גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עמוד הבית  שוק ההון והשקעות

הפשרה המפא"יניקית של כ"ץ: גם פוגעת בלקוחות הבנקים וגם בחברות כרטיסי האשראי

בסוף ינואר ייכנס לתוקף צמצום מסגרות האשראי של כרטיסי האשראי בהפועלים ובלאומי ● בטויטה לצו שמשנה את פרטי ההוראה, שפורסמה היום, החליט שר האוצר כ"ץ ללכת לקראת הבנקים הגדולים בשם "טובת הציבור" ● משבר הקורונה מצדיק את השינוי אבל נראה שהשר הולך יותר מדי בין הטיפות

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

בעוד כשלושה חודשים, בסוף ינואר הקרוב, תיכנס לתוקף הוראה שנחקקה עוד ב-2017 בחוק שטרום ושנועדה לחזק את חברות כרטיסי האשראי על חשבון שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים. מדובר בהוראה לצמצום מסגרות האשראי לכרטיסי אשראי בשני הבנקים הגדולים לתקופה של 3 שנים, כאשר המחוקק השאיר את מידת הקיצוץ והסייג לו לדיון עתידי בין שר האוצר, נגיד בנק ישראל וועדת הכלכלה בכנסת.

הצעד המרכזי במסגרת חקיקת שטרום היה ההפרדה של ישראכרט ושל לאומי קארד (שהפכה למקס) משני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי בהתאמה, ושקרתה אשתקד. המהלך הנוכחי אינו פרמננטי בדומה אך עדיין בעל חשיבות, גם כשהוא זמני במהותו.

שני הצדדים מאוכזבים מהפרשה

כמעט ארבע שנים עברו מאז נחקק החוק והצידוק בהותרת האפשרות לשינוי תנאי קיצוץ מסגרות האשראי לכרטיסי אשראי בפועלים ובלאומי הפך למוחשי מאוד בשל משבר הקורונה שמשנה סדרי עולם ושפוגע בסעיף ההכנסות של מאות אלפי משקי בית.

הנסיבות החדשות שימשו את הבנקים כנימוק לבקשת דחייה או להפחתת הפגיעה בהם, וזה גם מה שהוביל את שר האוצר ישראל כ"ץ לפרסם היום לאחר דיונים עם בנק ישראל שבראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, טיוטת צו שהולכת לקראת שני הבנקים. לפי הצו הנרקם יידרשו הבנקים לצמצם בשנה הראשונה "רק" 45% מהיקף המסגרות אשראי לכרטיסי אשראי בסוף 2015 ולא 50% כפי שהיו אמורים לקצץ על פי החוק המקורי, כשהרף המינימלי שייחשב לצמצום ושמתחת לו המסגרת לא תופחת הועלה מ-5,000 שקל לחודש ל-7,500 שקל. בסוף ינואר 2022 ועד סוף ינואר 2024 הצמצום יחזור, לפי שעה, למה שנקבע בחקיקה.

השר נקט בצעד זה בהתאם לקונצנזוס הציפיות ולקראת הדיון שנקבע בנושא בוועדת הכלכלה בכנסת ב-10 בנובמבר. מטרת הצו שהשר חתם עליו היא למנוע פגיעה ביכולת הפיננסית של רבים מבעלי כרטיסי האשראי שלדעתו הייתה קורית כתוצאה מיישום ללא שינוי של מה שנקבע בחקיקה המקורית, וזאת בעיצומו של משבר כלכלי חריף שנוצר בשל מגפת הקורונה ושיצר קשיים תזרימיים ניכרים למשקי בית רבים.

כמצופה מפשרה, בשני הצדדים מביעים היום אכזבה מנוסח הצו שפורסם. מצד אחד חברות כרטיסי האשראי חשות שהבטחה שניתנה להן לא תמולא בשנה הקרובה ושההקלה לבנקים רוקנה מתוכן מהלך שחשוב היה שיקרה. מהצד השני יש את הבנקים הגדולים שבסביבתם חשים שהצעד שהשר עשה לא מספיק כדי למנוע קיצוץ בלקוחות רבים, שהם חוששים שלא יקבלו מענה ראוי מהמערכת החוץ בנקאית.

