גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הרבנות הראשית מנותקת מאזרחי המדינה וזה בולט במיוחד בעת משבר הקורונה

במדינה היהודית היחידה בעולם בה הדת ושרותי הדת הנם חלק בלתי נפרד ממנה, והמחויבות האזרחית כוללת מימון מוסדות הדת, רבנים ראשיים, רבני ערים ושכונות, מועצות דתיות, אין באמת מענה לצורך התרבותי-זהותי-יהודי, באמצעות הרבנות הראשית

הרבנות הראשית תל אביב  יפו / צילום: תמר מצפי
הרבנות הראשית תל אביב יפו / צילום: תמר מצפי

לאחרונה פורסם כי הרבנים הראשים מקבלים את השכר הגבוה ביותר מבין נושאי המשרה בשרות הציבורי, יותר מנשיא המדינה, ראש הממשלה ואפילו שופטי בית המשפט העליון, לא פחות מ-80,000 שקל לחודש, וזה עוד לפני שפורטו ההטבות המפליגות הנלוות למשרה (בתי אירוח לשבתות, קייטרינג ועוד הרבה טוב על חשבון הציבור).

אומנם גובהו של השכר בשרות הציבורי, אינו בהכרח קורלטיבי למידת הנחיצות, היעילות והערכה כלפי המשרה עצמה, אך בהשוואה לחברי ממשלה, חברי כנסת, ונושאי תפקידים בכירים נוספים בשרות המדינה, הנתונים תדיר תחת זכוכית מגדלת, במקרה של הרבנים הראשיים, אפילו לא קמה סערה זוטא, ולא נשמעו ביקורות משמעותיות על הסכומים המדומיינים הללו.

האמת היא שאפילו לא הייתה ציפייה כי לאחר פרסום גובה השכר השערורייתי, תצא הכרזה מטעם הרבנים הראשיים, משהו כמו: "לאור מצב החרום והמשבר הכלכלי שבארצנו יפחיתו הרבנים כעשרים אחוז ממשכורתם...".

שכן הרבנים הראשיים, שגם כך זוכים לרמת אמון ציבורי נמוכה, הפכו מזמן לאייקון של מגדל שן בלתי רלוונטי עבור רוב רובו של הציבור היהודי. המשרה המרוממת מעם, הנראית בעיקר בטקסי זיכרון, נחוות בציבור כחלק מנחלה פוליטית פרטית של מפלגות ש"ס ויהדות התורה, ובמקרה של הרבניים הראשיים הנוכחיים, אשר שניהם בנים של רבנים ראשיים קודמים, אף כשלטון מלוכני העובר בירושה מאב לבנו, מבלי כל קשר לנחיצותו האמיתית של הממסד הרבני, לתפקודו, ולעלויות שלו.

ע"פ מחקרים הנוגעים לזהותו היהודית של הציבור הישראלי נראה כי רוב היהודים (55%) חושבים שלהיות יהודי משמעו לקיים את מנהגי החגים ולהשתתף בטקסים בהתאם ללוח השנה העברי, אותו הרוב גם סובר שלהיות יהודי משמעו לחנך לשירות בצה"ל. דהיינו מסורתיות ולאומיות, הם הגורמים המרכזיים המתלכדים יחד לעיצוב זהותו היהודית של הישראלי. ( מתוך "יהדות ישראלית" - רוזנר, פוקס ) מחקרים נוספים מראים שמגמה זו רק הולכת ומתחזקת בקרב הדור הצעיר, והיא נכונה גם למי שסבתו הגיעה ממרוקו כמו גם למי שהוריו או הורי הוריו עלו מרוסיה או ארה"ב, ולעניין זה מידת הדתיות ושמירת ההלכה כלל לא רלוונטיים.

אלא שלרוב היהודי הזה שאינו מזוהה עם ההלכה האורתודוקסית, ובוודאי שאינו חרדי, והמורכב ממסורתיים, חילוניים, דוברי רוסית, נשים, וחסרי בית כנסת קבוע, ועוד, הרבנות אינה מהווה מקור להזדהות, ונדמה להם, שאין לה כל השפעה ממשית על חייהם.

וכך במדינה היהודית היחידה בעולם בה הדת ושרותי הדת הנם חלק בלתי נפרד ממנה, והמחויבות האזרחית כוללת מימון מוסדות הדת, רבנים ראשיים, רבני ערים ושכונות, מועצות דתיות, אין באמת מענה לצורך התרבותי-זהותי-יהודי, באמצעות הרבנות הראשית.

