גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הפשרה המפא"יניקית של כ"ץ: גם פוגעת בלקוחות הבנקים וגם בחברות כרטיסי האשראי

בסוף ינואר ייכנס לתוקף צמצום מסגרות האשראי של כרטיסי האשראי בהפועלים ובלאומי ● בטויטה לצו שמשנה את פרטי ההוראה, שפורסמה היום, החליט שר האוצר כ"ץ ללכת לקראת הבנקים הגדולים בשם "טובת הציבור" ● משבר הקורונה מצדיק את השינוי אבל נראה שהשר הולך יותר מדי בין הטיפות

שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת
שר האוצר ישראל כ"ץ / צילום: עדינה ולמן, דוברות הכנסת

בעוד כשלושה חודשים, בסוף ינואר הקרוב, תיכנס לתוקף הוראה שנחקקה עוד ב-2017 בחוק שטרום ושנועדה לחזק את חברות כרטיסי האשראי על חשבון שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים. מדובר בהוראה לצמצום מסגרות האשראי לכרטיסי אשראי בשני הבנקים הגדולים לתקופה של 3 שנים, כאשר המחוקק השאיר את מידת הקיצוץ והסייג לו לדיון עתידי בין שר האוצר, נגיד בנק ישראל וועדת הכלכלה בכנסת.

הצעד המרכזי במסגרת חקיקת שטרום היה ההפרדה של ישראכרט ושל לאומי קארד (שהפכה למקס) משני הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי בהתאמה, ושקרתה אשתקד. המהלך הנוכחי אינו פרמננטי בדומה אך עדיין בעל חשיבות, גם כשהוא זמני במהותו.

שני הצדדים מאוכזבים מהפרשה

כמעט ארבע שנים עברו מאז נחקק החוק והצידוק בהותרת האפשרות לשינוי תנאי קיצוץ מסגרות האשראי לכרטיסי אשראי בפועלים ובלאומי הפך למוחשי מאוד בשל משבר הקורונה שמשנה סדרי עולם ושפוגע בסעיף ההכנסות של מאות אלפי משקי בית.

הנסיבות החדשות שימשו את הבנקים כנימוק לבקשת דחייה או להפחתת הפגיעה בהם, וזה גם מה שהוביל את שר האוצר ישראל כ"ץ לפרסם היום לאחר דיונים עם בנק ישראל שבראשות הנגיד פרופ' אמיר ירון, טיוטת צו שהולכת לקראת שני הבנקים. לפי הצו הנרקם יידרשו הבנקים לצמצם בשנה הראשונה "רק" 45% מהיקף המסגרות אשראי לכרטיסי אשראי בסוף 2015 ולא 50% כפי שהיו אמורים לקצץ על פי החוק המקורי, כשהרף המינימלי שייחשב לצמצום ושמתחת לו המסגרת לא תופחת הועלה מ-5,000 שקל לחודש ל-7,500 שקל. בסוף ינואר 2022 ועד סוף ינואר 2024 הצמצום יחזור, לפי שעה, למה שנקבע בחקיקה.

השר נקט בצעד זה בהתאם לקונצנזוס הציפיות ולקראת הדיון שנקבע בנושא בוועדת הכלכלה בכנסת ב-10 בנובמבר. מטרת הצו שהשר חתם עליו היא למנוע פגיעה ביכולת הפיננסית של רבים מבעלי כרטיסי האשראי שלדעתו הייתה קורית כתוצאה מיישום ללא שינוי של מה שנקבע בחקיקה המקורית, וזאת בעיצומו של משבר כלכלי חריף שנוצר בשל מגפת הקורונה ושיצר קשיים תזרימיים ניכרים למשקי בית רבים.