לפי שעה מוקדם להעריך כמה ולמי יצטרכו הפועלים ולאומי לצמצם מסגרת לכרטיס האשראי. בראייה כוללת מדובר במיליארדי שקלים. חלק ניכר מהסכום הכולל, שעד כה נאמד בכ-15-20 מיליארד שקל שוודאי יצטמקו במידה ניכרת, הוא במסגרות שאינן מנוצלות. כלומר, מסגרות שביטולן לכאורה לא יפגע באיש. אלא שבבנקים טוענים כי המסגרות צריכות להימדד לפי חודשי שיא של צריכה ולא באופן שוטף, כשמנגד בחברות כרטיסי האשראי מסבירים כי שיעור הניצול הכללי עמד לפני הקורונה על 40% מהמסגרת הכוללת ובתקופת הקורונה הוא הצטמק לפחות מ-30%.

כולם רוצים ב"טובת הציבור". זה הושג?

גם במקרה הנוכחי כל צד מדבר בשם "טובת הציבור", החל מהשר ובנק ישראל, עבור בבנקים שדואגים מפגיעה בלקוחות שהמסגרת שלהם תצומצם ושלא ימצאו מענה "דווקא בשעת משבר כלכלי חריף", ועד לחברות כרטיסי האשראי שגורסות כי כל פגיעה במה שהובטח להן תפגע בהן ומכאן שביכולתן להתחרות.

האם הצעד של כ"ץ טוב לציבור? אין מחלוקת שמשבר הקורונה טרף מחדש את הקלפים שכולם חשבו שיש להם ביד בסוף ינואר 2017, מועד חקיקת חוק שטרום, "להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל". השינוי הזה בנסיבות חידד והעמיק את העובדה שלא מדובר בשאלת בית ספר שיש עליה פיתרון ברור ונטול מחיר והשלכות שליליות על הציבור. מה גם שהתשובה תלויה בטווחי הזמן עליהם מסתכלים.

למה הכוונה? מצד אחד ההקלה שקיבלו שני הבנקים באה על חשבון מנהלי ובעלי חברות כרטיסי האשראי בטווח הקצר. היא מקטינה את מספר הלקוחות החדשים שהחברות הללו קיוו לקבל "מהמוכן", ושמתוכם הן היו יכולות לברור את מי שהן רוצות ובמחירים שהיו מספקים להן הכנסה נוספת.

במובן זה, בטווח הקצר, ההחלטה של כ"ץ יחד עם בנק ישראל כנראה תסייע ללקוחות רבים במידה לא זניחה. זאת משום שלולא השינוי עליו הוכרז הם היו נדרשים לשלם יותר על המסגרת שאבדה ושהם צריכים, או שבכלל לא היו מוצאים מסגרת נוספת - דבר שהיה מצריך אותם להקטין צריכה. עם זאת, ההוראה החדשה לא תעזור ל"כולם", ועדיין יהיו כאלה שהמסגרת שלהם תוקטן ושלא ימצאו חלופה למסגרת שנחתכה.

אגב, לא רק הבנקים העלו חששות שחברות כרטיסי לא תוכלנה לספק פיתרון מיידי לכל המסגרות שהיו נחתכות ללקוחות. גורמים נוספים, שאינם משני הבנקים, חששו כי יהיו לקוחות שהן לא ירצו בכלל לתת להם מענה למסגרת שאבדה. בהקשר זה נציין כי חברות כרטיסי האשראי הקטינו את האשראי שהעמידו לציבור ברבעון השני השנה (ואחת מהן גם לא העמידה אשראי בקרן לסיוע בערבות המדינה לעסקים, שחברות כרטיסי האשראי נאבקו להיכלל בה).

ואולם, יש גם צד שני, והוא נוגע לטובת הצרכן לטווחים ארוכים יותר, בשל תחרות משופרת בשוק. ישנן חברות כרטיסי האשראי שבנו על הצמצום על מנת להגדיל במשך 3 שנים את הביקושים של הציבור למסגרות האשראי בכרטיסי האשראי החוץ בנקאיים - דבר שהיה מגדיל את מספר הלקוחות שלהן ומחזק אותן. או אז, וזה מה שקיוו בוועדת שטרום, כוחן של חברות כרטיסי האשראי יתחזק והן תהיינה אופציה תחרותית טובה יותר לבנקים במאבק על הצרכן קצה.

