאליות לפי גיל, ועל כך שהעברת הנגיף שונה בעליל בין ילדים בני 0-9 לילדים ובני נוער בני 17-10. יתר על כן, ילדים הם לא "מפיצי על", אלא מדביקים פחות, ומהווים רק אחוז קטן - פחות מ-5%, ממפיצי העל באוכלוסייה.
החוקרים אף חורגים מהמסגרת הקשיחה של הצורך לצמצם את התחלואה, ומבהירים כי המסקנות מתעלמות מהחובה המוסרית להחזרת הילדים ללימודים, המוסכמת על ידי ארגוני רופאי הילדים וארגון הבריאות העולמי, ושיש לנהל דיון על אופן פתיחת המסגרות, ולא על עצם פתיחתן. זאת, בזמן שבמשרד הבריאות לא מתייחסים לתפקידם של בתי הספר בהתפתחות הגופנית, השכלית, הרגשית והחברתית של ילדים, בצמצום הפערים בחברה ובהשפעת סגירת מסגרות החינוך על מצבם הכלכלי של הוריהם.
גמישות ויצירתיות בחינוך
פרופ' רונית קלדרון-מרגלית, אפידמיולוגית וחוקרת בקבוצת הדסה והאוניברסיטה העברית, מסבירה שישראל יכולה ללמוד מאירלנד ולגלות גמישות בנושא כיתות הלימוד. "באירופה אומרים 'נסגור מסעדות ובארים, אבל לא נסגור את מערכת החינוך'. בניו יורק, עושים סקרי PCR בקרב המורים והתלמידים, ורואים שאין עלייה בתחלואה בקרב בתי הספר, ושהתחלואה בהם לא גבוהה יותר מאשר באוכלוסייה", היא אומרת. "בהולנד, התחלואה גבוהה, אבל הם לא מדברים על סגירת בתי הספר, למרות שהם מבצעים מחקרים שיטתיים מתחילת המגפה".
מה יכולה ישראל לעשות כדי להחזיר את כיתות הלימוד? "אנחנו שומעים מרשויות מקומיות על גמישות ויצירתיות שתאפשר למוסדות חינוך להיפתח, אם ייתנו להם הנחיות כלליות בלבד, סוג של תו סגול. יש חללים שעומדים ריקים ואפשר לנצלם להוראה. ניתן ללמד בקבוצות של 20 בחוץ, בדומה להתקהלות המותרת, וקבוצות של עד 20 ילד בכיתה עם אותו מורה, ללא החלפה בחלל סגור, כך שלא יהיה בידוד של כיתות מרובות בעת הצורך. אפשר גם להוריד יום לימוד אחד בשבוע ולהקטין את החשיפה ואת הצורך להחליף מורות או גננות. צריך גודל כיתות קטן עם צוות קבוע בלי החלפות וניטור שיטתי. גם לאוצר יש פתרונות שלא יעלו משמעותית את התקציב".