גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

הפשרה המפא"יניקית של כ"ץ: גם פוגעת בלקוחות הבנקים וגם בחברות כרטיסי האשראי

בסוף ינואר ייכנס לתוקף צמצום מסגרות האשראי של כרטיסי האשראי בהפועלים ובלאומי ● בטויטה לצו שמשנה את פרטי ההוראה, שפורסמה היום, החליט שר האוצר כ"ץ ללכת לקראת הבנקים הגדולים בשם "טובת הציבור" ● משבר הקורונה מצדיק את השינוי אבל נראה שהשר הולך יותר מדי בין הטיפות

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

בעוד כשלושה חודשים, בסוף ינואר הקרוב, תיכנס לתוקף הוראה שנחקקה עוד ב-2017 בחוק שטרום ושנועדה לחזק את חברות כרטיסי האשראי על חשבון שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים. מדובר בהוראה לצמצום מסגרות האשראי לכרטיסי אשראי בשני הבנקים הגדולים לתקופה של 3 שנים, כאשר המחוקק השאיר את מידת הקיצוץ והסייג לו לדיון עתידי בין שר האוצר, נגיד בנק ישראל וועדת הכלכלה בכנסת.

הצעד המרכזי במסגרת חקיקת שטרום היה ההפרדה של ישראכרט ושל לאומי קארד (שהפכה למקס) משני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי בהתאמה, ושקרתה אשתקד. המהלך הנוכחי אינו פרמננטי בדומה אך עדיין בעל חשיבות, גם כשהוא זמני במהותו.

שני הצדדים מאוכזבים מהפרשה

כמעט ארבע שנים עברו מאז נחקק החוק והצידוק בהותרת האפשרות לשינוי תנאי קיצוץ מסגרות האשראי לכרטיסי אשראי בפועלים ובלאומי הפך למוחשי מאוד בשל משבר הקורונה שמשנה סדרי עולם ושפוגע בסעיף ההכנסות של מאות אלפי משקי בית.

הנסיבות החדשות שימשו את הבנקים כנימוק לבקשת דחייה או להפחתת הפגיעה בהם, וזה גם מה שהוביל את שר האוצר ישראל כ"ץ לפרסם היום לאחר דיונים עם בנק ישראל שבראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, טיוטת צו שהולכת לקראת שני הבנקים. לפי הצו הנרקם יידרשו הבנקים לצמצם בשנה הראשונה "רק" 45% מהיקף המסגרות אשראי לכרטיסי אשראי בסוף 2015 ולא 50% כפי שהיו אמורים לקצץ על פי החוק המקורי, כשהרף המינימלי שייחשב לצמצום ושמתחת לו המסגרת לא תופחת הועלה מ-5,000 שקל לחודש ל-7,500 שקל. בסוף ינואר 2022 ועד סוף ינואר 2024 הצמצום יחזור, לפי שעה, למה שנקבע בחקיקה.

השר נקט בצעד זה בהתאם לקונצנזוס הציפיות ולקראת הדיון שנקבע בנושא בוועדת הכלכלה בכנסת ב-10 בנובמבר. מטרת הצו שהשר חתם עליו היא למנוע פגיעה ביכולת הפיננסית של רבים מבעלי כרטיסי האשראי שלדעתו הייתה קורית כתוצאה מיישום ללא שינוי של מה שנקבע בחקיקה המקורית, וזאת בעיצומו של משבר כלכלי חריף שנוצר בשל מגפת הקורונה ושיצר קשיים תזרימיים ניכרים למשקי בית רבים.

כמצופה מפשרה, בשני הצדדים מביעים היום אכזבה מנוסח הצו שפורסם. מצד אחד חברות כרטיסי האשראי חשות שהבטחה שניתנה להן לא תמולא בשנה הקרובה ושההקלה לבנקים רוקנה מתוכן מהלך שחשוב היה שיקרה. מהצד השני יש את הבנקים הגדולים שבסביבתם חשים שהצעד שהשר עשה לא מספיק כדי למנוע קיצוץ בלקוחות רבים, שהם חוששים שלא יקבלו מענה ראוי מהמערכת החוץ בנקאית.