אדרבה לרוב יפגשו אזרחי ישראל היהודים את הרבנות או במערכת משפט הדתית שנכפתה עליהם בחוק, או בהקשר הריכוזית והמונופול הרבני על הכשרות, הגיור, וכמובן בענייניי נישואים וגירושין.

כבר לפני מעל לשלושים שנה, קבע בית המשפט העליון כי קיים ערך רב לקיום השוויון בין גברים לנשים בהליך בחירת רבני עיר ( בג"ץ אברהם פורז נגד שלמה להט) ולמרות התנגדות החרדים והאיום כי רב אשר יבחר ע"י נשים, לא יזכה לשיתוף פעולה מצד החברה החרדית, הורה בית המשפט שלא להדיר נשים מהגוף הבוחר, ופסל את החלטת מועצת העיריה שמנע מנשים להשתתף בהליכי בחירת רב עיר.

מאז אומנם שיתופם של נשים בבחירת רבנים מהווה עובדה קיימת, אך עדיין אחוז הנשים בגוף הבוחר נשאר קטן עד מזערי, ומגזרים שלמים כמו מסורתיים רבני הציונות דתית וחילוניים מהווים משקל קטן בכל הקשור לבחירת הרבנים, מה שעשויי להצביע על התוצאות הצפויות, ועל שימור האחיזה החרדית ברבנות הראשית.

הצעת חוק של "ישראל ביתנו" שנפלה לאחרונה במליאת הכנסת, להרחבת האספה שבוחרת את הרבנים הראשיים, ולקידום הליכי דמוקרטיזציה בבחירתם, עשויה הייתה לחולל מהפך לא רק בזהותם של הרבנים שיבחרו, אף ביחסה של החברה הישראלית למוסדות הרבנות הראשית.

שכן ככל שתגבר מעורבותם של יותר מגזרים בחברה, תוך שילובן של נשים, מחנכות, ראשי מכינות, רבניות ורבני הציונות הדתית וכן ראשי ארגוני יהודיים מן התפוצות, מחויבותם של נושאי משרות רבניות לציבור בוחריהם תגדל ותעשה את שלה, למהלך כזה עשויה להיות השפעה הן על צביונה היהודי והדמוקרטי של המדינה, והן על מוסד הרבנות עצמו כגוף דינמי המחובר לחברה היהודית על גווניה, משפיעה ונותן מענה לעיצוב זהותם היהודית של אזרחי ישראל בהתאם למורשתם ואורחות חייהם.

אך מה שצפוי היה לקבלת תמיכה של כל חלקי הבית, נדחתה דווקא ע"י מפלגת הציונות הדתית - ימינה, והציף שוב את רגשי הנחיתות של הציונות הדתית אל מול זו החרדית, ועד כמה הכול פוליטי, ואולי גם את הרוח הכללית (רוח המפקד), כי אחרי הכול את "היהדות" ו"הרבנות" בכל זאת כדאי להשאיר לגברים עם זקן ופאות. 

הכותבת היא אקטיביסטית בנושא זכויות נשים

עוד כתבות

ירידת ערך בשוק המשומשות / צילום: Shutterstock

עד 15% בחודש וחצי: מחירי הרכבים המשומשים נחתכים

הורדת המחירים החדה בדגמים החדשים דוחקת מטה גם את ערך המכוניות המשומשות ● בין הסיבות: התחזקות השקל, הצפת המותגים מסין וחיסול מלאי "אפס קילומטר" ● כך השחיקה המואצת במחירוני המשומשות עלולה להקפיא את השוק כולו

מושגים לאזרחות מיודעת. מיזוג / צילום: Shutterstock

ערוץ רשת 13 ו־i24news יתמזגו? זה מה שהמדינה צריכה לבחון

הבעלים של ערוץ i24news מתקרב לרכישת ערוץ רשת 13, ויש מי שכבר מעלים אפשרות של מיזוג ● מה ההגדרה של מיזוג, באילו תנאים הוא צריך לעמוד, ומי מפקח על זה? • המשרוקית של גלובס מציגה: המוניטור מבאר מושגים

טראמפ רוצה דולר חלש, ובנק ישראל לא צפוי להתערב / צילום: Shutterstock

כטריליון שקל עדיין חשופים לנפילת המט"ח. מומחים: הגנה מפני תרחישי קיצון גאו-פוליטיים