אם וככל שזה יקרה הרי שהתקווה היא שהתחרות על משקי הבית תוזיל את השירותים הפיננסיים לאורך זמן, גם אם בטווח המיידי העדפת הינוקא לחברות כרטיסי האשראי (שמשכה הוא 3 שנים, כאמור) היה מביא לפגיעה ביכולת הפיננסית של לקוחות רבים, הרי שבטווח הארוך התוצאה הייתה אחרת.

מגנים על החלשים, השאלה היא מעמד הביניים

מבחינת שר האוצר ויו"ר ועדת הכלכלה בכנסת ח"כ יעקב מרגי, שיוביל את הדיון בעניין בכנסת, המטרה העליונה היא למנוע פגיעה בציבור המוחלש. זה מבהיר את העלייה לשנה מרף של 5,000 שקל ל-7,500 שקל לחודש למסגרת מינימלית שלא תופחת ולא תיחשב לצורך הצמצום הכפוי במסגרות הכוללות של הבנקים.

אלא שיש פה בעיה. הקורונה הכלכלית פגעה במידה הרבה ביותר במעמד הביניים. כך שבהקשר זה אין להתבלבל, העלאת המסגרת מ-5,000 ל-7,500 שקל לחודש עדיין תותיר הרבה מאוד אנשים, שלא שייכים למעמד הגבוה של העשירים, עם פגיעה במסגרת שלהם. הם אלה שיהיו צריכים להכניס את היד לארנק ולצרוך כדי לשמר רמת חיים ובהמשך גם כדי שהמשק ייצא מהמשבר.

ימים יגידו עד כמה התחרות או הלקוחות נפגעו מהצעד. זאת משום החופש הרב שיש לבנקים בהחלטה למי לצמצם מסגרת ובאיזה שיעור. דבר אחד ברור, אובדן מסגרות בהיקף כולל של 15 או של 10 מיליארד שקל לא אומר אובדן כוח קניה באותו שיעור. זה בגלל הניצול הפרטני השונה של כל מסגרת ומסגרת.

ועוד נקודה, גם הבנקים הגדולים וגם שלוש חברות כרטיסי האשראי, ישראכרט, כאל ומקס, הם גופים למטרות רווח שעבדותם היא לתת מסגרות אשראי בתמחור נכון (ואז למקסם אותו) רק למי שבסבירות גבוהה יוכל להחזיר את האשראי בעתיד. שני הצדדים למשוואה אינם מלכ"רים, וכל אחד מהם יפעל משיקולי רווחיות בבואו לתת מסגרת ללקוח חדש (חברות כרטיסי האשראי) או לצמצם/לשמור/להרחיב מסגרת קיימת (הבנקים).

דבר זה מסביר את החשש הקיים שחברות כרטיסי האשראי שלא תספקנה פיתרון מלא ובמחיר מיטבי לכל מי שייפלט מהמערכת הבנקאית. אבל הוא גם מצריך הסתכלות הופכית. כזו שתבחן שהבנקים לא יצמצמו יותר מהמסגרות של לקוחות חלשים או פחות רווחיים עבורם ויורידו אותם עד למסגרת ברמה של 7,500 שקל (שתהפוך ל-5,000 שקל בסוף ינואר 2022).

בכל מקרה, ההסתכלות על הבנקים ונותני אשראי אחרים כגופים "סמי-ממלכתיים" שצריכים לתת מענה לציבור בשעת משבר ללא הסתכלות על שיקולים עסקיים ובמקומה (או לצידה) של המדינה היא לכל הפחות נאיבית. בסופו של יום לאלה ולאלה יש בעלי מניות וגם לקוחות "רגילים" שהם אלה שיממנו מכיסם כל סבסוד של אחר דרך ייקור השירות.