לפי שעה מוקדם להעריך כמה ולמי יצטרכו הפועלים ולאומי לצמצם מסגרת לכרטיס האשראי. בראייה כוללת מדובר במיליארדי שקלים. חלק ניכר מהסכום הכולל, שעד כה נאמד בכ-15-20 מיליארד שקל שוודאי יצטמקו במידה ניכרת, הוא במסגרות שאינן מנוצלות. כלומר, מסגרות שביטולן לכאורה לא יפגע באיש. אלא שבבנקים טוענים כי המסגרות צריכות להימדד לפי חודשי שיא של צריכה ולא באופן שוטף, כשמנגד בחברות כרטיסי האשראי מסבירים כי שיעור הניצול הכללי עמד לפני הקורונה על 40% מהמסגרת הכוללת ובתקופת הקורונה הוא הצטמק לפחות מ-30%.

כולם רוצים ב"טובת הציבור". זה הושג?

גם במקרה הנוכחי כל צד מדבר בשם "טובת הציבור", החל מהשר ובנק ישראל, עבור בבנקים שדואגים מפגיעה בלקוחות שהמסגרת שלהם תצומצם ושלא ימצאו מענה "דווקא בשעת משבר כלכלי חריף", ועד לחברות כרטיסי האשראי שגורסות כי כל פגיעה במה שהובטח להן תפגע בהן ומכאן שביכולתן להתחרות.

האם הצעד של כ"ץ טוב לציבור? אין מחלוקת שמשבר הקורונה טרף מחדש את הקלפים שכולם חשבו שיש להם ביד בסוף ינואר 2017, מועד חקיקת חוק שטרום, "להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל". השינוי הזה בנסיבות חידד והעמיק את העובדה שלא מדובר בשאלת בית ספר שיש עליה פיתרון ברור ונטול מחיר והשלכות שליליות על הציבור. מה גם שהתשובה תלויה בטווחי הזמן עליהם מסתכלים.

למה הכוונה? מצד אחד ההקלה שקיבלו שני הבנקים באה על חשבון מנהלי ובעלי חברות כרטיסי האשראי בטווח הקצר. היא מקטינה את מספר הלקוחות החדשים שהחברות הללו קיוו לקבל "מהמוכן", ושמתוכם הן היו יכולות לברור את מי שהן רוצות ובמחירים שהיו מספקים להן הכנסה נוספת.

במובן זה, בטווח הקצר, ההחלטה של כ"ץ יחד עם בנק ישראל כנראה תסייע ללקוחות רבים במידה לא זניחה. זאת משום שלולא השינוי עליו הוכרז הם היו נדרשים לשלם יותר על המסגרת שאבדה ושהם צריכים, או שבכלל לא היו מוצאים מסגרת נוספת - דבר שהיה מצריך אותם להקטין צריכה. עם זאת, ההוראה החדשה לא תעזור ל"כולם", ועדיין יהיו כאלה שהמסגרת שלהם תוקטן ושלא ימצאו חלופה למסגרת שנחתכה.

אגב, לא רק הבנקים העלו חששות שחברות כרטיסי לא תוכלנה לספק פיתרון מיידי לכל המסגרות שהיו נחתכות ללקוחות. גורמים נוספים, שאינם משני הבנקים, חששו כי יהיו לקוחות שהן לא ירצו בכלל לתת להם מענה למסגרת שאבדה. בהקשר זה נציין כי חברות כרטיסי האשראי הקטינו את האשראי שהעמידו לציבור ברבעון השני השנה (ואחת מהן גם לא העמידה אשראי בקרן לסיוע בערבות המדינה לעסקים, שחברות כרטיסי האשראי נאבקו להיכלל בה).

