ועדת חוקה על הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית / צילום: שמוליק גרוסמן, דוברות הכנסת
לאחרונה סערה הכנסת שוב, והפעם בשל הצעת החוק למניעת אלימות כלכלית. במרכז הוויכוח - האם בית המשפט יהיה רשאי לתת צו המורה על הפסקת אלימות כלכלית, והאם היא תוגדר כעוולה אזרחית שניתן יהיה לתבוע בגינה על הנזק הנלווה לה. לכאורה המהלך נכון משום שהוא מונע מצב שבו בן משפחה נותר ללא אמצעי קיום ומחייה בסיסיים. אבל רק לכאורה.
נניח שיש זוג, האישה פתחה בטעות את המייל של בעלה וראתה תכתובת עם עורך דין לענייני משפחה. בתכתובת היא רואה את עורך הדין מנחה את הבעל להגביל את חשבון הבנק לשתי חתימות. בעצת עורך דין הולכת האישה ומושכת מחצית מהסכום בחשבון. האם זו אלימות כלכלית? האם הבעל שהיה מגביל את החשבון לשתי חתימות פעל באלימות כלכלית?
כשקראתי לראשונה את הצעת החוק, עלו החסרונות והפגמים בה וראיתי כיצד, למרבה הצער, ניתן יהיה לנצל לרעה את החסר שבחוק שבבסיסו נועד להיטיב עם צד מוחלש במשפחה.
הוויכוח בכנסת יכול היה להתנהל בצורה מכובדת וראויה יותר, לו היו מוצגות סטטיסטיקות עדכניות ואמיתיות מהשטח. אבל בישראל לא נוהגים לפרסם סטטיסטיקות באופן תדיר, ועניין מהותי זה מותיר תחומים רבים כלוט בערפל. לו הייתה מפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נתונים עדכניים על הזוגות שמתגרשים ועל מקרי האלימות הכלכלית היה קשה להתווכח על הצורך המהותי בחוק.
הצעת החוק כל כך פרוצה בעיניי, כך שפעולות בסיסיות של זוג בהליך גירושין עלולות להטיל אשמה כבדה (שלא בהכרח בצדק) על צד שניסה בסך הכל להגן על רכושו.
דוגמאות הניתנות לפתרונות:
בני זוג שפתחו בהליכים. האישה החלה להשתמש ולהוציא הוצאות גבוהות במיוחד בכרטיס האשראי בכדי לנפח תביעת מזונות. הבעל מבקש ממנה שתחדל, ומשהמשיכה בשלה מבטל את כרטיס האשראי. האם זו אלימות כלכלית?
האישה מחליטה להפסיק להפקיד את שכרה לחשבון משותף, תוך כוונה לשכור לעצמה דירה ולעזוב את הבית , האם היא פועלת באלימות כלכלית עת מחסירה מהחשבון המשותף את שכרה?
הדוגמאות הללו יעמדו בפני בית משפט, יום יום שעה שעה לבחון האם הייתה אלימות כלכלית או לא. הצעת החוק תעמיד בפני כל שופט ושופטת את האפשרות לפסוק לפי ראות עיניו ותפיסת עולמו וזאת בשל העובדה שהחוק אינו מציג מתווה ברור ואחיד.
מה יכול ל"הכשיר" את הצעת החוק? שתי מילים: "ללא הכנסה".
החוק מנוסח בצורה כזו, שגם בן זוג שהתרגל לרמת חיים מאוד גבוהה יוכל לעשות שימוש בחוק הזה, במידה ויש לו תלות כלכלית בצד השני, שהופסקה מסיבות כאלו ואחרות.
עם כל הכבוד, במידה ורוצים להחזיק אופר או גנן, צריך לנהל הליך משפטי. וחוק זה צריך להיות שמור לאלו שאינם עובדים ואין להם הכנסה פסיבית בה יש להם יכולת להשתמש עד שבית משפט יפסוק עבורם מזונות זמניים או יתן צו מניעה/ צו לשמירת מצב קיים.
אם הצעת החוק הייתה מנוסחה בצורה שמטרתה להגן על בן זוג מוחלש שאינו מתפרנס למחייתו ואין לו הכנסות פאסיביות, לא היה שיח ער והתנגדויות חריפות.
בשולי הנאמר אך לא בשולי החשיבות, בניגוד לרבים אני לא חושבת שהצעת החוק מטרתה להגן על נשים ושמדובר בחוק מגדרי. כיום יש נשים מצליחות בדינמיקה המשפחתית הגבר מגדל את הילדים והן המפרנסות. גם עליהם החוק נועד להגן.
הכותבת היא מומחית בדיני משפחה וירושה