כמצופה מפשרה, בשני הצדדים מביעים היום אכזבה מנוסח הצו שפורסם. מצד אחד חברות כרטיסי האשראי חשות שהבטחה שניתנה להן לא תמולא בשנה הקרובה ושההקלה לבנקים רוקנה מתוכן מהלך שחשוב היה שיקרה. מהצד השני יש את הבנקים הגדולים שבסביבתם חשים שהצעד שהשר עשה לא מספיק כדי למנוע קיצוץ בלקוחות רבים, שהם חוששים שלא יקבלו מענה ראוי מהמערכת החוץ בנקאית.

לפי שעה מוקדם להעריך כמה ולמי יצטרכו הפועלים ולאומי לצמצם מסגרת לכרטיס האשראי. בראייה כוללת מדובר במיליארדי שקלים. חלק ניכר מהסכום הכולל, שעד כה נאמד בכ-15-20 מיליארד שקל שוודאי יצטמקו במידה ניכרת, הוא במסגרות שאינן מנוצלות. כלומר, מסגרות שביטולן לכאורה לא יפגע באיש. אלא שבבנקים טוענים כי המסגרות צריכות להימדד לפי חודשי שיא של צריכה ולא באופן שוטף, כשמנגד בחברות כרטיסי האשראי מסבירים כי שיעור הניצול הכללי עמד לפני הקורונה על 40% מהמסגרת הכוללת ובתקופת הקורונה הוא הצטמק לפחות מ-30%.

כולם רוצים ב"טובת הציבור". זה הושג?

גם במקרה הנוכחי כל צד מדבר בשם "טובת הציבור", החל מהשר ובנק ישראל, עבור בבנקים שדואגים מפגיעה בלקוחות שהמסגרת שלהם תצומצם ושלא ימצאו מענה "דווקא בשעת משבר כלכלי חריף", ועד לחברות כרטיסי האשראי שגורסות כי כל פגיעה במה שהובטח להן תפגע בהן ומכאן שביכולתן להתחרות.

האם הצעד של כ"ץ טוב לציבור? אין מחלוקת שמשבר הקורונה טרף מחדש את הקלפים שכולם חשבו שיש להם ביד בסוף ינואר 2017, מועד חקיקת חוק שטרום, "להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל". השינוי הזה בנסיבות חידד והעמיק את העובדה שלא מדובר בשאלת בית ספר שיש עליה פיתרון ברור ונטול מחיר והשלכות שליליות על הציבור. מה גם שהתשובה תלויה בטווחי הזמן עליהם מסתכלים.

למה הכוונה? מצד אחד ההקלה שקיבלו שני הבנקים באה על חשבון מנהלי ובעלי חברות כרטיסי האשראי בטווח הקצר. היא מקטינה את מספר הלקוחות החדשים שהחברות הללו קיוו לקבל "מהמוכן", ושמתוכם הן היו יכולות לברור את מי שהן רוצות ובמחירים שהיו מספקים להן הכנסה נוספת.

במובן זה, בטווח הקצר, ההחלטה של כ"ץ יחד עם בנק ישראל כנראה תסייע ללקוחות רבים במידה לא זניחה. זאת משום שלולא השינוי עליו הוכרז הם היו נדרשים לשלם יותר על המסגרת שאבדה ושהם צריכים, או שבכלל לא היו מוצאים מסגרת נוספת - דבר שהיה מצריך אותם להקטין צריכה. עם זאת, ההוראה החדשה לא תעזור ל"כולם", ועדיין יהיו כאלה שהמסגרת שלהם תוקטן ושלא ימצאו חלופה למסגרת שנחתכה.

אגב, לא רק הבנקים העלו חששות שחברות כרטיסי לא תוכלנה לספק פיתרון מיידי לכל המסגרות שהיו נחתכות ללקוחות. גורמים נוספים, שאינם משני הבנקים, חששו כי יהיו לקוחות שהן לא ירצו בכלל לתת להם מענה למסגרת שאבדה. בהקשר זה נציין כי חברות כרטיסי האשראי הקטינו את האשראי שהעמידו לציבור ברבעון השני השנה (ואחת מהן גם לא העמידה אשראי בקרן לסיוע בערבות המדינה לעסקים, שחברות כרטיסי האשראי נאבקו להיכלל בה).

