עו"ד רועי כהן ראש ארגון להב מדבר בהפגנת העצמאים / צילום: להב
מספר הצ'קים החוזרים ממרץ ועד סוף אוקטובר השנה עומד על 5-5.5 מיליון, בסכום כולל של 55-60 מיליארד שקל - כך מעריך היועץ הכלכלי של לשכת ארגוני העצמאים והעסקים בישראל (להב), ד"ר רובי נתנזון. על רקע זה, פנה נשיא הארגון עו"ד רועי כהן לשר האוצר ישראל כ"ץ בבקשה כי יאריך את "תקופת החסד" שבמסגרתה לא ינקטו כל סנקציות נגד עסקים שצ'קים שלהם חזרו.
באפריל 2020 פרסמה המפקחת על הבנקים קפיצה בשיעור הצ'קים החוזרים מכ-2.5% בשגרה לכ-6% בעקבות משבר הקורונה. אלו היו נתונים ראשוניים שהתבססו על מידע שנאסף במהלך הסגר הראשון ותחילת התפשטות המגיפה בישראל. מאז עבר המשק תקופה ממושכת של מגבלות, התכווצות בתוצר ואף סגר שני. כל אלו צפויים להגדיל את שיעור הצ'קים החוזרים.
לדברי ד"ר נתנזון, בהנחה שהשימוש בצ'קים ממשיך לרדת עקב השימוש הגובר באשראי ולאחר העברת החוק לצמצום השימוש במזומן,, אפשר להעריך את מספר הצ'קים החוזרים ב-2019 בין כ-3.77 ל-4.13 מיליון בסכום כולל של 41.1 עד 45.13 מיליארד שקל.
"לאור הגידול המדווח על ידי המפקחת על הבנקים לתקופת המשבר בחודש אפריל, ובהנחה ששיעור הצ'קים הדחויים ירד מעט אך נותר גבוה מהממוצע, הערכה הינה כי מספר הצ'קים החוזרים ממרץ ועד סוף אוקטובר הוא בין 5.02 ל-5.5 מיליון. כמו כן הסכום הכולל של אלו עומד על בין 54.8 ל-60.17 מיליארד שקל", כותב נתנזון בחוו"ד שהכין לנשיא להב.
התקנות המקלות לא הוארכו בסגר השני
לפי חוק צ'קים ללא כיסוי, אם סורבו למעלה מ-10 צ'קים בחשבון בנק במשך שנה, החשבון יוגדר כ"חשבון מוגבל" ובעל החשבון יהיה "לקוח מוגבל". לסטטוס זה השלכות שונות וביניהן: איסור על הוצאת צ'קים, איסור על פתיחת חשבון בנק, פרסום מספר החשבון ואף פרסום שמו של הלקוח במקרים מסוימים.
לאור הפגיעה הכלכלית הקשה שספגו עסקים רבים בישראל ושלא צפויים להשתקם בקרוב, בפרט בענפי האוכל והאירוח ובענף אולמות האירועים, הותקנו סייגים לתחולת חוק צ'קים ללא כיסוי.
התקנות אושרו במרץ, ולאחר שהוארכה התקופה ל-10 באוגוסט לא הוארכו הסייגים שוב, למרות הטלת הסגר הנוסף והמשך המגבלות על המשק. לפי התקנות, צ'קים שנדחו מתחילת אפריל ועד תחילת אוגוסט לא יספרו כצ'קים דחויים בחוק הצ'קים ללא כיסוי ולכן לא ישפיעו על מעמד הלקוח.
לאור מצב המשק וההערכה כי גם מאוגוסט ועד היום בעלי העסקים יתקשו לעמוד בהתחייבויות הכלכליות שלהם, פנה נשיא להב לשר כ"ץ, בבקשה להארכת הסייגים שנקבעו לחוק שיקים ללא כיסוי.
הפנייה לאוצר נעשתה לאחר פנייה קודמת של עו"ד כהן, מה-11 באוקטובר, לשר המשפטים אבי ניסנקורן בבקשה כי יפעל להאריך את הסייגים שנקבעו לחוק צ'קים ללא כיסוי, באופן שצ'קים שסורבו החל מה-10 באוגוסט ועד ליום 30 לאוקטובר לא יכללו במסגרת מניין השקים לעניין החוק.
לטענת עו"ד כהן, לאחר שלא קיבל כל התייחסות לפנייה זו, ובשים לב לצורך הדחוף לטפל בעניין, החליט לפנות גם לשר האוצר בבקשה כי יפעל להארכת הסייגים שנקבעו לחוק על מנת למנוע פגיעה קשה ביותר בעסקים ובעוסקים.
עו"ד כהן כותב לאוצר כי "מגפת הקורונה וההחלטות שהתקבלו בעטייה גרמו לפגיעה כלכלית קשה ביותר בעצמאים ובעסקים הקטנים והבינוניים, ויצרו באופן לא צפוי קשיים תזרימיים. המצב אליו נקלעו העסקים והעוסקים כאמור הקשה ומקשה עליהם לפרוע צ'קים שהוציאו עובר לכך בהסתמך על צפי הכנסות. היעדר יכולת פירעון צ'קים עלול להביא לכך שחשבונות הבנק של העוסקים והעסקים יהפכו למוגבלים - דבר שיקשה עוד יותר על אלה להתנהל, יפגע במוניטין שלהם ויקשה על יכולתם להשתקם".
עו"ד כהן כותב כי מאז אוגוסט - המועד שבו פג תוקפה של "תקופת החסד" לעסקים שהצ'קים שלהם חזרו - המצב הכלכלי של העצמאים והעסקים הקטנים והבינוניים לא רק שלא השתפר אלא שזה אף החמיר.
לדבריו, "מיום 18.09.2020 ההגבלות על העסקים והעוסקים אף הוחמרו ומרבית בתי העסק סגורים ללא כל הכנסה. זאת כאשר במקביל, לעסקים ולעוסקים הוצאות קבועות בלתי נמנעות גבוהות מאוד, כגון שכר דירה, ארנונה, החזר הלוואות וחובות לספקים שלגביהם ניתנו המחאות ועוד.
"נוכח האמור בחודשים האחרונים אנו עדים לגידול מובהק במספר החשבונות שהוכרזו כמוגבלים נוכח אי כיבוד הצ'קים מחמת היעדר יכולת פירעון. כאמור, הכרזה על חשבונות בנק כמוגבלים מהווה פגיעה אדירה בעסקים ועוסקים. בין היתר באופן מיידי נגדעת מסגרת האשראי והעסק קורס בין רגע. מציאות עגומה זו תוביל לסגירת עשרות אלפי בתי העסק, להכרזת העוסקים כפושטי רגל ועוד".
על מנת למנוע פגיעה קשה ביותר בעסקים ובעוסקים, כמו גם לאפשר להם להמשיך ולנהל עסקיהם ולהשתקם עם חלוף התקופה בצורה טובה וקלה יותר, מבקש כהן להאריך את תקופת החסד רטרואקטיבית החל מחודש אוגוסט ועד לסוף חודש נובמבר.