עוד כתבות

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

אחרי רווחי השיא מנכ"ל לאומי פרידמן מימש אופציות ב-5.5 מיליון שקל

מנכ"ל בנק לאומי, חנן פרידמן מימש אתמול 73 אלף כתבי אופציות למניות בנק, בשער של 75 שקל למניה ובסכום של 5.5 מיליון שקל ● גם עומר זיו, המשנה למנכ"ל וראש חטיבת שוקי הון מימש 70 אלף כתבי אופציות למניות ● המהלך מגיע לאחר שהבנק דיווח על רווח נקי של 3 מיליארד שקל ברבעון השלישי, היחיד מבין חמשת הבנקים הגדולים במשק שעלה בשנה החולפת

רונית זלמן-מלאך / צילום: יח''צ

אחרי שנתיים בלבד: זה הג'וב החדש של סמנכ"לית הכספים ברכבת

רונית זלמן־מלאך הודיעה על סיום תפקידה ב-17 בפברואר 2027, לטובת תפקיד בקבוצת מנרב ● היא מונתה לתפקיד בדצמבר 2024 ● בינתיים, כבר יותר משנה שתפקיד המנכ"ל בחברה לא מאויש

מדד s&p 500 / אילוסטרציה: Shutterstock

רק שתיים מתוך "7 המופלאות" מצליחות להכות את S&P 500

מתחילת 2025, אלפאבית ואפל הן היחידות מבין ענקיות הטכנולוגיה שהניבו תשואה גבוהה מזו של מדד S&P 500 ● בעוד אלפאבית נהנית מההתחזקות במעמדה במרוץ ה-AI, אפל דווקא מתבלטת בזכות החשיפה המצומצמת שלה להשקעות הענק בתחום

נועם בתן בביצוע השיר ''מישל'' באירוויזיון / צילום: Reuters, Jens Büttner

הסערה של מאות אלפי שקלים סביב השיר "מישל" - וההתערבות של אקו"ם

אקו"ם דורשת מתאגיד השידור להסיר את האיסור על שימוש מסחרי בשירי האירוויזיון לאחר התחרות, בעקבות פרסומת של בזק העושה שימוש בשיר "מישל" ● באקו"ם טוענים כי המגבלה פוגעת בזכויות היוצרים ואינה מעוגנת בכללי איגוד השידור האירופי ● מנגד, התאגיד מתעקש כי היוצרים חתמו על התחייבות האוסרת למסחר את השיר, והסוגיה תתברר בהליכים משפטיים ● אירועים ומינויים

הצהרות האמונים במליאת הכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

אושר בטרומית: חוקי היועמ"שית, הוועדה לבחירת שופטים והתקשורת בוטלו

מליאת הכנסת ביטלה בקריאה טרומית את החוק לשינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים ואת החוק להחלשת היועץ המשפטי לממשלה, שעברו בכנסת הקודמת במסגרת המהפכה המשפטית ● בנוסף, גם חוק השידורים של שר התקשורת שלמה קרעי בוטל בקריאה טרומית ● ח"כ רייטן: "זו התחלה של ריפוי ותיקון"

ביטול חוזה / איור: Shutterstock

הקונה רצה לבטל את רכישת הבית בגלל מוות במקום. מה קבע ביהמ"ש?

ביהמ"ש המחזוי בת"א הורה על אכיפת עסקת מכר של בית בשווי 20 מיליון שקל, לאחר שהקונה ביקש לבטל את העסקה בעקבות מידע על נסיבות מותו של בעלה המנוח של המוכרת ● נקבע כי המוכרת לא הייתה מחויבת לחשוף מידע אישי שאינו קשור לנכס או למאפייניו ● השופט קבע כי על קונה הסבור שמידע אישי מסוים מהותי עבורו, לברר זאת בעצמו במסגרת המו"מ

ד''ר אריק יוז, ראש הפיתוח והמחקר הגלובלי בטבע והמנהל הרפואי הראשי / צילום: באדיבות טבע

פרישה מפתיעה: המנהל הרפואי של טבע קיבל הצעה אחרת ועוזב באופן מיידי

ד"ר אריק יוז כיהן בתפקיד ב-4 השנים האחרונות ורק בשבוע שעבר הציג את ההתקדמות של טבע בתחום המו"פ במסגרת כנס בניו יורק ● המנכ"ל ריצ'רד פרנסיס: "יוז משאיר את טבע בעמדה חזקה לקראת הפרק הבא"