ואולם, יש גם צד שני, והוא נוגע לטובת הצרכן לטווחים ארוכים יותר, בשל תחרות משופרת בשוק. ישנן חברות כרטיסי האשראי שבנו על הצמצום על מנת להגדיל במשך 3 שנים את הביקושים של הציבור למסגרות האשראי בכרטיסי האשראי החוץ בנקאיים - דבר שהיה מגדיל את מספר הלקוחות שלהן ומחזק אותן. או אז, וזה מה שקיוו בוועדת שטרום, כוחן של חברות כרטיסי האשראי יתחזק והן תהיינה אופציה תחרותית טובה יותר לבנקים במאבק על הצרכן קצה.

אם וככל שזה יקרה הרי שהתקווה היא שהתחרות על משקי הבית תוזיל את השירותים הפיננסיים לאורך זמן, גם אם בטווח המיידי העדפת הינוקא לחברות כרטיסי האשראי (שמשכה הוא 3 שנים, כאמור) היה מביא לפגיעה ביכולת הפיננסית של לקוחות רבים, הרי שבטווח הארוך התוצאה הייתה אחרת.

מגנים על החלשים, השאלה היא מעמד הביניים

מבחינת שר האוצר ויו"ר ועדת הכלכלה בכנסת ח"כ יעקב מרגי, שיוביל את הדיון בעניין בכנסת, המטרה העליונה היא למנוע פגיעה בציבור המוחלש. זה מבהיר את העלייה לשנה מרף של 5,000 שקל ל-7,500 שקל לחודש למסגרת מינימלית שלא תופחת ולא תיחשב לצורך הצמצום הכפוי במסגרות הכוללות של הבנקים.

אלא שיש פה בעיה. הקורונה הכלכלית פגעה במידה הרבה ביותר במעמד הביניים. כך שבהקשר זה אין להתבלבל, העלאת המסגרת מ-5,000 ל-7,500 שקל לחודש עדיין תותיר הרבה מאוד אנשים, שלא שייכים למעמד הגבוה של העשירים, עם פגיעה במסגרת שלהם. הם אלה שיהיו צריכים להכניס את היד לארנק ולצרוך כדי לשמר רמת חיים ובהמשך גם כדי שהמשק ייצא מהמשבר.

ימים יגידו עד כמה התחרות או הלקוחות נפגעו מהצעד. זאת משום החופש הרב שיש לבנקים בהחלטה למי לצמצם מסגרת ובאיזה שיעור. דבר אחד ברור, אובדן מסגרות בהיקף כולל של 15 או של 10 מיליארד שקל לא אומר אובדן כוח קניה באותו שיעור. זה בגלל הניצול הפרטני השונה של כל מסגרת ומסגרת.

ועוד נקודה, גם הבנקים הגדולים וגם שלוש חברות כרטיסי האשראי, ישראכרט, כאל ומקס, הם גופים למטרות רווח שעבדותם היא לתת מסגרות אשראי בתמחור נכון (ואז למקסם אותו) רק למי שבסבירות גבוהה יוכל להחזיר את האשראי בעתיד. שני הצדדים למשוואה אינם מלכ"רים, וכל אחד מהם יפעל משיקולי רווחיות בבואו לתת מסגרת ללקוח חדש (חברות כרטיסי האשראי) או לצמצם/לשמור/להרחיב מסגרת קיימת (הבנקים).

דבר זה מסביר את החשש הקיים שחברות כרטיסי האשראי שלא תספקנה פיתרון מלא ובמחיר מיטבי לכל מי שייפלט מהמערכת הבנקאית. אבל הוא גם מצריך הסתכלות הופכית. כזו שתבחן שהבנקים לא יצמצמו יותר מהמסגרות של לקוחות חלשים או פחות רווחיים עבורם ויורידו אותם עד למסגרת ברמה של 7,500 שקל (שתהפוך ל-5,000 שקל בסוף ינואר 2022).