ואולם, יש גם צד שני, והוא נוגע לטובת הצרכן לטווחים ארוכים יותר, בשל תחרות משופרת בשוק. ישנן חברות כרטיסי האשראי שבנו על הצמצום על מנת להגדיל במשך 3 שנים את הביקושים של הציבור למסגרות האשראי בכרטיסי האשראי החוץ בנקאיים - דבר שהיה מגדיל את מספר הלקוחות שלהן ומחזק אותן. או אז, וזה מה שקיוו בוועדת שטרום, כוחן של חברות כרטיסי האשראי יתחזק והן תהיינה אופציה תחרותית טובה יותר לבנקים במאבק על הצרכן קצה.

אם וככל שזה יקרה הרי שהתקווה היא שהתחרות על משקי הבית תוזיל את השירותים הפיננסיים לאורך זמן, גם אם בטווח המיידי העדפת הינוקא לחברות כרטיסי האשראי (שמשכה הוא 3 שנים, כאמור) היה מביא לפגיעה ביכולת הפיננסית של לקוחות רבים, הרי שבטווח הארוך התוצאה הייתה אחרת.

מגנים על החלשים, השאלה היא מעמד הביניים

מבחינת שר האוצר ויו"ר ועדת הכלכלה בכנסת ח"כ יעקב מרגי, שיוביל את הדיון בעניין בכנסת, המטרה העליונה היא למנוע פגיעה בציבור המוחלש. זה מבהיר את העלייה לשנה מרף של 5,000 שקל ל-7,500 שקל לחודש למסגרת מינימלית שלא תופחת ולא תיחשב לצורך הצמצום הכפוי במסגרות הכוללות של הבנקים.

אלא שיש פה בעיה. הקורונה הכלכלית פגעה במידה הרבה ביותר במעמד הביניים. כך שבהקשר זה אין להתבלבל, העלאת המסגרת מ-5,000 ל-7,500 שקל לחודש עדיין תותיר הרבה מאוד אנשים, שלא שייכים למעמד הגבוה של העשירים, עם פגיעה במסגרת שלהם. הם אלה שיהיו צריכים להכניס את היד לארנק ולצרוך כדי לשמר רמת חיים ובהמשך גם כדי שהמשק ייצא מהמשבר.

ימים יגידו עד כמה התחרות או הלקוחות נפגעו מהצעד. זאת משום החופש הרב שיש לבנקים בהחלטה למי לצמצם מסגרת ובאיזה שיעור. דבר אחד ברור, אובדן מסגרות בהיקף כולל של 15 או של 10 מיליארד שקל לא אומר אובדן כוח קניה באותו שיעור. זה בגלל הניצול הפרטני השונה של כל מסגרת ומסגרת.

ועוד נקודה, גם הבנקים הגדולים וגם שלוש חברות כרטיסי האשראי, ישראכרט, כאל ומקס, הם גופים למטרות רווח שעבדותם היא לתת מסגרות אשראי בתמחור נכון (ואז למקסם אותו) רק למי שבסבירות גבוהה יוכל להחזיר את האשראי בעתיד. שני הצדדים למשוואה אינם מלכ"רים, וכל אחד מהם יפעל משיקולי רווחיות בבואו לתת מסגרת ללקוח חדש (חברות כרטיסי האשראי) או לצמצם/לשמור/להרחיב מסגרת קיימת (הבנקים).

דבר זה מסביר את החשש הקיים שחברות כרטיסי האשראי שלא תספקנה פיתרון מלא ובמחיר מיטבי לכל מי שייפלט מהמערכת הבנקאית. אבל הוא גם מצריך הסתכלות הופכית. כזו שתבחן שהבנקים לא יצמצמו יותר מהמסגרות של לקוחות חלשים או פחות רווחיים עבורם ויורידו אותם עד למסגרת ברמה של 7,500 שקל (שתהפוך ל-5,000 שקל בסוף ינואר 2022).

בכל מקרה, ההסתכלות על הבנקים ונותני אשראי אחרים כגופים "סמי-ממלכתיים" שצריכים לתת מענה לציבור בשעת משבר ללא הסתכלות על שיקולים עסקיים ובמקומה (או לצידה) של המדינה היא לכל הפחות נאיבית. בסופו של יום לאלה ולאלה יש בעלי מניות וגם לקוחות "רגילים" שהם אלה שיממנו מכיסם כל סבסוד של אחר דרך ייקור השירות.