בנייה בהתנחלות ביהודה ושומרון / צילום: Reuters, Nasser Ishtayeh/SOPA

יסתיים בחברות בנייה? החשש האמיתי מהסנקציות הבריטיות נגד ישראל

בריטניה הטילה סנקציות על 8 חברות בנייה שפועלות ביהודה ושומרון ● עו"ד טרוור אסרסון, שהיה פעיל במאבק נגד סיקור מוטה על ישראל, מזהיר בראיון לגלובס מפני האפשרות שהיעד הבריטי הבא הוא הבנקים ● "זו תהיה פגיעה הרסנית בכלכלת ישראל", הוא קובע

אורן ספיר, מנכ''ל ובעלי קבוצת ספיר / צילום: דניאל נפוסי

אורן ספיר: "אנחנו מעוניינים ברכישת קרפור לצורך השגת שליטה בלבד"

לאחרונה פורסם כי ויקטורי ביקשה היתר מרשות התחרות לרכוש 30% מקרפור, וכעת נודע כי שחקנית נוספת נמצאת במגעים לרכישת הרשת: קבוצת ספיר של האחים אורן ואבינועם ספיר ● אורן ספיר לגלובס: "מבחינתנו אין עניין ברכישת חלקים מהפעילות, אלא בעסקה שתאפשר לנו להחזיק בשליטה בקרפור"

לוח טיסות מבוטלות בנמל התעופה הארטספילד-ג'קסון באטלנטה, ג'ורג'יה / צילום: Reuters, Elijah Nounelage

מערכות ענק טכנולוגיות קורסות בזו אחר זו: מה עומד מאחורי רצף התקלות העולמי

בתוך פחות משבוע חלו שיבושים בענן של מיקרוסופט, בתעופה, בשירותי אפל וברשת המסווגת של ה־NSA ● בממשל האמריקאי ובענקיות הטכנולוגיה מנסים להרגיע, אך מומחים מזהירים מהתלות בספקים בודדים בעידן ה־AI ● והאם יש קשר למתקפות הסייבר באירופה?

רונן גינצבורג, מנכל דניה סיבוס / צילום: ענבל מרמרי

הכנסות דניה סיבוס זינקו לשיא, אך הרווחיות בבנייה למגורים נחתכה

הכנסות חברת הבנייה והתשתיות גדלו בכ-15% ברבעון השלישי, אך הרווחיות נפגעה בשני תחומי הבנייה המרכזיים שלה ● מנגד, תחום התשתיות הציג שיפור, וצבר ההזמנות הגיע ל-24 מיליארד שקל ● המניה צונחת בחדות במסחר בת"א

איור: Shutterstock

בני הזוג רצו למנוע מלחמת ירושה, אך ביהמ"ש סירב לאשר את ההסכם

תביעות בין ידועים בציבור על זכויות ברכוש עלולות להימשך שנים, ולעתים הן מוגשות גם ע"י היורשים ● כדי למנוע סכסוך עתידי כזה, זוג בגיל השלישי ביקש לעגן בהסכם כי יחסיהם לא יקנו להם מעמד של ידועים בציבור או זכויות ברכוש ● אלא שבית המשפט סירב לאשר את ההסכם – אלא אם השניים ינהלו קודם הליך להכרה בהם כידועים בציבור

חניון 'חנה וסע', שפיים / הדמיה: טוטם הדמיות

רון חולדאי בטור מיוחד: פרויקט הנתיבים המהירים רק מחריף את הפקקים

במקום להשקיע בפתרון אמיתי של הסעת המונים, המדינה שופכת כספי ציבור על חניוני ענק שהופכים לפיל לבן ועל שאטלים ריקים כמעט שחונקים את התחבורה הציבורית בתל אביב ● ראש עיריית תל אביב-יפו בפנייה לשרת התחבורה הבאה: הגיע הזמן לעצור את הבזבוז ● טור אורח