בכל מקרה, ההסתכלות על הבנקים ונותני אשראי אחרים כגופים "סמי-ממלכתיים" שצריכים לתת מענה לציבור בשעת משבר ללא הסתכלות על שיקולים עסקיים ובמקומה (או לצידה) של המדינה היא לכל הפחות נאיבית. בסופו של יום לאלה ולאלה יש בעלי מניות וגם לקוחות "רגילים" שהם אלה שיממנו מכיסם כל סבסוד של אחר דרך ייקור השירות.

עוד כתבות

מסחר בבורסה / צילום: Shutterstock

על רקע דוחות חזקים: יום חמישי של עליות בוול סטריט

מדדי נאסד"ק ו-S&P 500 עלו בכ-0.7%, מדד דאו ג'ונס התחזק בכ-0.6% ● מדד דאקס עלה ב-0.3%, פוטסי 100 התקדם ב-0.2% וקאק 40 נסוג פחות מ-0.1% ● התחלות הבנייה בארה"ב בספטמבר ירדו יותר מהצפוי ● מדד ניקיי התחזק ב-0.6%, סופטבנק עלתה ב-3%

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: אבשלום שושני

בעקבות ביקושים מזרחי טפחות הגדיל את הגיוס בהנפקת האג"ח מ-2 מיליארד ל-3.6 מיליארד שקל

על רקע ביקוש של 5 מיליארד שקל בשלב המוסדי, החליטו בבנק להגדיל את הנפקת האג"ח ב-80% ● מדובר באג"ח צמודות למדד המחירים לצרכן, לתקופת פירעון של שבע שנים, בתשואה של 0.7% מעל אג"ח ממשלתי מקביל

מבקר המדינה מתניהו אנגלמן / צילום: יוסי זמיר

בחברות הממשלתיות וברשויות נכשלים בהשקעות: הפערים המדהימים אל מול השוק

מבקר המדינה בחן את תיקי ההשקעות של גופים ממשלתיים ועיריות, ומצא כי בחברות הממשלתיות לא נהנים מהגאות בשוק ההון, עד כדי תשואה בגובה מחצית מהתשואה של מדד ת"א 125 • תיק ההשקעות של עיריית ת"א מהווה 50% מסך תיקי ההשקעות של 23 הרשויות שנבדקו ומחזיקות השקעות לטווח ארוך ● דוח מבקר המדינה 

חנות עדיקה בדיזנגוף סנטר. החברה לא צריכה מנכ”ל, אלא תוכנית אסטרטגית ושינוי מהותי / צילום: ערן סלם יח''צ

הסיפור העצוב של עדיקה: איך הפכה חלוצת האיקומרס הישראלי לשחקנית שולית

בזמן שהאיקומרס והריטייל הישראלי בפריחה, והמניות של חברות הריטייל הגדולות נמצאות בעלייה, רשת האופנה עדיקה שבבעלות גולף-סטימצקי מחקה יותר מ-250 מיליון שקל משוויה תוך מספר חודשים ● מה היא יכולה לעשות כדי לעצור את ההידרדרות, ולמה החלפת בעלים היא לא בהכרח רעיון רע

 

קבוצת תיירים בירושלים. סוכנים מחו''ל אומרים כי לא יוכלו לגבש תוכניות לשלוח לישראל תיירים ב־2022 / צילום: Shutterstock

הויה דולורוזה של התיירות הנכנסת: בענף מודאגים מהמתווה החדש

בקרב שבין משרד התיירות, שתפקידו לדחוף לכניסת תיירים לארץ, לבין משרד הבריאות שרואה בהם סיכון לתחלואה - ידו של האחרון על העליונה ● "התחושה היא שישראל ויתרה על התיירים", אומרים גורמים בענף ● גם בארגון התעופה העולמי יאטא סבורים שמדינות אמורות לפעול במתווה אחיד ופשוט