עוד כתבות

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה היוצא / צילום: ap, Julia Demaree Nikhinson

"מפעל המיליונרים" בסכנה? כאב הראש הכפול של עובדי אנבידיה

ההלם מעזיבת ג'נסן הואנג התחלף במהרה בדאגה לכיס הפרטי ● בעקבות הנפילה בבורסה, עובדים שגויסו בשנה האחרונה מגלים שהמניות שהובטחו להם שוות היום הרבה פחות - ובלי רווח, גם הטבת המס המפורסמת נעלמת ● "כל עובד שנכנס השנה מפסיד", נכתב ברשתות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

ירידות בוול סטריט; מניות השבבים נופלות בהובלת אנבידיה

הנאסד"ק יורד בכ-1.5% ● מיקרון, אינטל, ברודקום ו-AMD מאבדות גובה בהמשך לטלטלה באנבידיה ● המשקיעים מצפים לשני אירועים קריטיים: דוחות אנבידיה מחר והנפקת הענק של אנת'רופיק ביום חמישי ● מחירי הנפט יורדים ● הזהב יורד מתחת ל-3,900 דולר, הביטקוין נסוג אל מתחת ל-65 אלף דולר ● וול סטריט בהזדמנות: בגולדמן זאקס צופים עלייה של 14% ב-S&P 500

וורן באפט / צילום: ap

באפט תרם 5.5 מיליארד דולר: "טוב לב צובר ריבית דריבית"

באפט חילק מניות בשווי 5.5 מיליארד דולר של ברקשייר האת'וויי לקרן על שם אשתו המנוחה סוזן ולקרנות של שלושת ילדיו ● במכתב חג ההודיה הקצר נזכר בחברו צ'רלי מאנגר וקרא לקוראים להודות למי שעזר להם בדרך

כולן סיימו באדום, מור ואינפיניטי בלמו את הירידות

איך הצליח מור לקפוץ לצמרת התשואות

בחודש של תשואות מאכזבות בגמל ובפנסיה: בלטו בצמרת המסלול הכללי בקרנות ההשתלמות בתי השקעות, כשחברות הביטוח התמקמו בתחתית, לצד אלטשולר שחם ● מור הוביל בשני המסלולים ● וגם: היום הבודד שפתח פער בטבלת התשואות

איתמר פורמן, מנכ''ל ישראכרט / צילום: ענבל מרמרי

דוחות ישראכרט חושפים פיטורים נרחבים: עד 370 משרות

עפ"י הודעת ישראכרט, היא תצמצם כ-18% מכוח-האדם ● במקביל מדווח חברת האשראי, שעברה לפני כשנה לידי יצחק תשובה, על עלייה בהכנסות לצד ירידה ברווח ● אישרה הנפקת זכויות של כ-27 מיליון מניות, וקבוצת דלק הודיעה על כוונתה להשתתף בהנפקה

מחירי הדירות בירידה / צילום: shutterstock עיבוד: טלי בוגדנובסקי

מחירי הדירות יורדים בכל הארץ חוץ מבחיפה. זו הסיבה

מי שיושבים על הגדר וממתינים לירידת מחירי הדירות מקבלים בינתיים חיזוק: המחירים ירדו בכ־2% בתשעת החודשים האחרונים והעסקאות בשפל, כך לפי נתוני הלמ"ס ● הדירות החדשות מובילות את הירידות, למרות מבצעי המימון של הקבלנים, וגם המחיר הממוצע של דירה ירד • בשוק השכירות, לעומת זאת, שוכרים חדשים משלמים 5.5% יותר מקודמיהם

אלון פלודה, מנכ''ל ומייסד Corma / צילום: אבישג שאר יישוב

יוניקורן חדש: החברה שמפתחת מודל שפה לסייבר הגנתי בסבב גיוס ענק

חברת הסייבר הישראלית קורמה, שהוקמה ע"י אלון פלודה ויוצאי 8200 וחברות AI מובילות, גייסה 125 מיליון דולר לפי שווי של מיליארד דולר והפכה לחד-קרן ● החברה מפתחת מודלי שפה וסוכני AI ייעודיים להגנה מפני מתקפות סייבר, במטרה להתגבר על מגבלות המודלים הכלליים