ניתוח נתוני בנק ישראל חושף כי למרות מגמת ההיחלשות של הדולר, כטריליון שקל מחסכונות הציבור עדיין חשופים לתנודות מט"ח ● בשוק מסבירים שחשיפה מאוזנת עשויה לשמש "כרית הגנה" מפני תרחישי קיצון גאו־פוליטיים שעלולים להפוך את המגמה בשווקים

טיל בליסטי באיראן. האם טהרן חותרת להסכם אמיתי? / צילום: Reuters, Morteza Nikoubazl

הבטן הרכה של איראן לקראת סבב נוסף של שיחות עם ארה"ב: מכירת הנפט

טראמפ מעמת את טהרן עם מציאות חדשה לקראת סבב השיחות השני בג'נבה: נכונות של המערב למו"מ לצד לחץ צבאי חסר תקדים ● איראן מגיעה עם אורניום מועשר בהיקף גדול ותשתית חשמל מקרטעת, והשאלה הגדולה היא האם תסכים להעשרה מחוץ למדינה

מג'ד אל־כרום. תורחב דרומה? / צילום: Shutterstock

תקדים מסוכן או תיקון עוול: בג"ץ יכריע אם לאשר שכונה שנפסלה ארבע פעמים

ערכאת התכנון העליונה דחתה את הצעת ביהמ"ש ופסלה הכשרה בדיעבד של הבנייה הלא חוקית במג'ד אל־כרום, שגם כוללת פריצה של עקרונות תוכנית המתאר הארצית ● כעת הסוגיה חוזרת להכרעה עקרונית בבג"ץ ● בעולם התכנון חוששים: "האישור יהווה תקדים מסוכן"

המשקיע האינטליגנט / צילום: Shutterstock

מחקר חדש מגלה: זה לא הסיכון שצריך להדאיג אתכם בנוגע לשווקים

האם הדומיננטיות של מניות "שבע המופלאות" משפיעה לרעה על ה־ S&P 500 ? תלוי את מי שואלים ● מחקר מהעת האחרונה מדגים כי מבחינה היסטורית, ויתור על סיכון בכל פעם שהשוק נהיה ריכוזי יותר, גורר הפסדים ● אז אולי השקעה של 33% מהתיק שלכם ב־7 חברות לא כזו מסוכנת

מנכ''ל אמזון, אנדי ג'סי / צילום: Reuters

רצף הירידות הארוך מזה 20 שנה: מה עובר על ענקית הטכנולוגיה?

מניית אמזון רשמה ירידות בתשעת הימים האחרונים של המסחר, ואיבדה מערכה כ-18% ● בזמן שהמשקיעים חוששים שההשקעות הקרובות של אמזון ישחקו את תזרים המזומנים, בחברה מנסים להרגיע: "הלקוחות ייצרכו יותר טכנולוגיית מחשוב ותשתית מאי־פעם"

על מה מהמהרים בחברת הביטוח שמצטיינת בפנסיה? / צילום: Shutterstock

"גם בחו״ל הצלחנו להכות את המדד": ההשקעות של מובילת התשואות בגמל נחשפות

החשיפה הגבוהה לשוק הישראלי המשיכה לתמוך בביצועי מנהלי הגמל של גופי הביטוח גם בינואר ● בכלל ביטוח, שמובילה בתשואות, מסבירים כי "זה מה שעבד לנו גם ב–2025" ● בתחתית: אלטשולר שחם וילין לפידות, שהמשיכו לשלם את מחיר ההשקעה המוגברת בחו"ל

הממונה על התחרות, עו''ד מיכל כהן / צילום: כדיה לוי

רשות התחרות בוחנת הטלת סנקציות נוספות על החברה המרכזית למשקאות

לאחר שהודיעה כי תטיל סנקציות בסך 18 מיליון שקל בגין הפרות שקשורות למוצרי טרה, רשות התחרות מדווחת על ראיות חדשות שעשויות לגרור סנקציות נוספות נגד החברה המרכזית למשקאות - הפעם בגין הפרות בתחום המשקאות הקלים

ויקטור וקרט מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: סטודיו דינו

3 עסקאות בשבוע: לאומי פרטנרס עם רצף השקעות יוצא דופן

בארבעה חודשים בלבד הוביל ויקטור וקרט את לאומי פרטנרס לכתריסר עסקאות בהיקף כולל של כ–2 מיליארד שקל ● האחרונה שבהן, שנחשפה בגלובס: 80 מיליון שקל בחברת הנדל"ן אבני דרך

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבוצה של החברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