עומרי כהן ותומר תגרין - מייסדי יוטפו / צילום: איל יצהר

שניים רבים, שלישי לוקח: כיצד יוטפו הישראלית הרוויחה מקרב התרנגולות בין אפל לפייסבוק

בזכות המכה שהנחיתה אפל על פייסבוק: יוטפו מכניסה 100 מיליון דולר בשנה

מכוניות טסלה מועמסות בנמל בסין / צילום: SIPG

טסלה ממשיכה "להפציץ": משלוח נוסף של כ-1,600 כלי רכב בדרך לארץ

המשלוח צפוי להביא את סך המכירות של החברה בישראל ב-2021 ל-6,300 ולנתח של יותר מ-70% מסך המכירות בפלח החשמלי ● בשל העומסים על הנמלים בשנחאי, המשלוח צפוי להגיע באיחור של לפחות שבוע - אמצע/סוף נובמבר

אילוסטרציה - בורסה ת''א / צילום: שלומי יוסף

תל אביב ננעלה בעליות קלות; הדולר נחלש 0.5%

מדד ת"א 35 התקדם ב-0.1%, מדד ת"א 90 עלה 0.5% ומדד ת"א 125 התחזק ב-0.2% ● אל על במגעים למיזוג עם ארקיע ● הדולר ירד ב-0.5% ושערו היציג נקבע על 3.21 שקלים ● וגם: כך משפיע משבר הגז על מחירי הנפט

יו''ר ועדת הכספים אלכס קושניר, בדיון היום (ג') / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

ועדת הכספים אישרה את החלפת האג"ח המיועדות: התשואה המובטחת תעלה ל-5.15%

במסגרת הצעת החוק שאושרה בוועדה נקבע כי המדינה תפריש כספים לקרן ייעודית שתשמש להשלמת תשואה לחוסכים ולא תוכל להשתמש בהם למטרות אחרות ● העלאת התשואה המובטחת נועדה לכסות גם ההוצאות הישירות של קרנות הפנסיה

התחליף הטבעוני לטונה של אסם. שוק הטונה בישראל נאמד בכ-700 מיליון שקל בשנה / צילום: אסם-נסטלה

אסם-נסטלה משיקה תחליף טבעוני לדג טונה

בשלב הראשון המותג VUNA יימכר במארז קפוא שמכיל 300 גרם, ובשלב הבא תיתכן גם גרסת שימורים ● רשת בתי הקפה לנדוור תהיה הראשונה לשלב את המוצר בתפריטיה, ולאחר מכן הוא יימכר בחנויות טבע ולבסוף גם ברשתות המזון

מייסד עיינה פארמה, פרופ' חזי ברנהולץ / צילום: יואב דודקוביץ

החוקר שפיתח תרופה לסרטן, וגם את הגרסה הגנרית שתתחרה בה

פרופ' חזי ברנהולץ מכר לפני 30 שנה את הזכויות לדוקסיל, תרופה שפיתח לטיפול בסרטן ובשיאה גלגלה מיליארדי דולרים ● עכשיו, בגיל 80, אחרי שנוצר מחסור עולמי בתרופה, הוא מתחיל להתחרות בה עם גרסה גנרית שפיתח וקיבלה השבוע את אישור FDA ● "חוץ מאשר לאשתי, אני נשוי גם לדוקסיל מ-1979", הוא אומר לגלובס

שר המשפטים גדעון סער / צילום: עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הצעת החוק של סער: ח"כ שיש נגדו כתב אישום בעבירה שעונשה שלוש שנות מאסר ומעלה לא יוכל להרכיב ממשלה

למרות שנראה כי החוק נתפר במיוחד למידותיו של נתניהו ונועד לחסום את דרכו חזרה לראשות הממשלה, הוא יעביר סמכויות נרחבות ליועמ"ש שיוכל למנוע כהונת כל ראש ממשלה באשר הוא - אם רק יוגש נגדו כתב אישום ● מהליכוד נמסר בתגובה: "חוק אנטי דמוקרטי נוסח איראן"