מטוס ארקיע / צילום: ארקיע

ההצעה החדשה לרכישת ארקיע: החברה תמשיך לטוס בשבת, והעובדים ישמרו על המניות

עמי כהן, מבעלי בלו בירד, TUS והדקה ה-90, גיבש קבוצת משקיעים שמציעה להזרים לארקיע 30 מיליון דולר, בדומה למתווה של קבוצת לרנר ● בתמורה, העובדים יידרשו לשתף פעולה עם תוכנית הבראה, ובמקרה של הנפקה עתידית למכור את מלוא החזקותיהם ● ההצעה מותנית בבדיקת נאותות ותקפה ל-14 יום ● במקביל, ישנן הצעות נוספות על השולחן

מנכ''ל בנק הפועלים, ידין ענתבי / צילום: יונתן בלום

ההכנסות ירדו והרווח נשחק, אבל בנק הפועלים מחלק דיבידנד של מעל מיליארד שקל

לפי בנק הפועלים, הירידה נובעת בעיקר מהכנסה חד-פעמית של כ-380 מיליון שקל נטו מהחזר ביטוח, שנרשמה ברבעון המקביל ● הדירקטוריון החליט לחלק 50% מרווחי הרבעון, כ-1.2 מיליארד שקל

אבי נקש, לשעבר נציג הבעלים בדירקטוריון ארקיע ועוז ברלוביץ', מנכ''ל ארקיע / צילום:  ארקיע, איל יצהר, שי יחזקאל

"הטעות הקטלנית" שעלתה 107 מיליון דולר, והקרבות בצמרת: מסלול ההתרסקות של ארקיע

גלובס חושף את שרשרת האירועים שהובילה את משפחת נקש לוותר על השליטה בארקיע אחרי 20 שנה ● ההחלטה לא לגדר את מחירי הדלק שהכניסה את החברה לסחרור וקירבה אותה לחדלות פירעון ● חילופי המהלומות בין הבעלים להנהלה ● והלחץ מצד היורשים למכור את ההחזקה שלא הצליחה להניב דיבידנדים מעולם

ים המלח / צילום: שלומי יוסף

עיכובים של שנים ללא יעדים: דוח המבקר על חברות התיירות הממשלתיות

מדוח מבקר המדינה, עולה כי כמעט 400 מיליון שקל ניהלו חברות התיירות הממשלתיות בחמש השנים האחרונות, אך לאף רגולטור אין מידע על יעילותן ● בנוסף, החברות לא קבעו לעצמן יעדים, ופרויקטים כמו שיפוץ רחוב, פיתוח שוק או הקמת מרכז צפרות קמו רק יותר מעשור מתחילת ביצוע העבודות

סאלח דבאח / צילום: שלומי יוסף

בהשקעה של יותר מ-5 מיליון שקל: רשת סאלח דבאח ובניו נכנסת לתחום המזון המהיר

רשת המסעדות החדשה, "דבאח קיטשן", תפעל בצמוד לסניפי הסופרמרקטים של הקבוצה ותתבסס על חומרי הגלם שלה מעולם הבשר ● שני הסניפים הראשונים כבר נפתחו בעין המפרץ ובנצרת, ובהמשך מתוכנן סניף נוסף בבאר שבע ● המהלך נועד למנף את תנועת הלקוחות בסניפים ולפנות גם למטיילים ולעוברים בדרכים

עופר הקניון הגדול פתח תקווה / צילום: סיון פרג'

לקראת הקרב מול ביג: מליסרון מבקשת לפתוח בשבת את הקניון הגדול בפתח תקווה

חברת מליסרון עתרה היום לבית המשפט לעניינים מינהליים נגד עיריית פתח תקווה, בדרישה שזו תכריע בבקשתה לאפשר פתיחת חנויות בשבת בעופר הקניון הגדול ● המהלך מגיע לקראת כניסתה של המתחרה ביג לפתח תקווה, עם הקמתו של אחד ממתחמי המסחר הגדולים בישראל