נתי סיידוף, יו''ר שיכון ובינוי / צילום: איל יצהר

לאחר מחיקת ענק בשדה דב: שיכון ובינוי מכניסה את השכרת הדירות לשלד בורסאי

בשנים האחרונות, נאלצה חברת הבנייה של נתי סיידוף להכיר במחיקות עתק של 1.5 מיליארד שקל בגין ייזום נדל"ן במתחם שבצפון ת"א ● כעת היא מכניסה את הפעילות לבורסה באמצעות מיזוג לשלד לפי שווי של 270 מיליון שקל

מחאה נגד מדיניות המשטרה / צילום: Reuters, Anadolu

תוכנית החומש לחברה הערבית נכנסה לשנתה האחרונה, ללא חלופה באופק

כשמספר הנרצחים בשיא חסר תקדים, תוכנית החומש לחברה הערבית תסתיים בסוף 2026 ● בשנים האחרונות היא התמודדה עם קיצוצים של מיליארדים, ובמקביל הממונה עליה התפטר לפני יותר מחצי שנה - וטרם מונה לו מחליף ● בינתיים, הממשלה לא הציגה תוכנית חליפית

שינוי היסטורי: "כנען" במקום "פלסטין" בגלריות המוזיאון הבריטי

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מה יכול להבטיח החלפת משטר באיראן בצורה יעילה, המוזיאון הבריטי החליט להסיר את המילה "פלסטין" מתערוכות, ובית המשפט הבריטי פסל את הגדרת Palestine Action כארגון טרור • כותרות העיתונים בעולם

דירות חדשות / צילום: Shutterstock

אחרי שהספידו אותה: העיר שהקפיצה את מחירי הדירות

אחרי 8 מדדים רצופים של ירידת מחירי הדירות, הגיעו שני מדדי הרבעון האחרון של 2025, שהפכו את הקערה והצביעו על עליות גדולות שקיזזו כמחצית מהירידות ● את העליות מובילה תל אביב עם 2%, ובמקביל מחוז הדרום רשם עלייה של אחוז

קמהדע / צילום: יח''צ, איור: גיל ג'יבלי

התמחור עדיין לא מגלם את הערך האמיתי של המניה הזו

הכניסה לתחום מוצרי הפלזמה הייחודיים עם ביסוס פעילות בארה"ב הפכו את קמהדע לחברת ביופארמה בינלאומית ● תמחור המניה עדיין אינו מגלם את מלוא פוטנציאל הצמיחה העתידית ● בדרך היא תצטרך להתגבר על מתחרות מבוססות, חשיפה לשערי מטבע וסיכוני שרשרת האספקה ● ניתוח חברה, מדור חדש

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

נעילה מעורבת באירופה; בוול סטריט לא התקיים מסחר בשל יום חג

הדאקס ירד בכ-0.4% ● הצמיחה הנמוכה של כלכלת יפן מגבירה את הסבירות שראש ממשלת יפן תקדם את תוכניותיה להמרצת הכלכלה ● הניקיי עלה ב-0.2%, רוב הבורסות באסיה סגורות לרגל חג ראש השנה ● היום לא התקיים מסחר בוול סטריט, לרגל יום הנשיאים

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

האינפלציה הפתיעה לטובה בינואר: הקצב הנמוך ביותר מזה 4.5 שנים; מחירי הדירות שוב עולים

האינפלציה ירדה בכ-0.3% בחודש ינואר 2026, מה שמשקף קצב אינפלציה שנתי של 1.8% - מתחת לאמצע יעד היציבות של בנק ישראל ● הסעיפים הבולטים בהם נרשמו ירידות: הלבשה והנעלה, תחבורה ותרבות ובידור ● מחירי הטיסות לחו"ל ירדו ב-8.1% לאחר העלייה המפתיעה שרשמו בדצמבר ● מחירי הדירות המשיכו במגמת העלייה והתייקרו בכ-0.8%

מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי, עם נשיא ארה''ב, דונלד טראמפ / צילום: Reuters, Handout

8.8 טריליון דולר בסכנה? פרויקט הדגל של מוחמד בן סלמאן נקלע לקשיי מימון

"חזון 2030", הפרויקט הענק שנועד להציב את ערב הסעודית כמעצמה בינלאומית, מתמודד עם אתגרים כלכליים ● על הפרק: ירידה במחיר הנפט ועיכוב במיזמים קריטיים ● התוצאה: יורש העצר מחפש הון בטורקיה ובסוריה. איך יושפעו תהליכי הנורמליזציה עם ישראל?