דוד עיני, בעל השליטה ביוניברסל מוטורס / צילום: אוסנת רום

רווח מהיר של כ-80 מיליון שקל: הסיבוב המוצלח של יבואנית הרכב במניות חברת הביטוח

יוניברסל מוטורס, שרכשה בתחילת השנה כ-5% ממניות הפניקס, מכרה בעקבות הזינוק במניית הביטוח כמחצית מהחזקותיה לידי אלטשולר שחם, תמורת כ-250 מיליון שקל

לונדון. האם בריטניה עומדת בפני גל תחלואה נוסף? / צילום: Shutterstock

הקורונה שלכם חזרה: התחלואה בבריטניה שוב עולה, וזו הסיבה

מספר מקרי הקורונה החדשים בבריטניה עמד אתמול (ב') על 49,156 - הנתון הגבוה ביותר מאז יולי ● נכון לעכשיו הממשלה לא הודיעה על כוונה לשנות את מדיניות "עסקים כרגיל", לפיה אין הגבלות על התקהלויות, אין צורך ב"תו ירוק", חבישת מסכות היא המלצה בלבד ואין הגבלות על העבודה במשרדים

מטע בקליפורניה שננטש בגלל הבצורת / צילום: Associated Press, Adam Beam

בקליפורניה נרשמה השנה הצחיחה ביותר מאז 1924

רוב המדינה נמצאת במצב של בצורת קיצונית

מה שהולך מצוין על הנייר ובטבלאות האקסל - לא תמיד מתורגם לשטח / צילום: Shutterstock, Pormezz

המבקר: למרות תקציבי העתק, הסכמי הגג מפגרים אחרי הציפיות

דוח מבקר המדינה מסביר את הפיגור בחסמי תכנון ותשתיות שלא נפתרו לאורך השנים וקורא לרמ"י ולמשדר השיכון לעקוב אחרי התקדמות הסכמי הגג ● הביקורת העלתה כי קשיים וחסמים לאורך שלבי התכנון, הפיתוח והשיווק מקשים על הרשויות לעמוד בקצב השיווק ● דוח מבקר המדינה

פיקסל 6 / צילום: צילום מסך

גוגל מציגה את דגמי פיקסל 6 החדשים, בתוכם מערכת עצמאית על שבב של החברה

גוגל מציגה הערב את ה-Pixel 6 וה-Pixel 6 Pro ● המחירים יתחילו מ-599 דולרים לדגם הרגיל, ו-899 דולרים לפרו, והמוצר יגיע לחנויות ב-28 באוקטובר

רן גוראון / צילום: תמר מצפי

הנהלת פלאפון ובזק בינלאומי מאיימת בהשבתת מגן

בעקבות עיצומי העובדים ההולכים ומחריפים, הנהלת קבוצת אלפא מזהירה מפני השבתת מגן שבכוונתה לנקוט

כשעובד חזק עוזב, גם אחרים שוקלים להתפטר / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי

כשעובד חזק עוזב, גם אחרים שוקלים: איך עוצרים את הסחף?

מחקר חדש מגלה כי התפטרות של עובד עם ביצועים טובים עלולה להיות מידבקת ● איך מונעים התפטרויות נוספות? מומחים מזהירים שהדבר האחרון שארגון צריך לעשות זה להעמיד פנים שהכול בסדר, ומסבירים אילו צעדים כן כדאי לנקוט

ביל גייטס. יותר ממקרה אחד / צילום: Associated Press, Markus Schreiber

מנהלים במיקרוסופט אמרו לביל גייטס להפסיק לשלוח הודעות לאחת העובדות

עורך דין מוביל ומנהלת כוח-האדם יידעו כמה דירקטורים במיקרוסופט על כך שאמרו למייסד השותף והמיליארדר שהודעות ששלח לאחת העובדות בחברה היו בלתי ראויות