הדמיית גרין, שכונת אבוקדו / צילום: יח''צ

מבצע לרוכשי דירות בקריית אתא: מיליון שקל יוגרלו בין 30 הרוכשים הראשונים

החברות בן דוד נכסים ושמן טל בן שושן ייזום ואחזקות מגרילות מיליון שקל בין 30 הרוכשים הראשונים בפרויקט GREEN שהן מקימות בשכונת האבוקדו בקריית אתא ● בחברות מציינים כי סכום הפרס שווה לכמחצית ממחיר הדירה ● כמה מס ישלמו הזוכים?

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

האוצר חושף: בור של 31 מיליארד דולר בהתחייבויות רכש ביטחוני מול ארה"ב

נציגי אגף התקציבים הודו בוועדת הכספים כי החלטת טראמפ על הפסקת הסיוע תפסה אותם בהפתעה גמורה ● כעת הם מזהירים: ביטול הסיוע שקול להעלאת מע"מ ב-1.5%

הביטקוין חזר לרמה של לפני חמש שנים / צילום: Shutterstock

חמש שנים, אפס תשואה: אפילו "נשיא הקריפטו" לא הצליח לרומם את הביטקוין

הביטקוין חזר לרמה של לפני חמש שנים ונסחר בכ־65 אלף דולר - חצי מהשיא שנקבע לפני שנה ● קרנות סל של ענקיות ההשקעות, תקוות לרגולציה מקלה וכהונת טראמפ שהיה אוהד לתופעה לא סייעו ● אלה הסיבות שגרמו למפולת

ניתוח חברה | נובה / עיבוד: אתר החברה, איור: גיל ג'יבלי

ממעבדה קטנה ברחובות להכנסות של מיליארד דולר בשנה: המהפך של נובה

מעבדת המדידה הפכה, עם המעבר לשבבי AI מורכבים, לתחנה קריטית עבור יצרניות המעבדים הגדולות בעולם ● הכניסה המואצת לתחומי הזיכרונות והמארזים המתקדמים, אפשרה לנובה לעקוף בשנה שלמה את יעד המכירות השאפתני ● האם התמחור הנוח משקף את הפוטנציאל? ● ניתוח חברה

עמית בירמן, מנכ''ל קבוצת שיכון ובינוי / צילום: עומר סומך

שיכון ובינוי זכתה במכרז ענק בארה"ב: תקים גשר בפנסילבניה תמורת 1.3 מיליארד דולר

חברת התשתיות זכתה יחד עם שותפה במכרז החלפת גשר, כשחלקה בפרויקט, שיחל בשנה הבאה, צפוי לעמוד על כ-1 מיליארד דולר ● הפרויקט, שצפוי להצטרף לצבר ההזמנות של הפעילות בארה"ב, יחל בשנה הבאה ויתבצע על פני 11 שנים

ועדת הכספים, היום / צילום:  נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

למרות החשש לניגודי עניינים: אושר מינוי ח"כ לירן אבישר בן-חורין ליו"ר ועדת הכספים

ח"כ לירן אבישר בן-חורין נבחרה ליו"ר ועדת הכספים הזמנית, חרף חששות לניגוד עניינים בשל עיסוקו של בן זוגה ● היועצת המשפטית הבהירה כי עליה להימנע מעיסוק בנושאים שבהם עלול להתעורר ניגוד עניינים או מראית עין לכך ● המינוי עורר התנגדות מצד חברי כנסת מהקואליציה ומהסיעות החרדיות

לירן אבישר בן חורין / צילום: רפי קוץ

230 דיונים יקשו על אבישר בן חורין לנהל את ועדת הכספים

לירן אבישר בן חורין היא המועמדת לכהן באופן זמני כיו"ר הוועדה, ובעלה הוא הבעלים של משרד יחסי הציבור בן חורין אלכסנדרוביץ ● למשרד עשרות לקוחות שחולשים על התחומים המרכזיים במשק ● ספרנו כמה דיונים עסקו בתחומים האלה בכנסת האחרונה ● המשרוקית של גלובס