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock, spatuletail

אסיה במגמה מעורבת; החוזים בוול סטריט עולים בעקבות הנפקת הענק של אנתרופיק

גלובס מגיש עדכון ראשון ממצב השווקים בעולם ● והבוקר: המשקיעים נערכים להנפקת הענק של אנתרופיק - הביקוש גבוה פי שישה, אך החשש מתנודתיות מעיב ● מניות הבידור והתיירות בדרום קוריאה מזנקות על רקע ההתקדמות בהסכם הסחר עם סין ● הפד אותת על המשך העלאות ריבית והזהיר מסיכוני ה-AI ● לקראת הנפקת הענק של אנתרופיק: הביקוש גבוה פי שישה, אך החשש מתנודתיות מעיב ● פאלו אלטו זינקה לאחר דוחות חזקים ורכישת ענק ● וגם: מדד ה-S&P שבר רמת תמיכה קריטית, ב-BTIG מזהירים מנפילה נוספת, בעוד בג'יי.פי מורגן שומרים על אופטימיות

האחים אבי, רפי וג'ו נקש, בעלי השליטה בארקיע / צילום: יח''צ

האחים נקש בתגובה ראשונה לעסקת ארקיע: "נעשו טעויות, ננפיק חברות בארץ"

ג'ו, רפי ואבי נקש, שהחזיקו בחברת התעופה במשך שני עשורים, מתייחסים לראשונה לעסקה בתגובה לכתבה שתפורסם בגלובס ● האחים מודים בטעויות כמו אי גידור מחירי הדלק הסילוני שהובילה להפסדים של עשרות מיליוני דולרים: "טבעי שיש אי־הסכמות"

מנכ''ל בנק לאומי, חנן פרידמן / צילום: אורן דאי

עם מסר חיובי, ויריב מושלם: חנן פרידמן קובע סטנדרט חדש, ולא בבנקאות

השבוע יצא מנכ"ל לאומי במהלך תקדימי, כשבמקביל לדיווח התקופתי לבורסה פרסם גם סרטון ברשת X שבו ניתח את רווחי השיא של הבנק ● במהלך כזה יש סיכון, אבל תגובה אחת של חבר כנסת טרי שיחקה לידיו, והיטתה את הכף

קולט קרס, המנכ״לית הזמנית של אנבידיה / צילום: באדיבות NVIDIA

העלאת שכר וחבילת מניות בדצמבר: באנבידיה מנסים להרגיע את העובדים

לראשונה מאז התפטרות ג'נסן הואנג, קיימה הנהלת אנבידיה שיחה עם 43 אלף עובדי החברה, בהם 6,200 בישראל ● המנכ"לית הזמנית קולט קרס הודיעה כי העובדים יקבלו העלאת שכר והקדמה של הענקת מניות שתוכננה במקור למועד מאוחר יותר

שוק הכרמל. ''פרנסה של משפחה'' / צילום: Shutterstock

מה יקרה לשוק הכרמל בת"א בזמן העבודות על המטרו?

שוק בצלאל ייסגר, שוק הכרמל יהיה "כלוא" ובאזור הבימה מתוכננים הסדרי תנועה דינמיים ● עבודות המטרו צפויות לשנות את פניה של תל אביב, לפגוע בנגישות לעסקים ולהציב אתגר משמעותי בפני העירייה והסוחרים

אוניית ZIM DIAMOND בנמל המפרץ / צילום: אריאל ורהפטיג

בזמן שעסקת המכירה מתעכבת: הרווח של צים זינק ב-575% ברבעון השלישי

חברת התובלה הימית רשמה הכנסות של 2.7 מיליארד דולר, לעומת 1.78 מיליארד דולר ברבעון המקביל, והרווח הנקי קפץ מ-123 מיליון דולר ● מעלה תחזיות ותחלק דיבידנד של 240 מיליון דולר

אזור E1, סמוך למעלה אדומים / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

הממשלה הבאה תכריע? שוב נדחה מכרז הבנייה בשטח E1

שלוש תוכניות חדשות בבת ים יוסיפו 576 דירות, לצד מגדלי מגורים, שטחי מסחר ותעסוקה ● במקביל, נדחתה חשיפת ההצעותת במכרז רמ"י ל-1,234 דירות בשטח השנוי במחלוקת E1 עד להקמת הממשלה החדשה, ופועל נהרג באתר בנייה של אשטרום – העובד השלישי שנהרג באתרי החברה בחצי השנה האחרונה ● חדשות השבוע בנדל"ן